ים כנרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "כנרת" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו כנרת (פירושונים).
ימת הכנרת
Lake Tiberias (Sea of Galilee), Northern Israel.jpg

תצלום לוויין של ים כנרת
מיקום Flag of Israel.svg ישראל
סוג ימת בקע
שטח 170 קמ"ר
אורך מרבי 21 ק"מ
רוחב מרבי 13 ק"מ
עומק ממוצע 25.6 מטרים
עומק מרבי 43 מטרים
נפח 4.5‏[1] קילומטר מעוקב
אורך קו החוף 60 ק"מ
גובה (‎-208) – ‎(-214)‏[2] מטרים מפני הים
נהר מזין נהר הירדן
מקור לנהר נהר הירדן
אגן ניקוז 2,730 קמ"ר
מדינות באגן הניקוז ישראל, לבנון, סוריה
ערים טבריה
תחלופת המים 5.6 שנים
קואורדינטות 32°50′N 35°35′E / 32.833°N 35.583°E / 32.833; 35.583קואורדינטות: 32°50′N 35°35′E / 32.833°N 35.583°E / 32.833; 35.583
מפת הכנרת ועומק מימיה

Sea of Galilee overview he.svg

הַכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל. זהו אגם המים המתוקים הגדול בארץ ישראל. הכנרת מספקת כ-25% מצריכת המים בישראל והיא אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה העיקריים שלה. מפלס מי הכנרת משתנה ונמצא סביב כ-210 מטרים מתחת לפני הים, והיא הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם[3].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומה של הכנרת מצוי בטווחים של 208.8- עד 214.87- מטר מתחת לפני הים. ברום המרבי, שטח פני האגם הוא כ-168 קמ"ר והעומק המרבי כ-44 מ'. הנקודה העמוקה ביותר בקרקעית הכנרת נמצאת ברום של 256- מ' מפני הים‏[4].

מיקומה הוא על הבקע הסורי-אפריקני, מה שגורם לפערים טופוגרפיים גדולים (כ-550 מטר) בינה לבין השטח שסביבה. הכנרת, כמו ים המלח, היא למעשה תוצר של הבקע, וצורתו המיוחדת היא למעשה מעוין שהתעגל ברבות הימים בשל בליה של הטבע. (באזור הכנרת הבקע לא היה ישר אלא מזוגזג, והיו בו מדרגות אופקיות, וכאשר חלק אחד ממנו הועתק ממקומו צפונה, נוצר חלל בצורת מעוין).

בשנת גשמים ממוצעת מספקת הכנרת כשליש מצריכת המים בישראל. היקף חופי הכנרת נע בין 55 ל-60 ק"מ לפי גובה המפלס. במפלס הגבוה ביותר שטחה הוא כ-169 קמ"ר ובמפלס הנמוך ביותר 161 קמ"ר.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ימת הלשון

אגם הכנרת נמצא במרכז בקע הירדן, בחלקו הצפוני של השבר הסורי אפריקאי. כיוונים אחדים של תנועות טקטוניות מאפיינים את אזור הכנרת, כשם שהם אופייניים לבקע הסורי - אפריקני כולו:

  • תנועות הכיוון צפון-דרום, שהתחילו לפני כ-20 מיליון שנים ונמשכו תקופה ארוכה.
  • תנועות מתיחה בכיוון מזרח-מערב, שהחלו מאוחר יותר, בראשית הפלייסטוקן ( לפני 1.8 מיליון שנים), וגרמו לשקיעה של אזור האגם.

כתוצאה מהתזוזות האופקיות בכיוון צפון-דרום ושקיעת אזור הכנרת, נוצר אגם, שקרקעיתו אינה סימטרית: שיפועה תלול יותר במזרח ומתון יותר במערב. בחלקה הדרומי של הכנרת קיים מצוק תת-ימי מכוסה במשקעי האגם. המצוק ברור בחלקו המערבי ופחות ברור בחלקו המזרחי של האגם, בגלל התנועות האופקיות צפון-דרום.

לכנרת בצורתה הנוכחית קדם אגם הלשון, המלוח, שהשתרע מאזור צפון הכנרת ועד חצבה בדרום. לאגם הלשון קדם אגם עובדיה, שהיה קטן יותר ומימיו מתוקים. אגם הכנרת נוצר בצורתו הנוכחית לפני פחות מ-20,000 שנים, כתוצאה משקיעה טקטונית אחרי התייבשותו של אגם הלשון.

הידרולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות מי אגם הכנרת הם מעיינות הירדן, מי נגר עילי המתנקזים אל הכנרת משטח אגן ההיקוות שלה (כ־800 מלמ"ק - מליון מטר מעוקב), מעיינות הנובעים בתוך הכנרת וגשם היורד ישירות על האגם (כ־70 מלמ"ק). מקור נוסף למי הכנרת הוא הטיית מי שטפונות מהירמוך לכנרת.

שטח אגן ההיקוות של הכנרת הוא 2,730 קמ"ר, רובו של שטח זה נמצא במדינת ישראל ומקצתו (660 קמ"ר) בתחום לבנון. האחרון כולל חלקים מדרום לבנון המנוקזים על ידי נחל שניר (אזור חאצביא), עמק עיון המנוקז על ידי נחל עיון וחלק קטן נוסף המנוקז על ידי נחל דישון. שטח אגן ההיקוות אשר בשליטת ישראל כולל את הר החרמון ורובה המוחלט של רמת הגולן, את עמק החולה והגליל העליון המזרחי (מהר מירון ומזרחה), וחלק קטן של הגליל התחתון המזרחי‏[5].

מפלס הכנרת לא ירד באלף השנים האחרונות מתחת לרום 212.50- מ'‏[6].

כמות המים השנתית הממוצעת הנכנסת לאגם נאמדת בכ־870 מלמ"ק, כאשר הנתון המקסימלי הוא 1538 מלמ"ק בעונת הגשמים 1968‏-1969, וכל 1.65 מלמ"ק קוב שווה ערך לעלייה של כסנטימטר במפלס הכנרת. ההתאדות השנתית הממוצעת מהאגם מסתכמת בכ־270 מלמ"ק, וכ־70 מלמ"ק גולשים לירדן הדרומי דרך סכר דגניה, בממוצע שנתי. שאיבת המים למוביל הארצי מסתכמת בכ־430 מלמ"ק, ושאיבה ישירה מהאגם לצרכנים וכן כמות מים המועברת לירדן על פי הסכם שנחתם עמה מסתכמת בכ־120 מלמ"ק נוספים. כמות המים המקסימלית הניתנת לשאיבה דרך המוביל הארצי בחודש היא 50 מלמ"ק. פתיחה מקסימלית של סכר דגניה מאפשרת הזרמה של כ־13.5 מלמ"ק ליום לירדן הדרומי, שהם כ־8 ס"מ ממפלס הכנרת. בחורף 1968-‏1969 שוחררו כ־900 מלמ"ק דרך סכר דגניה, על מנת למנוע את הצפת חופי הכנרת‏[7]. פתיחה נוספת של סכר דגניה נעשתה בשנת 1992 וחורף שנת 2003/4 בעקבות כמות רבה של משקעים. ב-24 במאי 2013 נפתח סכר דגניה שוב במסגרת התוכנית לשיקום הירדן הדרומי מהכנרת ועד לאזור שפך נחל בזק[8].

הרוב המוחלט של מי הנגר העילי המגיעים לכנרת (כ־70% בממוצע בשנים 1975-‏2008‏[9]) מגיעים מנהר הירדן, והשאר מנחלי רמת הגולן המתנקזים ישירות אל הכנרת (נחל משושים, נחל יהודיה, נחל דליות ונחל סמך) ומנחלי הגליל המזרחי המתנזקים ישירות לכנרת (נחל עמוד ונחל צלמון). בנוסף, הגשם הישיר על פני האגן והמעיינות מוסיפים ביחד כ-100 מלמ"ק.

העלייה השנתית הממוצעת במפלס הכנרת עומדת על 157 ס"מ לשנה. העלייה היומית הגבוהה ביותר שנמדדה עומדת על כ־22 ס"מ (7-8.1.2013 ו- 21-22.2.2003)‏[10][11].

טמפרטורת המים במעלות צלזיוס לפי חודשי השנה, ממוצע שנתי 1969-1983:

עומק (מ') ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
0 15.7 14.7 16.0 19.4 23.2 26.7 27.9 28.6 28.4 26.3 22.3 18.0
5 15.7 14.7 15.4 18.7 22.6 25.9 27.4 28.3 28.2 26.2 22.3 18.0
10 15.7 14.7 15.0 17.7 21.5 24.7 27.1 28.1 28.1 26.2 22.3 18.0
15 15.7 14.6 14.7 16.7 19.2 21.5 24.6 26.5 27.3 26.0 22.3 18.0
20 15.7 14.6 14.5 15.9 17.4 17.4 17.7 18.6 20.3 21.8 20.8 17.6

מקור נתונים: World Lakes Database.

pH המים לפי חודשי השנה, ממוצע שנתי 1969-1986:

עומק (מ') ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
0-12 8.0 8.3 8.6 8.7 8.8 8.9 8.7 8.6 8.6 8.5 8.3 8.0
12-22 8.0 8.1 8.1 7.9 7.9 8.0 8.0 7.9 7.9 7.9 7.9 8.0
22-32 7.9 8.1 8.0 7.7 7.7 7.6 7.6 7.5 7.5 7.5 7.7 7.7
32-40 7.8 8.0 7.9 7.7 7.6 7.6 7.5 7.5 7.5 7.4 7.4 7.5

מקור נתונים: World Lakes Database.

שם הימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי זמר בשם "כינר" מופיע בניבים כנעניים עתיקים, ואיזכור ל"מדגת כנרת" נמצא בעיר אוגרית בלוחות המתוארכים למאה ה-16 לפנה"ס. בלוחות מוזכר אל כנעני בשם זה, וככל הנראה כלי הנגינה שימש במקדשו[12].

השם "כנרת" מופיע ברשימת הערים שנכבשו על ידי תחותמס השלישי ממצרים שחי במאה ה-15 לפנה"ס. כנרת היא העיר ה-34 ברשימה. בנוסף מופיע אזכור לשם זה ב"פפירוס לנינגרד 1116A", המכיל רשימה של תבואה ושיכר שסופקו לשליחים של ערים שונות מארץ כנען‏[13].

Sea of Galilee.jpg Harpe troubadour.jpg
הדמיון בין צורת הכנרת לבין צורת הכינור התנ"כי - נבל.

השם מופיע גם במקרא:

Cquote2.svg

וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה

Cquote3.svg
– במדבר, ל"ד, י"א
Cquote2.svg

... הַיַּרְדֵּן, וּגְבֻל עַד-קְצֵה יָם-כִּנֶּרֶת, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה

Cquote3.svg
– יהושע י"ג, כ"ז

לפי דעה רווחת, השם כנרת, הנגזר מן המילה "כינור", נובע מצורתו של האגם - צורת כינור (הכינור המוזכר במקרא דמה בצורתו לנבל‏[14]). אולם ככל הנראה דעה זו איננה נכונה, שכן בתקופה זו לא היו מפות של הימה‏[15]. נראה שהסבר זה נוצר כתוצאה משיבוש של דברי התלמוד: "ולמה נקרא שמה כנרת, שמתוקים פירותיה כקול הכינור" (תלמוד בבלי, מגילה ו ע"א, בתרגום לעברית).

שמה של הכנרת במשנה, בתלמוד ובתוספתא הוא ימה של טבריא על-שם העיר טבריה הסמוכה אליה, ככל הנראה על מנת לא להזכיר את שמו של האליל הכנעני‏[12]. במקורות אלה מופיע לעתים השם גינוסר כשמה של הכנרת, על שם בקעת גינוסר הסמוכה אליה. שם זה התקבל גם בשפות אירופיות אחדות. בערבית התקבל השם "ימת טבריה" (بحيرة طبريا "בּוּחיירת טֵבּרִיא"), וכך גם בצרפתית. בנוסח היווני של הברית החדשה וכן בתרגום הוולגטה ללטינית מכונה הכנרת "ימת הגליל" (יוונית: θαλάσσης τῆς Γαλιλαίας, לטינית: Mare Galilaeae). שם זה מקובל כיום באנגלית: Sea of Galilee.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הפלאוליתית והאפיפלאוליתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב שפע המשאבים הטבעיים ומיקומה של הכנרת על ציר הנדידה מאפריקה לאסיה, האדם הקדמון התיישב באגן הכנרת למן תחילת התקופה הפלאוליתית. האתר הפרהיסטורי הקדום בארץ, עובדייה, מצוי מעט דרומית לאגם של ימינו, ובו סדרה של התיישבויות בנות כ- 1.5 - 1.2 מיליוני שנים לפני זמננו, ככל הנראה של אדם מהמין הומו ארקטוס. בסוף התקופה הפלאוליתית העליונה ובתקופה האפיפלאוליתית, כאשר הכנרת הייתה דומה לצורתה בהווה, ידועים לחופיה אתרי יישוב רבים. אתר אוהלו II, מחנה של ציידים-לקטים ודייגים בקרבת תל בית ירח, יושב כ-23 אלפי שנים לפני זמננו, כאשר מפלס הימה היה נמוך מעט מהיום, והשתמר באופן יוצא דופן כאשר מפלס האגם עלה וכיסה אותו במים. בזכות זאת נמצאו באהלו השרידים הקדומים בעולם לסוכות מחומר צמחי, שפע זרעים ופירות שנאספו בידי תושבי האתר, וממצאים רבים נוספים‏[16]. ליד קיבוץ עין גב התגלתה סדרה של מחנות פרהיסטוריים, ביניהם אתר מהתרבות הכבארית (בן כ-18 אלפי שנים) הכולל בקתה וקבורת אדם, ואתר מסוף התרבות הנאטופית (בן כ-12 אלפי שנים) ובו שרידים של מבני אבן. אתר נאטופי נוסף הוא חוף שחף, השוכן על כביש טבריה-צמח. גם באתר זה התגלה מבנה אבן וקבורה אנושית בסמוך אליו‏[17]. הכפרים החקלאיים הראשונים מהתקופה הנאוליתית ידועים בעיקר מעמק הירדן (למשל אתר שער הגולן) ולא מחופי הכנרת.

התקופה הכלקוליתית ותקופות הברונזה והברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידים של יישוב כלקוליתי נמצאו בחפירות בתל בית ירח (4,000 שנה לפני הספירה) - מתקופה זו התגלו בורות ששימשו לאכסון מזון ובישול. בשנת 3,000 לפני הספירה נוסדה העיר בית ירח שהייתה לאחת הערים הגדולות בארץ מתקופת הברונזה הקדומה, באלף השלישי לפנה"ס‏[18]. העיר נעזבה בסוף תקופת הברונזה הקדומה, ומתקופת הברונזה התיכונה התגלו רק בתים בודדים ובית קברות.

בנוסף לבית ירח, ידוע על העיר הכנענית כנרת אשר חרבה בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת ולא נושבה בתקופת הברזל 1. בתקופת הברזל 2 (המאה ה-10 לפנה"ס) נוסדה באזור עיר חדשה היא כנרת המקראית, גודלה כ-25 דונם. עיר זו הוקפה בחומה מסיבית. בשלהי המאה ה-9 ותחילת המאה ה-8 לפנה"ס הצטמצמה העיר לשטח של כ-8 דונם‏[19].

בתל הדר על חופה המזרחי של כנרת נחשפה עיר נמל קטנה מבוצרת מתקופת הברונזה המאוחרת א'. כמו תל כנרות גם כאן חלה נסיגה יישובית בתקופת הברונזה המאוחרת ב'. במאה ה-11 לפנה"ס מתחדש היישוב בתל-הדר. בתקופת הברזל מצטרפת תל עין גב לרצועת היישובים הארמיים על חופי הכנרת‏[20].

אזכורים במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סיפורי המקרא, שבט נפתלי קיבל את הכנרת בחלוקת השבטים בתקופת ההתנחלות (יהושע י"ט ל"ה). החוף המזרחי של כנרת היה חלק מממלכת גשור. בתקופת המלכים בערך 854 לפנ"ס התרחש לחופי הכנרת קרב גדול. אחאב מלך ישראל הנחיל תבוסה לצבא של ארמים בפיקודו של בן הדד השני, מלך דמשק. כך כתוב בספר מלכים א':

Cquote2.svg

וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם וַיַּעַל אֲפֵקָה לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל... וַיַּכּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-אֲרָם מֵאָה-אֶלֶף רַגְלִי בְּיוֹם אֶחָד. וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל-הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל-עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים וּבֶן-הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל-הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר...

Cquote3.svg
– מל"א כ,כו-לד

טבריה ומגדלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה כללי של טבריה בשנת 1870

בתקופת בית שני שכנה בחופה המערבי של הכנרת העיר מגדלא שהייתה המרכז העירוני היחיד בחוף המערבי של הכנרת. מהעיר הזאת הגיעה מרים המגדלית. בשנת 20 לספירה הקים הורדוס אנטיפס את העיר טבריה על חופה הדרומי-מערבי של הכנרת. העיר נקראה על-שם הקיסר הרומי טיבריוס והפכה למרכז יהודי משגשג עד כיבוש הארץ בידי הצלבנים ב-1099. בתקופה המוסלמית הקימו ח'ליפים ארמונות לחופיה.

בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוף הכנרת בשנת 1890 (צילום שחור-לבן צבוע ידנית)

משה ריישר בספרו שערי ירושלים מספר על ים כנרת במאה ה-19:

Cquote2.svg

"אורכו י"ב שעות, רוחבו שש. הרים נאים סביבו. מימיו זכים וטובים, שותים הרבה ולא נודע כי באו אל קרבנה. ודגים גדולים רבים מינים שונים וטובים מאד, מהם מוליכים לצפת והסביבה למכור.

Cquote3.svg
– עמ' 31

אזור הכנרת היה ערש ההתיישבות הציונית השיתופית. במקום הוקמה חוות כנרת שהייתה החווה החקלאית הראשונה, וכן דגניה שהייתה אם הקיבוצים. אף אנשי נהלל, המושב הראשון, התחילו את הכשרתם החקלאית כאן.

עם קביעתו הסופית של קו הגבול בין המנדט הבריטי בארץ ישראל לבין המנדט הצרפתי בסוריה ב־1923, נקבע כי הגבול בין שטח המנדט הבריטי לשטח המנדט הצרפתי יעבור 10 מטרים מצפון-מזרח לחוף הכנרת במפלס המים המרבי. לפיכך סימנה הכנרת את גבולה המזרחי של ארץ ישראל, אך נכללה בשלמותה בתחומיה. עם זאת, הייתה לצרפתים זכות לשאוב מים מהכנרת לטובת יישובים סוריים על-פי הסכם צרפתי-בריטי.

בהסכמי רודוס בין ישראל לסוריה משנת 1949 אומץ תוואי הגבול המנדטורי, כך שהכנרת נכללה להלכה בשלמותה בתחומי מדינת ישראל. בפועל, השתלטה סוריה על חלקו הצפון-מזרחי של האגם והחזיקה רצועה ברוחב 250 מטרים ממימי האגם, לרגלי רמת הגולן. כוחות סוריים אף ירו לעבר ספינות דייגים ישראליות שניסו לחדור לחלק זה של האגם (חלק זה עשיר יחסית בדגה).

באפריל 1949 הציע חוסני א-זעים, נשיא סוריה באותה תקופה, לחתום על הסכם שלום עם ישראל וליישב בסוריה שלוש מאות אלף פליטים פלסטיניים תמורת ויתור ישראל על מחצית משטח הכנרת. בן-גוריון דחה את ההצעה‏[22].

הסורים תבעו להוסיף ולקיים את ההסכם הצרפתי-בריטי שהתיר להם לשאוב מים מן הכנרת. ישראל הייתה מוכנה להתיר שאיבה מוגבלת בלבד לצורכי היישובים הסוריים על גדת האגם, ובלבד שתוכר ריבונותה המלאה על הכנרת‏[23]. מצב זה השתנה רק בעקבות כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים.

בזמן המשא ומתן עם סוריה בשנת 2000 תבעה סוריה זכות על הגישה לגדת הכנרת, כפי שהיה בפועל עד מלחמת ששת הימים. ישראל דחתה את התביעה וטענה כי בהתאם לגבול הבינלאומי, הטריטוריה הסורית מסתיימת 10 מטרים מגדת הכנרת במפלס המים המרבי. ויכוח זה היה בין המכשולים שמנעו השגת הסכם שלום בין הצדדים‏[24].

הכנרת כמקור המים העיקרי של מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלס הכנרת בשנים 1966-2012.
מיצג המדיד המודד את מפלס הכנרת באופן דיגיטלי בכל זמן נתון
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משק המים בישראל

הכנרת מספקת כרבע מכמות המים השנתית הנצרכת בישראל. בשל חשיבות זו, מפלס הכנרת, מעורר עניין רב בציבור. לצורכי ניהול אגם הכנרת נקבעו לאגם "קו אדום עליון" - מפלס מקסימלי שאסור לעבור היות שבמקרה של גאות ישנה סכנת הצפה לאתרים מסביב לאגם, ו"קו אדום תחתון" שמתחתיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים. הקווים עוגנו בחוק בשנת 1969, בעקבות חורף סוער בצפון הארץ (חורף 1968 - 1969) שגרר ספיקות שיא בנחלים המובילים אל הכנרת, ולעליית מפלס חריגה שהובילה לנזקים לאורך חופי הכנרת. הקו האדום העליון נקבע לרום של 208.9 מטרים מתחת לגובה פני הים (מאוחר יותר שונה ל־208.8) והקו האדום התחתון נקבע ל-212 מטרים מתחת לגובה פני הים.

בעקבות עליה בביקושי המים בישראל ורצפים של שנות בצורת, מפלס המים התקרב אל הקו האדום התחתון שנקבע, ועל כן במהלך שנות ה-80 וה-90 הורד הקו האדום התחתון מספר פעמים (עד לרום של 215.5-), על מנת לאפשר מבחינה חוקית את המשך שאיבה גם במפלס נמוך, וכיום הוא עומד על 213-‏[25]. בדצמבר 2001 ירד מפלס המים בכנרת אל הרום הנמוך ביותר שנמדד: 214.87- מ'‏[26]. מפלס זה נקבע כ"קו השחור" שמתחתיו אסורה שאיבה. בעבר, היה מקובל בקרב אנשי משק המים בישראל מודל (שנקרא: "מודל הפוטנציאל העצמי") על פיו שאיבת-יתר אל מתחת קו כלשהו יביא להתפרצות של תמלחת מסיבית שתגרום לשינויים קיצוניים באיכות המים, כיום מקובל מודל אחר (שנקרא: "מודל השטיפה"), שהתפתח בסוף שנות ה-90, לפי מודל זה, להנמכת מפלס הכנרת עצמה אין השפעה ממשית על איכות ומליחות המים‏[27].

מבחינת יכולת שאיבה, לא ניתן לשאוב ממפלס נמוך מ־215.5-, עקב ירידת מפלס המים מתחת לצינור השאיבה. נפח המים במפלס המרבי ("קו אדום עליון") הוא 4.3 מיליארד מ"ק, ובקו האדום התחתון - 3.6 מיליארד מ"ק. כמות המים הנכנסים לכנרת בשנה עומדת על כ-620 מיליון מ"ק בממוצע רב שנתי. כמות המים המתאדים בשנה עומדת על כ-250 מלמ"ק בממוצע ולכן כמות "המים הזמינים" (הכמות הנכנסת בניכוי האידוי) עומדת על כ-370 מלמ"ק בממוצע רב שנתי. ברשות המים קיימת יחידה (יחידת ניטור כנרת) המרכזת את כלל פעילות הניטור והתפעול בכנרת ובאגן ההיקוות. יחידה זו, אשר הוקמה ב-1998, ומלווה בצוות היגוי המורכב ממומחים מהאקדמיה, עוזרת למנהל רשות המים לקבל החלטות לגבי ניהול האגם על פי מיטב הידע הקיים.

איכות מי הכנרת טובה בדרך כלל. כיום מסתכם הטיפול במים בהשקעת חומר מרחף (בעיקר בחורף ובאביב) ובהכלרה לשם חיטוי. על מנת לעמוד בדרישות מתקדמות יותר לאיכות מים, הוקם באתר אשכול מתקן לסינון המים. מתקן זה הביא להפחתת עכירותם, לשיפור איכותם המקרוביאלית ולהורדת רמות הכלרה בלתי רצויות. מליחות המים בכנרת עומדת על כ 250 מג"ל כלוריד בממוצע. מליחות זו נוצרת בשל שפיעתם של מעיינות מלוחים הפרושים בעיקר במערב הכנרת ואשר מימיהם המלוחים מתערבבים עם מי הירדן ושאר הנחלים בעלי המליחות הנמוכה. כיום מפעילה רשות המים באמצעות חברת מקורות פעולות שונות לשלילת מלח מהכנרת אשר מטרתן הורדת עומס המלח הנכנס לכנרת ומכאן גם הורדה עתידית של מליחות הכנרת. הפעולות העיקריות כוללות הטיה של מעיינות מלוחים אל המוביל המלוח העוקף את הכנרת ונשפך לירדן הדרומי, שאיבת מים מתוקים מאקוויפר הגליל המזרחי על מנת למנוע הגעת מים אלו לחלק המלוח של האקויפר ואיחוז של מעיין תת-ימי פוליה A על מנת להטות אותו בעתיד למוביל המלוח. בעיית איכות המים העיקרית בכנרת היא פריחת האצות הכחוליות (ציאנובקטריה). ההתמודדות עם בעיה זו כוללת ניקוי מתמיד של אגן ההיקוות מזיהום כלשהו ובעיקר מזרחן, ניהול מפלסים בתנודות קטנות ככל האפשר וניהול ממשק דייג תומך הכולל איכלוס מיני דגים העוזרים בייצוב המערכת האקולוגית.

חשיבות דתית ותרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבות דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכנרת חשיבות גדולה בנצרות. לפי האמונה הנוצרית ישו עשה שם מספר נסים: הילך עליה, הטביע בה שדים (מתי ח'), הרגיע רוחות הסערה. במקום יציאת נהר הירדן מכנרת נמצא אתר ירדנית המאפשר טבילה טקסית בירדן. כשליש מאתרי עלייה לרגל של תיירות צליינית לארץ ישראל נמצאים בגליל ומסביב לכנרת.

האתרים הנוצריים בצפון הכנרת
הר נחום: כנסיית הר האושר ודומוס גלילאה · עין שבע: כנסיית הלחם והדגים והמנזר הבנדיקטיני וכנסיית הבכורה של פטרוס
כפר נחום: כנסיית בית פטרוס וכנסיית שנים-עשר השליחים · הסירה מגינוסר · כורסי
הכיכר

על פי המסורת היהודית בארה של מרים נמצא בים הכנרת מול החלונות של בית הכנסת העתיק‏[28].

באסלאם, לפי חדית' יבוש הכנרת הוא אחד הסימנים המרכזיים של סוף העולם.

השפעה תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנרת הייתה בכל הדורות השראה לאמנים ויוצרים בזכות יופיה וקסמה והנופים הנשקפים ממנה, בעיקר הר חרמון. הכנרת שמשה מוטיב מרכזי לרחל המשוררת אשר קבעה בסמוך לה את ביתה. בתרבות הארץ ישראלית נכתבו שירים רבים לכנרת בידי פזמונאים ומשוררים.

שירים על כנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם,
אוּלַי
מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן,
לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת-אַפַּי?
...
הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,
הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?

וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים...

באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסילי פולנוב, "על ים כנרת"

אמנים רבים בכל התקופות ציירו את הכנרת. רוב היצירות קשורות לנושאים מהברית החדשה בגלל חשיבות המקום לנצרות.

הכנרת כאתר נופש ובילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון דרך לאופניים מסביב לכנרת

הכנרת היא אתר נופש ובילוי פעיל. עשרות חופי רחצה מוסדרים קיימים לחופיה. בחלק מהם מתקיימת פעילות אתגרית כמו שיט סירות ואופנועי ים, סקי מים ורחיפה. כמו כן מתקיימת פעילות של תנועת הנוער צופי ים בחוף המושבה כנרת, שם נמצא שבט "צופי ים כנרת". החניכים עוסקים בפעילות ימית ובשיט, ובפעילות חברתית, חינוכית וערכית.

מעט מהחופים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום, על אף שהחוק מתיר גביית תשלום רק בעבור הסדרת חניה. מבקר המדינה כתב בדו"ח מיוחד, כי מעשית הכניסה להולכי רגל ללא תשלום מנועה בחלק גדול מהחופים. בדצמבר 2006 לאחר מאבק משפטי של החברה להגנת הטבע וגופים ירוקים נוספים, הוסרו מחופי הכנרת עשרות גדרות בצו בית משפט, ונפתחו לציבור הרחב עשרות חופים, שהיו עד אז מגודרים שלא כחוק. חלק מהחופים גם הונגשו לנכים‏[32].

שביל סובב כנרת אותו יזמה החברה להגנת הטבע, הוא פרויקט אשר מטרתו יצירת שביל, תוך כדי הסרת גדרות ומכשולים אחרים, ואשר יאפשר הליכה מסודרת ובאופן חופשי סביב אגם הכנרת. השביל מסומן בסימון שבילים לבן-סגול-לבן. נכון לשנת 2010 הוכשרו שבילים באורך של כ-30 קילומטר סביב האגם, שהיקפו הכולל מגיע לכ-60 ק"מ. באפריל 2011 נפתח שביל הליכה בגליל שנקרא שביל ישו. אורכו של השביל הוא 65 ק"מ, והוא מתחיל בנצרת ומסתיים בכפר נחום. שביל זה מהווה רשת של שבילי הליכה, דרכי עפר ושבילי אופניים שמחברים מקומות מרכזיים הקשורים בתולדות ישו והנצרות.

מדי שנה, בעונת הסתיו, מתקיים בכנרת אירוע שחייה עממי הנקרא צליחת הכנרת. השם "צליחה" מעט מטעה, שכן מדובר במשחה באורך 1.5, 3 (תחרותי) ו-3.5 ק"מ (עד 4.2 ק"מ, תלוי במפלס) ולא חציית האגם במרכזו. צליחת הכנרת היא אירוע השחייה העממי הגדול בישראל. אחת לשנה בחודש ינואר מתקיים מרתון הכנרת. מסלולו מטבריה עד סמוך לקיבוץ עין גב וחזרה. האירוע הראשון התקיים ב-31 בדצמבר 1977. אחת לשנה מתקיימת גם הקפת הכנרת באופניים.

דגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיג בכנרת
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דיג בארץ ישראל

הכנרת מהווה מקור דגה לדייגים מקצועיים וחובבים. מדי שנה נידוגים כ-2,000 טון דגים בכנרת, כשליש מתוכם לבנון הכנרת, שליש קיפון (בורי, דג המאוכלס בכנרת ואינו יכול להתרבות בה) והשאר אמנון הגליל, אמנון הירדן, כסיף שפל עין ומספר מינים נוספים.

האגף לדיג ולחקלאות ימית שבמשרד החקלאות מאכלס בכנרת מדי שנה דגיגי אמנון, דגיגי כסיף ודגיגי קיפון (בורי). איכלוס זה, מתבצע בתאום עם יחידת ניטור כנרת ברשות המים על פי החלטות ועדה מקצועית המשותפת למשרד החקלאות ורשות המים. מטרת האיכלוס היא קודם כל שיפור וייצוב המערכת האקולוגית של האגם בשילוב עם העשרת האגם בדגים והגברת שלל הדייג.

טברנון לסתני (Tristramella sacra) היה מין דגים אנדמי לכנרת בלבד ממשפחת אמנוניים. מין זה לא נראה מאז שנות ה-90 ונחשב נכחד עקב התייבשות הימה.

ייבוש הכנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשורים האחרונים, עקב שאיבת מים מהכנרת מחד גיסא, והתמעטות המשקעים ומקורות המים הזורמים אליה מאידך גיסא, ירד מפלס המים בכנרת אל מתחת לקו האדום התחתון (213- מ' מתחת פני הים). בעבר ניתנו אישורים על ידי עיריית טבריה לגופים שונים, לפתח את חופי הכנרת לצורך בילוי והפקת רווחים משטחים אשר יהפכו יבשתיים וישמשו למטרות שונות, אולם יותר מאוחר הפכו פעולות אלה לשנויות במחלוקת, ואף הוגשו עתירות לבג"ץ על ידי גופים ציבוריים שונים - למניעתן. ב-2008 הוקם על פי החוק להסדרת חופי הכנרת "איגוד ערים כנרת" אשר נועד להסדיר את הטיפול בחופי הכנרת. איגוד ערים כנרת מוביל להכנתה של תוכנית מתאר ארצית חדשה תמ"א 13/13 שתסדיר את הטיפול בחופי הכנרת, תציין היכן מותר לפתח חוף לצורכי תיירות ובאיזו מידה והיכן אסור ויש לשמר. השטחים אשר יובשו בעבר אושרו לכך בתמ"א 13 הישנה. על פי טענת עיריית טבריה, ייבוש מקטע מהכנרת לצורכי פיתוח תיירותי אינו מפחית את כמות המים באגם, וכאשר נעשה על פי הנחיות מקצועיות אף אינו פוגע במערכת האקולוגית שלו. בינואר 2013 נרשמה עלייה חדה במפלס הכנרת בעקבות שבוע גשום ביותר בצפון ישראל והמסת שלגים מהרי רמת הגולן והחרמון. העלייה, אשר נרשמה כגבוהה ביותר מזה שני עשורים, הגיעה לכשני מטרים וקירבה את מפלס הכנרת לקו האדום העליון‏[33].

יישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגניה ב' במרכז, דגניה א' בצד שמאל למעלה

בעבר שכנו מספר יישובים עתיקים לחופי הכנרת: היישובים באזור צפון הכנרת כוללים את מסעדיה, כפר עקב וכפר נחום. האחרון נחשב אחד המקומות החשובים לנצרות, היות שישו קבע בו את מרכז פעילותו במשך תקופה ארוכה, ואחדים מהשליחים התגוררו במקום. במזרח הכנרת נמצאים כורסי, בית צידה וסוסיתא, כאשר הגן הלאומי כורסי הוא אתר ארכאולוגי ובו שרידיו של מנזר נוצרי המתוארך למחצית המאה ה-5 לספירה, ובסוסיתא ניתן לראות שרידים של עיר הקשורה בתרבות יוונית ורומית, ביניהם הפורום של העיר, המקדש לקיסרי רומא, כנסיות ביזנטיות ועוד. בדרום הכנרת נמצא תל בית ירח ובו בית כנסת קדום, כנסייה ביזנטית ומבנים רבים אחרים.

היישובים השוכנים כיום לחופיה של הכנרת: במזרח - קיבוץ עין גב, האון (קיבוץ לשעבר שהתפרק והפך ליישוב קהילתי), וקיבוץ מעגן. בדרום - קבוצת דגניה א' (הקיבוץ הראשון שהוקם בארץ ישראל), המושבה כנרת וקבוצת כנרת. במערב - העיר טבריה, המושבה מגדל וקיבוץ גנוסר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הכנרת ומים עיליים, אתר מקורות
  2. ^ http://www.kineret.org.il/
  3. ^ על הכנרת באתר מקורות
  4. ^ כנרת באתר מנהלת הכנרת
  5. ^ מפת אגן ההיקוות של הכנרת, אתר חקר ימים ואגמים לישראל
  6. ^ על פי גל ומרקל (אגמית 14-18 :145), צותת באתר חקר ימים ואגמים לישראל
  7. ^ אתר מנהלת הכנרת
  8. ^ אלי אשכנזי, לראשונה מאז 1964: החלה הזרמת מים מהכנרת לירדן באופן סדיר, באתר הארץ, 24 במאי 2013
  9. ^ נתונים הידרולוגיים של אגן הכנרת, השירות ההידרולוגי
  10. ^ * דליה מזורי, אלכס דורון ועדי חשמונאי, מהכנרת ועד הכיס שלכם: המדריך המלא, באתר nrg‏, 9/1/2013
  11. ^ דו"ח הידרולוגי חודשי של רשות המים, פברואר 2011
  12. ^ 12.0 12.1 דב גינזבורג, הכנרת וסביבותיה בספרות חכמי ישראל, המכון הגאולוגי, ירושלים
  13. ^ "תל כנרות", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, עמ' 810
  14. ^ בתלמוד הבבלי מסכת ערכין י"ג ע"ב, נאמר שהכינור והנבל נבדלים זה מזה במספר המיתרים שלהם.
  15. ^ משה גופן, יצחקי גל, מקור השם "כנרת" באתר מנהלת הכנרת
  16. ^ דני נדל (עורך), אוהלו II: מחנה דייגים-ציידים-לקטים בן 23,000 שנה על חוף הכנרת. מוזיאון ראובן ועדית הכט, אוניברסיטת חיפה (2002).
  17. ^ דו"ח ראשוני על החפירה בחוף שחף
  18. ^ תל בית ירח באתר אוניברסיטת תל אביב
  19. ^ חפירות בתל כנרות באתר "עידן התנ"ך"
  20. ^ עונת החפירות האחרונה בתל עין-גב – סיום פרויקט ארץ גשור
  21. ^ לדעת החוקר יוחנן אהרוני
  22. ^ דר' אבישי בן-פורת "בעיות המים בין ארץ ישראל וסוריה, במבט של 80 שנה
  23. ^ הפסקה כולה מתבססת על: משה ברור, גבולות ישראל, עבר הווה עתיד - היבטים גאוגרפיים-מדיניים, יהושע אורנשטיין הוצאת ספרים יבנה, תשמ"ח 1988, עמ' 162-163
  24. ^ גבולות באתר סנונית
  25. ^ באתר רשות המים
  26. ^ מפלס הכנרת, באתר המשרד להגנת הסביבה
  27. ^ ד"ר אלון רימר, המעבדה לחקר הכנרת, חקר ימים ואגמים בע"מ, חוות דעת בנושא מליחות הכנרת במפלסים נמוכים שנשלחה למנהל רשות המים, אורי שני, ‏27 בינואר, 2008
  28. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות סז א, וכן במדרש רבה ויקרא פרשה כב פסקה ד
  29. ^ באתר "זמרשת"
  30. ^ קסם על ים כנרת באתר שירונט
  31. ^ על הגניבה באתר של המוזיאון
  32. ^ נתוני נגישות חופים באתר נגישות ישראל
  33. ^ אדם טבע ודין נ' עיריית טבריה: "לא לייבוש הכנרת"


הכנרת ממצפה אופיר ליד גבעת יואב
Magnify-clip.png
הכנרת ממצפה אופיר ליד גבעת יואב
הכנרת ממצפה לשלום במצוקי און
Magnify-clip.png
הכנרת ממצפה לשלום במצוקי און
תצלום פנורמי של הכנרת
Magnify-clip.png
תצלום פנורמי של הכנרת
תצלום פנורמי על דרום הכנרת מיער שווייץ
Magnify-clip.png
תצלום פנורמי על דרום הכנרת מיער שווייץ
הכנרת מכביש 886
Magnify-clip.png
הכנרת מכביש 886
ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg