ים כנרת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בימה כנרת. אם התכוונתם לפירושים אחרים לשם כנרת, ראו כנרת (פירושונים).
| ים כנרת | |
|---|---|
 |
|
| מיקום |  ישראל |
| סוג | ימת שבר |
| שטח | 166 קמ"ר |
| אורך מרבי | 21 ק"מ |
| רוחב מרבי | 13 ק"מ |
| עומק ממוצע | 25.6 מטרים |
| עומק מרבי | 43 מטרים |
| נפח | 4 [1] קמ"ק |
| אורך קו החוף | 53 ק"מ |
| גובה | 213- (ממוצע רב שנתי) מטרים מעל פני הים |
| נהר מזין | נהר הירדן |
| מקור לנהר | נהר הירדן |
| אגן ניקוז | 2,730 קמ"ר |
| מדינות באגן הניקוז | ישראל, לבנון |
| ערים | טבריה |
| תחלופת המים | 5 שנים |
| קואורדינטות | |
הַכִּנֶּרֶת היא ימה בעמק כינרות.
הכנרת היא האגם הגדול ביותר בארץ ישראל אשר מכיל מים מתוקים ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה הגדולים בישראל (כ-30% מצריכת המים בארץ).
תוכן עניינים |
[עריכה] גאוגרפיה
ימת הכנרת שוכנת בגובה 212.5 מטר מתחת לפני הים. והיא הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם. עומקה המרבי 43 מטר ושטחה 165 קמ"ר.
מיקומה הוא על השבר הסורי-אפריקני, מה שגורם לפערים טופוגרפיים גדולים (כ-550 מטר) בינה לבין השטח שסביבה. הכנרת, כמו ים המלח, היא למעשה תוצר של השבר, וצורתו המיוחדת הינה למעשה מעוין שהתעגל ברבות הימים בשל בליה של הטבע. (באזור הכנרת השבר לא היה ישר אלא מזוגזג, והיו בו מדרגות אופקיות, וכאשר חלק אחד ממנו הועתק ממקומו צפונה, נוצר חלל בצורת מעוין).
לכנרת זורמים מי נהר הירדן ונחלים נוספים שהידועים בהם הם נחל עמוד, נחל משושים, נחל אל על ונחל יהודיה, ומימיה נשאבים על ידי מפעל "המוביל הארצי". בשנת גשמים ממוצעת מספקת הכנרת כשליש מצריכת המים בישראל. היקף חופי הכנרת נע בין 60 - 55 ק"מ לפי גובה המפלס. במפלס הגבוה ביותר שטחה הוא כ-169 קמ"ר ובמפלס הנמוך ביותר 161 קמ"ר.
[עריכה] שם האגם
השם "כנרת" מופיע כבר במקרא:
 |
ויָרַד הַגּבֻל וּמָחָה עַל-כּתֶף יָם-כּנּרֶת קֵדְמָה |  |
| – במדבר, ל"ד, י"א | ||
|
... הַיַּרְדֵּן, וּגְבֻל עַד-קְצֵה יָם-כּנּרֶת, עֵבֶר הַיּרְדּן מִזְרָחָה | |
| – יהושע י"ג, כ"ז | ||
לפי דעה רווחת, השם כנרת, הנגזר מן המילה "כינור", נובע מצורתו של האגם - צורת כינור. אולם ככל הנראה דעה זו איננה נכונה, שכן צורתו של הכינור הקדום אינה דומה לכינור המוכר לנו כיום [2]. נראה שהסבר זה נוצר כתוצאה משיבוש של דברי התלמוד: "ולמה נקרא שמה כנרת, שמתוקים פירותיה כקול הכינור" (תלמוד בבלי, מגילה ו ע"א, בתרגום לעברית).
שמה של הכנרת במשנה, בתלמוד ובתוספתא הוא ימה של טבריא על-שם העיר טבריה הסמוכה אליה. במקורות אלה מופיע לעתים השם גינוסר כשמה של הכנרת, על שם בקעת גינוסר הסמוכה אליה. שם זה התקבל גם בשפות אירופיות אחדות. בערבית התקבל השם "ימת טבריה" (بحيرة طبريا "בּוּחיירת טֵבּרִיא"), וכך גם בצרפתית. בנוסח היווני של הברית החדשה וכן בתרגום הוולגטה ללטינית מכונה הכנרת "ים הגליל" (יוונית: θαλάσσης τῆς Γαλιλαίας, לטינית: Mare Galilaeae). שם זה מקובל כיום באנגלית: Sea of Galilee.
[עריכה] היסטוריה
בחלוקת השבטים בתקופת ההתנחלות, שבט נפתלי קיבל את הכנרת (יהושע י"ט ל"ה). בתקופת בית שני הוקמו לחופיה יישובים יהודיים. בשנת 20 לספירה הקים הורדוס אנטיפס את העיר טבריה על חופה הדרומי-מערבי של הכנרת. העיר נקראה על-שם הקיסר הרומי טיבריוס והפכה למרכז יהודי משגשג עד כיבוש הארץ בידי הצלבנים ב-1099. בתקופה המוסלמית הקימו ח'ליפים ארמונות לחופיה.
משה ריישר בספרו שערי ירושלים מספר עם ים כנרת במאה ה-19:
|
"אורכו י"ב שעות, רוחבו שש. הרים נאים סביבו. מימיו זכים וטובים, שותים הרבה ולא נודע כי באו את קרבנה. ודגים גדולים רבים מינים שונים וטובים מאד, מהם מוליכים לצפת והסביבה למכור. | |
| – עמ' 31 | ||
אזור הכנרת היה ערש ההתיישבות הציונית השיתופית. במקום הוקמה חוות כנרת שהייתה החווה החקלאית הראשונה, וכן דגניה שהייתה אם הקיבוצים. אף אנשי נהלל, המושב הראשון, התחילו את הכשרתם החקלאית כאן.
עם קביעתו הסופית של קו הגבול בין המנדט הבריטי בארץ ישראל לבין המנדט הצרפתי בסוריה ב־1923, נקבע כי הגבול בין שטח המנדט הבריטי לשטח המנדט הצרפתי יעבור 10 מטרים מצפון-מזרח לחוף הכנרת במפלס המים המרבי. לפיכך סימנה הכנרת את גבולה המזרחי של ארץ ישראל, אך נכללה בשלמותה בתחומיה. עם זאת, הייתה לצרפתים זכות לשאוב מים מהכנרת לטובת יישובים סוריים על-פי הסכם צרפתי-בריטי.
בהסכמי רודוס בין ישראל לסוריה משנת 1949 אומץ תוואי הגבול המנדטורי, כך שהכנרת נכללה להלכה בשלמותה בתחומי מדינת ישראל. בפועל, השתלטה סוריה על חלקו הצפון-מזרחי של האגם והחזיקה רצועה ברוחב 250 מטרים ממימי האגם, לרגלי רמת הגולן. כוחות סוריים אף ירו לעבר ספינות דייגים ישראליות שניסו לחדור לחלק זה של האגם (חלק זה עשיר יחסית בדגה). הסורים תבעו להוסיף ולקיים את ההסכם הצרפתי-בריטי שהתיר להם לשאוב מים מן הכנרת. ישראל הייתה מוכנה להתיר שאיבה מוגבלת בלבד לצורכי היישובים הסוריים על גדת האגם, ובלבד שתוכר ריבונותה המלאה על הכנרת[1]. מצב זה השתנה רק בעקבות כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים.
בזמן המשא ומתן עם סוריה בשנת 2000 תבעה סוריה זכות על הגישה לגדת הכנרת, כפי שהיה בפועל עד מלחמת ששת הימים. ישראל דחתה את התביעה וטענה כי בהתאם לגבול הבינלאומי, הטריטוריה הסורית מסתיימת 10 מטרים מגדת הכנרת במפלס המים המרבי. ויכוח זה היה בין המכשולים שמנעו השגת הסכם שלום בין הצדדים. [3]
[עריכה] הכנרת - מאגר המים של מדינת ישראל
 |
ערך מורחב – משק המים בישראל |
כמקור מים חשוב של מדינת ישראל, יש חשיבות רבה למפלס הכנרת, והוא מעורר עניין רב בציבור. המפלס נע בין 213 מ' מתחת לפני הים שהוא הקו האדום התחתון, ל-208.8 מ' מתחת לפני הים שהוא הקו האדום העליון. הקו השחור הוא הקו שתחתיו אין המשאבות של המוביל הארצי יכולות לשאוב יותר מים מן הכנרת, והוא עומד על 215 מ' מתחת לפני הים. כאשר המפלס מגיע אל הקו השחור, יש להפסיק את שאיבת המים מהכנרת, כדי למנוע את המלחת הכנרת על ידי זרמים תת-קרקעיים, וכאשר הוא מגיע לקו האדום העליון יש לפתוח את סכר דגניה ולתת למי הכנרת לזרום באופן חופשי יותר לנהר הירדן, כדי למנוע עליית הכנרת על גדותיה. המפלס הנמוך ביותר שנמדד מקום המדינה היה 213.29 מ' מתחת לפני הים בשנת 2009. נפח המים במפלס המרבי ("קו אדום עליון") הוא 4.3 מיליארד מ"ק, ובקו האדום התחתון - 3.6 מיליארד מ"ק.
איכות מי הכנרת טובה בדרך כלל. כיום מסתכם הטיפול במים בהשקעת חומר מרחף (בעיקר בחורף ובאביב) ובהכלרה לשם חיטוי. על מנת לעמוד בדרישות מתקדמות יותר לאיכות מים, עומד להיות מוקם מתקן לסינון המים. מתקן זה יביא להפחתת עכירותם, לשיפור איכותם המקרוביאלית ולהורדת רמות הכלרה בלתי רצויות.
[עריכה] חשיבות דתית ותרבותית
לכנרת חשיבות גדולה בנצרות: לפי האמונה הנוצרית ישו הילך עליה, גרם לחזירים אחוזי שדים לטבוע בתוכה (מתי ח'), ועשה את נס הלחם והדגים בסמוך לה.
הכנרת הוותה בכל הדורות השראה לאמנים ויוצרים בזכות יופיה וקסמה והנופים הנשקפים ממנה, בעיקר הר חרמון. הכנרת שמשה מוטיב מרכזי לרחל המשוררת אשר קבעה בסמוך לה את ביתה. בתרבות הארץ ישראלית נכתבו שירים רבים לכנרת בידי פזמונאים ומשוררים.
[עריכה] הכנרת כאתר נופש ובילוי
הכנרת מהווה אתר נופש ובילוי פעיל. עשרות חופי רחצה מוסדרים קיימים לחופיה. בחלק מהם מתקיימת פעילות אתגרית כמו שיט סירות ואופנועי ים, סקי מים ורחיפה. כמו כן מתקיימת פעילות של תנועת הנוער צופי ים בחוף המושבה כנרת, שם נמצא שבט "צופי ים כנרת". החניכים עוסקים בפעילות ימית ובשיט, ובפעילות חברתית, חינוכית וערכית.
לאלו שרוצים פעילות רגועה ושקטה יותר, ישנה אפשרות של שיט בספינה לרוחבה של הכנרת. בשל ירידת המפלס בשנים האחרונות, אירעו לא מעט מקרי טביעה, בשל קרבת קו החוף אל מדף המים העמוקים. בטבריה ישנה טיילת במקביל לחוף, ובה מסעדות רבות. לחופיה נובעים מעיינות חמים, שמשמשים לבילוי וריפוי.
מעט מהחופים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום, על אף החוק שבעניין שמתיר גבית תשלום בעבור הסדרת חניה. מבקר המדינה, בדו"ח מיוחד, מצא, כי מעשית הכניסה חינם רגלית מנועה בחלק מהחופים. בדצמבר 2006 לאחר מאבק משפטי של החברה להגנת הטבע וגופים ירוקים נוספים, הוסרו מחופי הכנרת עשרות גדרות בצו בית משפט, ונפתחו לציבור הרחב עשרות חופים, שהיו עד אז מגודרים שלא כחוק.
מדי שנה, בעונת הסתיו, מתקיים בכנרת אירוע שחייה עממי הנקרא צליחת הכנרת. השם צליחה מעט מטעה, שכן מדובר במשחה באורך 1.5 ו- 3.5 ק"מ ולא חציית האגם במלואו. צליחת הכנרת הוא אירוע השחייה העממי הגדול בישראל.
אחת לשנה מתקיים מרתון טבריה [4]. מסלולו מטבריה עד סמוך לקיבוץ עין גב וחזרה. בינואר 2008 התקיים מרתון טבריה ה-31. אחת לשנה מתקיימת גם הקפת הכנרת באופניים.
[עריכה] הכנרת כמקור דגה
|
|
ערך מורחב – דיג בארץ ישראל |
הכנרת מהווה מקור דגה לדייגים מקצועיים וחובבים.
מדי שנה נידוגים כ-2,000 טון דגים בכנרת, מחציתם לבנון הכנרת והשאר בעיקר אמנון הגליל ואמנון הירדן. השלל השנתי מגיע ל-60-100 טון של קיפונים ו-70-150 כסיף שפל עין. "האגף לדיג ולחקלאות ימית" שבמשרד החקלאות מעשיר את הכנרת מדי שנה בדגיגי אמנון, דגיגי כסיף ודגיגי קיפון.
[עריכה] יישובים
יישובים עתיקים שהיו לחופיה בעבר, הם כפר נחום, מסעדיה, וכפר עקב בצפונה, כורסי, בית צידה וסוסיתא במזרחה, ובית ירח בדרומה.
כיום היישובים הבאים נושקים לחופיה, עין גב במזרחה, האון, מעגן, דגניה והמושבה כנרת בדרומה, גנוסר במערבה וגם טבריה העיר הגדולה ביותר באזור.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר מנהלת הכנרת
- על "הקו האדום", באתר החברה להגנת הטבע
- הכנרת במאגר נתוני הימות העולמי
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הפסקה כולה מתבססת על: ברור, משה (תשמ"ח 1988). "גבולות ישראל, עבר הווה עתיד - היבטים גאוגרפיים-מדיניים", יהושע אורנשטיין הוצאת ספרים "יבנה" בע"מ, עמודים 162-163.
| אגמי השבר הסורי-אפריקני | ||
|---|---|---|
| אגמי מערב אסיה | אגם החולה • הכנרת • ים המלח |  |
| אגמי צפון אתיופיה | אגם אסאל • אגם אבהא | |
| אגמי השבר האפריקני המזרחי | אגם טורקאנה • אגם לוגיפי • אגם ברינגו • אגם בוגוריה • אגם נקורו • אגם אלמנטייטה • אגם נאיוואשה • אגם מגאדי • אגם נאטרון • אגם אייסי | |
| אגמי השבר האפריקני המערבי | אגם אלברט • אגם אדוארד • אגם קיוו • אגם טנגנייקה • (אגם ויקטוריה, אגם קיוגה) | |
| אגמי השבר האפריקני הדרומי | אגם רוקווה • אגם מלאווי • אגם מלומבה • אגם צ'ילווה | |
| אגמים אחרים | אגם מ'וורו • אגם מ'וורו וונטיפה | |
