עמוקה
| עמוקה | |
קברו של יונתן בן עוזיאל, על פי המסורת |
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע | 705 מטר |
| תאריך ייסוד | 1980 |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011: | |
| - אוכלוסייה | 152 תושבים |
 עמוקה
|
|
עמוקה הוא יישוב קהילתי בגליל עליון ליד חצור הגלילית וצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל.
היישוב הוקם בשנת 1980, במקום בו שכן הכפר הערבי עמוקה (ערבית: عمّوقة). כחלק מתוכנית המצפים בגליל. ביישוב כ-54 משפחות ובסך הכול כ-230 נפשות המתפרנסות מתיירות וממקצועות חופשיים. בסמוך ליישוב קבר המיוחס לרבי יונתן בן עוזיאל שיש המייחסים לו סגולות.
יישוב בשם כפר עמיקו, מתקופת המשנה[1], שכן ככל הנראה באזור.[דרוש מקור]
ילדי היישוב לומדים בבתי ספר חיצוניים: יסודי – "נוף הרים" בסאסא, תיכון – "אנה פרנק" בסאסא, תיכון הר וגיא ותיכון עינות ירדן.
תוכן עניינים |
קברו של יונתן בן עוזיאל [עריכה]
על פי המסורת, שמופיעה בכתב לראשונה ב"מגילת אביתר" מסוף המאה ה-11 (כאלף שנה לאחר מותו של בן עוזיאל), מצוי קברו של יונתן בן עוזיאל בעמוקה.
זאב וילנאי כותב כי "רבי שמואל בן שמשון, בשנת 1210 מספר על הקבר הזה: ועליו אילן גדול והישמעאלים מביאין עליו שמן ומדליקין נר לכבודו וגם נודרים שם נדרים לכבודו. ציון הקבר של יונתן בן עוזיאל מובא בציור משנת רצ"ו, 1537, מתוך :יחוס אבות ונביאים.
נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־כו בסיון (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל במאה ה-17 הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה. מקור המנהג אינו ברור: זאב וילנאי, בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל" מעלה שתי השערות:
האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב בתרגום פסבדו-יונתן (דברים כ"ד, ו') הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי העולם הבא.
השנייה, כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי רש"י
|
...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה |
||
| – יבמות יז, א, ד"ה "שהכל פונים שם" | ||
למעשה, צמד המלים "והיא עמוקה" משתייך ל"דיבור המתחיל" הבא בדברי רש"י, ומתייחס לדברי הגמרא "והיא עמוקה משאול", אך הקריאה המוטעית קשרה דברי רש"י עם היישוב עמוקה.
בנוסף לשני הסברים אלו, קיימת טענה נפוצה שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים ולפיכך, אנשים עלייה לקברו מהווה סגולה לאנשים עם בעיה דומה, אך במקורות חז"ל אין זכר לקביעה זו.
הסבר נוסף המופיע בתורת החסידות מקשר מנהג זה למסופר על יונתן בן עוזיאל - "שכאשר היה לומד תורה, כל עוף הפורח מעליו היה נשרף". קשיים בזיווג נובעים כתוצאה מ"ציפורים בראש", יונתן בן עוזיאל שורף את הציפורים שבראש ובכך מסיר את העיכובים לשידוך [דרוש מקור].
בית כנסת [עריכה]
חורבה ומבנה גדול מעל הקבר המיוחס ליונתן בן עוזיאל. שרידיה מצויים ממזרח לגיא, בו היה היישוב הקדום כפר עמיקו, עמיקין. במאה ה-19 כתב החוקר גרן שראה במקום "בסיס עמוד וכמות של אבני גזית - שרידיו של בניין עתיק, אולי בית כנסת". צבי אילן כותב כי כיום יש במקום חוליה מגולפת של קורה או כרכוב ואבני גזית. חלק מאבני הגזית מרוכזות במרכז החורבה, במעין "במה". מערבה נמצא משטח של 20 על 30 מטר מתאים לבית כנסת. בעבר נמצא במקום לוח שבור משיש שעליו תבליט גפן, אולי חלק מסורג.
לקריאה נוספת [עריכה]
- זאב וילנאי, מדריך הגליל, הוצאה מחודשת של אחיעבר - ירושלים, 1980.
- מנחם מיכלסון, יהודה סלומון, משה מילנר, מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, משרד הביטחון - הוצאה לאור, 1986
- צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון - הוצאה לאור, 1991.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- עמוקה, במאגר המידע "אדם בגליל" של בית יגאל אלון
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מוזכר בתלמוד הבבלי, תענית כא, א
|
||||||||||||||
