עמוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוקה
Sיונתןבןעוזיאלn0004.jpg
האהל על קברו של רבי יונתן בן עוזיאל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מרום הגליל
גובה ממוצע ‎705‏ מטר
תאריך ייסוד 1980
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 153 תושבים
מיקום עמוקה
עמוקה
עמוקה

עמוקה הוא יישוב קהילתי קטן בגליל העליון ליד חצור הגלילית וצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. היישוב הוקם בשנת 1980 כחלק מתוכנית המצפים בגליל. במקום שכן עד קום המדינה הכפר הערבי עמוקה (ערבית: عمّوقة).

צפונית-מערבית ליישוב שוכן קבר המיוחס לרבי יונתן בן עוזיאל שיש המייחסים לו סגולות טובות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב בשם כפר עמיקו, מתקופת המשנה, שכן ככל הנראה באזור.‏[1] הרב משה באסולה ביקר בעמוקה בין השנים 1521 - 1523 וסיפר: "רכבתי עם יהודי אחד לעשות סיבוב לראות כל הגליל העליון והצדיקים אשר בו..באנו לעמוקה, מקום כשמו כן הוא, עולה להר גבוה מאד ואחר כך יורדים בעמק ושם כפר כ-60 בתים ואין שם יהודים".

הכפר הערבי עמוקה מנה לפי "סקר הכפרים" משנת 1945 כ-140 תושבים, נכבש על ידי צה"ל במאי 1948. עמוקה הוקמה כמצפור, יישוב קטן של עד 15 משפחות אולם מונה כיום כ-54 משפחות (כ-230 נפשות) המתפרנסות מתיירות וממקצועות חופשיים. ילדי היישוב לומדים בבתי ספר חיצוניים: יסודי – "נוף הרים" בסאסא, תיכון – "אנה פרנק" בסאסא, תיכון "הר וגיא" ותיכון "עינות ירדן".

אתרים בעלי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של יונתן בן עוזיאל
בתוך מבנה הקבר

קברו של רבי יונתן בן עוזיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת מצוי קברו של התנא יונתן בן עוזיאל בעמוקה. רבי יונתן היה מגדולי תלמידיו של הלל הזקן. אזכור ראשון בכתב מופיע ב"מגילת אביתר" מסוף המאה ה-11 (כאלף שנה לאחר מותו של בן עוזיאל).

זאב וילנאי כותב כי "רבי שמואל בן שמשון, בשנת 1210, מספר על הקבר הזה: ועליו אילן גדול והישמעאלים מביאין עליו שמן ומדליקין נר לכבודו וגם נודרים שם נדרים לכבודו. ציון הקבר של יונתן בן עוזיאל מובא בציור משנת רצ"ו, 1537, מתוך :יחוס אבות ונביאים.

נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־כו בסיון (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל במאה ה-17 הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה. מקור המנהג אינו ברור. וילנאי, בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל", מעלה שתי השערות: האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב בתרגום פסבדו-יונתן (דברים כ"ד, ו') הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי העולם הבא.

השנייה, כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי רש"י

...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה

יבמות יז, א, ד"ה "שהכל פונים שם"

למעשה, צמד המלים "והיא עמוקה" משתייך ל"דיבור המתחיל" הבא בדברי רש"י, ומתייחס לדברי הגמרא "והיא עמוקה משאול", אך הקריאה המוטעית קשרה דברי רש"י עם היישוב עמוקה.

בנוסף לשני הסברים אלו, קיימת טענה נפוצה שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים ולפיכך, עלייה לקברו מהווה סגולה לאנשים עם בעיה דומה, אך במקורות חז"ל אין זכר לקביעה זו.

הסבר נוסף המופיע בתורת החסידות מקשר מנהג זה למסופר על יונתן בן עוזיאל - "שכאשר היה לומד תורה, כל עוף הפורח מעליו היה נשרף". קשיים בזיווג נובעים כתוצאה מ"ציפורים בראש", יונתן בן עוזיאל שורף את הציפורים שבראש ובכך מסיר את העיכובים לשידוך [דרוש מקור].

קברו של מוקרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מוקרט" (או: דמן מוקרט) הוא האדם לו מיוחס הקבר בעמוקה, סמוך לקברו של התנא רבי יונתן בן עוזיאל. תקופת חייו איננה ברורה, אך ככל הנראה היה תנא או אמורא[2], לאחרונה אותר קברו ועליו נכתב: "ציון התנא מוקרט זיע"א".

בית כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורבה ומבנה גדול מעל הקבר המיוחס ליונתן בן עוזיאל. שרידיה מצויים ממזרח לגיא, בו היה היישוב הקדום כפר עמיקו, עמיקין. במאה ה-19 כתב החוקר ויקטור גרן שראה במקום "בסיס עמוד וכמות של אבני גזית - שרידיו של בניין עתיק, אולי בית כנסת". צבי אילן כותב כי כיום יש במקום חוליה מגולפת של קורה או כרכוב ואבני גזית. חלק מאבני הגזית מרוכזות במרכז החורבה, במעין "במה". מערבה נמצא משטח של 20 על 30 מטר מתאים לבית כנסת. בעבר נמצא במקום לוח שבור משיש שעליו תבליט גפן, אולי חלק מסורג.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוזכר בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"א, עמוד א'
  2. ^ שמות הצדיקים לרבי נתן במרסלב (אם זאת רבי יעקב בן נתנאל הכהן מציין את מקום קבורת רבי יונתן בן עוזיאל ובנו של ישעיה הנביא במירון, אם אכן מדובר בטעות ייתכן שמוקרט הינו המכונה אצלו בנו של ישעיה הנביא).