נר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נר
קריאה לאור הנר

נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.

לפני המצאת הנורה החשמלית היה הנר מקור האור העיקרי. כיום עדיין משתמשים באור הנר לשם יצירת אווירה חמה, רגועה או רומנטית. לעתים משתמשים בנרות גם בעת הפסקת חשמל.

בעירת הנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נרות מיוצרים מפרפין (תוצר לוואי של זיקוק שמן), סטארין, דונג דבורים, עצי דונג (דקל, סויה ועוד) או חלב נרות. חום הגפרור המשמש להדלקת הנר מתיך ומאדה כמות קטנה של חומר דלק. לאחר ההתאדות, הדלק מגיב עם חמצן באטמוספירה ויוצר להבה. הלהבה מספקת חום אשר דואג לכך שהנר ימשיך לבעור, באמצעות תגובת שרשרת המקיימת את עצמה: חום הלהבה מתיך את הדלק שנמצא בראש הנר, הדלק הנוזלי זורם מעלה באמצעות כוח הנימיות ושם מתאדה ומשמר את להבת הנר.

בעירת הדלק מתרחשת במספר אזורים נפרדים (כפי שמעידים הצבעים השונים הנראים בלהבת הנר). באזורים שצבעם כחול, מימן מופרד מהדלק ונשרף תוך יצירת אדי מים. באזורים הבהירים שצבעם נוטה יותר לצהוב מתרחש חימצון של פחמן אשר יוצר פחמן דו-חמצני.

נוסחה כימית אפשרית עבור בעירת הנר, כאשר מדובר על נר שעווה, היא C_{25}H_{52} + O_2 \rightarrow CO_2 + H_2O כאשר C_{25}H_{52} היא הנוסחה הכימית למולקולה נפוצה שנמצאת בנרות עשויים פרפין, \ O_2 הוא חמצן מהאוויר, \ CO_2 הוא פחמן דו-חמצני ו-\ H_2O היא הנוסחה למים. הנוסחה המאוזנת היא C_{25}H_{52} + 38O_2 \rightarrow 25CO_2 + 26H_2O .

כאשר מסת הדלק המוצק מומסת, הנר מתקצר באורכו. חלקי הפתיל אשר כבר אינם משחררים את הדלק הנוזלי נאכלים על ידי הלהבה. בעירת הפתיל מגבילה את אורכו החשוף של הפתיל, וכך שומרת על טמפרטורת הבעירה וקצב צריכת הדלק קבועים. פתילים מסוימים דורשים קיצוץ ידני באמצעות מספריים או מכשירים ייעודיים, בדרך כלל לאורך של כ-0.7 ס"מ, על מנת לשמור על בעירה איטית ויציבה ולמניעת פליטת עשן.

הנרות בדתות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת התנ"ך והמשנה 'נר' נקרא הכלי שמחזיק בתוכו את חומר הבעירה של האש.

מצוות התורה להדליק נרות תמיד באוהל מועד (ואחר כך בבית המקדש), שבעה נרות במנורה: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי אדני תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי אדני תָּמִיד." (ויקרא, כ"ד ב'-ד').

על פי ההלכה היהודית, יש להדליק לפחות שני נרות בערבי שבת ויום טוב. במוצאי שבת מדליקים נר הבדלה. בחג החנוכה מדליקים נרות בחנוכייה בכל אחד מימי החנוכה, לזכר חנוכת בית המקדש.

בלילה שלפני חג הפסח נוהגים להשתמש בנר לצורך בדיקת חמץ.

וכן נוהגים גם להדליק נרות נשמה בימי זיכרון.

במסכת שבת דף כ"ג: נאמר "הרגיל בנר הווין לו בנים תלמידי חכמים", כלומר מי שרגיל בנר מצוה (חנוכה, שבת) זוכה שבניו יהיו תלמידי חכמים ומחבבין המצוות.

הנר מסמל את נשמת האדם כנאמר: "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ כז), ואת הארת המצוות: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר" (משלי ו כג).

קוואנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתמשים בנרות גם בחגיגות הקוואנזה - חג האפרו-אמריקאים הנמשך מ-26 בדצמבר עד 1 בינואר.

מדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נר בעל סימונים למדידת זמן

ניתן להשתמש בנרות למדידת זמן, אם כי דיוק המדידה מוטל בספק, היות שגם עבור סט נרות כמעט זהה בממדיו , אורך הבעירה תלוי מאוד באורך המדויק של הפתיל

ישנם נוצרים הנוהגים להדליק נרות בימים שלפני חג המולד כדי למדוד כמה זמן נותר עד לחג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]