נר
ערך זה עוסק בנר כמקור אור. אם התכוונתם למשמעויות אחרות, ראו נר (פירושונים).
נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.
לפני המצאת הנורה החשמלית היה הנר מקור האור העיקרי. כיום עדיין משתמשים באור הנר לשם יצירת אווירה חמה, רגועה או רומנטית. לעתים משתמשים בנרות גם בעת הפסקת חשמל.
תוכן עניינים |
בעירת הנר [עריכה]
נרות מיוצרים מפרפין (תוצר לוואי של זיקוק שמן), סטארין, דונג דבורים, עצי דונג (דקל, סויה ועוד) או חלב נרות. חום הגפרור המשמש להדלקת הנר מתיך ומאדה כמות קטנה של חומר דלק. לאחר ההתאדות, הדלק מגיב עם חמצן באטמוספירה ויוצר להבה. הלהבה מספקת חום אשר דואג לכך שהנר ימשיך לבעור, באמצעות תגובת שרשרת המקיימת את עצמה: חום הלהבה מתיך את הדלק שנמצא בראש הנר, הדלק הנוזלי זורם מעלה באמצעות כוח הנימיות ושם מתאדה ומשמר את להבת הנר.
בעירת הדלק מתרחשת במספר אזורים נפרדים (כפי שמעידים הצבעים השונים הנראים בלהבת הנר). באזורים שצבעם כחול, מימן מופרד מהדלק ונשרף תוך יצירת אדי מים. באזורים הבהירים שצבעם נוטה יותר לצהוב מתרחש חימצון של פחמן אשר יוצר פחמן דו-חמצני.
נוסחה כימית אפשרית עבור בעירת הנר, כאשר מדובר על נר שעווה, היא 
כאשר 
היא הנוסחה הכימית למולקולה נפוצה שנמצאת בנרות עשויים פרפין, 
הוא חמצן מהאוויר, 
הוא פחמן דו-חמצני ו-
היא הנוסחה למים. הנוסחה המאוזנת היא 
.
כאשר מסת הדלק המוצק מומסת, הנר מתקצר באורכו. חלקי הפתיל אשר כבר אינם משחררים את הדלק הנוזלי נאכלים על ידי הלהבה. בעירת הפתיל מגבילה את אורכו החשוף של הפתיל, וכך שומרת על טמפרטורת הבעירה וקצב צריכת הדלק קבועים. פתילים מסוימים דורשים קיצוץ ידני באמצעות מספריים או מכשירים ייעודיים, בדרך כלל לאורך של כ-0.7 ס"מ, על מנת לשמור על בעירה איטית ויציבה ולמניעת פליטת עשן.
הנרות בדתות השונות [עריכה]
דתות שונות משתמשות בנרות לצרכים פולחניים.
יהדות [עריכה]
מצוות התורה להדליק נרות תמיד באוהל מועד (ואחר כך בבית המקדש), שבעה נרות במנורה: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי אדני תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי אדני תָּמִיד." (ויקרא, כ"ד ב'-ד').
על פי ההלכה היהודית, יש להדליק לפחות שני נרות בערבי שבת ויום טוב. במוצאי שבת מדליקים נר הבדלה. בחג החנוכה מדליקים נרות בחנוכייה בכל אחד מימי החנוכה, לזכר חנוכת בית המקדש.
בלילה שלפני חג הפסח נוהגים להשתמש בנר לצורך בדיקת חמץ.
נוהגים להדליק נרות בימי הולדת כמספר השנים של החוגג, או בתוספת נר אחד "לשנה הבאה". יש הנוהגים לכבות את הנרות בנשיפה ולבקש משאלה. אחרים סוברים שאין לכבות את הנרות, משום ש"נר ה' נשמת אדם" (משלי, כ', כ"ז).
יהודים נוהגים גם להדליק נרות נשמה בימי זיכרון.
קוואנזה [עריכה]
משתמשים בנרות גם בחגיגות הקוואנזה - חג האפרו-אמריקאים הנמשך מ-26 בדצמבר עד 1 בינואר.
מדידה [עריכה]
ניתן להשתמש בנרות למדידת זמן, אם כי דיוק המדידה מוטל בספק, היות שגם עבור סט נרות כמעט זהה בממדיו , אורך הבעירה תלוי מאוד באורך המדויק של הפתיל
ישנם נוצרים הנוהגים להדליק נרות בימים שלפני חג המולד כדי למדוד כמה זמן נותר עד לחג.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- יצירת נרות, מפורום אמנות שימושית בתפוז אנשים
