יעקב יהושע פלק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב יעקב יהושע פַלְק[1] (16801756) היה הרב של לבוב, ברלין ופרנקפורט על המיין. מחבר פירוש לתלמוד בבלי בשם פני יהושע, המבוסס על פלפול בדברי החכמים שקדמו לו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקרקוב[2] בכ"ח בכסלו תמ"א (1680) לאביו הקצין רבי צבי הירש, שהיה חבר הבית דין בעירו, ולאמו מרים בת הרב אברהם הלוי, חתן רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה", שעל שמו נקרא הרך הנולד - יהושע . השם יעקב נוסף לו ברבות השנים בעקבות מחלה.[דרוש מקור]

למד תורה אצל רבותיו, תחילה בבית דודו שמואל, ולאחר מכן בקרקוב ובבובה אצל הרב חיים רייצעס. נישא ללאה בתו של רבי שלמה סג"ל לנדא מלבוב, עבר ללבוב, ושם נתמנה למשגיח על המלמדים והמורים בבתי התלמוד תורה.

הוא נבחר לפרנס העיר והחזיק ישיבה בביתו.

בג' בכסלו ה'תס"ג (1702) נספו אמו, אשתו ובתו הקטנה בפיצוץ של מחסני אבק שריפה בעיר, שגרם להחרבת ביתו ובתים נוספים, וכן לשריפה ברחבי העיר, אך הרב פאלק שרד.

בהקדמה לספרו "פני יהושע" כתב שהמניע לכתיבת הספר הייתה פיצוץ מחסן חומר הנפץ בעיר‏[3], עת הבית בו ישב ולימד קרס על כל יושביו ובעיר פרצה שריפה. בשכבו תחת ההריסות הוא נדר לה' שאם יוציאו משם יעסוק כל חייו בלימוד התורה וגם ימשיך במה שהתחיל אבי סבת אביו, מחבר הספר מגיני שלמה – תירוץ כל קושיות בעלי התוספות על רש"י. מיד כשסיים את נדרו נפתח בפניו שביל בין העמודים שקרסו.[4] עוד סיפר בהקדמה זו שלפני שכתב את ספרו חזר על הש"ס 36 פעמים, כמניין ההרוגים ברעידת האדמה.

נישא בשנית לטויבא, בת הגביר ישכר מלבוב, אשר החזיקו במשך כל חייו. לאחר פטירתה ממחלה ממושכת, נשא את גיטא איגר, אשר החיד"א מספר אודותיה כי במסעותיו הגיע לעיר וורמיזא שם התארח אצל הפני יהושע, ואשתו של הרב הייתה למדנית גדולה והרב ואשתו דברו ביניהם בלימוד[5]. קיבל סמיכה מאת החכם צבי.

כיהן ברבנות בעיירות הגליציאניות טרלא וליסקא (לינסק), וכן בריטשוול ובקריב. מליסקא נקרא למלא את מקום הרב ר' צבי הירש אשכנזי בלבוב, שנפטר בא' באייר תע"ח (1718). בשנת 1720 בחרה הקהילה במקומו את ר' חיים בן-ליזרל כרב העיר. ר' יהושע הוזמן על ידי מחותנו, ר' אריה לייבוש לבוצ'אץ' ומשם ניהל, ללא הצלחה מרובה, מלחמה על המשך כהונתו בלבוב.

בשלהי שנת 1730 נקרא לכהן כרב בברלין, במקומו של רבי משה לבוב שפוטר ממשרתו לאחר כהונה קצרה,[6] ובתחילת שנת 1731 הגיע אליה[7] לאחר שדן לחובה את פייטל בן אפרים, אחד מראשי העיר, התנכל לו זה והצר צעדיו, עד שהוכרח לעזוב את העיר. פלק התקבל לרב בעיר מיץ בשנת 1734 במקום הרב ר' יעקב ריישר. בשנת 1741 נבחר לרב הראשי בפרנקפורט, במקומו של רבי יעקב פופרש שנפטר שנה לפני כן. במחלוקת בין ר' יונתן אייבשיץ ור' יעקב עמדין צידד באחרון, בניגוד לעמדת רוב תושבי עירו, ונאלץ לעזוב בשנת 1751. התגורר במנהיים ולאחר מכן בוורמייזא, שם שהה כמה שנים. לבקשת גדולי פרנקפורט הסכים לשוב לעיר בשנית לפני פסח תקי"ג (1753) אך מתנגדיו מנעו ממנו לדרוש בשבת הגדול. הוא סירב להשלים עם פגיעה כזו בכבודו, ועל כן עזב את העיר ועבר לעיר הסמוכה אופנבך, שם התחיל לכתוב את תשובתו בעניין המחלוקת, אך נפל למשכב, בעת שהסכימו קהילת פרנקפורט לקבלו בחזרה התגבר חוליו, ונפטר בי"ד בשבט תקט"ז, (17 בינואר 1756). בקהילת פרנקפורט נכתבה תפילת יזכור לעלוי נשמתו.


בשנים האחרונות נמצא נוסח החרם שהטיל על רבי יהונתן אייבשיץ, בכתב ידו, ובו מגולל את מסכת ההתחמקויות של הלה מקריאות לבירור, לא רק בעניין הקמיעות אלא גם על עדויות תלמידים לגבי שבתאות בישיבתו. לאור כתב החרם ניתן להבין הרבה מהתנהגויות רבנים, ביניהם תגובת הנודע ביהודה - הרב יחזקאל לנדא, והגאון מווילנא שהתמיהו רבים מהחוקרים לאורך הדורות, ואף גרמו לרבנים אורתודוקסים לקבל את דברי הרב אייבשיץ, ולדחות את ההאשמות לגבי שבתאותו.‏[8][9][10] לדברי החוקר שניאור זלמן להמן, הרב פאלק (הוא ה'פני יהושע') הפסיד בקרב - שכן הרב אייבשיץ המשיך לכהן על כנו בעירו, אך ניצח במערכה, שכן הרב אייבשיץ למעשה נוצח מבחינת הממסד הרבני וההלכה. סכנת השבתאות ירדה מהפרק, ונותרה סכנת ההשכלה (ולתפיסת הגאון מווילנא גם החסידות).

הרב צבי הירש רוזניס (במקורות: ראזאניש, חתם שמו: ראזאניס)‏[11] אב בית דין דוברמיל, ובן בנו של הרב פאלק‏[12], ובעל בית דפוס משותף עם אשתו השנייה יהודית, כתב הסכמות לספרי קבלה רבים וביניהם להדפסת הספר 'מגלה עמוקות' - סבו של רבי יהונתן אייבשיץ בהתקמ"א (סביבות 1781), ועשרים שנה אחר כך, בסוף ימיו לספר 'אהבת דוד ויהונתן' בו המחבר דן בהבנת ספרו של הרב יהונתן אייבשיץ 'אורים ותומים'.[13] יש לציין שחתם הסכמה תבניתית מסוג זה, תוך ציון העובדה שלא הביט בספר כלל, או שמְצָאוֹ "חיקו ממתקים וכולו מחמדים", כמעט על כל ספר שיצא בדפוס של אשתו יהודית.‏[14]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פני יהושע, חלק שלישי, סדיליקוב 1834

הספר נדפס במקור בארבעה חלקים: חלק שני נדפס באמסטרדם שנת ה'תצ"ט (1739), חלק ראשון נדפס בפרנקפורט על המיין בשנת ה'תקי"ב 1752, חלק שלישי נדפס בפרנקפורט בשנת מותו של הפני יהושע - ה'תקט"ז (1756). חלק רביעי נדפס לאחר מותו. הספר מבאר את סוגיות הש"ס על־פי גדולי המפרשים, בעיקר התוספות ורש"י - שהמחבר היה מצאצאיהם. הביאור נעשה בשיטת העיון, החקירה, הסברה והפלפול. אופיינית לחיבור זה הירידה לפרטי הפרטים של כל סוגיה. אף ששיטת הלימוד המקובלת בדורות האחרונים רחוקה למדי מדרכו, זוכה הספר לפופולריות רבה בישיבות והוא אחד מאבני היסוד במשא־ומתן התלמודי. ספרו כולל חידושים על מסכתות ברכות, שבת, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, חולין, מכות, שבועות, ועוד כמה חידושים על מסכתות שונות. לעומת זאת נשארו בכתב יד חידושיו למסכת בבא בתרא.

כאמור, בהקדמה לספרו, הסביר שאת הספר כתב לאחר הנדר להמשיך בדרכו של אבי סבתו של אביו, בספר 'מגיני שלמה' ולפרש את כל השאלות של בעלי התוספות על פירוש רש"י בש"ס, שנדר בעת הפיצוץ, שהחריב את ביתו על אשתו, בתו, ותלמידים, ופגע ברבים מתושבי העיר. בעת הנדר אירע נס, והוא הצליח לצאת מבין קורות הבית החרבים. בהקדמה סיפר גם שחזר על התלמוד 36 פעמים בטרם החל לכתוב את הספר. [4]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת בית דוד: משפחות רבניות רבות מתייחסות לפני יהושע, ומציינות זאת, מפני שהפני יהושע הוא צאצא של מחבר 'מגיני שלמה', ומחמבר 'מגיני שלמה' היה מיוחס לפי הקדמת ספרו לרבינו תם, סבו רש"י, ובהמשך לרבי יוחנן הסנדלר ולדוד המלך.

צאצאיו היו:

  • בתו גיטל - נספתה עם אמה בפיצוץ מחסן חומר נפץ, בשנת ה'ת"ס (סביבת 1702).
  • בתו מייטל - דברי התורה של בעלה הרב שלמה דב (בעריש) הרצפלד, אב בית דין גלוגא, הודפסו בספר פני יהושע תחת הכותרת 'חתנא דבי נשיאה'. נפטרה בפסח שני ה'תצ"ג (סביבת 1733)‏[15]
  • בנו רבי נתן, שהדפיס את ספרי אביו. כתב יד ספרו 'שארית נתן', הדן בסוגיות תלמודיות בסגנון אביו, נמצא כ-140 שנה לאחר שאבד, והודפס עם ספרו של אחיו אריה לייב.[16] היה אב בית דין העיירה דברומיל.
  • בנו רבי יששכר דב (בעריש). אביו של הרב צבי הירש רוזניס.‏[17] מחבר קונטרס 'חזקת אבהתא' שהודפס בתוך ספרו של בנו הרב רוזניס - 'תשע שיטות'.
  • בנו רבי אריה ליב היה אב בית הדין בפודהייץ, ומאוחר יותר רבה של רוטרדם ורב בהנובר, חתנו של רבי חיים יונה תאומים, ומחבר הספר "פני אריה".‏[18] נפטר בהנובר, באדר ה'תקמ"ט (1789). דברי בנו של רבי אריה, דב (בעריש) הודפסו בספרו של אביו עם הערות ממנו, והוא אף מונה לרבה של הנובר אחר פטירת אביו. בנו שמואל ברנשטיין היה רבה של אמשטרדם.‏[19]


דור שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו של רבי יששכר דב הוא הרב נתן רוזניס, מוציא לאור ובעל בית דפוס עברי, בשיתוף עם אשתו השנייה יהודית, מחבר הספר 'תשע שיטות' - למעשה תשעה ספרונים ביניהן 'משרת ענבים' 'אמתלא' ועוד, ונותן ההסכמות לספרי הקבלה וביניהם מהמקורבים לרב יהונתן אייבשיץ ולשיטתו, בניגוד לדעת סבו.
  • בנה של מייטל היה הרב אהרן יהושע אליהו הרצפלד, אב בית דין רביץ' במשך יותר משלושים שנה, ונפטר בגיל מופלג בג' באלול ה'תר"ו (1846).‏[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של יעקב יהושע פלק על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי הגנאלוג פאול יעקבי (ר' ערך בוויקיגניה), השם נכתב "פלק" ולא "פאלק". לדבריו, עד לסוף המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19, היה השם "פלק" שמו הפרטייידי-גרמני) של כל יהודי מרכז-אירופי ששמו העברי היה יהושע. השם פלק אינו מופיע בדף השער של אף אחד משלושת הכרכים של פני יהושע.
  2. ^ לפי דעה אחרת נולד בעיירה ונדזימשל ליד ריישא שבפולין.
  3. ^ יש המבינים מדבריו שרעידת אדמה גרמה לפיצוץ
  4. ^ 4.0 4.1 אז אמרתי, עודני בתוך הגל, אם יהיה אלקים עמדי והוציאני מן המקום הזה לשלום... לא אמנע עצמי מכותלי בית המדרש ולשקוד על דלתי העיון בסוגיית הש"ס ופוסקים... ובזה חשקה נפשי לילך בעקבות אבותי ה"ה (הרב הנכבד או: הרי הוא) אבי אמי-רבתא הגאון המנוח המפורסם הרב המא"הג מוה' (המאור הגדול מורנו הרב, או: המאור הגולה - מורנו הרב) יושע, אשר שמו בקרבי (כלומר שהוא קרוי על שמו) האב"ד דק"ק (אב בית הדין של קהילת קודש) קראקא שחיבר ספר מגיני שלמה ליישב קושיות התוס׳ על רש"י ז"ל וליישב מה שמניחין התוספות בתימא. ולעת ההיא עדיין לא זכינו לאורו של הספר הנ"ל, רק מאשר אבותינו ספרו לנו ולמשמע אוזן תאבה נפשי (משחק מלים עם הפסוק באיכה) ללכת גם אני בדרכיו... רק כל זמן שנתחדש לי שום דבר בסוגיית הגמרא או בפירש"י ותוס' והיה הדבר נוטה בעיני - שהוא על צד דרך לימוד האמיתית, לפי דרך קדמונינו ורבותינו: אותה אבחר ואקרב לכתוב בספר הזכרונות... אמנם כן באשר שככר נדפס ספר שו"ת לאדוני זקיני המנוח הגאון המפורסם מו"ה יושע, הנקרא גם כן בשם 'פני יהושע' (הערה: נדפס אחר מותו של מחבר ה'מגיני שלמה') לכן קראתי הספר הלז גם בשם 'אפי זוטרי' כי קטן הוא לגבי אפי רברבי - הוא החיבור של אא"ז זצ"ל (אבי אדוני זקני זכר צדיק לברכה)...
  5. ^ ספר "מעגל טוב" לחיד"א.
  6. ^ אליעזר לאנדסהוט, תולדות אנשי השם, עמ' 23–26.
  7. ^ שלמה בובר, אנשי שם, קרקוי, תרנ"ה, עמ' 106.
  8. ^ ר' שלש מאמריו המחקריים של שניאור זלמן להמן (המכונה גם סיד ליימן) "כשרב מואשם בכפירה" (אנגלית) באתר ספריית ליהמן
  9. ^ במאמריו של יהודה ליבס מהאוניברסיטה העברית הוא מרחיב על שבתאותו של רבי יהונתן אייבשיץ ואחרים.
  10. ^ שלי ושלכם שלה הוא שניאור זלמן להמן
  11. ^ הקדמה לספרו 'תשע שיטות' בהקדמה זו המובאת מהספר 'כלילת יופי', נקרא רוזאניש, וכך גם בשער הספר. אך בהסכמות לרוב חתום רוזניס, ר' בהסכמה לאהבת דוד ויונתן (שניהם באתר ספרי עברית). יהודית, אשת הרב, ובהמשך בעלת בית הדפוס בנפרד מבעלה, חתמה את שמה בלועזית J. RosAnes ויש המשערים שמשמעותו רוזנת, ושהרב נקרא כך על שמה. ר' שער הספר הלולא דפסחא (אתר ספרי עברית)
  12. ^ קרבה משפחתית שנקבעה לפי עדות כותבי תולדות הזמן חמש דורות אחריו, ולפי הרשום על מצבתו. אך יש המפקפקים בדבר
  13. ^ ההסכמה לספר אהבת דוד ויהונתן (באתר ספרי עברית) הרב רוזניס אמנם ציין שלא היה לו זמן אפילו לראות את הספר, אך הכותב נאמן עליו.
  14. ^ וראה רשימת הספרים להם נתן הסכמות, בספר כלילת יופי ובספר 'אנשי שם' לשלמה בובר שם, למעשה כל הספרים שהודפסו בהוצאתם. בסריקה באתר ספרי עברית, מופיעה ההסכמה בנוסח זה, כמעט בכל הספרים. לדוגמה בבהסכמות לספר פתחי יה - נוסח ההסכמה דומה לניסוח ההסכמה לספר 'אהבת דוד ויונתן', ובהסכמתו בספר הילולא דפסחה העימוד של ההסכמה ומספר המילים כמעט זהה. ועוד רבים כך. על סמך תבנית זו, יש חוקרים הטוענים שרוב הסכמות אלו, ובפרט בספרי הקבלה, היו "הסכמות מגירה" של בית הדפוס ושמשו את יהודית בלא שבעלה היה מעורב כלל.
  15. ^ על ביתו של הפני יהושע 'כלילת יופי' דף קט"ו - 115. (אתר ספרי עברית)
  16. ^ שארית נתן, פני אריה והספד על רבי נתן ספרי האחים, בניו של הפני יהושע: 'שארית נתן' של ר' נתן, 'פני אריה' של ר' אריה לייב הודפסו בה'תרמ"ח (סביבות 1888) בלבוב, לאחר גניזתם בכתב יד משך כ-140 שנה.
  17. ^ אנשי שם, שלמה (מרטין) בובר ומקורותיו מהספר "כלילת יופי" וזו לשון מצבתו של הרב רוזניס:
    אהה ליום תוכחת
    איך נגדע קרן צבי, ונשבר מקל צבי תפארה
    פאר הדור והדרו ה"ה (הרי הוא, או: הרב הנכבד) אדונינו מורינו ורבינו הרב המפורסם
    איש אמת ונקי כפים שלשלת היוחסין
    מו"ה (מורנו הרב) צבי הירש
    אב"ד (אב בית דין) דפה"ק (דפה (של כאן) הקהילה-קדושה) לבוב והגליל
    במ"ח ס' (בעל מחבר ספר) תשע שיטות למהר"ץ רוזאניש
    בן הגאון הגדול המפורסם מוהרר ישכר בעריש
    בהגאון הגדול מופת הדור נשיא ארץ ישראל
    במ"ח ספר פני יהושע
    ונפטר ז"ך כסלו תקס"א לפ"ק, תנצב"ה
    (אתר ספרי עברית)
  18. ^ הודפס עם ספרו של אחיו רבי נתן, ר' בהערה על הספר 'שארית נתן'.
  19. ^ נראה ששמות המשפחה נשמרו על פי האם, במשפחה זו
  20. ^ ידועות תשובותיו עוד משנת ה'תקפ"א (סביבות 1828) ולפחות עד שנת ה'תר"א (סביבות 1841) בה נתן הסכמה לרב מקורטשין.