רצח משה תמם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רצח משה תמם
תאריך 6 באוגוסט 1984
מקום פרדס ליד מבוא דותן
מטרה חייל צה"ל
סוג חטיפה ופיגוע ירי
הרוגים 1
מספר מפגעים 4
מניע טרור פלסטיני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רצח משה תמם הוא פיגוע חטיפה ורצח שבו נרצח החייל משה תמם, לאחר שחוליית מחבלים ערבים ישראלים מבאקה אל-גרבייה שהשתייכו לחזית העממית לשחרור פלסטין כשלה בניסיון לחטוף אותו לסוריה לצורכי מיקוח, והחליטה לרצוח אותו בפרדס בעמק דותן, ליד מבוא דותן.

החטיפה והרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־6 באוגוסט 1984 יצא משה תמם לחופשה מהצבא, נפגש עם חברתו וליווה אותה אל ביתה בטבריה. לאחר מכן, בשעת ערב, נסע בקו אוטובוס 841 הנוסע מטבריה לתל אביב,[1] ירד בתחנת בית ליד והחל לתפוס טרמפים הלאה. במחלף נתניה עצר לו רכב קורטינה ובו ארבעת המחבלים: ראש החוליה איבראהים נאיף אבו מוח', איבראהים עבד א-ראזק ביאדסה, רושדי חמדאן אבו מוח', ווליד נימר אסעד דקה.[2] לפי מקורות אחרים, ברכב היו שלושה מחבלים.[3]

המחבלים, בגילים 24–26, מבאקה אל-גרבייה, היו חברי החזית העממית לשחרור פלסטין. הוטל עליהם לחטוף חייל ישראלי ולהעביר אותו לסוריה,[2] ובעודם מחפשים חייל, חמושים באקדחים ותרסיס פלפל, ראו את תמם בצד הדרך. הם עצרו לו והוא עלה לרכב.[2] במהלך הנסיעה שניים מהמחבלים שלפו אקדחים, כפתו את ידיו בחבל וכיסו את עיניו בסמרטוט.

בתחילה כלאו אותו בבית ראש החולייה נאיף במשך יומיים, אולם אז החליטו להורגו משום שחששו שייתפסו בדרך לסוריה.[2] הם נסעו אל פרדס בעמק דותן שבשומרון, סמוך ליישוב מבוא דותן, והעמידו את תמם בתוך מטע זיתים. איבראהים עבד א-ראזק ירה בו בעזרת אקדח והקליע שרט את מצחו.[4] לאחר שתמם נפל אל הקרקע, ראזק ירה פעם נוספת מטווח קצר מאוד לכיוון חזהו, והרגו. ראזק ונאיף חזרו למכונית שבו חיכה להם רושדי, לאחר שלקחו את מסמכי הזיהוי שלו.[2]

החיפוש אחר תמם ורוצחיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיפושים אחר תמם ארכו ארבעה ימים. ב-10 באוגוסט 1984 נמצאה גופתו על ידי חקלאי ערבי,[5] עם סימני חבלה קשים שהעידו על התעללות בסכין.[6] תמם היה שעון על עץ זית, היות שרוצחיו הניחוהו כך על מנת לשוות לו מראה של אדם ישן. בחזהו היה נקב של כדור חודר,[4] ופצע יציאה בשמאל גבו.[2]

ב־9 בספטמבר 1984 נערכה עצרת לזכרו.[7] ב־1985 אביו הקים אנדרטה לזכרו בחבצלת השרון.[8] אנדרטה נוספת הוקמה במקום מציאתו.[9]

חוליית המרצחים נתפסה בשנת 1986. ברשות חברי החוליה נמצאו שני אקדחים, בנוסף לרימונים, חומרי נפץ ורובה שהיו בבית ראש החוליה.[2]

משפט והרשעת המחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתב האישום עולה כי וליד דקה, היה חבר בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין, יצא לסוריה לאימונים צבאיים, פגש פעיל בחזית העממית המכונה עסא וקיבל ממנו משימה לנסות לחטוף חייל ישראלי ולהעביר אותו לסוריה, במידה ולא יוכלו לחטוף אותו לסוריה, קיבל הוראה לרצוח אותו. דקה אמר לחברי החוליה כי במידה ויהיו קשיים כלשהם עליהם להרוג את החייל החטוף[10].

ב־2 במרץ 1987 הורשעו חברי החוליה בבית המשפט הצבאי בלוד בגין עבירות שונות, בהן: חברות בארגון עוין, אימונים צבאיים, ירי לעבר אנשים וחבלה גופנית חמורה. חברי החולייה נידונו למאסר עולם, ובתוך כך נקבע כי דקה ורושדי היו שותפים שווים לרצח, למרות שבוצע בפועל בידי חבריהם לחוליה, וכי דקה הורה לחברי החוליה לרצח את משה תמם, בשל כל אלו נגזר עליו מאסר עולם[11][12] מפעיל החוליה בארגון "החזית העממית", סמיר בעבא, נידון בנפרד בנובמבר 1989 ל־14 שנות מאסר.[3]

במשפטו של בעבא התגלו תוכניותיהם הנוספות של החוליה. בין היתר, הם גילו במקרה את מקום מגוריו של אלוף אורי אור ותכננו לרוצחו. כמו כן, תכננו לחטוף ולרצוח את אחד מטייסי חיל האוויר שהשתתפו במבצע אנטבה, לאחר שביררו את מקום מגוריו באמצעות פרטים שהשאיר בבית מלון בהרצליה.[13] החולייה גם קיוותה לבצע "פיגוע ראווה" נגד רכבת ישראל,[2] ולחבל בתחנת הכוח "מאור דוד" בחדרה.

רק לאחר שנכשלו בביצוע תוכניותיהם האחרות, פנו לחטיפת חייל שאינו קצין בכיר, במקור מתוך כוונות מיקוח.[14]

ריצוי העונש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקשותיו של דקה לקציבת עונשו נדחו על ידי הרמטכ"ל[15] ונשיא המדינה עד שב-2012 החליט הנשיא שמעון פרס לקצוב את עונשו לטווח שבין 35 ל־37 שנים, בעקבות המלצת משרד המשפטים.[16] בהמשך נגזרו עליו שנתיים נוספות לאחר שנתפס בכלא עם טלפון סלולרי שהבריח עבורו חבר הכנסת לשעבר מבל"ד באסל גטאס, כך שעונשו עמד על 39 שנים.[16]

בפסק דין בבית המשפט המחוזי בנצרת בשנת 2012 בעקבות בקשת וליד דקה להתייחדות עם אשתו, טען דקה כי אינו משתייך לארגון החזית העממית, אולם פי חוות דעת של השב"כ קבעה כי דקה לא ניתק את קשריו עם החזית העממית בכל שהותו בכלא. וכי בניגוד לטענותיו הוא עדיין מזוהה אדיאולוגית עם הארגון, וכל התנהלותו הייתה מצג שווא כדי להשיג רווח אישי[17].

ב-5 באפריל 2021 שוחרר רושדי אבו מוח' מבית כלא קציעות, לאחר שריצה שם 35 שנות מאסר.[4] במרץ 2022 הוא התחתן.[18]

ב־2023 אושפז דקה תחת אבטחה בבית החולים אסף הרופא בצריפין, בגיל 62. לפי גורמים בשב"ס מצבו הוגדר סופני והוא ביקש למות בקרב בני משפחתו מחוץ לכלא. השחרור המוקדם נידון בוועדת שחרורים רגילה ולא בוועדה מיוחדת, מחמירה יותר, המיועדת לאסירים בטחוניים. דבר זה עורר מחאה ציבורית והפגנות,[19] וכן התנגדות של פרקליטות המדינה.[20] ב-31 במאי דחתה ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר את בקשתו של דקה להשתחרר מהכלא.[21]

ב-7 באפריל 2024 מת דקה מסרטן בבית החולים אסף הרופא בעודו מרצה את מאסרו בכלא.[22]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ⁨חברתו של ההייל משה תמם ליוותה אותו לפני שבוע לאוטובוס ־ ומאז הוא נעלם ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 13 אוגוסט 1984, באתר אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 ארבעת ⁨הנאשמים ברצח תמם תכננו לחטוף אותו לסוריה⁩, באתר אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, ‏11 מאי 1986
  3. ^ 1 2 ⁨מפקדם של רוצחי משה תמם נדון ל־14 שנות מאסר ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 8 נובמבר 1989, באתר אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית
  4. ^ 1 2 3 חנן גרינווד, בחזרה לסיוט: כך נרצח החייל משה תמם, באתר ישראל היום, 5 באפריל 2021
  5. ^ שני אחיו (ואביו) של משה תמם ז״ל, וחברתו איילה נסעו אתמול לישוב מבוא דותן, למקום המדויק שבו נמצאה גופתו של החייל שנרצח על ידי מחבלים⁩, באתר אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, ‏21 אוגוסט 1984;
    ⁨"רציתי לראות איפה הרגו אותו"⁩, באתר אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, ‏21 אוגוסט 1984
  6. ^ ⁨משה תמם, חייל. נעלם ב־6.8.84 בצומת בית־ ליד. גופתו נמצאה ב־84'.10.8 ליה מבוא־רותן. נרצח בדקירות סכין. על הגופה נמצאו סימני התעללות. לא פוענח.⁩ | ⁨חדשות⁩ | 2 אוגוסט 1985 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  7. ^ ⁨, "מוות לרוצחי יהודים/ קראו משתתפי עצרת לזכר משה תמם ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 10 ספטמבר 1984, באתר אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית
  8. ^ אנדרטת זיכרון למשה תמם, חבצלת השרון, באתר "יזכור", אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
  9. ^ אלישע בן קימון, לאחר שחרור המחבל: שופצה אנדרטת החייל משה תמם, באתר ynet, 9 באפריל 2021;
    אורלי הררי, נחנכה האנדרטה לזכר החייל משה תמם הי"ד, באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2021
  10. ^ כתב אישום - ווליד נימר אסעד דקה, בית המשפט הצבאי בלוד, תיק פ.א 1421/84, 1986
  11. ^ הכרעת דין - ווליד נימר אסעד דקה, בית המשפט הצבאי, בלמ"ד/55/86, 1/3/1987
  12. ^ גיל יודילוביץ, "הלוואי שישחררו את המחבלים ואז נרצח אותם", מעריב, 2 במרץ 1987
  13. ^ ⁨רוצחי משה תמם תיכננו לרצוח גם את האלוף אור ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 23 נובמבר 1987, באתר אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית
  14. ^ ⁨רוצחי החייל משה תמם התכוונו לפוצץ את תחנת הכוח בחדרה⁩, באתר אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, ‏23 נובמבר 1987
  15. ^ איתמר ענברי, אסיר הטרור: שיניתי עמדותיי, הקלו בעונשי, באתר nrg‏, 7 באוקטובר 2008.
  16. ^ 1 2 תומר זרחין, פרס קצב את עונשם של אסירים ביטחוניים שנכלאו לפני הסכמי אוסלו, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2012;
    נועם (דבול) דביר, נקצב עונשם של ערבים-ישראלים שרצחו חיילים, באתר ynet, 27 באוגוסט 2012
  17. ^ החלטה עת"א 54950-11-11 דקה (אסיר) נ' משטרת ישראל/שירות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואחרים, בית המשפט המחוזי בנצרת, 16 בפברואר 2012
  18. ^ יהונתן גוטליב, המחבל שחטף ורצח את החייל משה תמם - התחתן, באתר ערוץ 7, 28 במרץ 2022
  19. ^ יוני קמפינסקי, הפגנה מול כלא מעשיהו: "הרוצח המתועב לא ריחם על משה, עינה אותו", באתר ערוץ 7, 31 במאי 2023
  20. ^ מאיר תורג'מן, מחבל במצב סופני ביקש שחרור מוקדם, משפחת הנרצח: "יריקה בפרצוף", באתר ynet, 23 במאי 2023
  21. ^ אפרת פורשר, ועדת השחרורים קבעה: המחבל שרצח את החייל משה תמם יישאר בכלא, באתר ישראל היום, 31 במאי 2023
  22. ^ איציק סבן, 37 שנות מאסר: המחבל וליד דקה מת מסרטן בבית החולים אסף הרופא, באתר ישראל היום, 7 באפריל 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רצח_משה_תמם&oldid=38553148"