שיטת מונטסורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיטת מונטסוריאיטלקית: Metodo Montessori) היא גישה חינוכית לילדים המבוססת על מחקריה וניסיונה של הרופאה והמחנכת האיטלקית מריה מונטסורי (1870-1952). השיטה גובשה על בסיס תצפיות שערכה על ילדים שלהם ניתנה סביבת למידה חופשית, דבר שהוביל בשנת 1907 למסקנתה כי גילתה את "טבעו האמיתי של הילד". מונטסורי יצרה על יסוד תצפיותיה סביבת למידה הבנויה מחומרים שנועדו לפעילויות למידה עצמאיות. השיטה נועדה לאפשר לילדים להביא לידי ביטוי את אופן קיומם הטבעי, לשמור ולתמוך באופן קיום זה.

ביישום השיטה, על המורה לראות בילד כמי שטבעו הפנימי ינחה אותו להתפתחות מושלמת. תפקיד המורה כצופה כולל לעתים אינטראקציות ניסיוניות עם הילדים, המכונות בדרך כלל "שיעורים", זאת כדי לפתור בעיות התנהגות וכדי להדגים כיצד יש להשתמש בכלי הלימוד העצמי הנמצאים בסביבת הלימוד לשימושו החופשי של הילד.

השיטה מיושמת בעיקר עם ילדים צעירים, גילאי 2.5‏-6, כיוון שזה היה גיל הילדים עימם עבדה ד"ר מונטסורי. הפילוסופיה של מונטסורי מבוססת על מאפיינים מסוימים הנצפים בקבוצת גיל זו. השיטה מיושמת, במידה פחותה, אף על ילדים בקבוצות גילאי 6-‏3, 7-‏9, 10-‏12, ומתבגרים בקבוצות הגיל ‏13-15, ו-16-‏18. שיטת מונטסורי לא נרשמה כסימן מסחר וארגונים חינוכיים רבים טוענים לשימוש בה. משכך, קיים מגוון של שיטות ההכשרה למורים ובתי ספר על פי הפרשנויות השונות לשיטה.

ילדים שלמדו בשיטת מונטסורי הגיעו להישגים גבוהים מהממוצע[1] אם כי לא הוכחה סיבתיות (כלומר יתכן שישנן סיבות אחרות להצלחתם של ילדים אלו). בין בוגרי שיטת מונטסורי ניתן למנות את לארי פייג' וסרגי ברין, מייסדי גוגל, הסופר גבריאל גארסיה מארקס, זוכה פרס נובל, ג'ף בזוס, מייסד אמזון ועוד[2]

עקרונות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת מונטסורי דוגלת בצמצום פעילות קולקטיבית ומתרכזת בפעילות אינדיבידואלית, על ידי טיפול פדגוגי מתאים. בשיטה זו עובדים עם כל ילד בנפרד, ומתאימים לו את דרכי ההוראה והאמצעים הנחוצים לו. על המורה לצפות בילד כדי לגלות במה הוא מתעניין ומה מעסיק אותו, וכך להתאים לו את הסביבה החינוכית‏[3][4]. השיטה מקנה לתלמיד יכולת עבודה עצמית, ובכך כל ילד משמש מעין מרכז עצמי ללמידה. הילד הוא לומד פעיל ובשל כך תפקיד המורה מצטמצם‏[5][3][4].

בנוסף, השיטה מעניקה לילד חופש שמאפשר לו לסגל משמעת פנימית, להתפתח ולגדול, ומדרבנת אותו לשאוף בהתמדה למטרות שהציב לעצמו במסגרת של זמן קבוע‏[5][3].

התלמיד אמור לסיים בזמן קצר יותר מקצועות קלים יותר, ומתמסר למקצועות בהם קיים קושי כלשהו‏[5].

השיטה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום קיימים גני מונטסורי בכל רחבי הארץ, כ-15 גנים לגילאי שנה וחצי ועד שש. כמו כן קיימים מספר בתי-ספר מונטסוריים: בית הספר "טבע אדם וסביבה" בגעש, "נוף ילדות" במקווה ישראל, בחולון, ושני בתי ספר נוספים בהרצליה והכפר הירוק[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Peter M. Vishton, Scientific Secrets for Raising Kids Who Thrive, The Great Courses
  2. ^ Montessori Success Stories
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 רינה מרקוס, 2002, בית הילדים של ד"ר מריה מונטסורי, "הד הגן", ב', עמ' 44-53
  4. ^ 4.0 4.1 ורדי, 1984
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 בן יוסף, 1980
  6. ^ שלומית אביב, 2008, שיטת מונטסורי והילד במאה ה-21, "הד הגן", ד', עמ' 46-52