שמיר (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמיר
KibbutzShamir Park.jpg
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע ‎203‏ מטר
תאריך ייסוד 1944
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 907 תושבים
מיקום שמיר
שמיר
שמיר
http://www.shamir.org.il

שמיר הוא קיבוץ הנמצא באצבע הגליל. הוא שוכן על גבעה בשיפולים המזרחיים של עמק החולה, כ-10 ק"מ מזרחית לעיר קריית שמונה. הקיבוץ שייך לתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר שהיא כיום חלק מהתנועה הקיבוצית ונמצא בתחום השיפוט של מועצה אזורית הגליל העליון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ נוצר מאיחוד של שני גרעיני חלוציים: גרעין "אנשי המחרת" של חברי השומר הצעיר מרומניה וגרעין "שמיר" בפולין, שעברו הכשרה בעין שמר ובשריד[1].

הקיבוץ התיישב במקומו הנוכחי בשנת 1944. ראשוני הקיבוץ עלו לארץ ישראל בשנת 1935 ושאר המייסדים עלו ב-1936. הקיבוץ התאגד ליד רמת יוחנן במקום בו שוכנת היום חוות הצופים ובמשך שנים רבות נקראה "גבעת שמיר" על שם הקיבוץ.

ב-1938 עזבו אנשי הגרעין שעלו מפולין את הגרעין שהורכב ברובו מיוצאי רומניה והצטרפו לגרעין "גבעת גנים" ששנה לאחר מכן ייסד את נגבה[2]. ב-1939 הצטרפו לגרעין שמיר אנשי "משמר הדרום" - חברי "קיבוץ ב'" של תנועת ורקלויטה שישבו בגן יבנה. אולם ב-1942, אחרי עזיבת חלק ניכר מהחברים ומשברים רבים שנבעו מיחסי אנוש לקויים, עזבו 43 חברים - מרבית הנותרים מאנשי "משמר הדרום" - את שמיר ועברו להזורע. במקומם הגיעה קבוצת יסעור המורכבת מאנשי הגרעינים "עמל" ו"גזית".

במלחמת העצמאות ולאורך כל התקופה שעד מלחמת ששת הימים ב-1967 סבל הקיבוץ מהקירבה לגבול עם סוריה. בשנים הראשונות התעוררו בעיות שונות בעקבות חוסר הבהירות לגבי הגבול. ביוני 1949 קבעה ועדת שביתת הנשק שהמעיין ממזרח לקיבוץ נמצא בשטח ישראל ואסור לסורים להיכנס אליו‏[3]. בפברואר 1951 עברו שני חברי הקיבוץ את הגבול לאחר שהוזמנו על ידי חיילים סורים להתקרב אליהם‏[4]. כן אירעו מקרים רבים של ירי על קיבוץ שמיר וחדירות של חיילים‏[5]. אחד משיאיה של התנכלות זו הייתה ההפגזה על שמיר ועל יישובים נוספים בעמק החולה המזרחי ב-3 בדצמבר 1958. ההפגזה גרמה לנזקים כבדים ברכוש אך לא היו נפגעים בנפש‏[6].

לאחר מלחמת ששת הימים קיבל קיבוץ שמיר שטחי מרעה על רמת הגולן בהמשך לשטחים שהיו בידיו עד אז, וגידל בהם בקר לבשר.

ב-13 ביוני 1974 חדרה חוליית מחבלים מלבנון לתוך הקיבוץ. לאחר שנתקלה בשני חברים, ירתה עליהם ופצעה אחד מהם, נסוגו חברי החוליה והתבצרו במכוורת של הקיבוץ. חברי הקיבוץ התארגנו להתקפה וחיסלו את המחבלים לפני הגעת כוחות צה"ל, אולם 3 נשים שעבדו במכוורת - שתי חברות הקיבוץ ומתנדבת מחו"ל - נהרגו. חבר הקיבוץ עוזי צור קיבל את צל"ש הרמטכ"ל על חלקו בחיסול המחבלים.

הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיר הוא קיבוץ מתחדש (מופרט) הנותן לחבריו רשת ביטחון כלכלית.

עיקר פרנסתו של הקיבוץ על שני מפעלי תעשייה: שמיר אופטיקה לייצור ושיווק עדשות מתקדמות ושלא"ג המייצר בדים לא ארוגים.

המשק החקלאי שלו כולל -בין השאר - מכוורת,בקר לבשר ולול פיטום.

ילדי שמיר לומדים בבית הספר היסודי "לב העמק" בנאות מרדכי ובבית הספר העל-יסודי "עינות ירדן" בעמיר.

ליד הקיבוץ הוקמה שכונת הרחבה קהילתית.

בקיבוץ פועלת קבוצת הכדורמים הפועל שמיר/גליל עליון.

הצייר משה כגן הקים בקיבוץ מוזיאון אזורי לעתיקות וכן גלריה לאמנות.

אנשים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרה ברוורמן (סוריקה), חברת שמיר מאז הקמתו, הייתה בין שליחי היישוב (הצנחנים) לאירופה הכבושה בשנת 1944, ומאוחר יותר בין מקימות חיל הנשים (ח"ן) של צה"ל.
  • פרופ' אסף רזין ואחיו פרופ' אהוד רזין הם בני הקיבוץ;
  • הפסנתרן יהלי וגמן, המחזאי יהושע סובול והצייר אברהם אילת היו חברי הקיבוץ לתקופות מסוימות מאמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]