גלית דיסטל-אטבריאן

גלית דיסטל-אטבריאן
	דיסטל-אטבריאן, 2022
	דיסטל-אטבריאן, 2022
לידה	10 בינואר 1971 (בת 52); י"ג בטבת ה'תשל"א; ירושלים, ישראל
שם לידה	גלית אטבריאן
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
עיסוק	פוליטיקאית, סופרת ופובליציסטית
מפלגה	הליכוד
	galitdistel.co.il
	בממשלה ה-37
	17 בינואר 2023 – מכהנת; (9 שבועות ו־6 ימים)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	→ גלעד ארדן
	6 באפריל 2021 – 12 במרץ 2023; (שנתיים)
כנסות	24–25

גלית דיסְטל-אַטְבַּרְיָאן (נולדה ב-10 בינואר 1971, י"ג בטבת ה'תשל"א) היא שרת ההסברה בממשלה ה-37. בעברה חברת כנסת, פובליציסטית, שדרנית רדיו וסופרת ישראלית.

ביוגרפיה

ראשית חייה

נולדה בשם גלית אטבריאן, לפרווין (לאה) ולרחמים^[1], שעלו לישראל מאיראן בשנת 1965. גדלה בירושלים. שירתה בצה"ל כמש"קית ת"ש בחיל האוויר. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.

כתיבה

בשנת 2009 יצא לאור ספרה הראשון, "ואם היו אומרים לך", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר. הספר מבוסס על מציאות חייה כאם לבן המתמודד עם הפרעות התפתחות ואוטיזם. הספר זכה בתמיכת מפעל הפיס "בהוצאה לאור של ספרים בעלי ערך ספרותי"^[2].

בשנת 2014 יצא לאור ספרה השני, "טווס בחדר מדרגות", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. הספר היה בין חמשת הספרים המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספרות לאותה שנה^[3].

בתקשורת

דיסטל-אטבריאן הגישה את התוכנית "לא סותם ת'פה" ששודרה ברדיו גלי ישראל ביחד עם אראל סג"ל.

באפריל 2016 החלה להגיש, אחת לשבוע עם אראל סג"ל, את תוכניתו החדשה בגלי צה"ל^[4]. השתתפה בתוכנית הפאנליסטים "הפטריוטים" בערוץ 20 ובסרטונים של כאן דיגיטל. בנובמבר 2020 החלה להגיש תוכנית יומית בתחנת הרדיו גלי ישראל. כתבה מספר נאומים עבור מירי רגב כשזו כיהנה כשרת התרבות^[5]^[6]. בינואר 2020, במסגרת הסכם פשרה בתביעת דיבה שהגיש מני נפתלי נגד דיסטל-אטבריאן בגין התבטאותה בראיון שערכה איתו בתחנה, הסכימה תחנת הרדיו גלי צה"ל לשלם לנפתלי פיצוי של 16 אלף ש"ח^[7].

כתבה טורים קבוע עבור האתרים nrg, "מידה", ומ-2017 גם טורים לישראל היום^[8]. בכתיבתה והופעותיה התקשורתיות הביעה עמדות ימניות ותקפה את תרבות ה"תקינות פוליטית" ומדיניות השמאל הציוני^[9]. בין השאר האשימה את ארגוני הנשים והפמיניסטיות בכך שהן מתעלמות מתקיפות מיניות ומעשי אונס כאשר המבצעים הם בני מיעוטים או מסתננים מאפריקה ומנסות למנוע מנושאים אלו לעלות לסדר היום הציבורי^[10].

פוליטיקה

דיסטל-אטבריאן דוגלת בהקטנת המגזר הציבורי, מינימום התערבות ממשלתית וביטול רגולציות עודפות. היא תומכת של בנימין נתניהו ומביעה אמון מלא בחפותו^[11]^[12]^[13]^[14].

ב-4 בפברואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, שריין אותה נתניהו במקום העשירי ברשימת הליכוד לכנסת העשרים וארבע^[15], ודיסטל נבחרה לכנסת העשרים וארבע^[16].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש רצה דיסטל בבחירות המקדימות למפלגת הליכוד (2022), נבחרה לרשימת המפלגה במקום ה-20 ונבחרה לכנסת. בדצמבר 2022 מונתה לשרה במשרד ראש הממשלה בממשלת ישראל השלושים ושבע. ב-17 בינואר 2023 שונה תפקידה לשרת ההסברה. עם כניסתה לתפקיד הודיעה על הקמת "מטה הסברה" לרפורמת לוין^[17].

ב-7 בפברואר 2023, על רקע ההפגנות מול רפורמת לוין, טענה דיסטל-אטבריאן בראיון לגלי צה"ל כי גורמים אנטישמיים ומדינות זרות כמו גרמניה ואיראן מממנים את ההפגנות.^[18]. שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, הביע אכזבה מטענה זו עקב כריכה במשפט אחד את גרמניה, מדינה דמוקרטית שעוזרת לישראל, ואת איראן שהיא מדינה טוטליטרית המאיימת להשמיד את ישראל.^[19]

ב-9 במרץ 2023 הודיעה על התפטרותה מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי" והיא נכנסה לתוקף ב-12 במרץ.

חיים אישיים

ב-1998 יצאה עם בעלה, עודד דיסטל, לשליחות בת חמש שנים ביוון, כחלק מעבודתו כנספח כלכלי בשגרירות ישראל. לאחר חזרתם הם התגרשו, ודיסטל-אטבריאן החלה לעסוק בתחום ההלבשה ובכתיבת ספרות. לזוג שני ילדים.

דיסטל מתגוררת עם בן זוגה בכפר האורנים^[20].

ספריה

ואם היו אומרים לך (כנרת זמורה-ביתן, 2009)
טווס בחדר מדרגות (כנרת זמורה-ביתן, 2014)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גלית דיסטל-אטבריאן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של גלית דיסטל-אטבריאן
גלית דיסטל-אטבריאן, באתר הכנסת
גלית דיסטל-אטבריאן, ברשת החברתית פייסבוק
גלית דיסטל-אטבריאן, ברשת החברתית טוויטר
גלית דיסטל-אטבריאן, ביישום טלגרם
גלית דיסטל-אטבריאן, ברשת החברתית אינסטגרם
גלית דיסטל-אטבריאן, סרטונים בערוץ היוטיוב
גלית דיסטל-אטבריאן, באתר כנסת פתוחה
גלית דיסטל-אטבריאן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
הספרים של גלית דיסטל-אטבריאן, באתר "סימניה"
תמר רותם, הגשמה עצמית? זו עבדות, באתר TheMarker‏, 7 בספטמבר 2015
תמר פרלשטיין, סל תרבות: מתי גלית אטבריאן-דיסטל גנבה ספר?, באתר nrg‏, 9 באוגוסט 2017
אילנה וייזר-סנש, להתנפל על הגורל | "ואם היו אומרים לך", באתר הארץ, 22 ביולי 2009
גלית עדות, "הקול שלי הוא לגמרי חומוס אחלה", באתר "פורבס ישראל", 6 באוגוסט 2017
גלית דיסטל-אטבריאן: הסופרת שלא סופרת לייקים (ברור שכן), ב"כאן בלוג", 30 באוקטובר 2017
ניב הדס, נתניהו הדגול, התקשורת השמאלנית ופרס ספיר: גלית דיסטל אטבריאן לא לוקחת שבויים, באתר הארץ, 21 בפברואר 2019
תחיה ברק, ‏כל הסתומים שזורקים עלי עגבניות, הופכים אותי לחשובה יותר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 בפברואר 2019‏
עירית לינור, ‏כך התפכחתי: גלית דיסטל אטבריאן עוקפת מימין, באתר ישראל היום, 11 בפברואר 2021
ניר גונטז', צעקת במליאה על בנט "שקרן, שקרן". ומה עם נתניהו? "אומרים על נתניהו שהוא שקרן, אבל נתניהו לא איבד את הבייס", באתר הארץ, 16 ביוני 2021
רבקי גולדפינגר, עניין אישי עם גלית דיסטל־אטבריאן, באתר ערוץ 7, 24 בספטמבר 2021
רחלי רוטנר, ‏כואב לי שחושבים שאני בן אדם רע. עושים ממני מפלצת, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 במאי 2022‏
דוד ורטהיים‏, מה באמת היה תפקידה של גלית דיסטל-אטבריאן בתאגיד השידור?, באתר וואלה!‏, 15 במאי 2022

מכּתביה

פרק ראשון: "ואם היו אומרים לך", באתר וואלה!‏, 25 ביוני 2009
כל הטורים של גלית דיסטל-אטבריאן באתר nrg
כל הטורים של גלית דיסטל-אטבריאן באתר "מידה"
סרטוני הדעה של גלית דיסטל-אטבריאן בערוץ כאן - תאגיד השידור הישראלי ביוטיוב
המלחמה על הכוח, השילוח "גיליון השמרנות", מאי 2019

הערות שוליים

^ מכתב פתוח לפרופסור יורם יובל, בעמוד הפייסבוק של מאוחדים להצלת ישראל, 2 ביוני 2019
^ מועצת הפיס לתרבות ולאמנות - דו"ח פעילות 2009, הפרק "ספרים בעלי ערך ספרותי", עמ' 41
^ טווס בחדר מדרגות – מועמד רשימה קצרה, מסלול ראשי, באתר מועצת הפיס לתרבות ולאמנות
^ גיא עזרא, ‏הצוות החדש של אראל סג"ל בגלי צה"ל, באתר "סרוגים", 27 במרץ 2016
^ איתי שטרן, גלית דיסטל-אטבריאן תזומן לבירור: כתבה נאומים למירי רגב בזמן עבודתה בכאן, באתר הארץ, 22 בינואר 2018
^ איתמר ב"ז, אם זכרוני אינו מטעני, באתר העין השביעית, 6 באוקטובר 2019
^ אורן פרסיקו, גלי-צה"ל יפצו את מני נפתלי ב-16 אלף שקל, באתר העין השביעית, 10 בינואר 2020
^ ארכיון כותב: גלית דיסטל-אטבריאן, באתר מידה
^ כאן - גלית דיסטל אטבריאן - התסכול של הגבר הלבן הפריווילגי הוא הבוננזה של דונלד טראמפ, ערוץ היוטיוב של תאגיד השידור הישראלי.
^ גלית דיסטל אטבריאן, האונס בראשל"צ: פתאום הח"כיות מהשמאל החליטו לשתוק, באתר nrg‏, 9 באוגוסט 2015
^ איתי רום, תפקידה של דיסטל-אטבריאן בשירות המנהיג, באתר הארץ, 2 במרץ 2021
^ 103FM, ‏הח"כית לעתיד קוראת להפגין מול ביהמ"ש: האם הליכוד יגיע לתמוך בנתניהו?, באתר מעריב אונליין, 30 במרץ 2021
^ סרטוני הדעה של גלית דיסטל-אטבריאן, באתר יוטיוב, ערוץ כאן – תאגיד השידור הישראלי
^ ניב הדס, נתניהו הדגול, התקשורת השמאלנית ופרס ספיר: גלית דיסטל אטבריאן לא לוקחת שבויים, באתר הארץ, 21 בפברואר 2019
^ מורן אזולאי, שעות לסגירת הרשימות: גלית דיסטל-אטבריאן שוריינה במקום ה-10 בליכוד, באתר ynet, 4 בפברואר 2021
^ נינה פוקס, רב רפורמי, מייסד "השולמנים" וסופרת: הח"כים החדשים, באתר ynet, 25 במרץ 2021
^ רפאלה גויכמן, שרת התעמולה? דיסטל-אטבריאן רוצה להשתמש במשרד ההסברה מול אזרחי ישראל, באתר TheMarker‏, 17 בינואר 2023
^ קטע מוקלט מתוך דברי דיסטל-אטבריאן לתוכנית בגלי צה"ל, Zeev Peri, רשת טוויטר, 8 בפברואר 2023
^ יהונתן ליס, שגריר גרמניה: מאכזב שדיסטל אטבריאן העמידה את ידידת ישראל לצד איראן, הארץ, 09 בפברואר 2023
^ תחיה ברק, ‏כל הסתומים שזורקים עלי עגבניות, הופכים אותי לחשובה יותר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 בפברואר 2019‏.

[1] מכתב פתוח לפרופסור יורם יובל, בעמוד הפייסבוק של מאוחדים להצלת ישראל, 2 ביוני 2019

[2] מועצת הפיס לתרבות ולאמנות - דו"ח פעילות 2009, הפרק "ספרים בעלי ערך ספרותי", עמ' 41

[3] טווס בחדר מדרגות – מועמד רשימה קצרה, מסלול ראשי, באתר מועצת הפיס לתרבות ולאמנות

[4] גיא עזרא, ‏הצוות החדש של אראל סג"ל בגלי צה"ל, באתר "סרוגים", 27 במרץ 2016

[5] איתי שטרן, גלית דיסטל-אטבריאן תזומן לבירור: כתבה נאומים למירי רגב בזמן עבודתה בכאן, באתר הארץ, 22 בינואר 2018

[6] איתמר ב"ז, אם זכרוני אינו מטעני, באתר העין השביעית, 6 באוקטובר 2019

[7] אורן פרסיקו, גלי-צה"ל יפצו את מני נפתלי ב-16 אלף שקל, באתר העין השביעית, 10 בינואר 2020

[8] ארכיון כותב: גלית דיסטל-אטבריאן, באתר מידה

[9] כאן - גלית דיסטל אטבריאן - התסכול של הגבר הלבן הפריווילגי הוא הבוננזה של דונלד טראמפ, ערוץ היוטיוב של תאגיד השידור הישראלי.

[10] גלית דיסטל אטבריאן, האונס בראשל"צ: פתאום הח"כיות מהשמאל החליטו לשתוק, באתר nrg‏, 9 באוגוסט 2015

[11] איתי רום, תפקידה של דיסטל-אטבריאן בשירות המנהיג, באתר הארץ, 2 במרץ 2021

[12] 103FM, ‏הח"כית לעתיד קוראת להפגין מול ביהמ"ש: האם הליכוד יגיע לתמוך בנתניהו?, באתר מעריב אונליין, 30 במרץ 2021

[13] סרטוני הדעה של גלית דיסטל-אטבריאן, באתר יוטיוב, ערוץ כאן – תאגיד השידור הישראלי

[14] ניב הדס, נתניהו הדגול, התקשורת השמאלנית ופרס ספיר: גלית דיסטל אטבריאן לא לוקחת שבויים, באתר הארץ, 21 בפברואר 2019

[15] מורן אזולאי, שעות לסגירת הרשימות: גלית דיסטל-אטבריאן שוריינה במקום ה-10 בליכוד, באתר ynet, 4 בפברואר 2021

[16] נינה פוקס, רב רפורמי, מייסד "השולמנים" וסופרת: הח"כים החדשים, באתר ynet, 25 במרץ 2021

[17] רפאלה גויכמן, שרת התעמולה? דיסטל-אטבריאן רוצה להשתמש במשרד ההסברה מול אזרחי ישראל, באתר TheMarker‏, 17 בינואר 2023

[18] קטע מוקלט מתוך דברי דיסטל-אטבריאן לתוכנית בגלי צה"ל, Zeev Peri, רשת טוויטר, 8 בפברואר 2023

[19] יהונתן ליס, שגריר גרמניה: מאכזב שדיסטל אטבריאן העמידה את ידידת ישראל לצד איראן, הארץ, 09 בפברואר 2023

[20] תחיה ברק, ‏כל הסתומים שזורקים עלי עגבניות, הופכים אותי לחשובה יותר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 בפברואר 2019‏.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]