גלית דיסטל-אטבריאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלית דיסטל-אטבריאן
גלית דיסטל אטבריאן, 2022
גלית דיסטל אטבריאן, 2022
לידה 10 בינואר 1971 (בת 51)
י"ג בטבת ה'תשל"א
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב
עיסוק פוליטיקאית, סופרת ופובליציסטית
מפלגה הליכוד
galitdistel.co.il
חברת הכנסת
6 באפריל 2021 – מכהנת
(שנה ו־25 שבועות)
כנסות ה-24
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן לצד ח"כ נירה שפק בהשקת השדולה לקידום ענף המסעדנות בישראל

גלית דיסטל-אַטְבַּרְיָאן (נולדה ב-10 בינואר 1971, י"ג בטבת ה'תשל"א) היא חברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד. פובליציסטית, שדרנית רדיו וסופרת ישראלית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם גלית אטבריאן, לפרווין (לאה) ולרחמים[1], שעלו לישראל מאיראן בשנת 1965. גדלה בירושלים. שירתה בצה"ל כמש"קית ת"ש בחיל האוויר. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2009 יצא לאור ספרה הראשון, "ואם היו אומרים לך", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר. ספר המבוסס על מציאות חייה כאם לבן המתמודד עם הפרעות התפתחות ואוטיזם. הספר זכה בתמיכת מפעל הפיס "בהוצאה לאור של ספרים בעלי ערך ספרותי"[2]. בשנת 2014 יצא לאור ספרה השני, "טווס בחדר מדרגות", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. הספר היה בין חמשת הספרים המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספרות לאותה שנה[3].

כותבת טור קבוע באתר nrg וכן טורים לאתר "מידה" והחל מ-2017 גם לישראל היום. הגישה בימי רביעי את התוכנית "לא סותם ת'פה" ברדיו גלי ישראל ביחד עם אראל סג"ל. באפריל 2016 החלה להגיש עמו, יום אחד בשבוע, את תוכניתו החדשה בגלי צה"ל[4].השתתפה בתוכנית הפאנליסטים "הפטריוטים" בערוץ 20 ובסרטונים של כאן דיגיטל. בנובמבר 2020 החלה להגיש תוכנית יומית בתחנת הרדיו גלי ישראל. כתבה מספר נאומים עבור מירי רגב כשזו כיהנה כשרת התרבות[5]. בינואר 2020, במסגרת הסכם פשרה בתביעת דיבה שהגיש מני נפתלי נגד דיסטל-אטבריאן בגין התבטאותה בראיון שערכה איתו בתחנה, הסכימה תחנת הרדיו גלי צה"ל לשלם לנפתלי פיצוי של 16 אלף ש"ח[6].

בכתיבתה והופעותיה התקשורתיות היא מביעה עמדות ימניות ותוקפת את תרבות ה"תקינות פוליטית"[7] והשמאל הרדיקלי. בין השאר האשימה את ארגוני הנשים והפמיניסטיות בכך שהן מתעלמות ממעשים אלו כאשר המבצעים הם ערבים (פלסטינים או ערביי ישראל) או מסתננים מאפריקה ומנסות למנוע מנושאים אלו לעלות לסדר היום הציבורי[8]. דוגלת בהקטנת המגזר הציבורי, מינימום התערבות ממשלתית וביטול רגולציות עודפות. היא תומכת של בנימין נתניהו ומביעה אמון מלא בחפותו[9].

ב-4 בפברואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, שריין אותה נתניהו במקום העשירי ברשימת הליכוד לכנסת העשרים וארבע[10], ודיסטל נבחרה לכנסת העשרים וארבע[11].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 יצאה עם בעלה, עודד דיסטל, לשליחות בת חמש שנים, כחלק מעבודתו כנספח כלכלי בשגרירות ישראל ביוון. לאחר חזרתם הם התגרשו, וגלית החלה לעסוק בתחום ההלבשה ובכתיבת ספרות. לזוג שני ילדים.

דיסטל מתגוררת עם בן זוגה בכפר האורנים[12].

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוכי שלח, "פטפוטי נשים: על אסטרטגיית כתיבה של רשת נשית ברומן 'ואם היו אומרים לך'", בתוך: העברית שפה חיה: קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-התרבותיים, כרך ז', הוצאת הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב, 2016, עמ' 431–444.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלית דיסטל-אטבריאן בוויקישיתוף
מכּתביה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכתב פתוח לפרופסור יורם יובל, בעמוד הפייסבוק של מאוחדים להצלת ישראל, 2 ביוני 2019
  2. ^ מועצת הפיס לתרבות ולאמנות - דו"ח פעילות 2009, הפרק "ספרים בעלי ערך ספרותי", עמ' 41
  3. ^ טווס בחדר מדרגות, באתר פרס ספיר
  4. ^ גיא עזרא, ‏הצוות החדש של אראל סג"ל בגלי צה"ל, באתר "סרוגים", 27 במרץ 2016
  5. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, גלית דיסטל אטבריאן תזומן לבירור: כתבה נאומים למירי רגב בזמן עבודתה בכאן, באתר הארץ, 22 בינואר 2018
    איתמר ב"ז, אם זכרוני אינו מטעני, באתר העין השביעית, 6 באוקטובר 2019
  6. ^ אורן פרסיקו, גלי-צה"ל יפצו את מני נפתלי ב-16 אלף שקל, באתר העין השביעית, 10 בינואר 2020
  7. ^ Standart video icon facing left.svg כאן - גלית דיסטל אטבריאן - התסכול של הגבר הלבן הפריווילגי הוא הבוננזה של דונלד טראמפ, ערוץ היוטיוב של תאגיד השידור הישראלי.
  8. ^ גלית דיסטל אטבריאן, האונס בראשל"צ: פתאום הח"כיות מהשמאל החליטו לשתוק, באתר nrg‏, 9 באוגוסט 2015
  9. ^ אתר למנויים בלבד איתי רום, תפקידה של דיסטל-אטבריאן בשירות המנהיג, באתר הארץ, 2 במרץ 2021
    103FM, ‏הח"כית לעתיד קוראת להפגין מול ביהמ"ש: האם הליכוד יגיע לתמוך בנתניהו?, באתר מעריב אונליין, 30 במרץ 2021
  10. ^ מורן אזולאי, שעות לסגירת הרשימות: גלית דיסטל-אטבריאן שוריינה במקום ה-10 בליכוד, באתר ynet, 4 בפברואר 2021
  11. ^ נינה פוקס, רב רפורמי, מייסד "השולמנים" וסופרת: הח"כים החדשים, באתר ynet, 25 במרץ 2021
  12. ^ תחיה ברק, ‏כל הסתומים שזורקים עלי עגבניות, הופכים אותי לחשובה יותר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 בפברואר 2019‏.