ג'ודו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. סיבה: חסר מידע והמחשות על תרגילי הג׳ודו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Judo.svg
ג'ודו
Judo01cropped.jpg
הטלת ג'ודו
ארץ מקור Flag of Japan.svg יפן
שנת יסוד 1882
המייסד ג'יגורו קאנו
סגנון גראפלינג
התפתחה מ- ג'ו ג'וטסו
אמנים מפורסמים ג'יגורו קאנו, קוגה, קוסאי אינוי, דויד דוייה, לילאס איליאדיס, טדי רינר, נקמורה, נמורה, טאני, אורן סמדג'ה, יעל ארד, אריק זאבי, מיטסויו מאדה, משפחת גרייסי, ירדן ג'רבי
ספורט אולימפי מאז 1964 (גברים), מאז 1992 (נשים)
גמר תחרות ג'ודו ביפן ב-2007

ג'ודויפנית: ג'ו - רכה, דו - דרך (柔道)) היא אמנות לחימה מודרנית (גנדאי בודו) בעלת אופי ספורטיבי שנוסדה בסוף המאה ה-19 ביפן על ידי פרופ' ג'יגורו קאנו. אדם המתאמן בג'ודו נקרא ג'ודוקא.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים יפן התנהלה בצורה פאודלית, ומקצוע הוראת הלחימה, כמו כל המקצועות בחברה כזאת הועבר מאב לבן והגיע לרמות פיתוח גבוהות מאוד. למאסטרים בתחום הוראת הלחימה היה תפקיד חשוב בהוראת הסמוראים. עם פריצת שערי יפן על ידי האמריקאים הפכה יפן תוך שנים ספורות לחברה מודרנית, שבה למעשה למקצוע הוראת הלחימה של יפן הקלאסית לא היה מקום. כתוצאה מכך חלק גדול של מקצועות הלחימה נזנח ונשכח, אבל חלק מאמנויות הלחימה הצליחו להשתמר על ידי הפיכתם לאומנות אותה ניתן ללמד לקהל הרחב במתכונת המודרנית המקובלת היום. ג'ודו פותח בכוונה להפוך אותו לספורט. לשם כך קאנו חקר ובחן שיטות לחימה יפניות רבות שהיו ידועות בזמנו (הקרויות בשם הכולל ג'ו ג'יטסו), הוציא מהן את הטכניקות המסוכנות (כגון בעיטות, אגרופים), שיכלל חלק מהטכניקות הקיימות ויצר שיטה שמאפשרת להילחם בכל הכוח בלא להיפצע, להרוג או להטיל מום ביריב. ב-1886 פתח בטוקיו, בירת יפן, את "מכון קודוקאן לג'ודו". מכאן ואילך הלך הג'ודו והתפרסם ברחבי יפן ובעולם כולו.

הג'ודו הוא בעל אופי אוניברסלי ומתאים לכל הגילאים. התנועות של הג'ודו הן בעלות השפעה מיוחדת על הגוף כיוון שהן מבוססות על תנועה אופטימלית, ניצול כוחו של היריב, תנועות ספירליות שמפתחות את הגוף ולא נמצאות בשימוש בחיי היום-יום.

מרכז הג'ודו הוא בקודוקאן שבטוקיו, ביפן.

יסודות הג'ודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבות מוכרעים בג'ודו בשני אופנים:

  • קרב עמידה - בו מטרת הקרב היא להטיל את היריב בצורות שונות עם ניקוד שונה עבור כל הטלה, כאשר הניקוד הגבוהה ביותר הוא "איפון", הטלה על הגב.
  • קרב קרקע - בו המטרה היא להכריע את היריב באחת משלוש שיטות:
    • ריתוק הצמדת שכמות היריב לקרקע, כאשר הוא על גבו, למשך 20 שניות.
    • חניקה האטת מהירות זרימת הדם לראש, ובכך הבאת היריב לכניעה או לעילפון. הטכניקה מותרת לילדים מגיל 12 ומעלה (ילדים ב').
    • בריח הפעלת לחץ באמצעות מנוף על מפרק היריב או על האזור הקרוב לו, ובכך הבאתו לכניעה. בג'ודו מותרים בריחים רק על המרפק, מותר לנערים מעל גיל 14 (קדטים).

כניעה מתבצעת על ידי שלוש טפיחות קלות ביד פתוחה על המזרן או על גוף היריב (וזאת במידה שהנכנע אינו מסוגל להגיע למזרן עקב תפיסתו בידי יריבו).

אימוני הג'ודו מורכבים מחימום מיוחד, אוצ'יקומי (כניסות לתרגילים מבלי להפיל), תרגול 'כניסות'. תרגול הטלות משלושה סוגים עיקריים: כאלו שמבוססות בעיקר על שימוש בידיים, כאלו שמבוססות בעיקר על שימוש באגן וכאלו שנעשות באמצעות הרגליים.

כמו כן ישנן הטלות שמבוססות על הקרבה שבה המתחרים נופלים ומפילים באופן זה או אחר את היריב יחד עמם. כל תנועה והטלה מתבצעת באמצעות כל הגוף. התרגול נעשה בזוגות וכולל, כאמור, תרגול כניסות ללא הטלה ותרגול טכניקות בעמידה ועל הארץ.

חלק חשוב באימון הוא ה'ראנדורי', הקרב הידידותי, שנעשה בשתי צורות עיקריות: טאצ'י ואזה - בעמידה ונה-ואזה על הארץ (קרב קרקע). בקרקע מתורגלים ונלמדים ריתוקים, חניקות ובריחים. בנוסף יש בג'ודו גם 'שיאיי', שהוא קרב לפי חוקי הג'ודו המתרחש עד להשגת נקודה אחת או באיפון (הכרעה מושלמת) או בצבירת חלקי נקודות עד לסוף הזמן וניצחון.

חלק נוסף חשוב מאוד בתרגול הג'ודו הוא תרגול קאטות, סדרות של תנועות ותרגולים מובנים מראש המסייעים מאוד להתפתחות התלמיד כלוחם ג'ודו. הקאטות מתורגלות גם כדי שלוחם יוכל לעבור מחגורה כחולה לחגורה חומה ומחומה לשחורה. המעבר מחגורה לחגורה נעשה על ידי קאטות שונות.

מושגי יסוד בקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התקן הנוכחי, קרב ג'ודו אורך 5 דקות בבוגרים, 4 דקות בנוער ו-2 וחצי דקות אצל ילדים. בכל פעם, שהקרב מופסק על ידי השופט והמתחרים חוזרים למצב ההתחלתי, השעון עוצר (בדומה לכדורסל). במקרה של איפון (הניקוד הגבוהה ביותר), וואזרי (הניקוד המשני) כפול או עונש אונסוקומקה (העונש החמור ביותר), מוכרז ניצחון מידי. במקרה שלא הושג אחד התנאים האלה, מושג ניצחון בתום הזמן, מצבירת נקודות ועונשים פחותים יותר. במקרה, שבתום הזמן יש מצב של תיקו בניקוד, הקרב נמשך להארכה, שאורכה כאורך הקרב המקורי. ההארכה מוכרעת בניקוד זהב, שבו המנצח המיידי הוא מי, שמשיג יתרון כלשהו. אם במשך ההארכה, לא השיג אף אחד מהמתחרים לא צבר ניקוד הקרב מוכרע בשידו (עונשים) במקרה שאין עונשים או ניקוד שהושג בניקוד זהב בכלל הקרב ממשיך עד שמישהו מתערב (שופט ביקורת או אחראי תחרות) ניקוד, לפי מהלך ההופעה שלו בהארכה. שני המתחרים לובשים גי, האחד בצבע לבן והשני בצבע כחול.‏‏[1]

מילות מפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוראות השופטים ניתנות ביפנית. מספר מילות מפתח לדוגמה:

  • ריי - לקוד קידה.
  • הג'ימה - להתחיל/להמשיך את הקרב.
  • מטה - לעצור/להפסיק את הקרב.
  • סורה-מאדה - סוף הקרב.
  • אוסאי קומי - הכרזת השופט על ריתוק חוקי
  • טוקטה - הכרזת השופט כאשר המתחרה ברח מהריתוק, כלומר הריתוק הסתיים.
  • אוזיגיישי - הכרזת השופט על המנצח
  • מאיתה - הכרזה על כניעה במקום טפיחה על המזרן

ניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקוד הקרב נעשה על פי פרמטרים שונים. ככל שמתחרה מפגין עליונות על המתחרה השני, כך ניקודו יהיה גבוה יותר.

  • יוקו - מוענק עבור הטלת היריב על הצד או כעונש ליריב שביצע עבירה שנייה (נחשב גם כ-5 נקודות, 10 נקודות על לוח השעונים הרשמי).
  • וואזארי - מוענק עבור הטלת היריב על "חצי גב" (בין גב לצד), או עבור הטלה על הגב שנעשית באיטיות, או כעונש ליריב שביצע עבירה שלישית. השגת שני ווזארי בקרב מביאה לסיומו כאילו בוצע איפון, ולכן וואזארי נחשב ל"חצי איפון" (נחשב גם כ-7 נקודות, 100 נקודות על לוח השעונים הרשמי).
  • איפון - מוענק עבור הטלת היריב על הגב, או חניקתו עד כניעה, או ביצוע בריח על מרפק היריב עד כניעה, או ריתוק היריב עד 20/15 שניות, וכן כעונש ליריב שביצע עבירה רביעית או עבירת הנסוקומקה. איפון מהווה ניצחון מוחלט על היריב ולכן מביא לסיומו המידי של הקרב (נחשב גם כ-10 נקודות, 1,000 נקודות על לוח השעונים הרשמי).

בעבר היה ניקוד רביעי שנקרא "קוקה", אבל הוא הוסר בשנת 2009. כאשר "קוקה" היה בשימוש, שוויו היה 3 נקודות, 1 על לוח השעונים הרשמי, ניקוד נמוך יותר מ"יוקו". כמו "יוקו", "קוקה" היה שובר שוויון, והתחשבו בו רק כאשר לשני היריבים היה מאזן שווה של "וואזרי" ו"יוקו". הובלה של "יוקו" הייתה מביסה כל מספר של "קוקה".

תרגילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בג'ודו יש סוגים שונית של תרגילים. לכול חגורה יש יחוד (בתרגילים) משלה. בחגורה לבנה עד צהובה, יש תרגילים כגון- היפון סוינגה, קובה נגה ועד... בחגורות גבוהות יותר יש תרגילים כגון- טומואה נגה ועד...

לעתים בג'ודו אנו מבצעים תרגילים בלי כוונה תרגילים לחגורה נמוכה יותר או גבוהה יותר. לכל תרגי יש ייחודיות מישלו. ולעתים אפשר לקבל פסילה עקב ביצוע לא נכון של התרגיל, למשל, בתרגיל הטומואה נגה , צריך לשים קודם את הרגל ורק לאחר מכן להיתכופף, ביצוע לא בסדר הנכון של התרגיל עלול להביא לפסילה מיידית.

עבירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבירות הן שונות:

  • יציאה (סתמית) מחוץ לאזור הקרב, בלי פעולת ג'ודו של המתחרה או יריבו וכמו כן דחיפת היריב מחוץ לאזור הקרב.
  • הפגנת פאסיביות.
  • מתקפת סרק.
  • הכנסת אצבעות לשרוולו של המתחרה. (מכונה: "תפיסת אקדח").
  • נפילה על הברכיים מבלי לערער את שיווי משקלו של המתחרה.
  • התכופפות בלי סיבה-תפיסת ללא כניסה לתרגיל.
  • השתחררות מאחיזת היריב מספר פעמים מבלי לאחוז.
  • תפיסה אלכסונית בלי התקפה מידית

כל אלה יגרמנו לענישה בשידו, כאשר העונש הרביעי יגרום לפסילה הנסוקו-מקה. שלושת העונשים הראשונים לא מקנים כל ניקוד לצד השני אבל מהווים שובר שוויון במקרה שבו הניקוד זהה לגמרי.

פסילה יכולה להינתן גם במקרים בהם הנענש מסכן את עצמו או את היריב או מבצע פעולה שנוגדת את רוח הג'ודו. לפי החוקה החדשה יינתן האנסוקו-מקה גם במקרה ונענש נוגע ביריב מתחת לחגורה (אסור לתפוס רגליים)

חוקה חדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2013 שונתה מעט חוקת הג'ודו על מנת להחזיר את הג'ודו למצב של ענף ספורט הוגן כפי שהיה לפני תפיסות הרגליים, ועל מנת להפוך את הג'ודו למעניין ומרגש יותר ולענף ספורט שיעניין לא רק את העוסקים בג'ודו. מעט מן החוקים ששונו:

  • "לחיצת יד"- נאסר על המתמודדים ללחוץ ידיים לפני הקרב כיוון שישנם מתמודדים שמנצלים זאת לרעה ומתחילים בתרגיל כאשר הם לוחצים את יד היריב.
  • "תפיסות רגליים" - נאסר לתפוס רגליים בג'ודו בעבודה במצב עמידה, מתמודד שתופס מתחת לקו החגורה נענש ב "אנסוקומקה".

תפיסת הרגל מותרת רק בעבודת קרקע.

  • "ניקוד זהב"- ניקוד הזהב אינו מוגבל יותר בזמן.
  • "תפיסה בהצלבה" - מרגע תפיסת היריב בצורת הצלבה על התופס להתקיף במשך 5 שניות לאחר מכן הוא נענש בשידו.
  • " התכופפות " - עבודה כפופה ונפילה על הקרקע ללא סיבה תזכה את הנענש בשידו.
  • "תרגילי ברכיים ונגד" - תרגילי ברכיים ונגד נאסרו לילדים מתחת לגיל 12 (ילדים ב') תרגילים אלו נאסרו בשל הפיכת הג'ודו ליפה יותר אך שינוי בין הגילאים ילדים מתחת לגיל 10 (טרום א') לא יוכלו בכלל לבצע מי שיעשה תרגיל נגד או ברכיים יזוכה בשידו ולילדים מעל גיל 10 (ילדים א') יוכלו לעשות תרגילים אלו אך לא יזוכו בניקוד, שינוי זה חל רק בארץ ונקבע על פי החלטת הוועדה המקצועית של איגוד הג'ודו בישראל

זירת הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבנה הזירה: בשנת 2006 חל שינוי בחוקת הג'ודו בו שונה גם מבנה הזירה. לפי חוקה זו אזור התחרות מחולק לשני חלקים: אזור הקרב ואזור הביטחון.

אזור הקרב יהיה לפחות 8×8 מטר ולא יותר מ- 10×10 מטר. אזור הביטחון יהיה ברוחב 3 מטר ובצבע שונה. אזור הסכנה שהיה בעבר (בצבע אדום ברוחב 1 מטר) יבוטל ויחד איתו גם העונש של 5 שניות שהיה על הקו האדום.

  • מיקום בזירה: במרכז הזירה ישנם 2 פסים, אחד כחול ואחד לבן, המסמנים את עמדות ההתחלה של כל אחד מהיריבים. במרכז הזירה ובין המתמודדים ימצא במהלך כל הקרב השופט המרכזי. בנוסף לשופט המרכזי יושבים בשני קצוות מרוחקים של הזירה שופטי הצד.

קטגוריות משקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרויות הג'ודו מסווגים המתחרים בהתאם למשקלם. כיום ישנן 7 קטגוריות משקל:

גברים
מתחת ל-60 ק"ג 60-66 ק"ג 66-73 ק"ג 73-81 ק"ג 81-90 ק"ג 90-100 ק"ג מעל 100 ק"ג
נשים
מתחת ל-48 ק"ג 48-52 ק"ג 52-57 ק"ג 57-63 ק"ג 63-70 ק"ג 70-78 ק"ג מעל 78 ק"ג

שיטת הדרגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בג'ודו מקובל מבנה של דרגות האופייני לאמנויות הלחימה היפניות, למעשה מבנה זה הומצא על ידי פרופ' ג'יגורו קאנו ולאחר מכן חדר אל אמנויות הלחימה האחרות. ההתקדמות בדרגות מיוצגת על ידי חגורות ומחולקת לשני חלקים: עד לחגורה שחורה (חגורות: לבנה, צהובה, כתומה, ירוקה, כחולה וחומה) ולאחריה (הדירוג נקבע לפי דאן ולאחר מכן מספר).

דרגות חניכות (KYU)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביפן כל הדרגות הנמוכות עד לחגורה חומה הן חגורות לבנות. ראשיתו של השימוש בצבעים באירופה ב-1935. מספרי הדרגות הנמוכות הולכים וקטנים עם העלייה בדרגות. מועדון הג'ודו היפני הראשון, הקודוקאן לא מכיר בדרגות שהוענקו על ידי איגודים או מועדונים אחרים.

  • KYU9 - חגורה לבנה, בדרגה זו מתחילים ללמוד את הג'ודו.
  • KYU8 - חגורה לבנה-צהובה (לבנה ביפן).
  • KYU7 - חגורה צהובה (לבנה ביפן).
  • KYU6 - חגורה צהובה-כתומה (לבנה ביפן).
  • KYU5 - חגורה כתומה (לבנה ביפן).
  • KYU4 - חגורה כתומה-ירוקה (לבנה ביפן).
  • KYU3 - חגורה ירוקה (לבנה ביפן).
  • KYU2 - חגורה כחולה (לבנה ביפן).
  • KYU1 - חגורה חומה, חניך בכיר[2].

דרגות הדרכה (DAN)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגורות שחורות, מוענקות על ידי איגוד המדינה

  • DAN1
  • DAN2
  • DAN3
  • DAN4
  • DAN5

דרגות כבוד[3][עריכת קוד מקור | עריכה]

חגורות לבנות-אדומות (או שחורות)

  • DAN6, מוענקות על ידי איגוד הג'ודו של המדינה
  • DAN7, מוענקת על ידי איגוד הג'ודו של היבשת
  • DAN8, מוענקת על ידי איגוד הג'ודו הבינלאומי

חגורות אדומות (או שחורות)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוקת הג'ודו - אתר התאחדות הג'ודו הבינלאומית‏.
  2. ^ תקנון הדרגות של איגוד הג'ודו בישראל, עמ' 2.
  3. ^ DAN Grades IJF Regulations - EJU, עמ' 5.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ענפי ספורט אולימפיים
משחקי הקיץ:

אופניים: אופני BMX · אופני מסלול · אופני הרים · אופני כביש | שחייה: שחייה · שחייה צורנית · קפיצה למים · כדורמים · שחייה במים פתוחים | התעמלות: טרמפולינה · התעמלות אמנותית · התעמלות מכשירים | קאנו/קיאק: קאנו · קיאק | היאבקות: היאבקות בסגנון חופשי · היאבקות בסגנון יווני רומי | כדורעף: כדורעף · כדורעף חופים

ענפים לא מאוגדים: איגרוף · אתלטיקה · בדמינטון · ג'ודו · הוקי שדה · הרמת משקולות · חתירה · טאקוונדו · טניס · טניס שולחן · טריאתלון · כדורגל · כדוריד · כדורסל · סיף · קליעה · קרב חמש מודרני · קשתות · רכיבה · שיט


משחקי החורף:

מזחלות: בובסלי · סקלטון | החלקה על הקרח: החלקה אמנותית · החלקה מהירה · החלקה מהירה במסלול קצר | סקי: סקי אלפיני · סקי בסגנון חופשי · סקי למרחקים · סקי נורדי משולב · קפיצות סקי · גלשן שלג

ענפים לא מאוגדים: לוז' · קרלינג · הוקי קרח · ביאתלון