המדתא
המדתא הוא אביו של המן האגגי וצאצא של אגג מלך עמלק.[1]
הוא מוזכר בפעם הראשונה בתנ"ך במגילת אסתר, פרק ג', פסוק א': ”אחר הדברים האלה, גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי--וינשאהו; וישם את כסאו, מעל, כל השרים אשר אתו”
בתלמוד הבבלי נאמר ששם אשתו היה אמתלאי בת עורבתי.[2] ”ואמר רב חנן בר רבא אמר רב אמיה דאברהם אמתלאי בת כרנבו אמיה דהמן אמתלאי בת עורבתי וסימניך טמא טמא טהור טהור אמיה דדוד נצבת בת עדאל שמה אמיה דשמשון צללפונית” (בבא בתרא, צ"א, ע"א)
יש כמה הצעות לפירוש שמו. יש הסוברים שהמדתא הוא "הומדת" שהיה אחד הקצינים הפרסיים ו"דתא" היא תוספת שניתנה לו, שפירושה בפרסית "נתינה". כמו כן, יש הסוברים שפירוש שמו הוא "מקריב האומא". בנוסף לכך, יש הסוברים שפירוש שמו הוא "מתנת [האל העילמי] הומאן".[3]
אדם בשם דומה ("המדיתא") מוזכר בכתובת פיניקית-נומידית מאוחרת מתוניסיה.[4]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מגילת אסתר, פרק ג', פסוק א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א'
- ^ ראו אנציקלופדיה מקראית, כרך ב עמ' 849
- ^ KAI 153
| פורים | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים • פרסום הנס | |
| מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
| מגילת אסתר | אישים במגילה: אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • אבגתא • התך • הגי • תוספות למגילת אסתר • חלום מרדכי • תרגומי מגילת אסתר לארמית • היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר | |
| תפילות ופיוטים | למנצח על אילת השחר • על הנסים • אשר הניא • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה | |
| שירים | ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • חג פורים (שיר) • אני פורים • ליצן קטן נחמד • ככלות ייני • רשימת שירים ופיוטים לפורים • פיוטים ושירים נוספים | |
| שמחת פורים | פורים שפיל • רב פורים • עדלאידע • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |
| שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשה עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • מסכת מגילה • זכר למחצית השקל • פורים קטן • פורים שני • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • קבר אסתר ומרדכי | |
