הרשימה הערבית המאוחדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם)
הרשימה הערבית המאוחדת לוגו 2021.svg
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם רשמי القائمة العربية الموحدة‎, הַרְשִׁימָה הַעֲרָבִית הַמְאוּחֶדֶת‬ עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים עבד אל-מאלכ דהאמשה, אברהים צרצור, מסעוד גנאים, מנסור עבאס
תאריך ייסוד 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגה ערבית דתית-מוסלמית
אידאולוגיות אסלאמיזם, אנטי-ציונות, שמרנות
כנסות 14 ואילך
ממשלות 36
אותיות עם
שיא כוחה 5 מנדטים (הכנסת ה-15)
שפל כוחה 2 מנדטים (כנסת 14, 16 ו-21)
רשימה פוליטית מד"ע-רע"ם (1996–1999)
רשימה עצמאית (1999, 2003, 2021)
רע"ם-תע"ל (2006–2015)
הרשימה המשותפת (2015–2019, 2019–2021)
רע"ם-בל"ד (2019)
מטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
4 / 120
almwahda.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם; בערבית: القائمة العربية الموحدة, אל-קַאאִמַה אל-עַרַבִּיַּה אל-מֻוַחַּדַה) היא מפלגה ערבית-אסלאמית שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-14 (מאי 1996). מאז, חברים ברשימה אישים מקרב הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, מפלגת מד"ע ונוספים. הישגה הגדול ביותר היה 5 מנדטים בכנסת ה-15.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת ה-15 (מאי 1999) התמזגה מד"ע בתוך רע"ם, ולאחריהן הפכה רע"ם לסיעה הערבית הגדולה בכנסת עם 5 מנדטים. במהלך הקדנציה חל פילוג ברע"ם ופרשו ממנה 3 ח"כים. בבחירות לכנסת ה-16 (ינואר 2003) זכתה רע"ם ב-2 מנדטים בלבד.

לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה (מרץ 2006) התאחדה עם תע"ל ברשימה משותפת בהנהגת השייח אברהים צרצור. צרצור החליף את עבד אל-מאלכ דהאמשה שהיה יו"ר המפלגה מאז הקמתה ועד לכנסת ה-16. הוא אמר ש"אנו מאמינים באסלאם, אנו מאמינים במשטר הח'ליפות ואיננו תומכים בהפרדת הדת מהפוליטיקה" תוך ששלל את הציונות[1]. בעקבות דברים אלה עתרו בליכוד ובאיחוד הלאומי-מפד"ל לפסול את הרשימה מאחר שהיא שוללת את אופיה יהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל[2]. למחרת הדיווח התראיין צרצור לתוכנית "לונדון את קירשנבאום" בערוץ ישראל 10, הכחיש את ההאשמות וטען כי הדברים לא נאמרו. ב-28 בפברואר דחתה ועדת הבחירות המרכזית את הדרישה לפסלם, ברוב שהסתמך על חברי מפלגת קדימה, שינוי, העבודה, מרצ והמפלגות הערביות[3]. בבחירות זכתה רע"ם ל-3 מנדטים, מתוך 4 לרשימה המשותפת.

רשימת המפלגה לכנסת נבחרת על ידי מועצת השורא של הפלג הדרומי בתנועה האסלאמית[4].

המפלגה זוכה לאהדה רבה בקרב הציבור הבדואי. ניתוח שערכה אוניברסיטת בן-גוריון העלה כי רוב קולות הבדואים בבחירות לכנסת ה-16 ניתנו לרשימה (41.3% ביישובים המוכרים ו-46.8% ביישובים הלא-מוכרים), וקולות אלה מהווים 15.9% מסך הקולות שקיבלה המפלגה (הבדואים בנגב מהווים כ-10% מערביי ישראל)[5].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים (מרץ 2015) ועקב העלאת אחוז החסימה, רצה רע"ם עם שאר המפלגות הערביות בכנסת: (חד"ש, בל"ד ותע"ל, אך ללא מד"ע), במסגרת אחת - הרשימה המשותפת. הרשימה המשותפת השיגה בבחירות 13 מושבים וכוחה של רע"ם נשמר - 3 מושבים.

לוגו הרשימה הערבית המאוחדת בבחירות 2019

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת (אפריל 2019) התפצלה הרשימה המשותפת, כשחד"ש ותע"ל רצו ברשימה נפרדת ורע"ם רצה ברשימה אחת יחד עם בל"ד, שם הרשימה היה: רע"ם-בל"ד. יו"ר המפלגה מסעוד גנאים פרש מהפוליטיקה והוחלף במנסור עבאס.

ועדת הבחירות פסלה את הרשימה[6] אך בית המשפט העליון הפך את ההחלטה[7] ואישר לרשימת רע"ם - בל"ד להתמודד בבחירות לכנסת. בבחירות אלו קיבלה הרשימה כולה 4 מנדטים ביניהם שני נציגים של רע"ם שנכנסו לכנסת העשרים ואחת.

במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים וארבע (מרץ 2021) החליט היו"ר מנסור עבאס להוביל את המפלגה לפרוש מהרשימה המשותפת[8].

פתקה של המפלגה

לאחר היוודע תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וארבע החל עבאס לנהל מגעים עם מפלגת הליכוד במטרה להקמת ממשלה יחד עם מפלגת רע"ם[9], אך לאחר שיאיר לפיד קיבל את המנדט להקמת ממשלה, ניהלה המפלגה משא ומתן קואליציוני גם איתו. בשל מבצע שומר החומות, הופסק המשא ומתן[10]. לאחר המבצע, חודשו המגעים הקואליציוניים בין רע"ם ויאיר לפיד. המגעים הסתיימו בהסכם קואליציוני בין רע"ם ליש עתיד ותמיכת רע"מ בהקמת ממשלת ישראל השלושים ושש.

חברי כנסת ותוצאות בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת ה-14 (1996) במסגרת מד"ע-רע"ם 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): ב-16 ביולי 1996 שינתה הסיעה המאוחדת את שמה מ"המפלגה הדמוקרטית הערבית - הרשימה הערבית המאוחדת לשינוי" ל"מד"ע-רע"ם - המפלגה הדמוקרטית הערבית - הרשימה הערבית המאוחדת".
הכנסת ה-15 (1999) 5 מנדטים:
הכנסת ה-16 (2003) 2 מנדטים: רשימת מועמדים מלאה ראו כאן.
הכנסת ה-17 (2006) במסגרת רע"ם-תע"ל 3 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי תע"ל, ראו כאן.
הכנסת ה-18 (2009) במסגרת רע"ם-תע"ל 3 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): רשימת מועמדים מלאה הכוללת גם את מועמדי תע"ל, ראו כאן
הכנסת ה-19 (2013) במסגרת רע"ם-תע"ל-מד"ע 3 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): רשימת מועמדים מלאה הכוללת גם את מועמדי תע"ל ומד"ע, ראו כאן
הכנסת ה-20 (2015) במסגרת הרשימה המשותפת 3 מנדטים (מתוך 13 לרשימה כולה): מסעוד גנאים, טלב אבו עראר, עבד אל-חכים חאג' יחיא, סעיד אלחרומי ב-11 באוגוסט 2017 פרש מהכנסת עבדאללה אבו מערוף נציג חד"ש במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו סעיד אלחרומי
הכנסת ה-21 (2019) במסגרת רע"ם-בל"ד 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): מנסור עבאס, עבד אל-חכים חאג' יחיא
הכנסת ה-22 (2019) במסגרת הרשימה המשותפת 3 מנדטים (מתוך 13 לרשימה כולה): מנסור עבאס, ווליד טאהא, סעיד אלחרומי
הכנסת ה-23 (2020) במסגרת הרשימה המשותפת 4 מנדטים (מתוך 15 לרשימה כולה): מנסור עבאס, ווליד טאהא, סעיד אלחרומי, אימאן ח'טיב-יאסין
הכנסת ה-24 (2021) 4 מנדטים: מנסור עבאס, מאזן גנאים, ווליד טאהא, סעיד אלחרומי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עלי ואקד, יו"ר מפלגת רע"מ נגד ה"ציוניזציה" והמערב, באתר ynet, 15 בפברואר 2006
  2. ^ הליכוד והאיחוד הלאומי דורשות לפסול השתתפות רע"ם-תע"ל בבחירות, באתר וואלה!‏, 16 בפברואר 2006
  3. ^ אריק בנדר ואיתמר ענברי, רע"מ-תע"ל תרוץ לבחירות, באתר nrg‏, 28 בפברואר 2006
  4. ^ יהונתן ליס, מות הפריימריז: המפלגות בוחרות לא לבחור
  5. ^ המרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה, "השנתון הסטטיסטי לבדואים בנגב 2004", פרק ט: הבחירות לכנסת השש-עשרה(הקישור אינו פעיל, 10.3.2020)
  6. ^ ועדת הבחירות פסלה את רשימת בל"ד-רע"ם מהתמודדות לכנסת, גלובס, ‏06.03.2019
  7. ^ עטרה גרמן, החלטת בג"ץ: בן ארי נפסל, בל"ד ועופר כסיף אושרו, סרוגים, ‏17.03.2019
  8. ^ סופה של הרשימה המשותפת: רע"ם הגישה את רשימתה בנפרד, באתר וואלה!‏, 4 בפברואר 2021
  9. ^ פוראת נסאר, ‏גורמים ברע"ם: החלו מגעים עם הליכוד, פגישה צפויה בקרוב, באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 במרץ 2021‏
  10. ^ קרן מרציאנו, ‏עבאס: הפסקנו את המגעים הפוליטיים - זה לא הזמן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 במאי 2021‏