ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יעקב עמדין

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יעקב עמדין
חתימת רבי יעקב עמדין
חתימת רבי יעקב עמדין
לידה 25 במאי 1698
כ"ה בסיוון ה'תנ"ח
אלטונה, גרמניה
פטירה 19 באפריל 1776 (בגיל 77)
ל' בניסן ה'תקל"ו
אלטונה, גרמניה
כינוי יעב"ץ
מקום קבורה בית הקברות היהודי באלטונה, גרמניה
מקום פעילות גרמניה
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, קבלה, מנהגים, התנגדות לשבתאות
רבותיו אביו, רבי צבי אשכנזי
בני דורו רבי יהונתן אייבשיץ, רמח"ל, הגאון מווילנה
חיבוריו ראו להלן
מכתבו של רבי יעקב עמדין למלך דנמרק, אוגוסט 1743

רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (25 במאי 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם), היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18. נודע בכינוי יַעְבֵּ"ץ (ראשי התיבות של שמו, יעקב בן צבי), בו הוא נהג לחתום את שמו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור]

נולד באלטונה שבגרמניה בט"ו בסיוון ה'תנ"ח[1] לרבי צבי הירש אשכנזי, הידוע בכינויו "חכם צבי". נקרא יעקב על שם אבי אביו[2].

בשנת ה'תע"ו נשא לאישה את רחל, בתו של רבו הרב מרדכי הכהן כ"ץ, בנו של הרב נפתלי כ"ץ - בעל הסמיכת חכמים, והתגורר בברסלאו. בזיווג שלישי נשא את אחייניתו בת אחיו הרב אפרים אשכנזי.

בשנת ה'תפ"ח הוזמן לשבת על כס הרבנות בעיר אמדן, שממנה קיבל את שם משפחתו "עמדן", או "עמדין"[3]. עקב תקיפות אופיו ומתוך שאיפתו להיות בלתי תלוי בדעת האחרים, הוא התפטר כעבור ארבע שנים ממשרת הרבנות, והשתקע בעיר מולדתו אלטונה, פתח בית דפוס עברי, שלח ידו במסחר, וסירב לכהן ברבנות עד סוף ימיו. בספרו הוא מספר (כנראה בהלצה) שנהג לברך כל יום "ברוך שלא עשני אב"ד" (על משקל הברכה "שלא עשני עבד"). עסקי פרנסתו לא מנעוהו מלעסוק בתורה: את מיטב עתותיו הקדיש לחיבוריו, שהוציאו לו שם כאחד מגדולי החכמים בדורו.

נפטר בעיר הולדתו אלטונה בל' בניסן ה'תקל"ו, בן 78 שנים.

בנו בכורו היה רבי מאיר אב"ד קונסטנטין ישן[4].

מצבת קברו של רבי יעקב, באלטונה

משנתו, פעילותו ודעותיו[עריכת קוד מקור]

מסמכים חדשים חושפים בנוסף שרבי יעקב עמדין היה עצמו שותף בתכנון המשפט[דרושה הבהרה] בערכאות הנוצרים, ואף מסר עדות, במסגרת ניסיון הפללתו בריגול או למצער, באהדת האויב של צרפת[5][6].

לעומת זאת, בספריו כתב בהרחבה על ההשפעה היהודית על הנצרות, ועל כתבי הברית החדשה. בין היתר כתב שפאולוס היה תלמידו של רבן גמליאל, שלדעתו עבודת אלילים מותרת לנוכרים ב"שיתוף" עם האמונה בקב"ה וקיום שבע המצוות, וזאת בהתאמה עם הכתוב בספר היהודי תולדות ישו[7].

רבי יעקב עמדין, התנגד לספר מורה נבוכים, ואף כתב כי הספר לא חובר על ידי הרמב"ם[8], אלא על ידי "אחד מהפילוסופים אשר אין לו עמנו חלק ונחלה"[9].

בספר "מגילת ספר" הוא מתאר גם את התעסקותו בלימודי מדעים ותחומי עניין נוספים כמדע המדינה, לימוד שפות והיסטוריה, ויש חוקרים המחשיבים אותו בשל כך כאחד ממבשרי ההשכלה בקרב יהדות גרמניה. יחסו ללימודי החול הללו היה מסויג. הוא התיר לעסוק בהם על מנת להשתוות לרמת ידיעותיהם של המלומדים הלא יהודים, אך עם זאת יצא בחריפות כנגד לימודי הפילוסופיה שהוא ראה ביחסם הביקורתי לעיקרי הדת איום על האמונה המסורתית.

גם כדי שלא להיות התלמיד חכם ערום מידיעה בקורות הימים ושינויי הזמנים, למען ידע להשיב שואלו דבר, ולא יהיה נחשב פתי וסכל בעניני העולם.

— מור וקציעה שז

בכתביו באה לידי ביטוי מגמה נוספת האופיינית לתקופתה של תנועת ההשכלה, והיא הקריאה לסובלנות בין בני הדתות השונות: הנצרות, היהדות והאסלאם, והדגשת המקור המשותף שלהן.

עודד את העלייה לארץ ישראל, וקרא לכך בדברים נלהבים[10], תוך שהוא מציין שהיא מצווה מדאורייתא (כדעת הרמב"ן)[11]. הוא כותב כי הוא עצמו גם רצה לעלות לארץ ישראל, אך בעל כורחו נשאר בחוץ לארץ[12]. לבניו הוא מצווה לעלות לארץ ישראל ולגור בה[13].

מאבקיו[עריכת קוד מקור]

רבי יעקב עמדין היה ממובילי מסע ההתנגדות לשבתאות, ולחם בתקיפות בכל מה ומי שראה בו סטייה שבתאית. בעקבות כך הוא קיים מספר מאבקים בכמה מבני דורו. במסגרת כך, ולאור הוכחת השבתאים כי שבתי צבי הוא משיח לאור דברי ספר הזוהר, אף פנה לכתיבת הספר הפולמוסי מטפחת ספרים, בו הוא שוטח את משנתו לפיה ספר הזוהר מקורו אינו מרבי שמעון בר יוחאי, וכי הוא נכתב בתקופה מאוחרת יותר. את עצם הקבלה הוא אימץ, אך בתוספת מספר הסתייגויות. הספר גרר בהמשך תגובות וביקורות.

רבי יעקב עמדין יצא בפולמוס נגד הרב משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) וכן כתב בחריפות נגד רבים, אף על אלו שהיו בסביבתו. בין היתר תקף את הגאון מווילנה, אך חזר בו, וטען שמכתב שקיבל ממנו (ושתמך ברב אייבשיץ) היה מזויף. ברבות הימים התברר שמרביתן היו האשמות שווא[14].

רבי יעקב עמדין הוא הראשון שזיהה את הספר חמדת ימים שנדפס בעילום שם המחבר, כספר שבתאי, כנראה בעקבות שלושת הפיוטים ובהם האקרוסטיכון "נתן העזתי"[15]. כמו כן חשף את שבתאותו של הספר 'אור ישראל', של המקובל הרב ישראל משקלוב (לא המפורסם מתלמידי הגר"א). נכדו של הסופר טען שלא מדובר בשבתאות, ושהגאון מווילנה הסכים לספר עם מעט שינויים. דבריו כפי הנראה התקבלו על הממסד הרבני[16].

מאבקו ברבי יהונתן אייבשיץ[עריכת קוד מקור]

במרכז פעילות ההתנגדות שלו לשבתאות, פרץ סכסוך קשה על רקע זה בינו לבין רבי יהונתן אייבשיץ, שעסק בקבלה והיה ידוע כעושה נפלאות וככותב קמעות. כשבאו לידו כמה מהקמעות של רבי יהונתן אייבשיץ, הוא פענח את הכתוב בהם וטען שיש בהם רמזים לאמונה בשבתי צבי. הרב עמדין יצא בהאשמות גלויות נגד רבי יהונתן אייבשיץ, וגרם לפולמוס חריף וממושך בין תומכיו לבין תומכי הרב אייבשיץ. במהלך המאבק נאלץ רבי יעקב לעזוב את אלטונה לאמסטרדם, ורק לאחר התערבותו של המלך פרדריק החמישי, מלך דנמרק, חזר לאלטונה.

בסופו של פולמוס זה, שעורר ויכוחים קשים בין רבני גרמניה, פולין, צרפת, הולנד וארצות אירופה אחרות, והדיו נשמעים גם היום, מקובל בקרב היהדות האורתודוקסית כי רבי יהונתן אייבשיץ לא היה שבתאי. לעומת זאת, גרשם שלום מעלה במחקריו כי רבי יעקב צדק בחשדותיו[17]. הרב ראובן מרגליות כתב שחלק מההאשמות של שלום נובעות מאי הכרת כתבים קבליים הקשורים בספרו האפולוגטי של אייבשיץ, ואילו משה אריה פרלמוטר בספרו "חקירות חדשות על יסוד כתב היד של ס' ואבוא היום אל העין"[18] טוען שלשלום הייתה מגמה להציג את הרב אייבשיץ, ראשוני החסידות ורבנים נוספים אף מתלמידי הגר"א כשבתאים, כחלק מתפישתו את השבתאות עצמה כגישה יהודית לגיטימית - במופרד מהתנהגות הפורשים והקיצונים המשיחיים (דוגמת הפרנקיסטים).

שניאור ליהמן פרסם צילום מהעתק של חמשה מהקמיעות עם אישור נוטריון של השלטונות[19], שלדעתו מוכיחים את צדקת הרב עמדין, וכן את נוסח המצבה של אשת הרב אייבשיץ[20], שמצביע דווקא על צדקתו של האחרון, אם כי הותיר את הדברים בסימן שאלה.

יש מהחוקרים הטוענים לאור מסמכים שנתגלו, ובדיקה חוזרת של הנתונים, כי אכן הרב אייבשיץ היה שבתאי, אך גדלותו בתורה הוכרה למרות זאת, והרבנים לא יכלו להילחם בו ישירות, בין היתר עקב חשדנותו ויחסו העוין של רבי יעקב עמדין לכל הנוגעים בדבר[21]. אמנם יש המוכיחים שהסיבה לעמדתם הפשרנית של חלק מהרבנים נבעה מהסכמתם עם פירושים קבליים הנוטים לפירושי השבתאים, תוך הרחקתם מהמשמעות השבתאית בדרכים שונות[22].

מאבקו ברבי שלמה זלמן הנאו (הרז"ה)[עריכת קוד מקור]

אף על פי שבדרך כלל היעב"ץ לא נאבק ברבנים שאביו ה"חכם צבי" (הרב צבי אשכנזי) תמך בהם, הוא חרג ממנהגו במאבקו נגד הרז"ה (רבי שלמה זלמן הנאו). החכם צבי כתב הסכמה לספר "שערי תפילה" של הרז"ה, אך היעב"ץ טען כי הסכמת אביו לספר מזויפת ויצא במאבק חריף נגד ספרי הרז"ה.

הרז"ה לא עבר על כך בשקט ואף ניסה להיפגש עם היעב"ץ כדי ליישר את ההדורים אתו למרות דבריו הקשים נגדו. בשנת ה'ת"ץ הוא ניצל הזדמנות להיפגש אתו ברובע היהודי באמסטרדם, אבל לא קיבל מענה ישיר/מלא ממנו והוא טען כי היעב"ץ הכחיש שאמר דברים שכאלו נגד הרז"ה וניסה להתחמק ממנו, וכך ניסח הרז"ה את המפגש:

בהיותי בק״ק אמשטרדם בשנת ת״ץ לפ״ק בא הנכבד הזה אל העיר, וכאשר שמעתי את שמעו שמחתי לקראתו והלכתי אליו לקבל פניו. ובקשתי ממנו להראות לי אפס קצהו ממה שהשיג עלי, אולי דברים נכונים המה, ואז אני מוכן להודות על האמת בפה מלא, או אולי לא ירד לסוף דעתי ואגיד לו דעתי המכוסה. ובאמת אגיד כי האיש כחש לי, ויאמר אלי לאמר שמעולם לא עלה על דעתו לכתוב כדברים האלה דבר. ולפי שהדברים ההם מפי אנשי אמונה שמעתים אשר עיניהם ראו ולא זר, לכן הפצרתי בו לאמר שאין זו מדת חכמים כי אוהבי האמת אנחנו. ולא שת לבו גם לזאת ולא הגיד לי דבר...ויהי כמחריש ולא ענה עוד

— קונטרס ׳מכסה לתיבה׳, נדפס בסוף ספר צהר לתיבה, אמסטרדם ה׳תצ״ג

את ביקורתו הכוללת שש מאות השגות על ה"שערי תפילה" כתב בספר "לוח ארש" אותו הדפיס רק בסוף ימיו בשנת תקכ"ט, לאחר פטירת הרז"ה.

בתגובה לטענותיו הדקדוקיות של היעב"ץ חיבר הרז"ה קונטרס מיוחד בשם ״מכסה לתיבה״ (נדפס בסוף ספרו "צוהר התיבה"), ובו תשובות לכמה מן ההשגות של היעב"ץ שהופיעו בפירושו למשנה "לחם שמים" (את "לוח ארש", כאמור, רז"ה לא ראה). בקונטרס הוא התייחס לכמה מילים שהיעב"ץ חלק עליו בניקודן: "אבר", "כדאי", "שחרית", "רשות" ועוד כמה מילים. הרז"ה טען גם כי היעב"ץ לא ירד לסוף דעתו ונכשל בהבנת ציטוטים ובטעות הדפוס שהתחלף ציטוט של הרד"ק ונכתב "ראש" במקום "רשה". וכך מסיים דבריו:

וקבילנא עלי שאם אמצא דבר טוב בדבריו מה שהוא סותר ומתנגד לדברי אקלסהו ואודה על האמת..באמת, עדיין לא מצאתי דבר

חיבוריו[עריכת קוד מקור]

מלבד חוברותיו הרבות בעניין הפולמוס עם אייבשיץ, חיבר רבי יעקב עמדין למעלה משישים ספרים בכל מקצועות התורה. המוכר ביותר ביניהם הוא למעשה אסופה מתוך כתביו הנקרא סידור יעב"ץ או סידור רבי יעקב עמדן וכן 'שערי שמים'[23]

מהם:

  • לחם שמים - פירוש על המשנה.
  • מטפחת ספרים - מחקרים על ספר הזוהר ועוד.
  • ציצים ופרחים - בענייני קבלה.
  • שאילת יעב"ץ - שאלות ותשובות בהלכה.
  • מור וקציעה - פירושים וחידושים על טור ובית יוסף וכן על שולחן ערוך אורח חיים.
  • מגדל עוז.
  • מגלת ספר.
  • סידור לוח ארש. לתפילות כל ימות השנה בצירוף כל הדינים והמנהגים הקשורים בהן. ידוע גם כסידור "בית יעקב" (שם שנתנו לו מדפיסים מאוחרים יותר).
  • תורת הקנאות . על מלחמת משיח השקר שבתי צבי וממשיכיו
  • שפת אמת ולשון זהורית, קונטרס נגד רבי יונתן אייבשיץ ועל קמעות שכתב הנ"ל.
  • עץ אבות.
  • שבירת לוחות האון - מענה נגד ספר לוחות עדות שכתב רבי יהונתן איבשיץ להצדיק קמעותו
  • עקיצת עקרב - קונטרס נגד רבי יונתן אייבשיץ ועל קמעות שכתב הנ"ל

הגהותיו וחידושיו שנרשמו על גיליון התלמוד שלו, נדפסו בש"ס וילנא.

מגילת ספר[עריכת קוד מקור]

חשיבות היסטורית נודעת לספרו האוטוביוגרפי של רבי יעקב עמדין, בשם "מגילת ספר", אשר בו הרצה את תולדות חייו ותיאר את הפולמוס הגדול שהרעיש את עולם היהדות בזמנו.

הספר הודפס בשלבים במספר מהדורות. מתחילה הודפסו ממנו מספר דפים מתוך המקור, ומאוחר יותר הודפס כל החיבור על פי העתק. לרוב מהדורות הספר מיוחסים חסרים ושיבושים ואף זיופים. יש שערערו בכלל על אמינות החיבור, וטענו כי הוא מזויף חלקו או כולו ונכתב על ידי המשכילים[24]. אחרים שללו בתוקף את הערעור וטענו להתאמה מלאה לדבריו וסגנונו בחיבורים אחרים[25].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

  • ליאור גוטליב, "'רסן מתעה' לרבי יעקב עמדין - מהדורא קמא ובתרא: עם מבוא, השוואה טקטואלית והערות", בספר: בנימין איש-שלום (עורך), נתיבות שלום – עיונים בהגות יהודית, מוגשים לשלום רוזנברג, הוצאת בית מורשה בירושלים, 2007.
  • שמואל דותן, "'ר' יעקב עמדן ודורו" (עברית) בספר: HUCA, Hebrew Union College Annual, סינסינטי, 1976.
  • דוד סורוצקין, "'ר' יעקב עמדן ויסודותיה של היהדות החרדית"', בתוך: הנ"ל, אורתודוקסיה ומשטר המודרניות: הפקתה של המסורת היהודית באירופה בעת החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, עמ' 281–348.
  • החלק השני בספרה של רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו, מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, כרמל: ירושלים תשע"ד, א-ב, מוקדש לרבי יעקב עמדן ולרבי יונתן אייבשיץ
  • תולדות חייו באופן מפורט מאת אהרן דארנצווייג בפתיחת ספר מטפחת ספרים באתר היברובוקס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

מספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ רבי יעקב עמדין, מגילת ספר <מהדורת הרב בומבך>, ירושלים תשע"ב, עמ' כ"ו, ובהע' מ"ג מאת המהדיר, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); מגילת ספר, ירושלים תשע"ב, פרק עשירי, עמ' ע"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  2. ^ רבי יעקב עמדין, מגילת ספר <מהדורת הרב בומבך>, ירושלים תשע"ב, עמ' כ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), ובמור וקציעה, סוף סי' ש"ו.
  3. ^ זהו הכתיב היידי לשם 'אֶמְדֶן'.
  4. ^ רבי מאיר הוא מחבר הספר המאור הגדול, שני חלקים, ניו יורק תשס"ז. ראה עליו אצל: צבי אהרן רייז, "תולדות המחבר" בתוך ספר המאור הגדול.
  5. ^ הדברים מפורשים במאמריו של להמן על הנודע ביהודה ועל הפני יהושע, ומצוטטים על פי ספרו של ד"ר משה יהושע פרלמוטר 'יחסו של יהונתן אייבשיץ לשבתאות.
  6. ^ [ צילומי המסמכים בארכיב בית המשפט בדנמרק]
  7. ^ בספרו סדר עולם רבא וזוטא. ר' אחדות השם (אתר דעת)
  8. ^ רבי יעקב עמדין, מטפחת ספרים, עמ' 3, באתר היברובוקס; רבי יעקב עמדין, לחם שמים, פרק ג', משנה ט"ו, בהגהה (ד"ה לעצמו), סיגט תרע"ב, עמ' ל', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  9. ^ רבי יעקב עמדין, לחם שמים, פרק ג', משנה ט"ו, בהגהה (ד"ה לעצמו), סיגט תרע"ב, עמ' ל', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  10. ^ ראו לדוגמה במבוא לסידורו בית יעקב ("סולם בית א-ל"), אות ו', מאמר "למען ציון לא אחשה".
  11. ^ רבי יעקב עמדין, מור וקציעה, סוף סי' ש"ו.
  12. ^ ראו במבוא לסידורו בית יעקב, "סולם בית א-ל", אות ו', עמ' כ"ח, וכן במור וקציעה, סוף סי' ש"ו.
  13. ^ רבי יעקב עמדין, במבוא לסידורו בית יעקב, "סולם בית א-ל", אות ו', עמ' כ"ד.
  14. ^ ספר 'הרב רבי יהונתן אייבשיץ', של הרב גרינוואלד להגנה מפני טענות השבתאות, עמודים 75–76 ובהערות שם, מביא גידופים של רבי יעקב עמדין נגד הגאון מווילנה שלכאורה תמך ברב יהונתן, ובמכתב לרב עמדין קרא לו "ספר תורה שרוי בצער". לטענת מחבר הספר, עם הזמן התברר לרב עמדין מעמדו של הגאון מווילנה בעיני יהודי ליטא, ולאור זאת החליף את טיעונו וקבע שהמכתב אליו מהגאון מווילנה היה מזויף. הפרק כולו וזה שאחריו מצטט מכתבים רבים בהם הוא מאשים וחושד ברבנים רחוקים וקרובים, ואף בקרב התומכים בו בשבתאות. הספר מביא הוכחות לכך שרוב האשמות אלו היו האשמות שווא.
  15. ^ כיום ידוע שהספר נכתב אכן בידי ישראל יעקב אלגאזי (שגימטריית שמו הספרותי "נתן אלגזי" היא "חמדת ימים"), אך למעשה מהווה רובו לקט של כתבים קדומים בהשמטת מקורותיהם, שאין להם כל קשר לשבתאות, בתוספת מאמרים קצרים ורמזים שונים שאכן קשורים לשבתאות.
  16. ^ מאמרו של ליבס על הגאון מווילנא
  17. ^ האוניברסיטה העברית מפיקה תקליטור הכולל את כל המקורות בפולמוס זה
  18. ^ דף הספר באתר סימנייה
  19. ^ . New Evidence on the Emden-Eibeschuetz Controversy The Amulets from Metz.
  20. ^ Mrs. Jonathan Eibeschuetz Epitaph A Grave Matter Indeed
  21. ^ כשהרב מואשם בכפירה - סדרת מאמרים של ד"ר שניאור זלמן (סיד) ליהמן - באנגלית אך עם מקורות בעברית וכן צילומי מסמכים: הראשונה - על עמדת הנודע ביהודה הרב יחזקאל לנדא, מאוחר יותר הרב של פראג, השנייה על עמדת הגאון מווילנה המסבירה שלמעשה נמנע מהתערבות (ולא זייף כטענת רבי יעקב עמדין), והשלישית על עמדת הרב יהושע פאלק מקראקוב מחבר הספר 'פני יהושע', רבה הראשי של פרנקפורט ומתנגדו הנחוש של רבי יהונתן. על המאמר השני ועל יחסו של הגאון מווילנה לקבלה, קיים מאמר הרחבה בעברית של יהודה ליבס המתאר את המאמר של ליהמן.
  22. ^ כפי שעולה ממכתבו של הרב אלעזר פלקלס, שהובא בערך 'עמדין, יעקב' באנציקלופדיה אוצר ישראל (שוכתב באתר דעת) וממאמריהם של פרופ' יהודה ליבס מהאוניברסיטה העברית (צדקת הצדיק: על יחסו של הגאון מווילנא ותלמידיו לשבתאות) ואחרים.
  23. ^ שער סידור יעבץ "שערי שמים" חלק שני
  24. ^ ראו את החיבור על כך: אברהם שמואל יהודה גשטטנר, מגילת פלסתר, ניו יורק תשע"ד, באתר אוצר החכמה.
  25. ^ ראו: מנחם מנדל גולדשטיין, "ספר מגילת ספר", בתוך: עץ חיים, גיליון ח', ניו יורק תשס"ט, עמ' רמ"ו ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); אברהם יעקב בומבך, מבוא לספר "מגילת ספר", הע' ט', ירושלים תשע"ב, עמ' ג', באתר אוצר החכמה.


תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יעקב עמדין על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


פרשני הטור והשולחן ערוך
על כל החלקים באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף
על אורח חיים מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה
על יורה דעה שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם
על אבן העזר חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים
על חושן משפט סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם



קטגוריה:ילידי 1697 קטגוריה:רבנים גרמנים קטגוריה:שבתאות קטגוריה:פרשני ספר הזוהר קטגוריה:הפולמוס על קדמות הזוהר קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת: ראשוני האחרונים קטגוריה:פרשני המשנה קטגוריה:פרשני התפילה קטגוריה:פרשני השולחן ערוך קטגוריה:המבורג: אישים קטגוריה:נפטרים ב-1776 קטגוריה:מחברי ספרי פולמוס

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:מיזמי_ויקיפדיה/אתר_האנציקלופדיה_היהודית/מיון_נושאים:_לוויקי/רבי_יעקב_עמדין&oldid=37433932"