ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/סנדק
סַנְדָּק הוא האיש המחזיק על ברכיו את הנימול בעת ביצוע המילה (ובמקרה של נימול בוגר, תומך בו).
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור]
המילה מופיעה לראשונה במדרש, בצורה אופיינית ליוונית "סינדיקוס"[1]. ספר הערוך תומך בטענה זו וכותב שהמילה מקורה בלשון יוון ורומי, ופירושה "פטרין (מלשון פטרון) ופרקליט".
תפקיד הסנדק[עריכת קוד מקור]
בתלמוד הירושלמי נאמר שהסנדק הוא בחזקת שליח בית דין ונטען שהאב עצמו צריך להחזיק בילד ולא שליח[דרוש מקור]. הסנדק מכונה גם "בעל הברית". וחכמי ישראל[2] אמרו שהסנדק דומה למקטיר קטורת, וכמו שהקטורת מביאה לעושר לכהן המקטיר אותה, כך הסנדקאות מביאה עושר לסנדק. ומטעם זה לא נותנים לאותו אדם להיות סנדק שוב ושוב, אלא מחלקים את הכבוד בין אנשים שונים, כמו שלא נתנו לכהן אחד להקטיר פעמיים קטורת, כדי לזכות את כולם בברכת העושר.
ישנן קהילות בהן בוחרים שני סנדקים, האחד מביא את הילד מידי הנשים אל הסנדק השני, שמחזיק אותו בשעת המילה. יש גם מקומות בהם הכבוד מחולק בין גברים רבים שמעבירים את הילד מיד ליד. מנהג זה מכונה בקרב יהודי אשכנז "חייקעס" (-חֵיקוֹת, כלומר מחזיק את הילד בחיקו).
בקבלה מיוחסת השפעה לזהות הסנדק על התינוק[דרוש מקור]. רבי יצחק מווינה כתב בספרו אור זרוע ”ויש לאדם לחזור ולהדר אחר מוהל ובעל ברית היותר טוב וצדיק”[3].
מנהגי סנדקאות[עריכת קוד מקור]
ביהדות אשכנז היה נהוג שהסנדק היה מממן את הוצאות הרופא והמיילדת, וכן את סעודת הברית, ואפילו מימון של בשר עוף ליולדת למשך שבועיים מהלידה. כתוצאה ממנהג זה הוקמו בקהילות "חברות סנדקאות", בהם היו חברים עשירי העיר אשר היו מתחלקים (לפי תור או לפי גורל) בנטילת סנדקאות אצל עניי העיר[4]. לעיתים הייתה חברת הסנדקאות גם בוחרת את המוהל[5].
מנהג דומה מעט למנהג זה קיים גם כיום בעדות מסוימות, שהסנדק נותן מתנות ליולדת ולילד בהגיע הילד לגיל שנה[6].
קוואטר[עריכת קוד מקור]
ביהדות מזרח אירופה, האדם אשר מגיש את התינוק לסנדק לפני הברית מכונה "כפאטיר" או "קוואטער". הרב שמואל פנחס גלברד מציע שתי אטימולוגיות אפשריות:[7]
הואיל והוא בא בשליחות האב להביא את הילד למילה ו"שלוחו של אדם כמותו" (ברכות לד) לכן הוא נקרא "כאבא" – כפאטר בלעז [...]
י"א שמקור השם מלשון קטורת. מאחר שהוקשה מילה לקטורת, לכן נקרא מגיש התינוק למילה קוטר, כפי שאמרו (כריתות ו) מה לשון קטורת דבר שקוטר ועולה. ומ"קוטר" בוא"ו אחד השתנה ל"קווטר" בשני וא"וין.— אוצר טעמי המנהגים, שער א: ברית מילה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- סנדק, באנציקלופדיה יהודית דעת
- שמואל פנחס גלברד, שער א: ברית מילה, בתוך: אוצר טעמי המנהגים, פתח תקווה: תשנ"ו.
- הסנדק - דינים ומנהגים, הרב אשר זליג לנדא זצוק"ל, אתר תורתך לא שכחתי
- סנדק, הלכות ומנהגים, אתר ברית יצחק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ מדרש תהילים, פרק ל"ה, סוף פסוק ב': ”'כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך'... אני אשבחך בכל אבריי... בברכיי אני נעשה סינדיקנוס לילדים הנימולים על ברכיי”.
- ^ מהרי"ל (מנהגים, הלכות מילה, אות א'). והביאו הרמ"א בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן רס"ה, סעיף י"א).
- ^ הובא ברמ"א שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ד, סעיף א'
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יעקב הלוי ליפשיץ, זכרון יעקב, חלק א', פרנקפורט דמיין, תרפ"ד, עמוד 66, באתר אוצר החכמה. הדים למנהג זה ניתן למצוא בכמה ספרי שו"ת, ראו לדוגמה:
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי חיים סופר, שו"ת מחנה חיים, חלק ב', אורח חיים, סימן ט', ירושלים, תשכ"ז, באתר אוצר החכמה, לגבי חבורת "לומדים" שהקימו חברת סנדקאות משל עצמם, על חשבון חברת הסנדקאות הוותיקה של ה"בעלי-בתים";
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי יעקב טננבוים, שו"ת נהרי אפרסמון, חושן משפט, סימן ד', פקש, תרנ"ח, באתר אוצר החכמה, לגבי קביעת מקבל הסנדקאות בין חברי החברה. - ^ ראו:
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, יורה דעה, סימן רמ"ו, ירושלים, תשס"ח, באתר אוצר החכמה, לגבי אדם שהבטיח לאדם אחר להיות מוהל, ולבסוף העביר את בחירת המוהל לידי חברת הסנדקאות. - ^ סנדק באנציקלופדיה יהודית דעת
- ^ גלברד, אוצר טעמי המנהגים, עמ' תיג-תיד
קטגוריה:ברית מילה קטגוריה:מנהגים יהודיים קטגוריה:משפחה קטגוריה:הורות