חצר אלכסנדר בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חצר אלכסנדר בירושלים
Александровское подворье в Иерусалиме
Aleksandrovskoe farmstead.jpg
מיקום ירושלים, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 31°46′41″N 35°13′50″E / 31.778055555556°N 35.230555555556°E / 31.778055555556; 35.230555555556
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
חצר אלכסנדר בירושלים
חצר אלכסנדר בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חצר אלכסנדר בירושליםרוסית: Александровское подворье в Иерусалиме) הידועה גם בשם החפירות הרוסיות הוא מתחם רוסי היסטורי של הממשלה הקיסרית של האימפריה הרוסית. ממוקם ברובע הנוצרי שבעיר העתיקה של ירושלים וסמוך לכנסיית הקבר[1] (ולא הרחק מהמנזר בגבעת הגולגולתא). זהו מתחם ארכאולוגי וארכיטקטוני, הכולל את סף שער הדין, כנסיית אלכסנדר נבסקי, אתר ארכאולוגי, מוזיאון קטן ואטרקציות נוספות שנבנו על ידי האגודה הארץ-ישראלית האורתודוקסית הקיסרית בשנת 1896 ושייכים לכנסייה הפרבוסלבית.[2][3][4]

המתחם מאוכלס על ידי אנשי האגודה הרוסית האורתודוקסית לארץ הקודש, שאין לה קשר לחברה נוספת בעלת שם דומה, המנהלת את חצר סרגיי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם אלכסנדר, נוף ממזרח. מאחורי החצר נראית כיפת הקתוליקון של כנסיית הקבר. תצלום מסוף המאה ה-19.
גג מגרש אלכסנדר עם הצלב האורתודוקסי בעיר העתיקה בירושלים. ברקע הר הזיתים.

האדמה עליה עומד המתחם נרכשה בשנת 1859 על ידי הקונסול הרוסי הראשון בירושלים ו.א. דורוגובוז'ינוב מהכמורה הקופטית ונועדה במקור לבניית הקונסוליה הרוסית. הקונסוליה לא נבנתה במתחם מטעמי נוחות, אלא במגרש הרוסים שמחוץ לעיר העתיקה. בשנת 1881, לאחר עלייתו לרגל לארץ הקודש של הדוכס הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ', החלו חפירות ארכאולוגיות נרחבות בניהולו של ארכימנדריט אנטונין באתר, עקב גילוי עתיקות רבות במקום. בחפירות השתתפו הארכאולוגים קונרד שיק, צ'ארלס וילסון, קופרוניקל דה ווגט ושארל קלרמון-גנו. בשנת 1883 התגלה שבר מחומת ירושלים, שנבנה במאות החמישית או הרביעית לפני הספירה. התגלו גם קשת מקדש אדריאנוס, שברי קירות ושרידים של שני עמודים של בזיליקת כנסיית התחייה מתקופת הקיסר קונסטנטינוס הגדול[5], כמו גם שרידי מבנים אחרים מהמאות ה-7–8.[6] לאחר סיום החפירה החלה בניית המתחם שהושלמה בשנת 1891. ב-22 במאי 1896 נחנכה כנסייה בחצר לכבודו של אלכסנדר נבסקי.[7] פריצתה של מלחמת העולם הראשונה הותירה את המתחם פרוץ.[8]

כיום, מגרש אלכסנדר מאוכלס על ידי קבוצה של אנשים[9] שמונהגת בידי אזרח גרמני בשם ניקולאי הופמן, עם השם הרשמי "האגודה הרוסית האורתודוקסית של ארץ הקודש", הרשומה בעיר מינכן שבגרמניה ושאינה קשורה להחברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית.[10]

ב-11 ביוני 2015 חתם ראש הממשלה דמיטרי מדבדב על צו לפיו על משרד נשיא הפדרציה הרוסית לנהל את ההליכים המשפטיים הנחוצים כדי למסד את זכויותיה של רוסיה במגרש אלכסנדר ובכנסיית אלכסנדר נבסקי בירושלים.[11] המסמכים הדרושים למתחם אלכסנדר הוגשו לדיון במשרד המשפטים הישראלי. לדברי סרגיי סטפשין, ראש החברה הקיסרית, "על הרשויות הישראליות להוציא מסמך בו נכתב שמדובר ברכוש המדינה הרוסית." בפתרון סוגיה זו, "הפטריארך קיריל מעוניין ביותר".[12]

על פי דיווחי התקשורת בישראל,[13] החצר הועברה לידי ממשלת רוסיה ב-30 בדצמבר 2019, כחלק מעסקה הקשורה לפרשת נעמה יששכר ושחרורה תמורת העברת החצר.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנים כנסיית אלכסנדר נבסקי.

החצר המרווחת ביותר מאוכלסת על ידי כנסיית אלכסנדר נבסקי עם איקונוסטזיס שנמצא מגולף מעץ. בחזית הכנסייה יש לוח זיכרון עם הכיתוב: "הכנסייה על שמו של אלכסנדר נבסקי הוקמה על שרידי הכנסייה שנבנתה על ידי הצאר קונסטנטין. 1887–1896". קירות הכנסייה מעוטרים באייקונים וציורים של נ. א. קושלב שביקר במיוחד בארץ ישראל כדי לכתוב אותם על כנסייה זו ו וקתדרלת השילוש הקדוש. הקיר המזרחי, מאחורי המזבח, מעוטר בחלונות ויטראז' בסגנון אר נובו רוסי.[14]

צמוד לכניסה ישנו מוזיאון ובו חפצים קטנים שנמצאו במהלך חפירות: אורות תליון, צלבים בגדלים וצורות שונות, כלי זכוכית זעירים, פמוטים ומנעולי דלת עם ראשי אריות, מטבעות ערבים ומנורות לילה עתיקות. מלאכות חרס רבות במקום בצורת מנורות, קערות ותליונים הם ממוצא קופטי.

בקומת הקרקע של החצר יש חדר קבלה, שנקרא צוות המתחם המלכותי. לצדו משרד עם דיוקן טקסי של הדוכס הגדול ניקולאי אלכסנדרוביץ' - הקיסר לעתיד ניקולאי השני והציור "מושיע בכתר קוצים" מאת נ. קושלב, וכן דיוקנאות גרפיים של הדוכס הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ', האלוף מ. ג. חריפונוב ומנהל המתחם, ו.ק. אנטיפוב. בקומה השנייה חדרי משרדים, ספריה וארכיון. במרפסת הצמודה לכנסייה מדרום-מערב, ישנם תאים משותפים לעולי רגל.[15] השטח הכולל של המתחם הוא 1,433 מ"ר.[2]

השריד העיקרי של החצר הוא שער הדין - צמוד לשער העיר דרכו עבר ישו בדרך לגבעת הגולגולתא. ממצאים חשובים הם שרידי העמודים וקשת בזיליקת תחיית ישו בתקופת שלטונו של קונסטנטינוס הגדול,[16] חלק מהסלע מסביב לירושלים[5], שהותקן ישירות מאחורי שער הדין, חלק מעמוד בזיליקת תחיית ישו, המשמש ככס במרכז חצר אלכסנדר.[17]

משמאל לסף שער הדין, בשבר שנותר בחומת המצודה יש חור קטן שאיפשר למטיילים להיכנס לעיר לאחר סגירת השערים למשך הלילה. קטע זה נקרא עין מחט.[18]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היסטוריה באתר החברה הארצישראלית הקיסרית הרוסית (ברוסית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Издательство РУССКАЯ ИДЕЯ". בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2013. 
  2. ^ 2.0 2.1 От «Русских раскопок» до Александровского подворья Императорского Православного Палестинского Общества (ИППО) в Иерусалиме. Председатель Иерусалимского отделения ИППО П. В. Платонов. Публикация на сайте Иерусалимского отделения Императорского православного палестинского общества
  3. ^ Русское Александровское подворье близ храма Воскресения. Путь к Александровскому подворью. Извлечение из издания ИППО 1901 г. Храм Воскресения Господня в Иерусалиме и окружающие его святыни. Архив ИППО на Сергиевском подворье в Иерусалиме
  4. ^ Часть 3. Александровское подворье Императорского Православного Палестинского Общества в XIX—XXI веках
  5. ^ 5.0 5.1 Русское Александровское подворье близ храма Воскресения. Путь к Александровскому подворью. Извлечение из издания ИППО 1901 г. Храм Воскресения Господня в Иерусалиме и окружающие его святыни. Архив ИППО на Сергиевском подворье в Иерусалиме.
  6. ^ Церковь Св. благоверного Александра Невского и Александровское Подворье
  7. ^ От «Русских раскопок» до Александровского подворья Императорского православного палестинского общества (ИППО) в Иерусалиме. Председатель Иерусалимского отделения ИППО П. В. Платонов. Часть 2. Этапы строительства Александровского подворья Императорского Православного Палестинского Общества (ИППО) в Иерусалиме. Публикация на сайте Иерусалимского отделения ИППО
  8. ^ От «Русских раскопок» до Александровского подворья Императорского православного палестинского общества (ИППО) в Иерусалиме. Часть 3. Александровское подворье в XX—XXI веках
  9. ^ "Официальное заявление Международной общественной организации «Императорское Православное Палестинское Общество» (ИППО). «О группировке Гофмана, выдающего себя за Председателя ИППО» от 27 сентября 2010 года. Официальный сайт Императорского православного палестинского общества (ИППО)". אורכב מ-המקור ב-2016-04-23. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2016. 
  10. ^ От «Русских раскопок» до Александровского подворья Императорского Православного Палестинского Общества (ИППО) в Иерусалиме. Председатель Иерусалимского отделения ИППО П. В. Платонов. Часть 3. Александровское подворье Императорского православного палестинского общества в XIX—XXI веках. Публикация на сайте Иерусалимского отделения ИППО
  11. ^ РФ оформит права на недвижимость Александровского подворья в Иерусалиме — Новости — Церковно-Научный Центр «Православная Энциклопедия»
  12. ^ "Там пока западенцы": кто бьется за российскую святыню в центре Иерусалима - РИА Новости, 25.07.2017
  13. ^ אנה ברסקי, בדרך לעסקה? ישראל העבירה לרוסיה את חצר אלכסנדר בירושלים, מעריב, ‏22 בינואר 2020
  14. ^ Церковь Св. благоверного Александра Невского и Александровское Подворье
  15. ^ Тыжненко Т. Е. Иерусалим. Александровское подворье. Храм Святого Благоверного князя Александра Невского // Иерусалимское отделение Императорского Православного Палестинского Общества
  16. ^ Платонов П.В. Часть 1. Археологические изыскания на «Русском месте» близ храма Воскресения Господня в Иерусалиме // От «Русских раскопок» до Александровского подворья Императорского Православного Палестинского Общества (ИППО) в Иерусалиме // Иерусалимское отделение Императорского Православного Палестинского Общества
  17. ^ Тыжненко Т. Е. Иерусалим. Александровское подворье. Храм Святого Благоверного князя Александра Невского // Иерусалимское отделение Императорского Православного Палестинского Общества
  18. ^ "Там пока западенцы": кто бьется за российскую святыню в центре Иерусалима - РИА Новости, 25.07.2017