חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן

חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן

צילום מסך הטלוויזיה בקשת 12, בעת חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן בנאום נתניהו
סוג העימות	עימות מוגבל
תאריכים	31 בינואר 2018 – הווה (8 שנים ו־5 חודשים)
מקום	Kahrizak District
קואורדינטות	35°29′40″N 51°21′24″E
עילה	הפעולות לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית
תוצאה	חשיפת "פרויקט עמאד" לקהילה הבינלאומית
הצדדים הלוחמים המוסד מפקדים יוסי כהן כוחות לוחמי מוסד ישראלים ומקומיים

חשיפת ארכיון תוכנית הנשק הגרעיני של איראן הייתה מבצע חשאי של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שהתרחש בליל 31 בינואר 2018 בפרוור שוראבד (או שירובאד) שבפאתי טהראן. בפעולה זו פרצו לוחמי המוסד למתקן איראני מאובטח, והבריחו לישראל כחצי טונה של מסמכים וקובצי ארכיון מקוריים וסודיים, המוכיחים כי איראן פעלה לפיתוח נשק גרעיני במסגרת "פרויקט עמאד" ושיקרה לקהילה הבינלאומית.

ב-30 באפריל 2018 חשף ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, את דבר המבצע ואת מקצת מהחומרים שהושגו, במסיבת עיתונאים בינלאומית שלוותה במצגת ובה מסמכים, תצלומים ושרטוטים מן הארכיון. החשיפה התבצעה בתיאום מראש עם ממשל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, והיוותה עוגן מרכזי בהחלטת הממשל לפרוש מהסכם הגרעין (ה-JCPOA) זמן קצר לאחר מכן.

רקע למבצע

עם כניסתו של יוסי כהן לתפקיד ראש המוסד בשנת 2016, הציב הארגון יעד אסטרטגי: השגת הוכחות חותכות ומפלילות לכך שאיראן מפרה את הסכם הגרעין שנחתם עמה ב-2015, וממשיכה לפתח בחשאי את תוכנית המרוץ שלה לנשק גרעיני.

בעקבות חתימת ההסכם, החליט ראש תוכנית הגרעין האיראנית, מוחסן פח'רי-זאדה, להסתיר ולרכז את מסמכי הפרויקט ההיסטוריים מפני פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). לשם כך הועבר הארכיון למתקן שנראה כמחסן תעשייתי מוזנח ורעוע באזור התעשייה שוראבד, פרוור דרומי של טהרן, מתוך הנחה שהאתר יישאר מחוץ לרדאר של ארגוני הביון המערביים.

הכנות למבצע

ביוני 2026, במהלך ראיון מגזין אקספרס הצרפתי חשף ראש המוסד דאז יוסי כהן כי ה"חזרה הגנרלית" של עשרות לוחמי ואנשי המוסד שהשתתפו במבצע נערכה באזור יבשת אפריקה, וזאת במטרה למנוע חשיפה מוקדמת או עוררות חשד שהיו עלולות להתרחש אילו נערך תרגול רחב היקף וממושך מסוג זה בישראל. החזרה המדויקת אפשרה לכוח לפעול במתחם האיראני במשך 6 שעות ו-29 דקות מבלי להפעיל את מערכות האזעקה, ולמלט את כלל חברי הרשת ואת מסמכי המקור ללא פגע.

פרסומים בתקשורת זרה קשרו בין יעד התרגול לבין מדינות ביבשת עמן קיימה ישראל קשרים חשאיים באותה עת, בהן מרוקו (שבהמשך נורמלו יחסיה עם ישראל במסגרת הסכמי אברהם שהוביל כהן), אך לא ניתן לכך אישור רשמי עצמאי.

המבצע

שילוב של מודיעין אנושי ומודיעין אותות אפשר למוסד להתחקות אחר תנועותיהם של אנשי המפתח בתוכנית הגרעין ולזקק את מיקומו המדויק של המחסן. כדי לגבש תוכנית פריצה מדויקת, נדרש מידע טקטי מפורט בנוגע לסידורי האבטחה ומבנה הכספות במקום. לשם כך שלח המוסד לאיראן לוחמת בעלת תואר בהנדסה, אשר שהתה באזור שוראבד, נטמעה באוכלוסייה המקומית כשהיא בלבוש מסורתי ודוברת פרסית שוטפת, ובליווי גבר מקומי (בהתאם לקודים החברתיים השמרניים במקום) חלפה על פני המחסן שוב ושוב תוך שינוי חזותה מעת לעת, כדי לאסוף את המודיעין המכריע לפריצה.

ב-31 בינואר 2018 יצא המבצע אל הפועל על ידי צוות של 24 לוחמי מוסד, בהם סוכנים ישראלים ומקומיים. לצוות היה חלון זמנים קשיח של שש שעות וחצי בלבד, בין עזיבת השומר בלילה לבין הגעת משמרת הבוקר של המאבטחים האיראנים. בשעה 22:31 נטרלה חוליית האלקטרוניקה את מערכות האזעקה של המתקן, וחוליית הפריצה הכניעה את דלתות הברזל הכבדות של המחסן. עם הכניסה למבנה התברר כי במהלך היממה האחרונה שונה סידור הפריטים במקום וחלקם הוזזו – דבר שאיים להכשיל חודשים של תכנון מדוקדק. לאחר התייעצות דחופה עם מטה המוסד בתל אביב, הוחלט להמשיך במשימה תוך התבססות על ההיכרות המעמיקה של הסוכנים עם האתר. חברי החוליה השתמשו בלהביורים מיוחדים המסוגלים לייצר טמפרטורה של כ-3,600 מעלות צלזיוס כדי לנסר במהירות את דופנותיהן של שש מתוך 32 כספות הענק במקום, ושלפו את התיקים המבוקשים תוך סינון קפדני של החומרים.

היעד המרכזי של המבצע היה אוסף קלסרים שחורים שהכילו את תוכניות פיתוח הפצצה, אך במהלך הסריקה גילו הסוכנים שלל בלתי צפוי שכלל מעל ל-100 דיסקים ובהם כ-55 אלף קבצים, סרטוני וידאו ותצלומי ניסויים סודיים המתעדים את תוכנית הגרעין האיראנית. בסך הכל הצליח הצוות לנסר ולשלוף חצי טונה של חומרים רגישים. בשעה 05:00 בבוקר בדיוק הועמס השלל על שתי משאיות שיצאו בנתיבים נפרדים לכיוון הגבול עם אזרבייג'ן. שעתיים לאחר מכן גילו האיראנים את דבר הפריצה ופתחו במרדף נרחב, אך תחת תוכנית הטעיה מורכבת של המוסד הצליחו המשאיות לחצות את הגבול בבטחה, וכלל הסוכנים שהשתתפו במבצע חולצו מאיראן ללא פגע.

תוכן המסמכים

ארכיון הגרעין האיראני תיעד את המאמצים של איראן להשגת נשק גרעיני טרם ההסכם עם המעצמות, וכלל מסמכים שבהם הוראות והגדרת מטרות, דו"חות רשמיים, הוראות ייצור ופקודות, מצגות, תצלומים של רכיבים גרעיניים, שרטוטים טכניים של נשק גרעיני ומתקני גרעין, תוכניות להרכבת פצצות גרעיניות על ראשי קרב של טילים בליסטיים, מתקני סימולציה וניסוי של פיצוצים גרעיניים ומידע רב על בניית טכנולוגיות גרעין הדרושות לפיתוח וייצור נשק גרעיני.

תוכנית הגרעין האיראנית החלה בפרויקט אמאד (בפרסית: پروژه آماد) שהיה פעיל בשנים 1999–2003, אך המשיך לפעול גם לאחר "סגירתו", בשם אחר. בראש פרויקט אמאד עמד ד"ר מוחסן פח'רי-זאדה, שחוסל ב-27 בנובמבר 2020 והוא זה שהמשיך אותו גם ב-2018 תחת ארגון החדשנות והמחקר ההגנתי (S.P.N.D), הכפוף למשרד ההגנה האיראני. בפרויקט אמאד המטרה הייתה לפתח ולייצר חמש פצצות ביקוע גרעיני המבוססות על אורניום מועשר. התוכנית כללה:

• פיתוח, תכנון ועיצוב תשתית גרעינית
• ייצור ליבות גרעיניות וחומר רדיואקטיבי בקיע
• תכנון מערכת לפיצוץ גרעיני ("פצצת אטום")
• פיתוח מתקנים לסימולציה וניסוי של פיצוצים גרעיניים
• תוכניות להרכבת פצצות גרעיניות על טילים בליסטיים כגון השיהאב-3.

עצם שמירת המסמכים בארכיון והסתרתו היא הפרה של איראן את סעיף 16 להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית שאסר על איראן, מעבר לאיסור הראשי, גם כל פעילות שעניינה מחקר ופיתוח וחייב חשיפה מלאה של תוכנית הגרעין האירנית על כל מרכיביה כולל תיעודה עד מועד חתימת ההסכם:

" Iran will not engage in activities, including at the R&D level, that could contribute to the development of a nuclear explosive device".

לאחר המבצע

ישראל חלקה את המידע שנחשף עם ארצות הברית טרם חשיפתו הפומבית, ותיאמה את החשיפה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ועם שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו. לפי נאום נתניהו, המודיעין האמריקאי אישר את אמינות החומר שלכדה וחשפה ישראל. לאחר החשיפה הפומבית נחשפו חומרי הארכיון בפני סוכנויות המודיעין של רוסיה, סין, צרפת, גרמניה, בריטניה ואנשי סבא"א.

במאי 2019 הוחלט להעניק לחולית המוסד שהשתתפה במבצע את פרס ביטחון ישראל.

ב-30 באפריל 2018 חשף ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי כחלק מפעילות המוסד לסיכול חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן, במסגרת פעילותו נגד תוכנית הגרעין הצליח המוסד להעביר לישראל את ארכיון התוכנית לפיתוח הנשק הגרעיני של איראן. סוכני מוסד פרצו לארכיון סודי בטהראן והבריח את תכולתו, למעלה מ-100,000 מסמכים וקובצי מחשב, לישראל. לפי תחקיר בניו יורק טיימס, בפעולה השתתפו כעשרים סוכני מוסד. בפעולה זו השיגה ישראל מסמכי וקובצי ארכיון סודי איראני המוכיחים שאיראן פעלה לפיתוח נשק גרעיני. במבצע חשיפת ארכיון הגרעין השתתפו עשרות לוחמי מוסד ישראלים ומספר חד-ספרתי קטן של סוכנים איראנים.

במאי 2019 הוחלט להעניק לחולית המוסד שהשתתפה במבצע את פרס ביטחון ישראל.

נאום החשיפה

ב-30 באפריל 2018 נשא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נאום באנגלית מלווה במצגת שהציגה דוגמאות מהמסמכים והמדיה הדיגיטלית שהצליחה ישראל לחלץ מאיראן.

בנאומו הציג נתניהו את פרויקט אמאד לפיתוח נשק גרעיני. לדברי נתניהו, גם לאחר שפרויקט אמאד הוקפא לכאורה, פעילותו נמשכה על ידי אותם מדענים תחת שם אחר. המסמכים שנחשפו הוכיחו שאיראן פעלה בחשאי לפתח נשק גרעיני (בין השאר בפרויקט אמאד) ושיקרה לעולם ולסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית על כך, כולל בהצהרות שהיו חלק מהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ב-2015 (איראן אומנם דיווחה על הפרויקט, אך הסתירה את העובדה שהוא נועד לפיתוח נשק גרעיני). כמו כן טען שאיראן המשיכה את פרויקט אמאד תחת שם אחר, למרות הסכם הגרעין שנחתם עמה.

הנאום הועבר בשידור חי ברשתות התקשורת בישראל וקיבל התייחסות נרחבת ברשתות תקשורת ועיתונים ברחבי העולם.

חשיפה פומבית של מבצע מודיעיני זמן קצר לאחר עריכתו היא צעד חריג ביותר. על פי הפרשן אמנון אברמוביץ', הפרסום נעשה על דעת שר הביטחון, ראש המוסד, הרמטכ"ל וראש אמ"ן. לעומת זאת, חבר הכנסת יאיר לפיד מתח ביקורת על חשיפת המבצע המודיעיני, וביקש לכנס את ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים לדיון בשאלה זו. הפרשן הצבאי אמיר אורן טען שהפרסום גרם נזק מודיעיני, משום שלדעתו האיראנים ידעו שהארכיון נפרץ, אך לא ידעו מי עשה זאת, ונתניהו בנאומו העניק להם מידע זה.

נאום נתניהו באו"ם בו חשף מחסן גרעין חשאי נוסף על יד טהראן

ב-27 בספטמבר 2018 בנאום שנשא באו"ם חשף נתניהו את קיומו של מחסן חשאי נוסף במחוז טורקוזאבאד בטהראן המכיל כ-300 טון של ציוד וחומרים מהתחום הגרעיני כולל חומרים רדיואקטיביים מתוכנית הנשק הגרעיני של איראן. לדברי נתניהו, הוא חלק בעבר מידע זה עם מספר סוכנויות ביון ועם סבא"א, אך החליט להפוך את המידע לפומבי בגלל חוסר מעש מצדן לאחר חשיפת מסמכי הגרעין באפריל. בנאומו חשף נתניהו מידע רב בפירוט והציג תמונות של המתקן.

נתניהו פנה במישרין לשליטי איראן ואמר:

ישראל יודעת מה אתם עושים וישראל יודעת איפה אתם עושים זאת. ישראל לעולם לא תאפשר למשטר שקורא להשמדתנו לפתח נשק גרעיני. לא כעת, לא בעוד עשר שנים, אף פעם לא.

ישראל תעשה כל שעליה לעשות כדי להגן על עצמה מפני תוקפנותה של איראן. נמשיך לפעול נגדכם בסוריה. נפעל נגדכם בלבנון. נפעל נגדכם בעיראק. נפעל נגדכם בכל זמן ובכל מקום. עלינו לפעול כדי להגן על מדינתנו ולהגן על עמנו.

בנאומו מנה נתניהו את פעילותיה של איראן במדינות השונות ברחבי המזה"ת: תקיפת כורדים בעיראק, פגיעה בסונים בסוריה, חימוש חזבאללה בלבנון, מימון חמאס בעזה, ירי טילים לסעודיה, ואיום על חופש הניווט במצרי הורמוז ובמצר באב אל-מנדב.

נתניהו הזכיר גם את חשיפתם לאחרונה של סוכנים איראנים בעוון תכנון פעולות טרור הן בארצות הברית והן באירופה.

לאחר מכן ציין נתניהו כיצד איראן פועלת מחוץ לגבולה על מנת לפגוע בישראל. בסוריה, איראן מנסה לבסס בסיסים צבאיים קבועים מהם כבר שיגרה טילים ומזל"טים לישראל. בעזה, איראן מחמשת קבוצות טרור על מנת לירות רקטות לישראל ולבצע פעולות טרור נגד אזרחיה. בלבנון, איראן מדריכה את חזבאללה כיצד לבנות אתרים סודיים, וכיצד להפוך טילים לא מדויקים לטילים מונחים מדויקים המסוגלים לכוון עמוק לתוך ישראל ברמת דיוק של 10 מטרים.

אז חשף נתניהו כלשונו "תמונה השווה אלף טילים" ופירט מידע על כמה מאתרי טילים בלבנון הנמצאים בסמיכות לנמל התעופה של ביירות. אחד בשכונת עוזיי על שפת המים, במרחק של מספר בניינים ממסלול ההמראה. השני, מתחת לאצטדיון כדורגל, במרחק שני בנייני מגורים. ושלישי בסמוך לשדה התעופה עצמו. ממש לידו.

את התמונות על ארכיב הגרעין מאפריל ועל המידע שהוצג בנאום אודות חשיפת מחסן הגרעין בטהראן ואודות אתרי הטילים בלבנון הציגה ישראל לציבור הרחב ותיעדה באתר משרד ראש הממשלה.

תגובות למבצע ברחבי העולם

• נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הביע תמיכה בנאום נתניהו וצייץ בטוויטר שחשיפת ישראל מוכיחה שצדק ביחסו להסכם הגרעין עם איראן, ושהמידע שחשפה ישראל ישפיע על החלטתו האם לפרוש מהסכם הגרעין. כשבוע לאחר נאום נתניהו, ב-8 במאי, הודיע הנשיא טראמפ על פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין (צעד שאותו שקל עוד קודם לנאום נתניהו) ולאחר מכן גם חידשה את הסנקציות הכלכליות על איראן. בנאומו הזכיר טראמפ את חשיפת השקרים של איראן בידי ישראל.
• עבאס אראקצ'י, סגן שר החוץ האיראני, הגיב: "ההופעה של נתניהו הייתה משחק ילדותי ומגוחך. מופע מתוכנן לקראת הדדליין ב-12 במאי שנועד להשפיע על החלטת טראמפ לגבי הסכם הגרעין עם איראן".
• פדריקה מוגריני, שרת החוץ של האיחוד האירופי, אמרה: "מהדיווחים עולה שנתניהו לא הטיל ספק בעמידה של איראן בהסכם הגרעין היום".
• תגובת ממשלת בריטניה: "מעולם לא היינו תמימים בנוגע לאיראנים ולמטרות תוכנית הגרעין שלהם. הפיקוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית הוא קריטי במטרה להבטיח שאיראן עומדת בהתחייבויותיה במסגרת הסכם הגרעין".
• הייקו מאס, שר החוץ של ממשלת גרמניה, אמר: "הסכם וינה עם איראן אינו מבוסס על אמון ואמונה, אלא על פיקוח חסר חורים... סבא"א צריכה לקבל עכשיו, בהקדם האפשרי, גישה למידע הישראלי, ולברר האם יש בו ראיות להפרת הסכם הגרעין". הוא הדגיש: "מאחר שאנחנו לא יכולים לתת לאיראן להשיג נשק גרעיני, חייבים לשמור על מנגנוני הפיקוח של הסכם וינה".
• ממשרד החוץ של צרפת, נמסר כי "יש ללמוד ולהעריך את המידע באופן מפורט" וכן ש"המידע החדש, שהוצג בידי ישראל, יכול לאשר את הצורך בערבויות ארוכות-טווח לגבי תוכנית הגרעין האיראנית, כפי שהנשיא מקרון הציע".
• נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אמר כי עסקת הגרעין היא בעלת חשיבות אדירה לעתיד העולם כדי להבטיח את היציבות והביטחון הבינלאומיים, וכי יש לפקח עליה באופן הדוק על ידי כל הצדדים.
• דובר סבא"א חזר על ממצאי הדו"ח האחרון שלהם מדצמבר 2015 וציין שבשל כך, מבחינת הסוכנות, "הנושא סגור". עוד הוסיף כי הסוכנות תבחן כל מידע שיגיע לידיה, אך אין בכוונתה להתייחס באופן פומבי למידע זה.

המבצע בתרבות ובאומנות

בראיון לאילנה דיין רמז ראש "המוסד", יוסי כהן, שהמבצע נעשה על ידי זרים (דוברי "שפות זרות"), ודיין הוסיפה שהוצאת המסמכים כללה שימוש במשאיות אחדות שנשאו לוחיות רישוי זהות כדי לבלבל את עורכי המצוד אחריהן.

בדצמבר 2018 שודר בתוכנית התחקירים זמן אמת של כאן 11 סרטם של טלי בן עובדיה וארי פינס ״פריצה בלב טהראן״ ששודר בשני חלקים ומגולל את סיפור מבצע חשיפת ארכיון הגרעין וחושף בכתובים, בתמונות ובמסמכים איך הונתה איראן במשך שנים את העולם כולו בנוגע לשאיפותיה הגרעיניות.

ראו גם

• תוכנית הגרעין של איראן
• הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית
• המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
• מודיעין טכנולוגי

לקריאה נוספת

• יוסי כהן, "בתחבולות תעשה לך מלחמה", הוצאת ידיעות ספרים, 2025 (עמ' 111 - 122)

קישורים חיצוניים

• רה"מ נתניהו בהצהרה על התפתחות משמעותית בעניין הסכם הגרעין עם איראן בערוץ היוטיוב של משרד ראש הממשלה, 30 באפריל 2018
• איתמר אייכנר, ראשי נפץ, טילים ואורניום: זה המידע שאיראן הסתירה, באתר ynet, 30 באפריל 2018
• שלמה צזנה, נתניהו הציג את "תיקי הגרעין של איראן": המטרה - לייצר חמש פצצות אטום, באתר ישראל היום, 30 באפריל 2018
• אורנה מזרחי, ההסכם עם לבנון - פשרה שיתרונותיה עולים על חסרונותיה, באתר INSS המכון למחקרי ביטוח לאומי, 23 באוקטובר 2022

• David M. Halbfinger, David E. Sanger and Ronen Bergman, Israel Says Secret Files Prove Iran Lied About Nuclear Program, The New York Times, April 30, 2018

• "כך השיג המוסד את מסמכי הגרעין במחסן מוזנח בטהראן", באתר גלובס, 1 במאי 2018
• ניר דבורי ואמנון אברמוביץ', בעומק מדינת אויב: כך התנהל המבצע, באתר מאקו, 1 במאי 2018
• יוסי מלמן, ‏לסרט על המבצע באיראן יקראו "כהן והנועזים", באתר מעריב אונליין, 5 במאי 2018
• סוכני מוסד עם מכשירי ריתוך בחדר הכספות בטהראן | פרטים חדשים על המבצע, באתר ynet, 15 ביולי 2018
• כך גנב המוסד חצי טון מסמכי גרעין מאיראן, באתר הארץ, 15 ביולי 2018
• רונן ברגמן, המטרה: 5 פצצות גרעין של 10 קילוטון, שיורכבו על טיל שיהאב 3 (וזו רק ההתחלה), באתר ידיעות אחרונות, 6 בספטמבר 2018
• נדב איל, תיק א', באתר ידיעות אחרונות, 3 במרץ 2021
• עמוס ידלין, אפרים אסכולאי, מה המרחק של איראן מפצצה גרעינית?, באתר INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, 10 בינואר 2021

פרשנות:

• רון בן ישי, מסמכי איראן: הישג מודיעיני מרתיע, אבל ספק אם ישפיע, באתר ynet, 30 באפריל 2018

• Jennifer Rubin, Netanyahu is playing to Trump’s abject ignorance — and it might work, Right Turn (a וושינגטון פוסט blog), April 30, 2018