מגדל סטרטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מגדל עבדעשתרת)
מטבע של עבדעשתרת הראשון, מצד אחד עבדעשתרת והמלך הפרסי על מרכבה, מעליהם כיתוב "עב" (קיצור של שם המלך), מצד שני אניה צידונית אלגנטית[1]

מגדל סטרטוןיוונית: Στράτωνος πύργος, סְטְרַטוֹנוֹס פִּירגוֹס) הלא הוא מגדל עבדעשתרתפיניקית: 𐤌𐤂𐤃𐤋 𐤏𐤁𐤃𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕), המוכר גם בשמו החז"לי מגדל שרשן, הייתה עיר ותחנה ימית צידונית ששכנה באתר המוכר כיום כעיר העתיקה קיסריה בחבל השרון בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב נוסד על־ידי עבדעשתרת הראשון או עבדעשתרת השני, מלכי צידון במאה ה־4 לפנה"ס ושימש, ככל הנראה, כתחנה ימית לאצירת תוצרת חקלאית.[2][3] כיום נוטים להניח שנוסד בידי עבדעשתרת השני שמלך בשלהי התקופה הפרסית ולא בימי עבד עשתרת הראשון שמלך כעשרים שנה לפניו, משום שבחפירות באתר התגלו רק ממצאים מראשית התקופה ההלניסטית ואילך[4], וכלל לא מהתקופה הפרסית בה מלך עבדעשתרת הראשון, שהיה ואסאל של מלך פרס ואף ניסה למרוד בו.

לראשונה נזכר שם המקום בתעודה מהארכיון של זנון, בשנת 259 לפנה"ס, ובאותה עת היה בו נמל קטן שספינתו של זנון עגנה בו.[5] בשלהי המאה ה-2 לפנה"ס השתלט עליו זואילוס, הטיראנוס של דור. זמן לא רב אחר כך עבר היישוב לידי אלכסנדר ינאי בשנת 90 לפנה"ס, והיה בידי ממלכת החשמונאים כימי דור אחד לערך. נראה שאירוע הכיבוש מוזכר כיום טוב במגילת תענית, שם נכתב שבי"ד בסיון[6] גברה יד חשמונאי על ׳קיסרי בת אדום׳ שהייתה ׳יתד תקועה לישראל׳. ייתכן שבתקופה זו החל היישוב היהודי בעיר, שכן לאחר הקמת קיסריה היה כאן הרובע היהודי בעיר, ובית הכנסת שלה ניצב בתחומי מגדל סטרטון.[4] יצוין כי תחומם של עולי בבל הגיע עד לחומות מגדל סטרטון. בשנת 63 לפנה"ס החזיר פומפיוס את העיר לידי תושביה הלא-יהודים וצירף אותה לנציבות סוריה, כפי שעשה גם לשאר ערי החוף. נראה שבאותו זמן בנה גביניוס את העיר מחדש. לאחר ניצחונו של אוקטוויאנוס בקרב אקטיום והפיכתו לקיסר הרומאי אוגוסטוס, נתן זה את העיר כמתנה למלך יהודה הורדוסשנת 30 לפנה"ס), וזה האחרון הקים אותה מחדש כ"קיסריה".[1][7]

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הסקרים והחפירות הרבות שנערכו בקיסריה[4] במשך כ-150 שנה, נחקר ונחפר גם אתרה של מגדל סטרטון, הוא הרובע היהודי של העיר הרומית קיסריה.

בית הכנסת של קיסריה הרומית נתגלה מצפון לעיר בשנות ה-20, ונחפר לראשונה בשנת 1947 בידי יעקב עורי. בחפירות בית הכנסת בשנים 1956 ו-1962, בידי מיכאל אבי-יונה בעזרת אברהם נגב.[8] בחפירה נתגלו חמש שכבות כאשר הקדומה שבהן נתגלתה על גבי הקרקע הבתולה, במפלס 2.80 מטר מעל פני הים. בשכבה זו חשפו החופרים שרידי מבנים מהתקופה ההלניסטית, אשר הניחו שהם קשורים עם מקום המעגן של מגדל סטרטון. בשכבה נתגלו כלים הלניסטיים אופיינים, כגון קערות מֶגָריות וכלי חרס מטיפוס "המדרון המערבי". בחוף סמוך לבית הכנסת נראים במים שרידי קירות עבים מאד,[9] שהם אולי שרידי מזח הנמל של מגדל סטרטון.

בחפירות בשנת 1962 נבדק ונחפר גם השטח שמצפון לעיר הצלבנית וממזרח לבית הכנסת,[9] והתברר כי כולו תל שטוח, ובו בעיקר מבנים מהתקופה ההלניסטית; מתברר איפוא שזהו אתרה של מגדל סטרטון הקדומה. בתעלת הבדיקה שנחפרה (רוחבה 5 ואורכה 50 מטרים) נתגלו שני נדבכים פינתו של בית גדול, בנוי אבני כורכר מקומיות שהונחו בצורת ראש ופתין. בפינת הבית נמצאה ערימה גדולה של שברי כלי חרס הלניסטיים מובהקים מן המאה ה-3 והמאה ה-2 לפנה"ס. גם כאן נתגלו כלים מֶגָריים וכן ידיו חתומות של אמפורות יין מרודוס ומאיים אגאיים אחרים, נרות שמן ועוד. כלי החרס המאוחרים ביותר שנתגלו היו כלי טֶרָה סיגִילַטָה מזרחית א אולם מהטיפוסים המוקדמים בלבד, המתוארכים למחצית השנייה של המאה ה-2 לפסה"נ. לא נמצאו כלל כלים מובהקים מן המאה ה-1 לפנה"ס.

כיוון שהעיר קרויה על שם עבדעשתרת נראה שהיא נוסדה סמוך לראשית התקופה ההלניסטית בארץ, בשלהי המאה ה-4 לפנה"ס, אבל התארוך הקראמי מקשה על ייחוסה לעבעשתרת הראשון, שמלך לפני אמצע מאה זו; על כן נראה שהיא נוסדה בידי עבדעשתרת השני. אשר לתום תקופת קיומה, הממצא מורה לכאורה כי חדלה להתקיים סמוך לימי אלכסנדר ינאי בראשית המאה ה-1 לפנה"ס, דבר המקשה על ההנחה ההיסטורית שהובאה לעיל לפיה התקיים בה רצף יישוב יהודי מאז ימיו ועד הקמת הרובע היהודי של קיסריה באתרה של מגדל סטרטון; עם זאת, מתוארים כלים מהתקופה הרומית המוקדמת במילוא של העיר ההרודיאנית, וייתכן שהם מכסים חלק מפער כרונולוגי זה.

בשנים 1959 עד 1963 חפרה המשלחת האיטקית לארכאולוגיה מטעם המכון הלומברדי במילנו, בעיקר בתיאטרון הרומאי מדרום אך גם באמת המים והחומות מצפון לעיר.[9] המשלחת חשפה מצפון לאזור בית הכנסת קטע חומה קדום, ובו שני מגדלים עגולים. החופרים ייחסו חומה זו לימי הורדוס, אולם עקב דמיונם המובהק לחומה ולמגדלים ההלניסטיים ששנתגלו בעיר שומרון (סבסטיה). יתר על כן, על פני חומה זו עוברת, ומבטלת אותה, אמת המים הגבוהה של קיסריה ההרודיאנית, ומכאן שהחומה קדומה לתקופה זו. גם מערכת הביוב ההרודיאנית נמשכת מצפון לקו חומה זה, כלומר העיר ההרודיאנית השתרעה ברציפות מעבר לחומה הנדונה, ומסתבר שהיא מהתקופה ההלניסטית.[9]

מורשת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה ההלניסטית נקראה העיר "מגדל סְטְרַטוֹן" (Στράτωνος πύργος) לפי הגרסה היוונית של שמו של מייסד העיר עבדעשתורת.[1] במקורות חז"ל נקרא היישוב "מגדל שרשון", כשם גנאי לאלה עשתרת.[10]

בתל אביב־יפו נמצא רחוב מגדל שרשן הקרוי על שם העיר ההיסטורית.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות, 1992, כרך 4 עמ' 1369–1379, בערך "קיסריה".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 אריה ל. בן-אלי, יוסף רינגל ויעקב משורר, אניות וחלקי אניות על מטבעות עתיקים א, קרן המוזיאון הימי הלאומי, 1975, עמ' 62
  2. ^ האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות, 1992, כרך 4, בערך "קיסריה", עמ' 1369.
  3. ^ Duane W. Roller; Robert L. Hohlfelder, The Problem of the Location of Straton's Tower, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 252, 1983, עמ' 61-68
  4. ^ 1 2 3 האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות, 1992, כרך 4 עמ' 1369–1379, בערך "קיסריה".
  5. ^ גן לאומי קיסריה באתר מט"ח
  6. ^ לפי גרסת דפוס וילנא בי"ז בסיון.
  7. ^ 1 2 יחיעם פדן, תל-אביב-יפו מדריך הרחובות, תל-אביב: דפוס חדקל בע"מ, 2003, עמ' 251
  8. ^ האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות, 1992, כרך 4, בערך "קיסריה", עמ' 1377–1378.
  9. ^ 1 2 3 4 האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות, 1992, כרך 4, בערך "קיסריה", עמ' 1370.
  10. ^ סיכומים ומחקרים בנושא קיסריה וסביבתה - כרך ב' - 181 - "מקדשי קיסריה ההרודיאנית", יוסף פטריך, המכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית