מדד הנלי לדרכונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מדד הנלי ושות' לדרכונים ובשמו הקודם מדד הנלי ושות' להגבלות אשרה[1] (באנגלית: Henley & Partners Passport Index ובשמו הקודם Henley & Partners Visa Restrictions Index) הוא דירוג עולמי של מדינות על מידת חופש התנועה שמקבלים אזרחיהן במדינות אחרות בעולם.[2][3] המדד נבנה בשיתוף פעולה עם יאט"א, ובהתבסס על נתונים רשמיים ממסד הנתונים העולמי שיאט"א מחזיקה. חברת הנלי ושות' ניתחה את תקנות האשרה של כל המדינות והטריטוריות בעולם מאז 2006.[4]

בשנת 2018, הנלי ושות' שינו את שמו של המדד, והשם המקורי "מדד הנלי ושות' להגבלות אשרה" שונה לשמו הנוכחי.

הגדרת המדד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדד מורכב מדירוג של מדינות וטריטוריות בעולם בהתאם למספר המדינות והטריטוריות אליהן יכול לנסוע אזרח המחזיק בדרכון מדינה מסוימת ללא צורך באשרת כניסה. בסיס הנתונים של המדד מתבסס על רשימת המדינות והטריטוריות המופיעות במאגר הנתונים של יאט"א. כיוון שלא כל הטריטוריות בעולם מנפיקות דרכונים, קיימות פחות מדינות וטריטוריות במדד מאלה המשמשות יעדי נסיעה.[5]

שיטת המדד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לקבוע את הניקוד עבור כל מדינה וטריטוריה בעולם מנותחים נתוני יאט"א באופן הבא:[6]

1. כל מדינה או טריטוריה אשר נקבע לה ציון נבדקת מול כל מדינה או טריטוריה אשר אליה קיימת במסד הנתונים של יאט"א הגבלת נסיעה.

2. כל שאילתה מתבססת על התנאים הבאים:

  • הדרכון הונפק במדינת הלאום
  • דרכון בתוקף
  • בעל הדרכון הוא אזרח המדינה שהנפיקה את הדרכון
  • בעל הדרכון הוא בגיר
  • הכניסה היא למטרות תיירות או עסקים
  • משך השהייה המבוקש הוא שלושה ימים לפחות

3. תנאים נוספים כוללים:

  • השאילתות נעשות רק עבור מחזיקי דרכונים רגילים, כלומר המדד אינו כולל מחזיקי דרכונים דיפלומטיים, דרכוני שירות, או מסמכי הנסיעה אחרים.
  • המדד מתעלם מדרישות מורכבות בנוגע לדרכונים ומתייחס לדרכונים כאילו דרישות נוספות כאלה לא קיימות. כך למשל דרישות תרגום בדרכון, או הימצאות דפים ריקים בדרכון.
  • המדד מתעלם מדרישות מדינות היעד ביחס לתקופת תוקף הדרכון.
  • המדד מתעלם ממדינות המטילות הגבלות כניסה על נשים הנוסעות לבדן.
  • המדד מתעלם מדרישות הנוגעות לבריאות הנוסע, לאמצעים כלכליים שבידי הנוסע או או בהימצאות כרטיסי טיסה לצורך חזרה למדינת המקור.
  • דרישת הודעה מראש של הנוסע לשלטונות מדינת היעד ואישור מראש לעלייה למטוס למדינת היעד אינן נחשבות במדד זה כדרישת אשרה או הגבלה על תנועה, כך גם המדד מתעלם מדרישת מדינות שונות לשלם מיסי נמל.

4. אם לא קיימת דרישת אשרה למחזיקי דרכון של מדינה או טריטוריה מסוימת למדינה או טריטוריה אחרת, בתנאים המצוינים לעיל, אזי יינתן ציון עבור אותה מדינה (ערך = 1).

5. לאחר ביצוע מלוא השאילתות ייקבע ציון כולל לכל אחת מן המדינות או הטריטוריות בעולם, המשקף את מספר מדינות היעד אליהן לא נדרש מחזיק בדרכון אותה מדינה לאשרת כניסה.

המדד לשנת 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים בולטים במדד 2019:

  • לראשונה זה חמש שנים, הדרכון הגרמני אינו מדורג במקום הראשון במדד לאחר שבמקום זה דורגו הדרכונים מיפן וסינגפור.
  • 117 מדינות שיפרו את דירוגן במדד 2019, בעוד ש-184 מדינות שיפרו את הציון כפוטרות מדרישת אשרה.
  • אוקראינה (במקום 42) וגאורגיה (במקום 54) עלו בדירוג במידה המשמעותית ביותר, 14 ו-16 מקומות בהתאמה, זאת לאחר השינוי בדרישות אשרה במדינות האיחוד האירופי.
  • 31 מדינות ירדו בדירוג לעומת שנת 2017.
  • 51 מדינות נותרו ללא שינוי במקומן בדירוג.
  • סומליה, פקיסטן, סוריה, עיראק ואפגניסטן תופסות את חמשת המקומות האחרונים בדירוג, למחזיקי דרכונים אלה פטור מחובת אשרה ל-30 מדינות, או פחות.
  • המספר הגדול ביותר של מדינות שירדו בדירוג הוא מיבשת אפריקה.
  • הירידה החדה ביותר בדירוג היא למחזיקי דרכון של בנגלדש, אשר ירד ב-24 מקומות מאז שנת 2008.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Passport Index 2006 to 2018". visaindex.com. נבדק ב-28 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Andrejevic, Mark and Volcic, Zala (2016). Commercial Nationalism: Selling the Nation and Nationalizing the Sell. Palgrave Macmillian, New York. ISBN 9781137500984
  3. ^ Oliver Smith, (29 בפברואר 2016). "The world's most powerful passports". The Telegraph. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  4. ^ "The Henley & Partners Visa Restrictions Index 2016" (PDF). henleyglobal.com. Henley & Partners. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-12. נבדק ב-2 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Kalin, Christian H. Global Residence and Citizenship Handbook (5 ed.). Ideos Publications. pp. 147–148. ISBN 978-3-9524052-7-7.
  6. ^ Kalin, Christian H. Global Residence and Citizenship Handbook (5 ed.). Ideos Publications. pp. 148–149. ISBN 978-3-9524052-7-7.
  7. ^ [1]