מוחמד בן זאיד אאל נהיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוחמד בן זאיד אאל נהיאן
محمّد بن زايد آل نهيان
His Highness Sheikh Mohammed Bin Zayed Al Nahyan, at Hyderabad House, in New Delhi on February 11, 2016.jpg
לידה 11 במרץ 1961 (בן 61)
אל-עין, חוף שביתת הנשק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
השכלה האקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית נהיאן
אב זאיד בן סולטאן אאל נהיאן עריכת הנתון בוויקינתונים
אם פאטמה בנת מבארכ אל-כתבי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ח'אלד בן מוחמד בן זאיד אאל נהיאן עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא איחוד האמירויות הערביות ה־3
14 במאי 2022 – מכהן
(19 שבועות ו־3 ימים)
יורש העצר של נשיא איחוד האמיריות
תחת נשיא האמירויות ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר המופת האזרחי (2008)
  • מסדר ירושלים (2008)
  • מדליית שחרור כווית
  • מסדר כווית
  • המסדר העליון של הרנסאנס
  • מסדר מוגונגווה
  • מסדר חוסיין בן עלי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שייח' מוחמד בן זָאיִד בן סולטאן בן זאיד בן ח'ליפה בן שח'בוט בן ד'יאב בן עיסא אָאל נַהְיָאן אל-פלאחיערבית: محمد بن زايد بن سلطان بن زايد بن خليفة بن شخبوط بن ذياب بن عيسى آل نهيان الفلاحي; ידוע גם בראשי התיבות הלועזיים MBZ; נולד ב-11 במרץ 1961)[1] הוא נשיא איחוד האמירויות הערביות, האמיר של אבו דאבי והמפקד העליון של הכוחות המזוינים של איחוד האמירויות הערביות.

מוחמד נתפס כגורם המניע מאחורי מדיניות החוץ של איחוד האמירויות והוא מנהיג קמפיין נגד תנועות פרו-דמוקרטיות בעולם הערבי.[2][3] בשל מצבו הבריאותי הרעוע של אחיו נשיא איחוד האמירויות, השייח ח'ליפה בן זאיד, מ-2015 ועד מות האח בשנת 2022, הוטל על מוחמד בן זאיד לקבל את רוב החלטות היום-יום של האיחוד והוא תואר לעיתים כשליט דה פקטו של איחוד האמירויות.[4]

בשנת 2019, הניו יורק טיימס הגדיר אותו בתור השליט הערבי החזק ביותר.[5] בשנת 2020 כינה אותו הניו יורק טיימס "אחד הגברים החזקים ביותר בכדור הארץ."[6] והוא גם נבחר לאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר של שנת 2019 על ידי מגזין "טיים".[7]

תחת תפקידו כיורש העצר, בשנת 2020 הוסכם על הסכם נרמול היחסים עם ישראל.

במאי 2022 כיממה לאחר מות אחיו, השייח' חליפה בן זאיד, המועצה הפדרלית העליונה של איחוד האמירויות בחרה בו לתפקיד נשיא איחוד האמירויות הערביות.[8]

נשוי ואב לתשעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rhodes, Ben (2018-10-12). "A Fatal Abandonment of American Leadership". The Atlantic (בAmerican English). נבדק ב-2018-10-13.
  2. ^ "The ambitious United Arab Emirates". The Economist. 6 באפריל 2017. נבדק ב-11 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Despots are pushing the Arab world to become more secular". The Economist. 2 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "UAE leader returns after lengthy unexplained absence". Middle East Eye. נבדק ב-27 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ D. Kirkpatrick, David (2 ביוני 2019). "The Most Powerful Arab Ruler Isn't M.B.S. It's M.B.Z." The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Worth, Robert F. (2020-01-09). "Mohammed bin Zayed's Dark Vision of the Middle East's Future". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-01-12.
  7. ^ "Mohammad Bin Zayed named among Time's 100 most influential people 2019". Gulf News. 18 באפריל 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ שליט אבו דאבי נבחר לנשיא החדש של איחוד האמירויות, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2022
Flag of United Arab Emirates.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא איחוד האמירויות הערביות ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.