מוחמד בן זאיד אאל נהיאן
![]() | |||||||
לידה |
11 במרץ 1961 (בן 60) אל-עין, חוף שביתת הנשק ![]() | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה |
![]() | ||||||
השכלה |
האקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט ![]() | ||||||
עיסוק |
פוליטיקאי ![]() | ||||||
שושלת בית נהיאן | |||||||
| |||||||
ar | |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
![]() ![]() |
שייח' מוחמד בן זָאיִד בן סולטאן בן זאיד בן ח'ליפה בן שח'בוט בן ד'יאב בן עיסא אָאל נַהְיָאן אל-פלאחי (בערבית: محمد بن زايد بن سلطان بن زايد بن خليفة بن شخبوط بن ذياب بن عيسى آل نهيان الفلاحي; נולד ב-11 במרץ 1961)[1] הוא נסיך הכתר של אמירות אבו דאבי וסגן המפקד העליון של הכוחות המזוינים של איחוד האמירויות הערביות.
מוחמד נתפס כגורם המניע מאחורי מדיניות החוץ של איחוד האמירויות והוא מנהיג קמפיין נגד תנועות פרו-דמוקרטיות בעולם הערבי.[2][3] בשל מצבו הבריאותי הרעוע של אחיו נשיא איחוד האמירויות, השייח ח'ליפה בן זייד, ב-2005 הוטל על מוחמד בן זייד לקבל את רוב החלטות היום-יום של האיחוד מתוקף היותו נסיך הכתר באמירות אבו דאבי והוא ממלא את מרבית ענייני הציבור הנשיאותיים ומכאן שהוא לעיתים מתואר כשליט דה פקטו של איחוד האמירויות.[4]
בשנת 2019, הניו יורק טיימס הגדיר אותו בתור השליט הערבי החזק ביותר.[5] בשנת 2020 כינה אותו הניו יורק טיימס "אחד הגברים החזקים ביותר בכדור הארץ."[6] והוא גם נבחר לאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר של שנת 2019 על ידי מגזין "טיים".[7]
תחת תפקידו כיורש העצר, בשנת 2020 הוסכם על הסכם נרמול היחסים עם ישראל.
נשוי ואב לתשעה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוחמד בן זאיד אאל נהיאן
מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, ברשת החברתית טוויטר
מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, ברשת החברתית אינסטגרם
- כלכליסט, סולטן הצללים
- סוכנויות הידיעות, MBZ, המנהיג הערבי שמושיט יד לישראל, באתר ynet, 13 באוגוסט 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Rhodes, Ben (12 באוקטובר 2018). "A Fatal Abandonment of American Leadership". The Atlantic (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2018.
- ^ "The ambitious United Arab Emirates". The Economist. 6 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2017.
- ^ "Despots are pushing the Arab world to become more secular". The Economist. 2 בנובמבר 2017.
- ^ "UAE leader returns after lengthy unexplained absence". Middle East Eye. בדיקה אחרונה ב-27 בספטמבר 2017.
- ^ D. Kirkpatrick, David (2 ביוני 2019). "The Most Powerful Arab Ruler Isn't M.B.S. It's M.B.Z.". The New York Times.
- ^ Worth, Robert F. (9 בינואר 2020). "Mohammed bin Zayed's Dark Vision of the Middle East's Future". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2020.
- ^ "Mohammad Bin Zayed named among Time's 100 most influential people 2019". Gulf News. 18 באפריל 2019.
