לדלג לתוכן

מוחמד בן זאיד אאל נהיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוחמד בן זאיד אאל נהיאן
محمّد بن زايد آل نهيان
לידה 11 במרץ 1961 (בן 63)
אל-עין, חוף שביתת הנשק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
השכלה האקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא איחוד האמירויות הערביות ה־3
14 במאי 2022 – מכהן
(שנתיים)
יורש העצר של נשיא איחוד האמיריות
תחת נשיא האמירויות ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר המופת האזרחי (2008)
  • Order of the Montenegrin Grand Star (13 בדצמבר 2013)
  • מסדר הצלב הדרומי (2021)
  • לגיון ההצטיינות (1991)
  • מסדר אל-קודס (2008)
  • מסדר שארל הקדוש
  • מסדר הכתר
  • מסדר מגן הממלכה
  • מסדר העצמאות הקטרי
  • מסדר החופש
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • מסדר הפיל הלבן
  • מסדר הכתר של מלזיה
  • מסדר הרפובליקה הסרבית
  • מסדר ההצטיינות הלאומי
  • עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • Collar in the Order of al-Hussein bin Ali
  • מדליית שחרור כווית
  • מסדר כווית
  • מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
  • המסדר העליון של הרנסאנס
  • מסדר זאיד
  • מסדר מוגונגווה
  • מסדר המופת האזרחי
  • מסדר עומאן
  • מסדר מוחמד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שייח' מוחמד בן זָאיִד בן סולטאן בן זאיד בן ח'ליפה בן שח'בוט בן ד'יאב בן עיסא אָאל נַהְיָאן אל-פלאחיערבית: محمد بن زايد بن سلطان بن زايد بن خليفة بن شخبوط بن ذياب بن عيسى آل نهيان الفلاحي; ידוע גם בראשי התיבות הלועזיים MBZ; נולד ב-11 במרץ 1961)[1] הוא נשיא איחוד האמירויות הערביות, האמיר של אבו דאבי והמפקד העליון של הכוחות המזוינים של איחוד האמירויות הערביות.

בן זאיד נתפס כגורם המניע מאחורי מדיניות החוץ של איחוד האמירויות, ומנהיג קמפיין נגד תנועות פרו-דמוקרטיות בעולם הערבי.[2][3] בשל מצבו הבריאותי הרעוע של אחיו נשיא איחוד האמירויות, השייח' ח'ליפה בן זאיד, מ-2015 ועד מות האח בשנת 2022, הוטל על מוחמד בן זאיד לקבל את רוב החלטות היום-יום של האיחוד והוא תואר לעיתים כשליט דה פקטו של איחוד האמירויות.[4]

בשנת 2019, "הניו יורק טיימס" הגדיר אותו בתור השליט הערבי החזק ביותר.[5] בשנת 2020 כינה אותו הניו יורק טיימס "אחד הגברים החזקים ביותר בכדור הארץ."[6] והוא גם נבחר לאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר של שנת 2019 על ידי המגזין "טיים".[7]

בתפקידו כיורש העצר, בשנת 2020, הוסכם על הסכם נרמול היחסים עם ישראל.

במאי 2022, כיממה לאחר מות אחיו, השייח' ח'ליפה בן זאיד, המועצה הפדרלית העליונה של איחוד האמירויות בחרה בו לתפקיד נשיא איחוד האמירויות הערביות.[8]

בדצמבר 2023 פרסם בלומברג כי הונה של משפחת אאל נהיאן מוערך ב-305 מיליארד דולר, והיא המשפחה העשירה בעולם.[9]

אביו, השייח' זאיד, שלח אותו למרוקו מתוך כוונה שזו תהיה חוויה מעצבת בתחום המשמעת העצמית. הוא נתן לו דרכון עם שם משפחה אחר בכדי שיקבל יחס כאחד האדם – ולא כבן מלוכה. מוחמד בילה מספר חודשים כמלצר במסעדה מקומית. הוא הכין את הארוחות שלו ועשה כביסה בעצמו, ולעיתים קרובות הרגיש בודד. מוחמד תיאר את חייו אז באומרו "תהיה קערת סלט טאבולה במקרר, ואני אמשיך לאכול ממנה יום אחר יום גם אם סוג של פטרייה תיווצר מלמעלה".

השייח' מוחמד בן זאיד התחנך גם בבתי ספר באל-עין, אבו דאבי ובית ספר קיץ בגורדונסטון עד גיל 18. בזמן ששהה באמירויות, אביו מינה חוקר של האחים המוסלמים, יליד מצרים בשם עז א-דין איבראהים, כאחראי על חינוכו.

ב-1979, הוא הצטרף לאקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט עד שסיים את לימודיו באפריל 1979. בזמן לימודיו בסנדהרסט סיים קורס שריון, קורס טיסה, קורס צנחנים והכשרה על מטוסים טקטיים ומסוקים, כולל טייסת הצבאים. במהלך שהותו בסנדהרסט, הוא פגש את עבדאללה מפהנג, שהפך בהמשך למלך מלזיה, והתיידד עימו.

בשנות ה-80 כקצין צבאי צעיר בחופשה בטנזניה, פגש בן זאיד את שבט המסאי וראה את מנהגיהם ואת מידת העוני במדינה. הלך לפגוש את אביו ולספר לו אודות אשר ראה. אביו שאל אותו מה הוא עשה כדי לעזור לאנשים בהם נתקל. בן זאיד משך בכתפיו, ואמר שהאנשים שפגש אינם מוסלמים. בן זאיד אמר שאביו "אחז בזרועי, והביט בעיניי בחומרה רבה. הוא אמר, 'כולנו היצירות של אלוהים'". הוא הגדיר את האירוע הזה כאירוע מעצב באישיותו.

לאחר מכן חזר בן זאיד הביתה לאיחוד האמירויות כדי להצטרף לקורס הכשרת קצינים בשארג'ה. הוא מילא מספר תפקידים בצבא איחוד האמירויות, מזה של קצין במשמר האמירותי (שנקרא כיום המשמר הנשיאותי) ועד לשירות כטייס בחיל האוויר של איחוד האמירויות.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהשלטון באבו דאבי ועד לנשיאות האמירויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2003, שייח' זאיד מינה את בנו מוחמד בן זאיד לסגן יורש העצר של אבו דאבי. עם מות אביו, הפך שייח' בן זאיד לנסיך הכתר של אבו דאבי בנובמבר 2004 ומונה לסגן המפקד העליון של הכוחות המזוינים של איחוד האמירויות בינואר 2005. מאוחר יותר באותו החודש, הוא הועלה לדרגת גנרל. מאז דצמבר 2004 הוא גם יושב ראש המועצה המבצעת של אבו דאבי, האחראית לפיתוח ותכנון האמירות של אבו דאבי, וחבר במועצת הנפט העליונה. הוא גם שימש כיועץ מיוחד לאחיו למחצה הבכור ח'ליפה בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות דאז.

כתוצאה מבריאותו הרופפת של שייח' ח'ליפה, הפך מוחמד לשליט בפועל של אבו דאבי בינואר 2014 והיה אחראי על קבלת הפנים של נכבדים זרים במחוז הבירה של איחוד האמירויות הערביות בעיר אבו דאבי.

ב-13 במאי 2022, הוא הפך לשליט הרשמי של אבו דאבי, בעקבות מותו של אחיו ח'ליפה. ב-14 במאי 2022, הוא נבחר לנשיא איחוד האמירויות הערביות.

מדיניות החוץ של איחוד האמירויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 נסע בן זאיד לאתיופיה כדי לפגוש את ראש הממשלה האתיופי, אבי אחמד, לקראת התשלום הראשון של תרומת ענק בסך שלושה מיליארד דולר מאיחוד האמירויות לאתיופיה, שנועדה לצמצם את המחסור שלה במט"ח. בעידודו וביוזמתו של שייח' מוחמד, איחוד האמירויות גייסה כספים כדי לספק סיוע לסומליה בתקופות של בצורת.

מוחמד בן זאיד הוא תומך של ממשלת תימן שקיבלה הכרה בין-לאומית לאחר מלחמת האזרחים בתימן ותמך בהתערבות בהנהגת סעודיה, בתמיכת המערב, בתוך שטחה של תימן כדי לגרש את החמושים החות'ים לאחר השתלטות החות'ים בתימן.

במהלך ביקורו של שייח' מוחמד בן זאיד בצרפת בנובמבר 2018, קבוצה של פעילי זכויות הגישה תביעה נגד נסיך הכתר והאשימה אותו ב"פשעי מלחמה ושותפות לעינויים ויחס בלתי אנושי בתימן". בתלונה שהוגשה מטעם ארגון הזכויות הצרפתי AIDL נאמר: "במסגרת זו הוא הורה על הפצצות על שטח תימן."

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד בן זאיד רואה בארצות הברית את בת בריתו הראשית ויש לו קשר חזק עם הממשל בארצות הברית, כולל שר ההגנה האמריקני לשעבר ג'ים מאטיס והיועץ לביטחון לאומי לשעבר של ארצות הברית והמומחה למלחמה בטרור ריצ'רד א. קלארק. כיועצים ללא שכר, בן זאיד מתייעץ איתם ופועל על פי עצתם במאבק בטרור וחיזוק הכוח הצבאי והמודיעין של איחוד האמירויות. לבן זאיד היו יחסים טובים בתחילה עם ממשל אובמה, אך היחסים הידרדרו כאשר אובמה לא התייעץ איתו כלל לקראת הסכם הגרעין עם איראן ולא הכין אותו להסכם.

לדברי יועץ בכיר באמירויות, "הוד מעלתו חש שאיחוד האמירויות הקריבה קורבנות ולאחר מכן הודחה". מוחמד בן זאיד המשיך לדבר עם אובמה בקביעות והציע לו עצות. הוא הזהיר אותו בזמן מלחמת האזרחים בסוריה שעלייתם של המורדים איסלאמיסטים עלולה להיות גרועה מהעריצות של בשאר אל-אסד ולא צריך להתעקש על הדחתו. הוא גם דחק באובמה לדבר עם הרוסים על שיתוף פעולה בסוריה.

מערכת היחסים התדרדרה עוד יותר כאשר אובמה העיר הערות מזלזלות בראיון ב-2016 ב"אטלנטיק", שתיאר את שליטי המפרץ כ"רוכבים חופשיים" ש"אין להם את היכולת לכבות את הלהבות בעצמם". לאחר בחירתו של דונלד טראמפ, מוחמד טס לניו יורק כדי לפגוש את צוות הנשיא הנבחר וביטל בהפגנתיות את ארוחת הפרידה עם הנשיא היוצא אובמה.

בן זאיד חלק גישה זהה עם הנשיא טראמפ לגבי איראן והאחים המוסלמים, שכן טראמפ ביקש לפעול בתקיפות נגד שניהם.

"אני ערבי, אני מוסלמי ואני מתפלל. ובשנות ה-70 ועד לתחילת שנות ה-80 הייתי אחד מהם", אמר לדיפלומטים אמריקאים שערכו ביקור ב-2007 כדי להסביר את חוסר האמון שלו באחים המוסלמים, כפי שדיווחו בהודעה מסווגת שהודלפה בפרשת ויקיליקס.

באוגוסט 2020 הכריזו טראמפ, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושייח' בן זאיד במשותף על כינון יחסי ישראל–איחוד האמירויות הערביות במסגרת הסכמי אברהם, אשר נחתמו עם מספר מדינות ובכללן איחוד האמירויות.

לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי בן זאיד סירב לקבל שיחות טלפון מנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, כאשר ביידן ביקש להגדיל את תפוקת הנפט מסעודיה ומאיחוד האמירויות, וזאת בשל ביקורת על מדיניותו של ביידן במפרץ הפרסי.

ב-22 במרץ 2022 נפגש בן זאיד עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ועם ראש ממשלת ישראל דאז נפתלי בנט במצרים. הם דנו ביחסים המשולשים, במלחמת רוסיה–אוקראינה, ובהסכם הגרעין עם איראן.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נפגש עם שייח' מוחמד בן זאיד בסנקט פטרבורג ב-11 באוקטובר 2022.

בן זאיד מקיים מערכת יחסים חזקה עם רוסיה ונשיאה ולדימיר פוטין, ותיווך בשיחות בין רוסיה לממשל טראמפ. בשנת 2016, בן זאיד נמצא מעורב בהתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית, שם ארגן יועצו ג'ור גה נאדר פגישה עבורו ועבור יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בסיישל עם נציגים אמריקאים ורוסים, כולל אריק פרינס וקיריל דמיטרייב. שמו של מוחמד נקרא בדו"ח הסופי של היועץ המיוחד רוברט מולר על ההתנגשות לכאורה בין קמפיין טראמפ לרוסיה, שבו צוין שוועדת החקירה הגיעה מאוחר יותר למסקנה כי לא הייתה התנגשות בין הפגישה שהתרחשה עם מוחמד.

מערכת היחסים החזקה של בן זאיד עם רוסיה וארצות הברית, כמו גם ההשפעה שהוא מפעיל בשתי המדינות, הובילה את הניו יורק טיימס לתיוג אותו בתור "השליט החזק ביותר של העולם הערבי".

פוטין קורא למוחמד בן זאיד "חבר ותיק" ו"חבר גדול של ארצנו, ידיד גדול של רוסיה". שני המנהיגים משוחחים ביניהם בטלפון בקביעות.

בביקור ממלכתי רשמי באמירויות, פוטין העניק לבן זאיד במתנה בז ארקטי רוסי. איחוד האמירויות גם אימנה את שני האסטרונאוטים האמירותים הראשונים הזאע אל-מנסורי וסולטאן א-ניאדי, ושיגרה בהצלחה את האסטרונאוט האמירותי הראשון והערבי הראשון הזאע אל-מנסורי לתחנת החלל הבין-לאומית בעזרת רוסיה.

ב-11 באוקטובר 2022, נפגש שייח' בן זאיד עם פוטין בסנקט פטרבורג, ימים לאחר ש-OPEC+ צמצמה את ייצור הנפט.

ביוני 2023, פגש שייח' בן זאיד את פוטין בפורום הכלכלי הבין-לאומי של סנקט פטרבורג (SPIEF), ואמר כי האמירויות מעוניינות לחזק את הקשרים עם רוסיה. שייח' מוחמד הפך למשתתף הבולט ביותר, שכן איחוד האמירויות הייתה מדינה אורחת מיוחדת באירוע. כמה פוליטיקאים ומשקיעים גדולים בארצות הברית ובאירופה נהגו להשתתף בפורום לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך מדינות המערב נעדרו במחאה מהאירוע.

היועץ הדיפלומטי של שייח' בן זאיד, אנוואר גרגאש, אמר שזהו "סיכון מחושב" שאיחוד האמירויות הייתה מוכנה לקחת להסלמה בעולם יותר ויותר מקוטב. איחוד האמירויות ספגה ביקורת על כך שהיא תמכה במלחמתה של רוסיה באוקראינה, שם הפכו האמירויות גם למתווך בשליחת נשק סיני לרוסיה.

באוגוסט 2021, מוחמד ניהל שיחות עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כדי לדון בחיזוק היחסים בין שתי מדינותיהם. זה בא לאחר שנים שבהן כל מדינה תמכה בצדדים מנוגדים בסכסוכים אזוריים. מערכת היחסים החלה להשתפר בין שתי היריבות האזוריות – איחוד האמירויות וטורקיה – בעקבות נפילת אפגניסטן לידי הטליבאן ונסיגת החיילים האמריקנים, והצורך לחזק בריתות צבאיות ומדיניות.

אנרגיה גרעינית אזרחית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת הנהגתו של מוחמד, איחוד האמירויות בנתה את כור הכוח הגרעיני הראשון אי פעם באזור, תחנת הכוח הגרעינית בראכּה (אנ'). איחוד האמירויות וארצות הברית חתמו על הסכם דו-צדדי לשיתוף פעולה גרעיני בדרכי שלום המשפר את הסטנדרטים הבין-לאומיים של אי הפצת נשק גרעיני.

מוחמד ייצג את האמירויות בוועידות הפסגה לביטחון גרעיני של 2012 ו-2014, שנערכו בדרום קוריאה ובהולנד (בהתאמה).

דת באיחוד האמירויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסלאם היא הדת הרשמית של איחוד האמירויות, ויש חוקים נגד חילול הקודש, נגד הפצת דתות שאינן אסלאם, ונגד המרת דת של מוסלמים לדת אחרת. החוקה של איחוד האמירויות הערביות מבטיחה את חופש הפולחן, אלא אם היא סותרת את תקנת הציבור או המוסר. ממשלת איחוד האמירויות שולטת ומפקחת באופן הדוק על קיום המצוות והמנהגים המוסלמיים. נדרש אישור ממשלתי לקיים הרצאות על הקוראן או להפצת תוכן הקשור לאסלאם, וזאת במאמץ להילחם בהטפה מבוזרת של קבוצות איסלאמיסטיות. כל האימאמים חייבים לקבל את משכורתם מממשלת איחוד האמירויות.

מוחמד ביקר את האפיפיור פרנציסקוס ב-2016, ובפברואר 2019, הוא קיבל את פניו של פרנציסקוס לאיחוד האמירויות, בסימן ביקור האפיפיור הראשון בחצי האי ערב. הגעתו של האפיפיור פרנציסקוס חלה במקביל לוועידה שכותרתה "ועידה גלובלית לאחווה אנושית". הכנס כלל שיחות וסדנאות על איך לטפח סובלנות דתית. במסגרת ביקור זה ערך האפיפיור פרנציסקוס את המיסה האפיפיורית הראשונה שנחגגה בחצי האי ערב בעיר הספורט זאיד בה נכחו 180,000 מתפללים מ-100 מדינות, כולל 4,000 מוסלמים.

במהלך השנים האחרונות, ממשלת האמירויות מקדמת את ההינדואיזם ובנתה כמה מקדשים הינדיים ברחבי המדינה.

מוחמד שירת כקצין במשמר האמירותי (הידוע כיום כמשמר הנשיאותי), כטייס בחיל האוויר של איחוד האמירויות, כמפקד חיל האוויר וההגנה האווירית של איחוד האמירויות, וכסגן הרמטכ"ל של הכוחות המזוינים. בשנת 2005 מונה לסגן המפקד העליון של הכוחות המזוינים של איחוד האמירויות, ובהתאם הועלה לדרגת סגן גנרל.

בתחילת שנות ה-90, מוחמד אמר לריצ'רד קלארק, אז עוזר מזכיר המדינה, שהוא רוצה לקנות את מטוס הקרב F-16. קלארק השיב שהוא בוודאי מתכוון ל-F-16A, הדגם שהפנטגון מכר לבעלות ברית אמריקאיות. מוחמד אמר שבמקום זאת הוא רוצה דגם חדש יותר שקרא עליו בשבוע התעופה, עם מערכת מכ"ם ונשק מתקדמת. קלארק אמר לו שהמודל הזה עדיין לא קיים; הצבא לא ביצע את המחקר והפיתוח הדרושים. מוחמד אמר שאיחוד האמירויות תשלם עבור המחקר והפיתוח. המשא ומתן שלאחר מכן נמשך שנים, ולפי קלארק "בסופו של דבר הוא קיבל F-16 טוב יותר ממה שהיה לחיל האוויר האמריקני".

מוחמד הפך את הג'יוג'יטסו לחובה בבתי הספר. בשנת 2014, הוא הקים את תנועת גיוס החובה לצבא, וגייס צעירים אמירויות להשתתף בשנה של מחנה אימונים. בתחילה, ניהל פיילוט בתוך משפחתו שלו והכריח את בנותיו שלו להשתתף וזאת כדי לשמש דוגמה אישית להצטרפות למחנה. הוא הזמין את האלוף מייק הינדמרש, לשעבר בדימוס ראש פיקוד המבצעים המיוחדים של אוסטרליה, לסייע בארגון מחדש של צבא האמירויות. על פי ה"ניו יורק טיימס", כתוצאה מהחזון של מוחמד, הכוחות המזוינים של איחוד האמירויות הערביות הפכו לצבא המצויד והמאומן הטוב ביותר באזור מלבד ישראל. תחת הנהגתו של מוחמד, הכוחות המזוינים של איחוד האמירויות הערביות זכו לכינוי הנפוץ כ"ספרטה הקטנה" על ידי גנרל הכוחות המזוינים של ארצות הברית ושר ההגנה האמריקני לשעבר, ג'יימס מאטיס, כתוצאה מהיכולות הצבאיות הפעילות והיעילות, למרות סדרי כוח האדם הקטנים שלהם.

פילנתרופיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד העניק במתנה 55 מיליון AED ליוזמה העולמית של האו"ם למלחמה בסחר בבני אדם, התחייב לגייס 100 מיליון דולר לקרן RLM - Reaching the Last Mile, התחייב ל-50 מיליון דולר לטובת מאמצי חיסונים לילדים באפגניסטן ופקיסטן, ותרם 30 מיליון דולר ל-Roll Back Malaria Partnership.

הקתדרה לידע מדעי ורפואי במחקר הסרטן באוניברסיטת טקסס נקראת על שמו של מוחמד לאחר תרומה למענק מימון ל-MD Anderson Cancer Center. הוא מארגן את מרתון הצדקה של זאיד בניו יורק מאז חנוכתו בשנת 2005. המירוץ מעלה את המודעות למחלות כליה, וההכנסות עוברות לקרן הלאומית לכליות של ארצות הברית.

מוחמד בן זאיד היה מעורב בהקמת מוזיאונים לאמנות, כמו הלובר אבו דאבי ב-2017 והגוגנהיים אבו דאבי ב-2012, וכן אתרי מורשת תרבותית כמו קַסְ֗ר אל-חוּסְ֗ן (אנ').

מוחמד היה מעורב במאמצים להגן על בזי בר, עופות חובתיים ועל הראם הערבי. הוא תרם מיליון דולר ליוזמה שמטרתה למנוע מקרי מוות של ציפורי בר הקשורות לקו מתח, כחלק מהשקת קרן שייח' מוחמד בין זאיד לשימור עופות דורסים בשווי 20 מיליון דולר. הוא עומד בראש הקרן לשימור מינים של מוחמד בן זאיד.

זן של לטאת עצים – Enyalioides binzayedi – נקרא על שמו של מוחמד לאחר שייסד את הקרן לשימור מינים על שמו, שסיפקה תמיכה כספית למשלחות שהובילו לגילוי המין בפארק הלאומי Cordillera Azul בפרו. בשנת 2017 נקרא על שמו Acer binzayedii, זן נדיר של עץ מייפל שנמצא ביער העננים ההררי של Jalisco שבמערב מקסיקו.

השייח' מוחמד בן זאיד נולד באל-עין ב-11 במרץ 1961, במה שהייתה אז חבר המדינות הטריטוריאליות.

הוא בנו השלישי של זאיד בן סולטאן אאל נהיאן, הנשיא הראשון של איחוד האמירויות הערביות ושליט אבו דאבי, ושל אשתו השלישית, שייח'ה פאטמה בנת מובארכ אל-כתבי (אנ').

למוחמד יש 16 אחים: חמדאן, הַזַּ֫אע, סעיד, עיסא, נהיאן, סייף, טחנון, מנצור, פלאח, ד'יאב, עומר, ח'אלד, ח'ליפה, סולטאן, נאצר ואחמד. בנוסף לאלה, יש לו כמה אחיות.

יש לו חמישה אחים מלאים צעירים יותר: חמדאן, הַזַּ֫אע, טחנון, מנצור ועבדאללה. הם מכונים בני פאטמה, על שם אימם.

נשוי ואב לתשעה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Rhodes, Ben (2018-10-12). "A Fatal Abandonment of American Leadership". The Atlantic (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-10-13.
  2. ^ "The ambitious United Arab Emirates". The Economist. 6 באפריל 2017. נבדק ב-11 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Despots are pushing the Arab world to become more secular". The Economist. 2 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "UAE leader returns after lengthy unexplained absence". Middle East Eye. נבדק ב-27 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ D. Kirkpatrick, David (2 ביוני 2019). "The Most Powerful Arab Ruler Isn't M.B.S. It's M.B.Z." The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Worth, Robert F. (2020-01-09). "Mohammed bin Zayed's Dark Vision of the Middle East's Future". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-01-12.
  7. ^ "Mohammad Bin Zayed named among Time's 100 most influential people 2019". Gulf News. 18 באפריל 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ שליט אבו דאבי נבחר לנשיא החדש של איחוד האמירויות, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2022
  9. ^ https://www.bloomberg.com/features/2023-worlds-richest-families/