לדלג לתוכן

סליחות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
עריכה משמעותית- סידור, הגהה, תיקון ניסוח משובש, הוספת תוכן, ניטרליות בין אשכנזים לספרדים.
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:SLICHOT343.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אמירת סליחות ב[[כותל המערבי]]]]
[[קובץ:SLICHOT343.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אמירת סליחות ב[[כותל המערבי]]]]
[[קובץ:Slichot22.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות ב[[ערב יום הכיפורים]] תשע"א 2010]]
[[קובץ:Slichot22.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות ב[[ערב יום הכיפורים]] תשע"א 2010]]
[[קובץ:Yom_Kippur_5669.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרי תפילות ל[[יום הכיפורים]] [[תרס"ט]] ב[[בית הכנסת הישן אוהל יעקב (מינכן)|בית הכנסת אוהל יעקב הישן]] ב[[מינכן]], עם רשימת הסליחות שנבחרה לאותה השנה]]
'''סליחות''' הוא שם כולל למגוון קטעי [[פסוק]]ים, [[תפילה (יהדות)|תפילה]] ו[[פיוט]]ים, שיש בהם מוטיבים של הבעת [[חרטה]], [[קינה]] על [[חורבן בית המקדש|החורבן]] ותפילה ל[[גאולה]], הנאמרים בחודש [[אלול]], ב[[עשרת ימי תשובה]] וגם, לפי כמה [[מנהג (יהדות)|מנהגים]], בימי [[תענית ציבור]].
[[קובץ:Slichot polin.jpg|ממוזער|סליחות כמנהג פולין, [[למברג]], [[תקצ"ח]]]]
[[קובץ:Slichot hannover 1840.jpg|ממוזער|סליחות כמנהג [[פולין]], [[בוהמיה]], [[מורביה]], [[דנמרק]], [[הונגריה]] ו[[אנגליה]] נדפס ב[[הנובר]], [[ת"ר]]]]
[[קובץ:Shaary tshuva.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער '''שערי תשובה''', סידור סליחות. נדפס ב[[ליבורנו]] [[תרמ"ח]] [[1888]]]]
'''סליחות''' הוא שם כולל למגוון קטעי [[פסוק]]ים, [[תפילה (יהדות)|תפילות]] ו[[פיוט]]ים. המוטיב המרכזי בסליחות הוא הבעת [[חרטה]] ובקשה ל[[סליחה]] ולמחילה. חלק מפיוטי הסליחות הם [[קינה|קינות]] על [[חורבן בית המקדש|החורבן]] ועל [[גלות (יהדות)|הגלות]], ותפילה לשיבה ל[[ארץ ישראל]] ול[[גאולה]]. בדרך כלל, נושאות הסליחות ה[[יהדות ארצות האסלאם|ספרדיות]] אופי אישי ותוכנן הוא אפסות האדם מול בוראו ובקשת מחילה פרטית. לסליחות ה[[יהדות אשכנז|אשכנזיות]], לעומתן, אופי לאומי יותר והן עוסקות לא מעט בזיקה שבין הכפרה ל[[גאולה]].


בעיקר חוזרת בהם הבקשה ל[[סליחה]] ולמחילה. בדרך כלל, נושאות הסליחות ה[[מגורשי ספרד|ספרדיות]] אופי אישי ותוכנן הוא אפסות האדם מול בוראו ובקשת מחילה פרטית, לסליחות ה[[אשכנז]]יות, לעומתן, אופי לאומי יותר והן עוסקות לא מעט בזיקה שבין הכפרה ל[[גאולה]]. סוגה ייחודית של פיוטי סליחות הם אלה המתארים את [[עקדת יצחק]] ומכונים משום כך "עקדות".
סוגה ייחודית של פיוטי סליחות הם אלה המתארים את [[עקדת יצחק]] ומכונים משום כך "עקדות".


השימוש במילה "סליחות" סתם מכוון אל הסליחות באלול ובעשרת ימי תשובה. הערך מתייחס בעיקר לסליחות האלו.
השימוש במילה "סליחות" ללא פרוט, מכוון לקטעים הנאמרים בחודש [[אלול]], וב[[עשרת ימי תשובה]]. ראה פרוט על סליחות נוספות תחת הכותרת [[סליחות#סליחות במועדים אחרים|סליחות במועדים אחרים]].


==זמני אמירת הסליחות באלול ותשרי==
==זמני אמירת הסליחות באלול ותשרי==

===הימים בהם מתחילים לומר סליחות===
===הימים בהם מתחילים לומר סליחות===
במרוצת הדורות נוצרו מנהגים שונים בנוגע לזמן ימי הסליחות. הספרדים ו[[יהדות תימן|התימנים]] אומרים אותן החל מ[[ראש חודש]] אלול, לפי פסיקת ה[[שולחן ערוך]], אלא שבראש חודש עצמו אין אומרים סליחות, ועל כן מתחילים לאמרם מליל ב' באלול, ואם חל בשבת - ממוצאי שבת, ליל [[ג' באלול]]. חלק מעדות ה[[יהדות תימן|תימנים]] מתחילות לאומרן מיום [[ט"ו באלול]], שהוא מחציתו של החודש.
במרוצת הדורות נוצרו מנהגים שונים בנוגע לזמן ימי הסליחות.
הבדל מפורסם יש בין [[יהדות אשכנז]] ל[[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|יהדות ספרד]] באמירת הסליחות.

הספרדים ו[[יהדות תימן|התימנים]] אומרים אותן החל מ[[ראש חודש]] אלול, לפי פסיקת ה[[שולחן ערוך]] (אלא שבראש חודש עצמו אין אומרים סליחות, ועל כן מתחילים לאמרם מליל ב' באלול, ואם חל בשבת - ממוצאי שבת, ליל [[ג' באלול]]), חלק מעדות ה[[יהדות תימן|תימנים]] מתחילים לאמרן מיום [[ט"ו באלול]], שהוא מחציתו של החודש{{דרוש מקור}}, ואילו האשכנזים, הנוהגים לפי פסיקת ה[[רמ"א]], נוהגים להתחיל תמיד לומר את הסליחות ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|1=ובעקבות כך חובר הפיוט [[במוצאי יום מנוחה]], הנאמר על ידי קהילות אשכנז בליל הסליחות הראשון.}} ובלבד שיהיו לפחות ארבעה ימי אמירת סליחות לפני [[ראש השנה]]. על כן, אם ראש השנה חל בחציו השני של השבוע, מתחילים לומר החל מתחילת השבוע שחל בו ראש השנה, ואם ראש השנה חל בחצי הראשון של השבוע, החל מתחילת השבוע הקודם, על פי הפירוט הבא:

<div style="text-align: center;">
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#dcdcdc"
| '''כאשר היום הראשון של ראש השנה {{ש}} (א' בתשרי) חל ביום:''' || '''תחילת אמירת הסליחות למנהג האשכנזים:'''
|-
| שני || מוצאי שבת פרשת כי-תבוא, ליל כ"ב באלול
|-
| שלישי || מוצאי שבת פרשת כי-תבוא, ליל כ"א באלול
|-
| חמישי || מוצאי שבת פרשת נצבים-וילך, ליל כ"ו באלול
|-
| שבת || מוצאי שבת פרשת נצבים-וילך, ליל כ"ד באלול
|-
|}
</div>


ימי הסליחות הבולטים (אצל האשכנזים) הם היום הראשון, בו אומרים את הפיוט "[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]", [[ערב ראש השנה]] בו אומרים סליחות ופיוטים רבים ומכונה "[[זכור ברית]]" על שם הפיוט המרכזי, והסליחות האחרונות בעשרת ימי תשובה (מלבד [[ערב יום הכיפורים]]) המכונים "[[שלוש עשרה מידות הרחמים|שלוש עשרה מידות]]" (בקצת מנהגי האשכנזים, פיוט זה נאמר ביום אחר), בהם אומרים את פיוט [[אזכרה (פיוט)|אזכרה - שלוש עשרה מידות]].
לעומתם, האשכנזים, נוהגים להתחיל לומר את הסליחות תמיד ב[[מוצאי שבת]], ובלבד שיהיו לפחות ארבעה ימי אמירת סליחות לפני [[ראש השנה]]. על כן, אם ראש השנה חל בחציו השני של השבוע (ביום ה' או בשבת), מתחילים לומר את הסליחות בתחילת השבוע שחל בו ראש השנה, ואם ראש השנה חל בחציו הראשון של השבוע (ביום ב' או ג'), בתחילת השבוע הקודם. היום הראשון שבסליחות האשכנזיות, בו אומרים את הפיוט "[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]]", הוא מהימים הבולטים שבסליחות אלו. ימי סליחות בולטים נוספים בסדר האשכנזי, הם [[ערב ראש השנה]] בו אומרים סליחות ופיוטים רבים, המכונה "[[זכור ברית]]" על שם הפיוט המרכזי, והסליחות האחרונות שלפני [[ערב יום הכיפורים]] המכונות "[[שלוש עשרה מידות הרחמים|שלוש עשרה מידות]]" (בחלק ממנהגי האשכנזים, פיוט זה נאמר ביום אחר), בהם אומרים את פיוט [[אזכרה אלהים ואהמיה]].


===הזמן ביום בו אומרים סליחות===
===הזמן ביום בו אומרים סליחות===
מתוך פיוטי סליחות שונים, ניכר שבעת חיבורם נהגו לומר את הסליחות בשעת חצות, או בשעת בוקר מוקדמת מאוד, טרם [[עלות השחר]]. מטעם זה, ב[[יהדות תימן]] קוראים לסליחות "אשמורות". כיום, יש שממשיכים במנהגים אלו, ועל פי רוב הסליחות נאמרות בבוקר לפני [[תפילת שחרית]], גם כאשר היא מאוחרת יותר. יש המתקשים לקום מוקדם מהרגלם לאמירת הסליחות, ולכן אומרים אותן בסמוך ל[[תפילת מנחה]] (לפניה או לאחריה). בקהילות הספרדיות של מערב אירופה נהוג לומר סליחות מקוצרות כחלק מ[[תפילת ערבית]]{{הערה|1=ראו: הרב שם טוב גאגין, כתר שם טוב, חלק שישי עמוד 13 המציין כי "המנהג בלונדון ואמשטרדם שנוהגים לומר סליחות קצר ומלוקט בערבית, מזה שאומרים באשמורת. ואומרים אותו קודם קדיש תתקבל...". ראו גם: הרב דוד די סולה פול, סידור כפי מנהג הספרדים באמריקא עם תרגום אנגלי, ניו יורק, 2001 עמוד 392}}.
[[קובץ:Yom_Kippur_5669.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרי תפילות ל[[יום הכיפורים]] [[תרס"ט]] ב[[בית הכנסת הישן אוהל יעקב (מינכן)|בית הכנסת אוהל יעקב הישן]] ב[[מינכן]], עם רשימת הסליחות שנבחרה לאותה השנה]]
[[קובץ:Slichot polin.jpg|ממוזער|סליחות כמנהג פולין, [[למברג]], [[תקצ"ח]]]]
[[קובץ:Slichot hannover 1840.jpg|ממוזער|סליחות כמנהג [[פולין]], [[בוהמיה]], [[מורביה]], [[דנמרק]], [[הונגריה]] ו[[אנגליה]] נדפס ב[[הנובר]], [[ת"ר]]]]
[[קובץ:Shaary tshuva.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער '''שערי תשובה''', סידור סליחות. נדפס ב[[ליבורנו]] [[תרמ"ח]] [[1888]]]]
המנהג הקדום, המקובל גם כיום בכמה קהילות, הוא לומר את הסליחות בשעת בוקר מוקדמת מאוד, טרם [[עלות השחר]]. מטעם זה ב[[יהדות תימן]] קוראים לסליחות "אשמורות". בקהילות אחרות, בהן [[תפילת שחרית]] מאוחרת יותר הסליחות נאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית או בסמוך ל[[תפילת מנחה]] (לפניה או לאחריה). ישנם גם הנוהגים לאמר את הסליחות בחצות הלילה. בקהילות הספרדיות של מערב אירופה נהוג לומר סליחות מקוצרות כחלק מ[[תפילת ערבית]]{{הערה|1=ראו: הרב שם טוב גאגין, כתר שם טוב, חלק שישי עמוד 13 המציין כי "המנהג בלונדון ואמשטרדם שנוהגים לומר סליחות קצר ומלוקט בערבית, מזה שאומרים באשמורת. ואומרים אותו קודם קדיש תתקבל...". ראו גם: הרב דוד די סולה פול, סידור כפי מנהג הספרדים באמריקא עם תרגום אנגלי, ניו יורק, 2001 עמוד 392}}.


ישנם פוסקים האוסרים לאמר סליחות מתחילת הלילה עד [[חצות הלילה]], לפי ה[[קבלה]] הקובעת שהחצי הראשון של הלילה הוא זמן של דין ולא של רחמים. אולם ישנם שכתבו שמותר לאמר סליחות מתחילת האשמורת התיכונה של הלילה, כלומר משעתיים לפני חצות{{הערה|{{HebrewBooks|[[שלום פרלוב]]|משמרת שלום|8944|ורשה, תרס"א, סי׳ מא|עמוד=112}}}}, וכך נהוג במספר קהילות אשכנזיות. הסליחות הראשונות של האשכנזים נאמרות במוצאי שבת, ורווח המנהג לאומרן דווקא בלילה במקום לפני תחילת שחרית. בחלק מהקהילות נהוג לאומרן לפני חצות הלילה.
ישנם פוסקים האוסרים לאמר סליחות מתחילת הלילה עד [[חצות הלילה]], היות שעל פי ה[[קבלה]], החצי הראשון של הלילה הוא זמן דין, ואין לבקש בו רחמים. אולם ישנם שכתבו שמותר לאמר סליחות מתחילת האשמורת התיכונה של הלילה, כלומר משעתיים לפני חצות{{הערה|{{HebrewBooks|[[שלום פרלוב]]|משמרת שלום|8944|ורשה, תרס"א, סי׳ מא|עמוד=112}}}}, וכך נהוג במספר קהילות אשכנזיות. בסליחות הראשונות של האשכנזים, הנאמרות במוצאי שבת, רווח המנהג לאומרן דווקא בלילה, ולא לפני תחילת שחרית, ולכן קהילות נוספות נוהגות לאומרן לפני חצות הלילה.


===זמן סיום אמירת הסליחות===
===זמן סיום אמירת הסליחות===
לפי רוב המנהגים, אמירת הסליחות נמשכת עד ט' בתשרי, [[ערב יום הכיפורים]] (וכן נאמרים סליחות ביו"כ עצמו), למעט מנהג [[חב"ד ליובאוויטש|חסידות חב"ד ליובאוויטש]], בה רווח המנהג לומר סליחות רק עד [[צום גדליה]], כאשר הסליחות עד ערב ראש השנה נאמרות בנפרד מסדר התפילה, ואילו הסליחות ביום צום גדליה נאמרות כחלק מן התפילה, כמו בשאר הצומות.
לפי רוב המנהגים, אמירת הסליחות שמחוץ לתפילה נמשכת עד ט' בתשרי, [[ערב יום הכיפורים]], וביום הכפורים עצמו משולבים קטעי סליחות בתוך התפילות וביניהן. מנהג [[חסידות חב"ד]] שונה, ולפיו אומרים סליחות רק עד [[צום גדליה]], כאשר הסליחות עד ערב ראש השנה נאמרות בנפרד מסדר התפילה, ואילו הסליחות ביום צום גדליה נאמרות כחלק מן התפילה, כמו בשאר הצומות. ובאר הרב [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]], שלשיטתם התוספת בעבודת ה' שבדיבור תמה בר"ה, וממנו ואילך מוסיפים במעשה ובמחשבה.{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA סליחות בחב"דפדיה]}}


==תוכן הסליחות==
==תוכן הסליחות==
הסליחות מורכבות מפסוקים, תפילות וקטעי פיוט, הנעים במידה רבה סביב נוסח ה[[תחנון]], הכולל: [[וידוי (יהדות)|וידוי]], [[שלוש עשרה מידות הרחמים]], ונוסח נפילת אפים.


קטעי הפיוט נכתבו ב[[ימי הביניים]]. בין כותביהם נמצאים רבנים מפורסמים כרבי [[שלמה הבבלי]], [[רבנו גרשום]], רבי [[שלמה אבן גבירול]], [[רש"י]], רבי [[אלעזר מוורמייזא]] ועוד.
הסליחות מורכבות מקטעי פיוט, וידוי, פסוקים ומאמירת [[מידות הרחמים|שלוש עשרה מידות]].
קטעי הפיוט נכתבו ב[[ימי הביניים]]. בין כותביהם נמצאים רבנים מפורסמים כ[[רבנו גרשום]], [[רש"י]], רבי [[שלמה אבן גבירול]], רבי [[אלעזר מוורמס]], רבי [[שלמה הבבלי]] ועוד.


בנוסח הסליחות יש הבדל בין אשכנזים וספרדים: האשכנזים נוהגים לשמר תבנית קבועה המורכבת משלוש עשרה מידות, וידוי ופסוקים עם פיוטים מתחלפים מדי יום בעוד שנוסח הספרדים הוא אחיד בכל יום. כמו כן רוב הפיוטים שונים בין העדות השונות. במספר קהילות בצפון אפריקה קיימים מחזורי סליחות הכוללים פיוטים המתחלפים לימים השונים כגון [[שפתי רננות]] של [[יהדות לוב|יהודי לוב]] ו[[יהדות ג'רבה|ג'רבא]] שמכיל מעמדי סליחות לימי שני, חמישי ושבת (בשאר הימים נאמרות הסליחות הספרדיות) וסליחות כפי מנהג גרדאיא ב[[אלג'יריה]].
בכל נוסחי הסליחות, פותחים באמירת מזמור [[אשרי יושבי ביתך]] ובחצי [[קדיש]], וחותמים בפיוט שומר ישראל ובקדיש תתקבל. הנוסח האשכנזי משמר תבנית קבועה המורכבת משלוש עשרה מידות, וידוי ופסוקים עם פיוטים מתחלפים מדי יום, בעוד שהנוסח הספרדי אינו משתנה. כמו כן, יש פיוטים הנאמרים רק בחלק מהעדות.
בנוסף קיימים בתוך האשכנזים הבדלים בין קהילות שונות לגבי סדר אמירת הפיוטים וימיהם (ידועים בעיקר נוסח פולין ונוסח ליטא). ב[[נוסח איטליה]] היה קיים עד לתקופה האחרונה מנהג עתיק, לפיו נתונים הפיוטים (המהווים חלק מהסליחות) לבחירתו האישית של ה[[שליח ציבור|חזן]], ברם בתקופה האחרונה נתקבע מעין נוסח אחיד של פיוטים בקהלות שעדיין שומרות על מנהג זה (בעיקר בערים [[מילאנו]] ו[[טורינו]]){{הערה|1=מנחם עמנואל הרטום, מחזור מנהג איטלייאני, כרך ב: ראש השנה, שלוש רגלים, סליחות, ירושלים תשס"ה עמוד 953.}}.


במספר קהילות בצפון אפריקה קיימים סדרי סליחות הכוללים פיוטים מתחלפים לימים שונים, כגון [[שפתי רננות]] של [[יהדות לוב|יהודי לוב]] ו[[יהדות ג'רבה|ג'רבא]] שמכיל מעמדי סליחות לימי שני, חמישי ושבת (בשאר הימים נאמרות הסליחות הספרדיות הרגילות) וסליחות כפי מנהג גרדאיא ב[[אלג'יריה]]. בנוסף, קיימים בתוך האשכנזים הבדלים בין קהילות שונות לגבי סדר אמירת הפיוטים וימיהם (ידועים בעיקר נוסח פולין ונוסח ליטא). ב[[נוסח איטליה]] היה קיים עד לתקופה האחרונה מנהג עתיק, לפיו נתונים הפיוטים (המהווים חלק מהסליחות) לבחירתו האישית של ה[[שליח ציבור|חזן]], ברם בתקופה האחרונה נתקבע מעין נוסח אחיד של פיוטים בקהלות שעדיין שומרות על מנהג זה (בעיקר בערים [[מילאנו]] ו[[טורינו]]){{הערה|1=מנחם עמנואל הרטום, מחזור מנהג איטלייאני, כרך ב: ראש השנה, שלוש רגלים, סליחות, ירושלים תשס"ה עמוד 953.}}.
==מעמדן של הסליחות בתפילה==
למרות שסדר הסליחות אינו כולל [[תפילת עמידה]], הוא נתפש, מבחינה מסוימת, כ[[תפילה]] בפני עצמה. כך, למשל, הוא נפתח באמירת "[[אשרי יושבי ביתך|אשרי]]", בסופו נערכת [[נפילת אפיים]], ולאחריו נאמר [[קדיש תתקבל]] הנאמר, בדרך כלל, אך ורק אחרי תפילת העמידה. הרמב"ם התנגד לאמירת הקדיש אחרי הסליחות


===מעמדן של הסליחות===
==מהסליחות==
למרות שסדר הסליחות אינו כולל [[תפילת עמידה]], הוא נתפס, מבחינה מסוימת, כ[[תפילה]] בפני עצמה. שורש תפישה זו, בכך שהסדר נפתח באמירת "[[אשרי יושבי ביתך|אשרי]]", בסופו נערכת [[נפילת אפיים]], ולאחריו נאמר [[קדיש תתקבל]] הנאמר, בדרך כלל, אך ורק אחרי תפילת העמידה. אמנם, הרמב"ם התנגד לאמירת הקדיש אחרי הסליחות.{{מקור}}


==פיוטים בולטים==
{| class="wikitable"
{| class="wikitable"
! הנשמה לך !! אדון הסליחות !! מכניסי רחמים
! הנשמה לך !! אדון הסליחות !! מכניסי רחמים
שורה 72: שורה 52:
: כי אל חנון ורחום שמך"
: כי אל חנון ורחום שמך"
|
|
:"אדון הסליחות, בוחן לבבות
:"אדון הסליחות, בוחן לבבות,
: גולה עמוקות, דובר צדקות
: גולה עמוקות, דובר צדקות,
: חטאנו לפניך – רחם עלינו.
: חטאנו לפניך – רחם עלינו.
: הדור בנפלאות, ותיק בנחמות
: הדור בנפלאות, ותיק בנחמות,
: זוכר ברית אבות, חוקר כליות"
: זוכר ברית אבות, חוקר כליות,
:חטאנו לפניך – רחם עלינו."
|
|
:"מכניסי רחמים,
:"מכניסי רחמים,
שורה 84: שורה 65:
|}
|}


הפיוט [[אדון הסליחות]] הוא הפיוט המפורסם ביותר ב[[תרבות ישראלית|תרבות הישראלית]], ומסמל עבור רבים את אווירת הסליחות ויום הכפורים. הפיוט מקובל בכל קהילות הספרדים, מ[[יהדות מרוקו]] שבמערב ועד [[יהדות הודו]] שבמזרח. בנוסף, הפיוט מושר בנוסח איטליה ואף בנוסח חב"ד.{{הערה|[http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/Song/Pages/Song.aspx?SongID=85#4,30,539,107 אדון הסליחות] ב[[קהילות שרות|אתר הפיוט והתפילה]].}}
: סליחת "[[מכניסי רחמים]]" עוררה פולמוס סוער, שכן היא נראית כתפילה אל ה[[מלאך|מלאכים]], דבר המנוגד ל[[עיקרי האמונה היהודית|עיקר האמונה החמישי]] לפי ה[[רמב"ם]]. עם זאת, ניתנו פירושים המצדיקים את אמירתה, כגון: "אינו אלא דרך שפלות ועבדות שמדבר אל המלך, ליועציו לדבר למלך שהוא בוש לקרוב אל המלך ואין זה דרך אמצעי כלל"{{הערה|[[שו"ת]] [[מהר"י ברונא]], רע"ה.}}. עם זאת, עדיין יש רבים שאינם אומרים אותה.
===מכניסי רחמים===
{{הפניה לערך מורחב|מכניסי רחמים}}
סליחת "מכניסי רחמים" עוררה פולמוס סוער, שכן הוא כתפילה אל ה[[מלאך|מלאכים]], דבר המנוגד לדברי רבי יודן בתלמוד הירושלמי: {{הדגשה|רַבִּי יודָן אָמַר...לא יִצְוַוח, לֹא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַּבְרִיאֵל, אֵלָא לִי יִצְוַוח, וַאֲנִי עוֹנֶה לוֹ מִיָּד.||ירושלמי ברכות ט א}}, וכן ל[[עיקרי האמונה היהודית|עיקר האמונה החמישי]] לפי ה[[רמב"ם]]. לעומת המתנגדים, התומכים מסתיעים בכך שהתפילה מופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון, וכן במאמרי חז"ל דוגמת {{הדגשה|למה יוצאין לבית הקברות...וחד <small>(ואחד האמוראים)</small> אמר: כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים||תענית טז א}}, וכן {{הדגשה|ויעלו בנגב...הלך ונשתטח על קברי אבות...אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים||סוטה לד ב}}. התומכים באמירתו, מחלקים בין בקשה מהמתים או המלאכים עצמם, שאסורה, לבין הבקשה שיבקשו מהבורא רחמים, ובפיוט, שיכניסו את תפילותינו. אחרים{{הערה|[[שו"ת]] [[מהר"י ברונא]], רע"ה.}}, טענו שבתפילה זו הכוונה לבקשה מהבורא עצמו, בדרך מכובדת: {{ציטוטון|אינו אלא דרך שפלות ועבדות שמדבר אל המלך, ליועציו לדבר למלך שהוא בוש לקרוב אל המלך ואין זה דרך אמצעי כלל}}.


הפולמוס לא הוכרע, וגם בימינו, יש האומרים אותו ויש הנמנעים מאמירתו.
==סליחות במועדים אחרים==
ברוב הקהילות נהוג לומר סליחות גם ב[[עשרה בטבת]], ב[[תענית אסתר]], ב[[י"ז בתמוז]], ב[[צום גדליה]] וב[[בה"ב|תענית בה"ב]].


==סליחות במועדים אחרים==
כמו כן נהוג בקהילות רבות לומר סליחות בערב [[ראש חודש]], יום המכונה [[יום כיפור קטן]].
האשכנזים נוהגים לומר סליחות גם ב[[תענית#התעניות הקבועות|תעניות הקבועות]] בלוח העברי, וב[[בה"ב|תענית בה"ב]], וסליחות אלו נאמרות כחלק מהתפילה. גם הספרדים מוסיפים בצומות קטעים רבים לתחנון, אולם הם מכנים תוספת זו "תחנון לצום גדליה", וכדומה. ההשלכה המעשית לשינוי תפיסתי זה, היא בצום גדליה, כאשר אומרים סליחות לפני התפילה (למעט מנהג חב"ד הנ"ל). האשכנזים, המכנים גם את התוספת שבתפילה "סליחות", אינם אומרים אותה, שכן כבר אמרוה לפני התפילה. אבל הספרדים, אומרים סליחות לפני התפילה, וגם מאריכים את התחנון שבתפילה.
כמו כן, נהוג בקהילות רבות, ביחוד אשכנזיות, לומר סליחות בערב [[ראש חודש]], יום המכונה [[יום כיפור קטן]]. יש מהמתענים בימי ה[[שובבי"ם]], המוסיפים בתענית זו סליחות ותחנונים.


ב[[יהדות פולין]] נהגו לומר סליחות ב[[כ' בסיוון]] על פי תקנת ה[[שבתי כהן|ש"ך]] וו[[ועד ארבע ארצות]] לזכר [[גזרות ת"ח ות"ט]]. מנהג זה השתמר מחוץ לפולין רק ב[[חסידות בעלז]]. יום זה נקבע כיום תענית כבר בזמן הראשונים עקב [[עלילת דם#עלילת הדם בבלואה|עלילת הדם בבלואה]] בצרפת בשנת [[ד'תתקל"א]] [[1171]] ואף אז נקבעו סליחות ליום זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44191&pgnum=59 ראו כאן].}}.
ב[[יהדות פולין]] נהגו לומר סליחות ב[[כ' בסיוון]] על פי תקנת ה[[שבתי כהן|ש"ך]] וו[[ועד ארבע ארצות]] לזכר [[גזרות ת"ח ות"ט]]. מנהג זה השתמר מחוץ לפולין רק ב[[חסידות בעלז]]. יום זה נקבע כיום תענית כבר בזמן הראשונים עקב [[עלילת דם#עלילת הדם בבלואה|עלילת הדם בבלואה]] בצרפת בשנת [[ד'תתקל"א]] [[1171]] ואף אז נקבעו סליחות ליום זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44191&pgnum=59 ראו כאן].}}.


בעבר היו מוסיפים ברכות ב[[תפילת שמונה עשרה]] בתעניות מיוחדות כגון [[תעניות גשמים|תענית על עצירת הגשמים]]. כמו כן בכל תענית ציבור היו אומרים פסוקי ותפילות סליחה{{הערה|מסכת מגילה ל' עמוד ב', [[תנא דבי אליהו]] זוטא פרק כ"ג.}}. כמו כן בקהילות אירופה היו מנהגים שונים על פיוטי סליחות במועדים מיוחדים, כמו השבת השנייה של [[ספירת העומר]] או בשבתות של ימי [[בין המצרים]].
בעבר היו מוסיפים ברכות ב[[תפילת שמונה עשרה]] בתעניות מיוחדות{{הבהרה|סיבה=היש עוד חוץ מתעניות הגשמים? איזה?}} כגון [[תעניות גשמים|תענית על עצירת הגשמים]].{{מקור}} כמו כן, בכל תענית ציבור היו אומרים פסוקי ותפילות סליחה{{הערה|{{בבלי|מגילה|ל|ב}}, וכן: [[תנא דבי אליהו]] זוטא פרק כ"ג.{{הבהרה|סיבה=אין פרק כ"ג בתד"א זוטא. שגיאת העתקה?}}. כמו כן בקהילות אירופה היו מנהגים שונים על פיוטי סליחות במועדים מיוחדים, כמו השבת השנייה של [[ספירת העומר]] או בשבתות של ימי [[בין המצרים]].


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־16:40, 18 באוקטובר 2016

אמירת סליחות בכותל המערבי
רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010
סדרי תפילות ליום הכיפורים תרס"ט בבית הכנסת אוהל יעקב הישן במינכן, עם רשימת הסליחות שנבחרה לאותה השנה
סליחות כמנהג פולין, למברג, תקצ"ח
סליחות כמנהג פולין, בוהמיה, מורביה, דנמרק, הונגריה ואנגליה נדפס בהנובר, ת"ר
שער שערי תשובה, סידור סליחות. נדפס בליבורנו תרמ"ח 1888

סליחות הוא שם כולל למגוון קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים. המוטיב המרכזי בסליחות הוא הבעת חרטה ובקשה לסליחה ולמחילה. חלק מפיוטי הסליחות הם קינות על החורבן ועל הגלות, ותפילה לשיבה לארץ ישראל ולגאולה. בדרך כלל, נושאות הסליחות הספרדיות אופי אישי ותוכנן הוא אפסות האדם מול בוראו ובקשת מחילה פרטית. לסליחות האשכנזיות, לעומתן, אופי לאומי יותר והן עוסקות לא מעט בזיקה שבין הכפרה לגאולה.

סוגה ייחודית של פיוטי סליחות הם אלה המתארים את עקדת יצחק ומכונים משום כך "עקדות".

השימוש במילה "סליחות" ללא פרוט, מכוון לקטעים הנאמרים בחודש אלול, ובעשרת ימי תשובה. ראה פרוט על סליחות נוספות תחת הכותרת סליחות במועדים אחרים.

זמני אמירת הסליחות באלול ותשרי

הימים בהם מתחילים לומר סליחות

במרוצת הדורות נוצרו מנהגים שונים בנוגע לזמן ימי הסליחות. הספרדים והתימנים אומרים אותן החל מראש חודש אלול, לפי פסיקת השולחן ערוך, אלא שבראש חודש עצמו אין אומרים סליחות, ועל כן מתחילים לאמרם מליל ב' באלול, ואם חל בשבת - ממוצאי שבת, ליל ג' באלול. חלק מעדות התימנים מתחילות לאומרן מיום ט"ו באלול, שהוא מחציתו של החודש.

לעומתם, האשכנזים, נוהגים להתחיל לומר את הסליחות תמיד במוצאי שבת, ובלבד שיהיו לפחות ארבעה ימי אמירת סליחות לפני ראש השנה. על כן, אם ראש השנה חל בחציו השני של השבוע (ביום ה' או בשבת), מתחילים לומר את הסליחות בתחילת השבוע שחל בו ראש השנה, ואם ראש השנה חל בחציו הראשון של השבוע (ביום ב' או ג'), בתחילת השבוע הקודם. היום הראשון שבסליחות האשכנזיות, בו אומרים את הפיוט "במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה", הוא מהימים הבולטים שבסליחות אלו. ימי סליחות בולטים נוספים בסדר האשכנזי, הם ערב ראש השנה בו אומרים סליחות ופיוטים רבים, המכונה "זכור ברית" על שם הפיוט המרכזי, והסליחות האחרונות שלפני ערב יום הכיפורים המכונות "שלוש עשרה מידות" (בחלק ממנהגי האשכנזים, פיוט זה נאמר ביום אחר), בהם אומרים את פיוט אזכרה אלהים ואהמיה.

הזמן ביום בו אומרים סליחות

מתוך פיוטי סליחות שונים, ניכר שבעת חיבורם נהגו לומר את הסליחות בשעת חצות, או בשעת בוקר מוקדמת מאוד, טרם עלות השחר. מטעם זה, ביהדות תימן קוראים לסליחות "אשמורות". כיום, יש שממשיכים במנהגים אלו, ועל פי רוב הסליחות נאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית, גם כאשר היא מאוחרת יותר. יש המתקשים לקום מוקדם מהרגלם לאמירת הסליחות, ולכן אומרים אותן בסמוך לתפילת מנחה (לפניה או לאחריה). בקהילות הספרדיות של מערב אירופה נהוג לומר סליחות מקוצרות כחלק מתפילת ערבית[1].

ישנם פוסקים האוסרים לאמר סליחות מתחילת הלילה עד חצות הלילה, היות שעל פי הקבלה, החצי הראשון של הלילה הוא זמן דין, ואין לבקש בו רחמים. אולם ישנם שכתבו שמותר לאמר סליחות מתחילת האשמורת התיכונה של הלילה, כלומר משעתיים לפני חצות[2], וכך נהוג במספר קהילות אשכנזיות. בסליחות הראשונות של האשכנזים, הנאמרות במוצאי שבת, רווח המנהג לאומרן דווקא בלילה, ולא לפני תחילת שחרית, ולכן קהילות נוספות נוהגות לאומרן לפני חצות הלילה.

זמן סיום אמירת הסליחות

לפי רוב המנהגים, אמירת הסליחות שמחוץ לתפילה נמשכת עד ט' בתשרי, ערב יום הכיפורים, וביום הכפורים עצמו משולבים קטעי סליחות בתוך התפילות וביניהן. מנהג חסידות חב"ד שונה, ולפיו אומרים סליחות רק עד צום גדליה, כאשר הסליחות עד ערב ראש השנה נאמרות בנפרד מסדר התפילה, ואילו הסליחות ביום צום גדליה נאמרות כחלק מן התפילה, כמו בשאר הצומות. ובאר הרב מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), שלשיטתם התוספת בעבודת ה' שבדיבור תמה בר"ה, וממנו ואילך מוסיפים במעשה ובמחשבה.[3]

תוכן הסליחות

הסליחות מורכבות מפסוקים, תפילות וקטעי פיוט, הנעים במידה רבה סביב נוסח התחנון, הכולל: וידוי, שלוש עשרה מידות הרחמים, ונוסח נפילת אפים.

קטעי הפיוט נכתבו בימי הביניים. בין כותביהם נמצאים רבנים מפורסמים כרבי שלמה הבבלי, רבנו גרשום, רבי שלמה אבן גבירול, רש"י, רבי אלעזר מוורמייזא ועוד.

בכל נוסחי הסליחות, פותחים באמירת מזמור אשרי יושבי ביתך ובחצי קדיש, וחותמים בפיוט שומר ישראל ובקדיש תתקבל. הנוסח האשכנזי משמר תבנית קבועה המורכבת משלוש עשרה מידות, וידוי ופסוקים עם פיוטים מתחלפים מדי יום, בעוד שהנוסח הספרדי אינו משתנה. כמו כן, יש פיוטים הנאמרים רק בחלק מהעדות.

במספר קהילות בצפון אפריקה קיימים סדרי סליחות הכוללים פיוטים מתחלפים לימים שונים, כגון שפתי רננות של יהודי לוב וג'רבא שמכיל מעמדי סליחות לימי שני, חמישי ושבת (בשאר הימים נאמרות הסליחות הספרדיות הרגילות) וסליחות כפי מנהג גרדאיא באלג'יריה. בנוסף, קיימים בתוך האשכנזים הבדלים בין קהילות שונות לגבי סדר אמירת הפיוטים וימיהם (ידועים בעיקר נוסח פולין ונוסח ליטא). בנוסח איטליה היה קיים עד לתקופה האחרונה מנהג עתיק, לפיו נתונים הפיוטים (המהווים חלק מהסליחות) לבחירתו האישית של החזן, ברם בתקופה האחרונה נתקבע מעין נוסח אחיד של פיוטים בקהלות שעדיין שומרות על מנהג זה (בעיקר בערים מילאנו וטורינו)[4].

מעמדן של הסליחות

למרות שסדר הסליחות אינו כולל תפילת עמידה, הוא נתפס, מבחינה מסוימת, כתפילה בפני עצמה. שורש תפישה זו, בכך שהסדר נפתח באמירת "אשרי", בסופו נערכת נפילת אפיים, ולאחריו נאמר קדיש תתקבל הנאמר, בדרך כלל, אך ורק אחרי תפילת העמידה. אמנם, הרמב"ם התנגד לאמירת הקדיש אחרי הסליחות.[דרוש מקור]

פיוטים בולטים

הנשמה לך אדון הסליחות מכניסי רחמים
"הנשמה לך
והגוף פעלך (יצירתך)
חוסה על עמלך
הנשמה לך והגוף שלך
ה' עשה למען שמך
אתאנו(באנו) על שמך ה'
עשה למען שמך
בעבור כבוד שמך
כי אל חנון ורחום שמך"
"אדון הסליחות, בוחן לבבות,
גולה עמוקות, דובר צדקות,
חטאנו לפניך – רחם עלינו.
הדור בנפלאות, ותיק בנחמות,
זוכר ברית אבות, חוקר כליות,
חטאנו לפניך – רחם עלינו."
"מכניסי רחמים,
הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים
משמיעי תפילה,
השמיעו תפילתנו לפני שומע תפילה"

הפיוט אדון הסליחות הוא הפיוט המפורסם ביותר בתרבות הישראלית, ומסמל עבור רבים את אווירת הסליחות ויום הכפורים. הפיוט מקובל בכל קהילות הספרדים, מיהדות מרוקו שבמערב ועד יהדות הודו שבמזרח. בנוסף, הפיוט מושר בנוסח איטליה ואף בנוסח חב"ד.[5]

מכניסי רחמים

ערך מורחב – מכניסי רחמים

סליחת "מכניסי רחמים" עוררה פולמוס סוער, שכן הוא כתפילה אל המלאכים, דבר המנוגד לדברי רבי יודן בתלמוד הירושלמי: ”רַבִּי יודָן אָמַר...לא יִצְוַוח, לֹא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַּבְרִיאֵל, אֵלָא לִי יִצְוַוח, וַאֲנִי עוֹנֶה לוֹ מִיָּד.” (ירושלמי ברכות ט א), וכן לעיקר האמונה החמישי לפי הרמב"ם. לעומת המתנגדים, התומכים מסתיעים בכך שהתפילה מופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון, וכן במאמרי חז"ל דוגמת ”למה יוצאין לבית הקברות...וחד (ואחד האמוראים) אמר: כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים” (תענית טז א), וכן ”ויעלו בנגב...הלך ונשתטח על קברי אבות...אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים” (סוטה לד ב). התומכים באמירתו, מחלקים בין בקשה מהמתים או המלאכים עצמם, שאסורה, לבין הבקשה שיבקשו מהבורא רחמים, ובפיוט, שיכניסו את תפילותינו. אחרים[6], טענו שבתפילה זו הכוונה לבקשה מהבורא עצמו, בדרך מכובדת: ”אינו אלא דרך שפלות ועבדות שמדבר אל המלך, ליועציו לדבר למלך שהוא בוש לקרוב אל המלך ואין זה דרך אמצעי כלל”.

הפולמוס לא הוכרע, וגם בימינו, יש האומרים אותו ויש הנמנעים מאמירתו.

סליחות במועדים אחרים

האשכנזים נוהגים לומר סליחות גם בתעניות הקבועות בלוח העברי, ובתענית בה"ב, וסליחות אלו נאמרות כחלק מהתפילה. גם הספרדים מוסיפים בצומות קטעים רבים לתחנון, אולם הם מכנים תוספת זו "תחנון לצום גדליה", וכדומה. ההשלכה המעשית לשינוי תפיסתי זה, היא בצום גדליה, כאשר אומרים סליחות לפני התפילה (למעט מנהג חב"ד הנ"ל). האשכנזים, המכנים גם את התוספת שבתפילה "סליחות", אינם אומרים אותה, שכן כבר אמרוה לפני התפילה. אבל הספרדים, אומרים סליחות לפני התפילה, וגם מאריכים את התחנון שבתפילה.

כמו כן, נהוג בקהילות רבות, ביחוד אשכנזיות, לומר סליחות בערב ראש חודש, יום המכונה יום כיפור קטן. יש מהמתענים בימי השובבי"ם, המוסיפים בתענית זו סליחות ותחנונים.

ביהדות פולין נהגו לומר סליחות בכ' בסיוון על פי תקנת הש"ך ווועד ארבע ארצות לזכר גזרות ת"ח ות"ט. מנהג זה השתמר מחוץ לפולין רק בחסידות בעלז. יום זה נקבע כיום תענית כבר בזמן הראשונים עקב עלילת הדם בבלואה בצרפת בשנת ד'תתקל"א 1171 ואף אז נקבעו סליחות ליום זה[7].

בעבר היו מוסיפים ברכות בתפילת שמונה עשרה בתעניות מיוחדות[דרושה הבהרה] כגון תענית על עצירת הגשמים.[דרוש מקור] כמו כן, בכל תענית ציבור היו אומרים פסוקי ותפילות סליחה{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל', עמוד ב', וכן: תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ג.[דרושה הבהרה]. כמו כן בקהילות אירופה היו מנהגים שונים על פיוטי סליחות במועדים מיוחדים, כמו השבת השנייה של ספירת העומר או בשבתות של ימי בין המצרים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אלעד פורטל, אילת השחר - דיואן לימי הסליחות, פיוטי הסליחות שחוברו בצפון אפריקה בין השנים 2001-1391, הדסים, תשע"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: הרב שם טוב גאגין, כתר שם טוב, חלק שישי עמוד 13 המציין כי "המנהג בלונדון ואמשטרדם שנוהגים לומר סליחות קצר ומלוקט בערבית, מזה שאומרים באשמורת. ואומרים אותו קודם קדיש תתקבל...". ראו גם: הרב דוד די סולה פול, סידור כפי מנהג הספרדים באמריקא עם תרגום אנגלי, ניו יורק, 2001 עמוד 392
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שלום פרלוב, משמרת שלום, ורשה, תרס"א, סי׳ מא, באתר היברובוקס
  3. ^ סליחות בחב"דפדיה
  4. ^ מנחם עמנואל הרטום, מחזור מנהג איטלייאני, כרך ב: ראש השנה, שלוש רגלים, סליחות, ירושלים תשס"ה עמוד 953.
  5. ^ אדון הסליחות באתר הפיוט והתפילה.
  6. ^ שו"ת מהר"י ברונא, רע"ה.
  7. ^ ראו כאן.


תבנית:הלכה