שלמה הבבלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלמה בן יהודה הבבלי הוא משורר ופייטן יהודי איטלקי אשר חי בתחילת תקופת הראשונים. חלק מפיוטיו התקבלו כחלק מנוסח הסליחות הסדיר. היה מהמשוררים העבריים הראשונים באירופה. סיפור חייו ושירתו נחקרו וקובצו לספר "פיוטי שלמה הבבלי" על ידי עזרא פליישר חוקר תפילה ופיוט. כתב את רוב הפיוטים מסוג "שלמונית", ויש המסבירים שהם נקראו שלמונית על שמו.

פיוטיו ידועים בלשונם הקשה וסגנונם החידתי. גם התחביר בו משתמש הבבלי אינו פשוט כלל.[1]

רש"י מצטט מפיוטיו בכמה מקומות בפירושו לתנ"ך[2].

מפיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אור ישע מאושרים", מערכת יוצר לפסח המשלב את כל פסוקי שיר השירים. המערכת מסתיימת עם פיוט מסוג "גאולה" המפורסם ברח דודי.
  • חיבר סדר עבודה ליום כיפור בשם "אדרת תלבושת"[3]. סדר עבודה זו נאמר בנוסח רומניא.
  • יוצר "אל נשא ארנן בהתעלסה" וזולת "אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים", הנאמרים בשני מנהגי אשכנז לשבת בראשית. כתב גם אופן "שש כנפים כנופים" כחלק ממערכת זו, אבל אופן זה לא נתקבל באף אחד מהמנהגים, ונתגלה מכתבי יד על ידי אברהם פרנקל.

פיוטים שנאמרים בסליחות במנהגי אשכנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אם עונינו רבו להגדיל"
  • "אין מי יקרא בצדק"
  • "תבא לפניך שועת חינון"
  • "אין כמדת בשר מדתך"
  • "אני יום אירא אליך אקרא"
  • "תערוג אליך כאיל אל אפיקים"
  • "חננו ה' חננו עננו ה' עננו"
  • "אנא עוררה אהבתך הישנה"
  • "אך בך לדל מעוז"
  • "תשוב תרחמנו שוב שביתנו"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונה פרנקל, מחזור לפסח, ירושלים תשנ"ג, מבוא, עמ' כט, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ שמות כו, טו; שיר השירים ד, י; איכה א, ו. ניסים אליקים, פיוטים קדמונים כמקור פרשני לפירושי רש"י על התנ"ך
  3. ^ נזכר ברא"ש מסכת יומא פרק ח סימן יט (על פי גרסת הגהות הב"ח שם)
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.