שלמה הבבלי

**רבי שלמה הבבלי**
**Solomon ben Judah ha-Bavli**
כינוי	הבבלי
מקום מגורים	איטליה
השתייכות	ראשונים
חיבוריו	ברח דודי

שלמה בן יהודה הבבלי הוא משורר ופייטן יהודי איטלקי אשר חי במאה העשירית. חלק מפיוטיו התקבלו כחלק מנוסח הסליחות הסדיר. היה מהמשוררים העבריים הראשונים באירופה. סיפור חייו ושירתו נחקרו וקובצו לספר "פיוטי שלמה הבבלי" על ידי עזרא פליישר חוקר תפילה ופיוט. הוא כתב את רוב הפיוטים מסוג "שלמונית", ויש המסבירים שהם נקראו שלמונית על שמו.

פיוטיו ידועים בלשונם הקשה וסגנונם החידתי. גם התחביר בו משתמש הבבלי אינו פשוט כלל^[1].

רש"י מצטט מפיוטיו בכמה מקומות בפירושו לתנ"ך ומכנהו "הפייטן" או "הבבלי"^[2].

המהרש"ל כותב שהיה בן דורו של בעל הערוך, רבי נתן מרומי^[3]. החוקרים קובעים את זמנו לדור אחד לפני משולם בן קלונימוס, בתקופת רומנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית.^[4]

מפיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אור ישע מאושרים", מערכת יוצר לפסח המשלב את כל פסוקי שיר השירים. המערכת מסתיימת עם פיוט מסוג "גאולה" המפורסם ברח דודי.
חיבר סדר עבודה ליום כיפור בשם "אדרת תלבושת"^[5]. סדר עבודה זו נאמר בנוסח רומניא.
יוצר "אל נשא ארנן בהתעלסה" וזולת "אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים", הנאמרים בשני מנהגי אשכנז בשבת בראשית. כתב גם אופן "שש כנפים כנופים" כחלק ממערכת זו, אבל אופן זה לא נתקבל באף אחד מהמנהגים, ונתגלה מכתבי יד על ידי אברהם פרנקל.
יש המייחסים את הקרובה 'וארץ שפל רומי ונקלה כבודי', הנאמרת בעדות המזרח בתשעה באב כחלק מהקינות, לרבי שלמה הבבלי^[6].

פיוטים שנאמרים בסליחות במנהגי אשכנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אם עונינו רבו להגדיל"
"אין מי יקרא בצדק"
"תבא לפניך שועת חינון"
"אין כמדת בשר מדתך"
"אני יום אירא אליך אקרא"
"תערוג אליך כאיל אל אפיקים"
"חננו ה' חננו עננו ה' עננו"
"אך בך לדל מעוז"
"תשוב תרחמנו שוב שביתנו"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפתלי הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב כרך ח' עמוד קע.
דניאל גולדשמידט, מפיוטיו של רבי שלמה הבבלי, בתוך מחקרי תפילה ופיוט, עמ' 341–348.
עזרא פליישר, פיוטי שלמה הבבלי, ירושלים תשל"ג.