שלמה הבבלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שלמה הבבלי
Solomon ben Judah ha-Bavli
כינוי הבבלי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ראשונים עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו ברח דודי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלמה בן יהודה הבבלי הוא משורר ופייטן יהודי איטלקי אשר חי בתחילת תקופת הראשונים. חלק מפיוטיו התקבלו כחלק מנוסח הסליחות הסדיר. היה מהמשוררים העבריים הראשונים באירופה. סיפור חייו ושירתו נחקרו וקובצו לספר "פיוטי שלמה הבבלי" על ידי עזרא פליישר חוקר תפילה ופיוט. הוא כתב את רוב הפיוטים מסוג "שלמונית", ויש המסבירים שהם נקראו שלמונית על שמו.

פיוטיו ידועים בלשונם הקשה וסגנונם החידתי. גם התחביר בו משתמש הבבלי אינו פשוט כלל[1].

רש"י מצטט מפיוטיו בכמה מקומות בפירושו לתנ"ך ומכנהו "הפייטן" או "הבבלי"[2].

המהרש"ל כותב שהיה בן דורו של בעל הערוך, רבי נתן מרומי[3].

מפיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אור ישע מאושרים", מערכת יוצר לפסח המשלב את כל פסוקי שיר השירים. המערכת מסתיימת עם פיוט מסוג "גאולה" המפורסם ברח דודי.
  • חיבר סדר עבודה ליום כיפור בשם "אדרת תלבושת"[4]. סדר עבודה זו נאמר בנוסח רומניא.
  • יוצר "אל נשא ארנן בהתעלסה" וזולת "אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים", הנאמרים בשני מנהגי אשכנז לשבת בראשית. כתב גם אופן "שש כנפים כנופים" כחלק ממערכת זו, אבל אופן זה לא נתקבל באף אחד מהמנהגים, ונתגלה מכתבי יד על ידי אברהם פרנקל.
  • יש המייחסים את הקרובה 'וארץ שפל רומי ונקלה כבודי', הנאמרת בעדות המזרח בתשעה באב כחלק מהקינות, לרבי שלמה הבבלי[5].

פיוטים שנאמרים בסליחות במנהגי אשכנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.