אפרים חירם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: תיקון קישור
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 1: שורה 1:
{{חייל
{{חייל
|שם=אפרים חירם
|שם=אפרים חירם
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=ללא}}
|תמונה=
|כיתוב=
|כיתוב=
|נולד=[[1 בינואר]] [[1934]]
|נולד=[[1 בינואר]] [[1934]]

גרסה מ־15:02, 17 בפברואר 2017

תבנית:חייל אפרים חירם (פיחוטקה) (נולד ב-1 בינואר 1934[1]), איש צבא, כיהן כראש המועצה השמיני של רמת השרון.

ביוגרפיה

חירם נולד בפולין ושרד כילד את השואה. בשנת 1946 עלה לישראל. הוא למד בכפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון[2] ובשנת 1951 התגייס לצה"ל ושירת בתחילה בחיל התותחנים. בראשית 1956 שאף מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אריאל שרון, לשפר את הסיוע הארטילרי לגדוד, וצירף לגדוד קציני תותחנים ובהם חירם[3]. הוא היה למפקד מחלקת מרגמות בפלוגה של הגדוד, ובמבצע קדש השתתף בקרב המיתלה[4]. ב-1964 התמנה למפקדו הראשון של גדוד 202[5]. כמג"ד השתתף בפעולות תגמול נגד הפת"ח בירדן, ובהן מבצע צוק סלע בג'נין, מבצע יהלום בקלקיליה (1965) ומבצע אלפא ברפאת שבדרום הר חברון (1966).

בראשית תקופת כהונתו כמג"ד נקלע לעימותים עם מפקד החטיבה, רפאל איתן. המח"ט הורה לו לא להדיח מפקדי פלוגות בגדוד, אך חירם הדיח ארבעה מתוך חמשת המפ"ים. חירם נקרא לבירור אצל הרמטכ"ל, יצחק רבין, ועמד על כך שלקצינים הצעירים שמינה כמפקדים החדשים בפלוגות במקום המ"פים המודחים, בהם מתן וילנאי ואמנון ליפקין, יש פוטנציאל רב וכי הוא זה שנושא באחריות לנעשה בגדוד. רבין השתכנע, והמינויים נותרו על כנם[6]. מאוחר יותר מינה חירם את דן שומרון לסמג"ד, גם זאת בניגוד לדעתו של איתן.

בסוף שנות ה-60 שירת כסגנו של קצין צנחנים ראשי, אהרן דוידי[7], בשנות ה-70 של המאה ה-20 שימש כמפקד חטיבת חרמונים[8]. ב-1976 התמנה למפקד חטיבה 655, חטיבה חדשה שהוקמה בגזרת שארם א-שייך. ב-1978 הוקמה אוגדה חדשה בגבול הצפון, עוצבת הגליל, וחירם היה למפקדהּ. בהמשך שירת כעוזר ראש מחלקת ההדרכה. ב-1981 השתחרר מצה"ל, בדרגת תת-אלוף. במהלך שירותו גם השלים תואר ראשון בגאוגרפיה ובמדע המדינה.

לאחר שחרורו מצה"ל ניהל את חברת הבנייה של אברהם גינדי. ב-1989 היה למועמד המערך לראשות המועצה המקומית רמת השרון. חברי המפלגה העדיפו אותו על ראש המועצה המכהן, משה ורבין, והאחרון התמודד מולו בראש מפלגה עצמאית. בסופו של דבר גבר חירם על ורבין גם בבחירות עצמן, לאחר שזכה ב-53.6% מקולות הבוחרים בסיבוב השני. ב-1993 בחר סניף העבודה במוטי בר-דגן למועמד מטעם המפלגה, וחירם החליט להתמודד בראש רשימה עצמאית, כשם שעשה ורבין בזמנו. גם במערכת בחירות זו ניצח חירם, לאחר שזכה ב-47% מקולות הבוחרים. ב-1998 החליט לא לרוץ לקדנציה שלישית.

במהלך כהונתו הקפיד חירם לשמור על צביונה של רמת השרון. היא לא התרחבה, מספר התושבים בה נשאר יציב, וכחבר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אף הביע התנגדות לתוכניות בנייה בקיבוץ גליל ים הסמוך. בנוסף, שופצו כמה מרחובותיה הראשיים של המושבה, הוקמו גנים חדשים (בהם גן הסלעים ליד בית יד לבנים), והוצבו שלטים בסמוך לאתרים בעלי חשיבות היסטורית. המועצה בראשותו פעלה לשינוי תוכניותיה של מע"צ באשר למחלף הכפר הירוק, ודרישתה להקים מעבר משוקע במקום גשר עילי שיפגע באיכות חייהם של תושבי נווה רסקו, התקבלה. חירם התפרסם גם בניסיונותיו להביא לפיטוריו של מבקר המועצה, שנבלמו על ידי מבקרת המדינה, מרים בן-פורת. כן יזם חוק עזר האוסר על גידול כלבים מסוג רוטוויילר בתחום שיפוטה של המועצה.

בשנת 2006, והוא בן 73, השתתף חירם בצניחה בחוף הים של תל אביב, לציון 50 שנה לצניחה במיתלה. נכון לשנת 2009, חירם חבר בוועד המנהל של רשות הטבע והגנים ובעמותה להנצחת והנחלת מפעלות חייו של רפאל איתן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ראשי עיריית רמת השרון
כמועצה מקומית צבי בנימיני יצחק כספי דוד רשף שמואל חכם פסח בלקין מנחם שרמן משה ורבין אפרים חירם גבי פארן
1955-1949 1959-1955 1961-1959 1969-1961 1978-1969 1984-1978 1989-1984 1998-1989 2002-1998
כעירייה גבי פארן יצחק רוכברגר שירה אבין
(ממלאת-מקום)
אבירם גרובר יצחק רוכברגר
2003-2002 2013-2003 2016-2013 2024-2016 2024 ואילך