שידוך בחברה החרדית

שידוך הוא התהליך המקובל במגזר החרדי, כמו בחברות מסורתיות נוספות למציאת בן/בת זוג למטרת נישואין. השידוך מנוהל על ידי גורמים נוספים פרט לבני הזוג, ה"שדכן" ובדרך כלל גם הורי המיועדים, הם מבררים על המוצע עוד לפני שבני הזוג נפגשים ביניהם, לאחר הבירור ניגשים בני הזוג למספר משתנה של פגישות, ובמידה והם מעוניינים בסגירת השידוך, הם מקיימים "וורט" מעמד הרמת "לחיים" בין בני המשפחה המצומצמת בלבד, לעתים הוורט משתלב בתנאים (אירוסים) הציבורי יותר. 

בזרם הליטאי והחרדי ספרדי מקובל כי בני הזוג נפגשים מספר רב יחסית של פעמים טרם האירוסין והם נפגשים גם בזמן שבין האירוסין לחתונה, כשבדרך כלל הם יפגשו עם יותר ממועמד פוטנציאלי אחד. בציבור החסידי לעומת זאת בני הזוג נפגשים מספרפעמים מצוצמם וישנם חסידיות בהם נפגשים פגישה אחת בלבד לפני הוורט, לאחר שהמשפחות סיכמו כבר ביניהם, חוץ מאותה פגישה קצרה החסידים אינם נוהגים להיפגש כלל עד החתונה. 

השידוכים מתנהלים על ידי שדכנים - לעתים מקצועיים - העוסקים בתחום כמקצוע, אך גם מכרים וחברים. נהוג לשלם לשידוך מוצלח 1,000$^{[דרוש מקור]}. קיימים גם ארגוני שידוכים כמו ארגון "בניין עולם" שעוסקים בתחום. יש מוסדות להם יש רב או מורה העוסקים בהצעות ועזרה בתחום השידוכים לתלמידים הלומדים בהם. ברוב המקרים, מהלך השידוך נעשה מול ההורים ולעתים אף ההורים יפגשו עם המועמד טרם הפגישה הראשונה או בתחילתה.

מהלך השידוך

השידוך התפתח כתוצאה מגדרי הצניעות התורניים, לפיהם רווקים נפגשים רק למטרת נישואים.

בשידוך נוצרת ההיכרות דרך צד שלישי, לאחר בירור אודות מידת התאמת המועמדים. הפגישות בין הבחור והבחורה מתואמים על ידי גורם מקשר בדרך כלל השדכן. גם אחרי שנתקבלה ההחלטה להינשא, הקשר בין המשודכים הוא מינימלי, תוך שמירת נגיעה מוחלטת ומיעוט מפגשים עד לחתונה עצמה.

ברורי התאמה

בשלב זה נאסף מידע בעבור השידוך הפוטנציאלי. החיפוש כולל שיחות ותִשאוּל מכריהם של השידוך ולפעמים גם מפגשים בפועל של ההורים עם המועמדים. סביב שיחות הברורים קיימת ספרות הלכתית הדנה בשאלות כמו חובת הדיווח או האם יש מידע שאפשר להסתיר וכדומה. אם ברור הנתונים הראשוני מוכיח עמידה בקריטריונים, מבררים ההורים את דרכי ההתקשרות הטכניים, כמו מקום מגורים וכו', כדי לוודא שהפגישה תתקיים כראוי.

במהלך הבירורים אודות המשודך יערכו הצדדים בירורים אודות משפחתו בנושאים כמו ייחוס, רקע הוריו וכדומה, בירורים אודות נתונים אישיים כמו מראה ואופי. רבים בציבור החרדי עורכים בירור גנטי במסגרת דור ישרים ובודקים התאמה טרם הפגישה הראשונית, או, לחלופין, לפני האירוסין. לרוב, בני הזוג מגיעים מאותה עדה ומאותה חסידות, אך קיימים יוצאי דופן.

הפגישות

הפגישות מתוזמנות ולא על בסיס התאהבות ספונטאנית. הסיבה העיקרית לקיומן היא ההלכה: "אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה". אולם הנחייה זו השאירה מרחב גדול לפרשנויות, בין הסתכלות בודדת ועד היכרות ממשית. פרשנויות שונות מובילות להתנהגות שונה בקרב תת-חברות בחברה החרדית.

מקום המפגש תלוי במנהגי המשפחה. יש המקפידים שהבחור יפגוש את הבחורה בביתה או בבית אחר ויש הנפגשים בלובי של מלון. בשלבים מתקדמים יותר מקובל לצאת לפגישות במרחבים פתוחים או לשבת לאכול יחד. לרוב, כשזוג מוכן להיראות בחוץ הם לקראת סגירת החתונה. משך הפגישה עולה עם כמות הפגישות. הבחור אמור לרוב לפתוח בשיחה, לשלם על האוכל והשתייה ולדאוג להחזיר את הבחורה לביתה בתום הפגישה. בין הפגישות מתקבלת ההחלטה אם להמשיך להיפגש באמצעות השדכן, עד לפגישות מתקדמות בניהן הזוג מתאם בעצמו.

צביון הקשר בתקופת האירוסין

בין סגירת התנאים לחתונה, נהוג לערוך מסיבת אירוסים. בתקופה זו עדיין נשמר הצביון המסויג והבלתי-משוחרר של הקשר בין בני הזוג ה'טרי'. הם מתבקשים לשמור נגיעה באופן מוחלט, חל עליהם איסור ייחוד. כשהם נפגשים, עליהם להביא מתנות מוגדרות, לרוב הוא קונה פמוטים ואילו היא תרכוש סדרי משנה. תדירות המפגשים מוגבלת כמו גם אורכם. בין שבוע לשבועיים לפני החתונה, תלוי במנהג, הם מקיימים את פגישתם האחרונה. אם נדרש שיח בניהם, הוא מתווך דרך בני משפחה.

תקופה זו מוקדשת, נוסף על ההכנות הטכניות לאירוע החתונה, גם להדרכה רוחנית ומעשית של הקמת בית. זאת בהתאם למסורת החרדית ולפי כללי הטהרה. ההכנה מלוות באמצעות מדריכי כלות וחתנים, המלווים את הזוג גם אחרי הנישואים. משך הזמן, שבין הווארט לחתונה עומד בציבור הליטאי והספרדי על ממוצע של שלושה חודשים, ובציבור החסידי יכול להגיע אפילו לשנה.

ראו גם

<xx xx="xxxx"> <x xxx="xxxxxxxxxxx" xxxx="x/xxxx" xxxxx="xxxx" xx="xxxx">xxxx</x></xx>

• דור ישרים

לקריאה נוספת

• חיים זיכרמן, שחור כחול-לבן - מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 254–261.
• * בתיה זיבצנר ודוד להמן, "השידוכים בעולם החרדי: סמכות, גבולות ומוסדות", מגמות מט/4 (2012), עמ' 641–668

קישורים חיצוניים

• עוז אלמוג, שי רודין, ‏ציוני דרך בתרבות השידוכים הישראלית, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
• אגודה אחת,  כנס בנוגע לוואקום באזור השידוכים למי שיצא/ה מהמסגרת הרגילה. (עובדים/אקדמאים/וכו')

נטע סלע, זיווג משמיים, באתר ynet, 29 ביולי 2007 - כתבה בנושא שידוכים לציבור החרדי

• שידוכים, איך זה אצל חרדים? מדור שידוכים של כיכר השבת מביא הצצה נדירה לתוך עולם סגור, דרך כתבות ותוכן על שידוך, וקשר בן בני זוג חרדים.
• פורום "שידוכי חרדים", באתר החרדי "בחדרי חרדים"

טלי פרקש, "כמה כסף אתם נותנים?" שידוכים במגזר הספרדי, באתר ynet, 19 במאי 2011

• מרים כהן, שידוכים וזוגיות בחברה החרדית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• לחזק ידי עושי מצווה על שידוכים בציבור הדתי לאומי, תגובות למאמר.
• שיר זיו, המטרה: טבעת, באתר ישראל היום, 3 באוגוסט 2012
• ברגמן, אשר (2005), אורחות הבית – עובדות, הנהגות, מאמרים ושיחות
• ממרן ר' אלעזר מנחם מן שך, הוצאת המחבר, בני ברק.
• גרוס, הרב חיים (2004), נעימת החיים – בענייני שידוכין, נישואין והליכות חיים, ברוקלין ניו יורק.
• לוגאסי, הרב יעקב ישראל (), אוהליך יעקב – בעניין הבית היהודי הקמתו ושמירתו. ונמצא באתר אינטרנט תורת אמת
• לנגפורד, רחל (2009),
• דרוש נסיך על סוס לבן, תל אביב.
• קוואס, אבנר (2012), ...ולחתונה – הדרכה למציאת זיווג, ביתנו החדש – חינוך לחיי משפחה, ירושלים.
• רוזנבלט, י' ב' (2010), בעיטה אחישנה, הוצאת "עין רואה הפקות".
• שפיר, נתן (2014), השידוך – המדריך המעשי למציאת בן זוגך, ירושלים.
• סימה זלצברג, שידוכין וגנטיקה: על בדיקות גנטיות טרום-שידוכיות בחברה החרדית, החברה החרדית, כרך 2 תשע"ה /21024210 )נובמבר /4-2/ :)210/
• נועה לוק שמר, חווית האימהות והקשר הזוגי לאחר הולדת ילד ראשון בקרב נשים חילוניות וחרדיות, האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד, 2009
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
  פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נטע סלע, משודכים: כך עובדת תעשיית השידוכים במגזר החרדי, באתר nrg‏, 11 באוגוסט 2010