משתמש:Avneref/תלמוד/לוגיקה

עדין אבן ישראל

תלמוד שטיינזלץ, לוגיקה, שטיינזלץ בספריא

ביוגרפיה

• נולד 1937 בירושלים. אביו אברהם, היה נינו של הרב מסלונים, תלמיד של הלל צייטלין, חבר לח"י וקומוניסט. ייתכן שלחם במלחמת האזרחים בספרד.
• בתיכון החל ללמוד נושאים יהודיים. למד בישיבה בלוד. למד בעברית פיזיקה, כימיה.
• רבנים משפיעים: דב בער אליעזרוב, שלמה חיים קסלמן, נחום שמריהו ששונקין
• מנהל בי"ס בגיל 23, הצעיר בישראל
• ב-1965 הקים את המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים (כיום ב"מרכז")
• אוהב חיות, חבר בוועד המנהל של גן החיות התנ"כי
• נשיא ישיבת תקוע (הסדר), ישיבת מקור חיים בכפר עציון; פתח ישיבה ברוסיה, ראשונה בהכרת הרשויות
• מהדורה של מדריך לקבלה בהוצאת ממשלת איראן
• הקים ב-2006 את מרכז שטיינזלץ; נשיא ביה"ס התיכון "שפע"

חינוך

• "התפקיד שאמור להיות לרבנים ולמורים הוא: לבלום אתכם. אם מישהו מתלהב יותר מדי ויוצא מהגבולות שלו - תפקידו של המורה לעצור אותו. התפקיד של המורה במקום כזה צריך היה להיות הבלם, ולא הקטר. ...בעניין הלימוד והתפילה, שיעשה את זה מחמת עצמו. אף אחד לא יוכל לעשות את זה בשבילו." (מקור ראשון)
• "בכל עניין ישנן שפות שאדם צריך ללמוד בשביל לעבוד בעניין זה. אם אדם עוסק במדעים ולא מבין במתמטיקה – הוא לא יוכל לעסוק בזה ברצינות. ביהדות שפת המפתח היא: גמרא."
  • אבל: "הגזמנו בלימוד הגמרא." - יש יותר מדי תלמידים, כאילו כולם חייבים ללמוד גמרא; ראוי שילמדו רק המתאימים, המעולים.
  • "זה שלא לומדים גמרא בבתי הספר החילוניים, זה בעיניי חיסרון גדול". "אחד החסרונות של מדינת ישראל זה שכולם למדו רק תנ"ך... שכל אחד שלומד אותו, חושב שהוא נביא קטן. לכן אי אפשר לנהל שיחה בישראל: כל אחד חושב שהוא אומר לך מה האמת... הרי נביא לא מוכיח לך שום דבר, הוא אומר לך מה האמת. בישראל... כל אחד יודע הכול. מבחינה זו, זה חיסרון גדול שהחילונים לא לומדים... לנהל שיחה עניינית."
  • "עם משרד החינוך אי אפשר לדבר, שר החינוך הרי תמיד יודע הכול... הם תמיד כאלה, בכל מקצוע, לא רק בעניין הזה".

לוגיקה

התשובה ידועה - ו(אבל) הדיון מתקיים

גיטין פד,א "תנו רבנן: הרי זה גיטך על מנת שתנשאי לפלוני": יש דיון ארוך בשאלה, אם הגט תקף; בסוף פוסק רבא: לא תינשא, לא לזה שהתנה המגרש שמותרת רק לו (כדי שלא ירכלו, שנותנים נשותיהם במתנה); ולא לפיקטיבי, שאמור לגרש אותה מיד כדי שתוכל להינשא לזה שמותרת לו (מפני שכל עוד לא התקיים התנאי, אינה מותרת לאיש). אבל אם נישאה לראשון - לא תצא ממנו (כי גוזרים: בדיעבד, לא מוציאים אשה מבעלה רק בגלל רכילות); ואם לשני - תצא (כי לא התקיים התנאי, ואינה מותרת לו). אחרי שנמצא הפתרון בדרך של דיון לוגי - בודקים בתשובות שבספר ורואים שהתשובה נכונה: "תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של רבא: הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר, ואם נשאת לו — לא תצא, אם נישאת לאחר — תצא."

אין אונס בגיטין

s:כתובות ב ב; כתובות ב,ב בספריא
אמר רבא: ולענין גיטין אינו כן. (1) מכאן למדו, שרבא סבר שגט בתנאי לא מושפע מ"אונס" ("אין אונס בגיטין") - וגם כשבטל (ש.: שהתקיים?) התנאי מחמת אילוץ חיצוני - הגט שריר. (2) האמנם? והלא (נוכל לטעון, ש)רבא למד זאת מהמשנה: האומר לאשתו שתקבל גט אם לא יחזור אחרי שנה, ומת בתוך השנה - לא התקיים התנאי ולכן אין גט; אבל נדייק: זה רק במקרה שמת; ואילו חלה - הדין הוא שיש גט, ומכאן ניתן ללמוד שאונס לא מבטל התנאי (אין אונס בגט - כרבא), עד כאן מהיכן למד (שהגט קיים, ולכן אין "אונס" שייך בגט); אבל - ייתכן גם לומר שאין גט בכל מקרה, גם במחלה, כלומר אונס מבטל התנאי; ולפי דעה זו, הוזכר רק מקרה מוות, כדוגמה אחת לאונס; והסיבה שהוזכר - כדי להשמיע, שאין גט אחרי מיתה, בלי קשר אם היה תנאי אם לאו; ומכאן סתירה לרבא - יש "אונס" בגט! (1) אבל הכלל (שאין גט אחרי מוות) כבר נלמד מהרישא ("הרי זה גיטיך אם מתתי"), ולא מ"האומר לאשתו", לכן הטיעון נופל (אין צורך בלימוד חדש), ואין "אונס" בגט. (2)
אז מנסים לדחות דברי רבא כך: הטענה התנה-גט-ומת-אינו-גט - זה רק כדי להוציא מ(=לסתור את) דברי רבותינו, שאמרו: מותרת להינשא, בגלל שסוברים שכוונת הבעל שהגט חל משעת כתיבתו (ונימוקם: כיוון שציין תאריך - התכוון שיחול הגט מאותו יום, ולא מהמוות; אלא שלא הסביר זאת היטב), ולכן יש גט; כלומר: רבותינו התירו מטעם זה, אבל רבא לא מסכים לטעם, ולכן אוסר - ולא בגלל שרק מוות מבטל גט. ולכן לא ניתן לדייק, שבמקרה של מחלה יש גט - בסתירה לרבא. (1) טוב, אז לומדים מהסיפא: "זה גיטך מעכשיו אם לא באתי", ומת בתוך שנה - גט; זה במקרה שמת, וגם אם חלה. כל אונס (גם מוות), אם לא התבטל התנאי - גט, ומכאן שאונס לא שייך בגט. (2) אולי אמרו שהתכוון לגט במקרה מוות, כי לא רצה שתיפול ליבם; אבל באונס אחר - לא התכוון לגט. (1) אם כך, מכאן: התנה שאם לא יגיע בתוך 30 יום יהיה גט, והגיע אבל נאנס לא לחצות הנהר - שמואל אמר שיש גט, ומכאן שהאונס לא מבטל התנאי. (2) לא, אולי זה שונה כשהאונס שכיח (כמו נהר), שהיה צריך לצפות זאת, ומכיוון שלא ציין בפירוש "למעט במקרה שלא אוכל לחצות נהר, שאז לא יהיה גט" - גרם לעצמו הפסד, ורק לכן יש גט; אבל לא ניתן ללמוד מכאן שהאונס לא מבטל התנאי, כי זה מקרה מיוחד. סיכום: אין ראיה מהמקורות לדברי רבא (1) (שאין אונס בגיטין); ומדעתו פסק כך, כסברא (שיקול עצמאי); ומדוע פסק? (א) למנוע עגינות מהצנועות, שממתינות כי סבורות שיש לו אונס, בשעה שאין לו כלל אונס ומסכים לגט, ו(ב) למנוע ממזרים מפרוצות, שנישאות כי סבורות שאין לו אונס, בשעה שיש לו ולא מסכים לגט.

• ויש אומרים להיפך, רבא: לעניין גיטין גם כן. (1) מכאן: רבא סבר שאונס מבטל התנאי, ואין גט ("יש אונס בגיטין"). (2) התנה-גט-ומת-אינו-גט - רק אם מת, אבל אם חלה - גט; ומכאן שאונס לא מבטל. (1) גם אם חלה - אינו גט; והוא מזכיר מיתה כדי ללמד, שאין גט אחר מיתה. (2) אבל את זה לומדים כבר מהרישא. (1) אולי זה רק להוציא מדברי רבותינו, שהתירו גט. (2) אבל אם אמר "הרי זה גיטך מעכשיו" ומת - גט, וגם אם חלה; ומכאן שאונס לא מבטל. (1) רק אם מת, וכוונתו שלא תיפול ליבם. (2) עכשיו אנחנו מוכיחים משמואל, שאין אונס בגיטין. (1) עכשיו אנחנו מפריכים; ואין ראיה שרבא סבר שאין אונס - לדעתו יש אונס בגיטין.
• ומכל הדיון לא ברור מה המסקנה להלכה - רק ברור שאפשר "להוכיח" שרבא סבר כך, אבל גם את ההיפך...

מאי "מדברת"?

כתובות יג,א
זעירי: נסתרה, רב אסי: נבעלה. ... ולמה השמיעו שני מקרים? - שלא נחשוב שבחורבה דמתא (שבעיר), רבן גמליאל מודה ל(מסכים עם) רבי יהושע שאינה נאמנת, ושלא נחשוב שבחורבה דדברא (שבשדה), יהושע מודה לגמליאל שנאמנת - מפרטים שבשני המקרים, הם חלוקים.

• ובסוף - לא מפורשת ההלכה! (שהיא - ?)

אחר

• כתובות עה,א
  
• קידושין ז,א: מקודשת מדין שניהם.
  

החתול של שרדינגר

גיטין פג,א: "נענה רבי עקיבא ואמר: הרי שהלכה זו ונישאת לאחד מן השוק והיו לה בנים, ונתארמלה או נתגרשה (מבעלה השני), ועמדה ונשאת לזה שנאסרה עליו, (וכי) לא נמצא (אז) גט בטל ובניה ממזרין?" כלומר: משנישאה לאיש האסור עליה, באותו רגע הפכו ילדיה מהשני - לממזרים; קודם לכן היו בסופרפוזיציה של ממזרים-ולא ממזרים, ורק משנישאה "קרסו" לממזרים?!...
ארווין שרדינגר לא היה יהודי; אבל - עזב את גרמניה ב-1933 בגלל עליית הנאצים לשלטון.

• מקשים על טענה זו של עקיבא: אם החשש שלא יתקיים התנאי והבנים ממזרים - כה גדול, אז כל תנאי שהתנה יכול שלא להתקיים, ואז יימצא שלא היה גט, ובניה מכל נישואין מאוחרים - יהיו ממזרים?! וזאת אכן הפרכה של רבא את טענת עקיבא.
• ועוד שואלים: אם המקרה שעליו הקשה עקיבא הוא מקרה של "חוץ מ-", שבו אסר עליה כל מגע - הלא רבי אליעזר מתיר אותה במקרה זה (לפי הברייתא: "מודה" כלומר, לא שמסכים אם חכמים, אלא "מודה" שיש כאן יוצא-דופן לקביעה הקודמת שלו שהיא אסורה - כלומר, במקרה זה מותרת), אז איך יכול היה עקיבא להקשות על כך? ומכאן שהמקרה שעליו הקשה עקיבא (בדוגמה הראשונה שלו) הוא של "על-מנת" (אבל אז ר' אליעזר פוסל את הגט, וזה כדעת חכמים - ?).
  • הגמרא שואלת גם מה דעתו של רבי טרפון בשאלה זו (= במה נחלקו חכמים ור' אליעזר): כמו לעיל, אם נחלקו במקרה "חוץ מ-" - הרי ר' אליעזר מודה שהגט חל; מכאן שנחלקו ב"על-מנת", שאז ר' אליעזר סבור שהגט פסול, ואינה מותרת; הבעיה: חכמים סבורים (לכאורה?) שהגט פסול בכל מקרה - כלומר, דווקא במקרה "חוץ מ-" הם חלוקים על ר' אליעזר! - לא ברור. תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין מתייחס לשאלה, ומסביר את דעת ר' אליעזר בכל אחד מהמקרים; אבל משאיר פתוחה את השאלה הזאת - הלא חכמים פוסלים את הגט בכל מקרה. הוא מפנה לרשב"א שמאריך בזה, אבל שם (ד"ה "אפשר לפרש אלא בעל מנת") ההסבר ארוך ולא הבנתי.

מלכוד 22

גיטין פג,א: "דבר אחר: הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן, ומת המגרש - (האם) לא נמצאת (אותה אשה) אלמנה אצלו [לגביו], (שהרי לגביו גם לאחר גירושיה היא עדיין אשת איש ולא גרושה), וגרושה אצל כל אדם?!" כלומר: אחרי מות המגרש, בבואה אל הכהן - הרי בכך הפרה את התנאי שקבע המגרש לנתינת הגט (ואז היא אשת-איש, שהתאלמנה); אבל אם לא תבוא אל הכהן - הגט תקף, ואז היא גרושה (ולכן אסורה על הכהן - שאם תבוא אליו - שוב לא תהיה גרושה...). כלומר, לכל אדם היא גרושה, אבל לכהן - אלמנה; ובגלל צד-גירושין שיש בה (שגרושה לכל אדם אחר) - אסורה על הכהן, למרות שבשבילו היא רק אלמנה; ומכאן קל וחומר - אם אסורה על הכהן בגלל גירושיה (שהוא איסור קל), אז בגלל היותה אשת-איש לכהן בחיי בעלה (כי אם באה אל הכהן - לא נתגרשה) - גם במותו יש בה צד אשת-איש, ולכן כל-שכן שאסורה לכל אדם; קצת עקום, לא?...

• ואכן מקשים: איזה כל שכן יש כאן?! אם ב"על מנת-" היא אסורה על הכהן - אז לא נאסר עליה לזנות איתו (רק נאסר להינשא); ואם באה אליו בזנות - הגט חל, היא גרושה ואסורה עליו כגרושה לכהן. ואם באה להינשא לו - אין גט, והיא אשת-איש לכהן, אבל מותרת לכל אדם! אז אין כאן "כל-שכן", ומכאן שבדוגמה זו (השניה, עם הכהן), עקיבא מקשה על מקרה של "חוץ מ-", כלומר: לא יכולה לבוא אליו גם בזנות, ואם באה - אז הגט לא חל.

סיבוך, ללא צורך הלכתי

עדות קרובים

• סנהדרין כח א: מנין ((יודעים)) שבנים קרובים אינם יכולים להצטרף לעדות אחת על אחרים ("לעלמא")? רמי בר חמא, סברא, כדתניא: "אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו שניהן (יחד). ואי סלקא דעתך שבנים לעלמא [לאחרים] כשרין, נמצא שעד זומם נהרג בעדות אחיו" ((והרי אסור לאיש להעיד על אחיו)), שהרי אינו נהרג אלא אם כן הוזם גם השני, ונמצא שאותה עדות שהעיד גם אחיו היא שגרמה לו למות, (בעקיפי-עקיפין: השני העיד - הוזם - ונהרג אחיו) והרי דבר זה הוא כבנים שהעידו זה על זה.
• אבל - 3 אחים שכל אחד העיד עם אחר (לא קרוב) על שנה אחת של חזקה, העדויות מצטרפות בנפרד לקיום חזקה (מותר); ואם הוזמו (כולם - כי העדויות נחשבות אחת לעניין הזמה, ולא עדויות בלתי-תלויות), נמצא שכל אחד גרם בעדותו קנס לאחיו (ואסור! - מכאן שההזמה באה מבחוץ, מהעדים המזימים; ובסתירה לרמי).
• מכאן שיש טעם אחר (ולא "סברא") לכך (שבנים קרובים לא מצטרפים לעדות לעלמא): אם היו מצטרפים, היה צריך להיות "בן (או: הם) על אבות" לא מצטרפים; וכיוון שכתוב "בנים על אבות" - זה ייתור שמשמעו, שגם בנים לא מצטרפים לעלמא.

אבסורד בתוכן (מובן בלוגיקה)

• גיטין עז,ב: "אמר רבא: כתב לה גט, ונתנו ביד עבדהּ (שהיה) יָשֵׁן ו(היא) מְשַׁמֶּרְתוֹ — הרי זה גט (העבד נחשב כקרקע השייכת לבעלים, והנותן לידו כנותן בחצרה. ואם היה עבדה) ניעור — אינו גט, דהויא ליה [שהרי הוא] כחצר המשתמרת שלא לדעתה" (הוא שומר עצמו, ולכן אינו קניינה)... (וההלכה: רק אם העבד ישן וכפות - אז אינו יכול ללכת גם כשניעור, והוא רכושהּ שאינו מהלך, ולכן זה גט).
• ולהלן: "אמר רב יהודה: היתה ידה עשויה כקטפרס [כמדרון] (מונחת בשיפוע), וזרקו לה, אף על פי שהגיע גט לידה — אינה מגורשת... ותיגרש מאוירא ארבע אמות (שלה! ואם אין אתה אומר כן -) תפשוט [תפתור] (מכאן אותה שאלה עקרונית) דבעי [ששאל] רבי אלעזר: ארבע אמות (של אדם שאמרו לגבי דיני קניין), יש להן אויר או אין להן אויר? (כלומר, האם האויר שמעליהן נחשב כמותן?) תפשוט [תפתור] אין להן אויר!" - כבר לא מעניין הגט, אלא השאלה אם צילינדר-האויר שמעל 4 האמות שייך אליהן, לעניין דיני קניין...
  • "אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא שנמחק דרך ירידה (כאשר היה הגט בשעה שנמחק כבר מעבר למעקה הגג, שהוא יורד אז לתוך רשותה), אבל נמחק דרך עלייה (כאשר זרקו כלפי מעלה כדי להוציאו מן הגג, שיפול אחר כך למטה) — לא. מאי טעמא? — מעיקרא [מתחילה] (עד שלא החל לרדת מוגדר הגט כמי ש)לא למינח קאי [להנחה הוא עומד] (אלא לעוף למקום אחר, ובאותה שעה עדיין אינו נחשב כמונח בחצר)". כמו חסימה של כדור בירידה לסל.

ראיונות ושיעורים

• ערוץ יוטיוב
• אודות התלמוד, סרטון באתר יוטיוב
• הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה, 30 במאי 2011: "עולם הישיבות היה צריך להצמיח כמעט רק אינטלקטואלים, כי בסופו של דבר אלה שלומדים כל הזמן - עוסקים בלימוד אינטלקטואלי. הם עוסקים בפילוסופיה ובמשפטים...בדיוק מה שהאינטלקטואל זקוק לו: חקירה, העמקה, והסקת מסקנות. אינטלקטואל זה לא מי שיודע הרבה ספרים - זה אופי, וכישורים."
• אורות, אלעזר שטורם עם הרב, סרטון באתר יוטיוב לייבוביץ' היה "אינטלקטואל-גוג", אישית היה מקסים ומוסרי, היינו ביחסים טובים מאד, עשיתי לו פרובוקציות ומעולם לא פגע בי; תמיד חשבתי שהוא קצת מרמה את הבריות... לא התפלל בנוסח לייבוביץ', אלא: מתוך לבו ולא מתוך התאולוגיה התאורטית שלו; סבא-רבא שלי למד בישיבת וולוז'ין - ליטאי מובהק - אח"כ "עשה תשובה"... יהודים בכל ארץ הפכו ליותר מקומיים מהמקומיים, את מי מחקים היהודים בישראל? - לא לאום מסויים, אלא - את ה"גויות" המופשטת... ב"יד החזקה" יש פיוטיות, שלא קיימת ב"רמבם" כפי שמצטייר היום. איש מורכב, שלא ניסה להסביר את עצמו באמת; ב-1922 הסתדרות המורים החליטה ליצור יהודי חדש, לא-אינטלקטואל!... והם הצליחו! ה"רוחניות" של מדונה... אילו העם היהודי התרבה כמו כל עם, היו צריכים להיות כיום כ-300 מיליון, אבל הייתה סלקציה גנטית, החלשים אבדו. הגויים היו צריכים לשמור אותנו! היהודים הם רדיואקטיבים...
• התלמוד למעשה מגדיר מיהו יהודי - מי שהתלמוד מחייבו. הוא הקוד ההלכתי המחייב האחרון שגובש (אחריו - רק תמציות ופרושים); אבל - כמעט לא עוסק בפסיקת הלכה, אלא בדיונים על ההלכה! יש דיונים, דיאלקטיקה, בד"כ אין מסקנה הלכתית - לכך צריך לחשוב על הדיונים. המטרה האמיתית: להבין, לדעת את האמת, באופן יותר יפה, טהור. זה יותר חשוב מאמנות, וכו'. זה לא מקצוע מעשי - בשביל זה יש ספרים על הלכה. בלי זה - יהודים לא יכולים לחיות! זה כמו ההבדל בין מדען (או מהנדס) לבין טכנאי. מדען לא ידוע לתקן מכשירים - כך חכמי-תלמוד לא יודעים את ההלכה המעשית!?!
  • נסיך גרמני: מדוע לברר דעה, שלא התקבלה? יהודים חיים על "תכל'ס" - לא נכון! הדיון הטהור חשוב!
• לימוד תורה הוא בעצם פולחן; לא קורבנות, ואפילו מעל תפילה - לימוד! לימוד תורה הוא איחוד עם הקב"ה. "כשאני לומד תורה - אני משוחח עם הקב"ה" (סיפור על בתו כשהתפלל: "מה ענה לך?"...) תפילה אינה שיחה - זו בקשה; לימוד הוא שיחה: התעסקות בדברי תורה, בניית קשר. אם אנשים היו לומדים ומפנימים את שפת התלמוד - הייתה יותר הקשבה.
• פעם כתבתי מאמר ב"הארץ", עיתון לא סימפטי, לא רציני, שחושב שהוא לאנשים חושבים (למעשה: לסנובים): אחת הבעיות של המדינה, שלומדים יותר מדי תנ"ך, ולא מספיק תלמוד.
• דוגמה: היום יש דיונים אתיים בנושאים חדשים, למשל: פונדקאות. בדיון בצרפת הסיקו, שאין מספיק מידע כדי להחליט. הראיתי לחבר שישב בוועדה, שיש בתלמוד דיון בשאלות על כלי-טיס ("מגדל שהוא עומד באויר, טומאה בתוכו..."): s: אהלות ד א; זה לא שהם ידעו שזה יהיה אפשרי - אבל הם דנו לא רק במה שיש, אלא גם במה שיכול להיות, זה יותר מעניין! "יש דיונים מזעזעים: יצור עם גוף פרה וראש אדם, או להיפך; מה זה? גם הגמרא חושבת שהראש קובע..."
  • תורת המספרים! (היו הרבה יהודים בין מפתחי מתמטיקה טהורה#פוריזם-? ) "לכל דבר יש סוף - חוץ מהתורה." ולמדע?
    • "טהורים": פאול ארדש, ולדימיר ארנולד, הארלד בוהר (נבחרת דנמרק בכדורגל), אנדרי בלוך (חולה נפש שרצח את משפחתו), אלעזר בן-דוד (אנטי-דתי), יוסף ברנשטיין, פליקס ברנשטיין, חיים גייפמן, יקותיאל גינצבורג, ישראל גלפנד, ברנקו גרונבאום, אלכסנדר גרותנדיק, יחיאל גרינפלד (מחדש מונחים בעברית), יוסף שלמה דלמדיגו, פליקס האוסדורף, הנס האן, אדולף הורוויץ (יהודי-הטיפוח של פליקס קליין), אנדרה וייל, אוטו טפליץ, אולגה טאוסקי-טוד, קרל גוסטב יעקב יעקובי, אלכסנדר לובוצקי, יום טוב ליפמן ליפקין, שלום מנדלברויט, בנואה מנדלברוט, מיכאל משלר, אמי נתר, צליל סלע, גווידו פוביני, רוזה פלטסון, גריגורי פרלמן, אליהו ריפס, תמר ציגלר, מוריץ קנטור (היסטוריה), לאופולד קרונקר, דוד קשדן, סבטלנה קטוק, פרנץ ראדו, וניאמין קגן, שהרן שלח, מנחם מגידור (נשיא העברית; ניסה לשבור את מאבק הסטודנטים), רון אהרוני (אנטי-דת), אברהם הלוי פרנקל,
    • מעשיים: ג'ון פון נוימן, ברנקו גרונבאום (חבר של איינשטיין), סטיבן וולפרם, הרמן מינקובסקי, עלי מרצבך, רוג'ר פנרוז, הנס פרוידנטל (מחנך), ברוריה קופמן (חבורות ופיזיקה), אביעזרי פרנקל, חיים חנני, אלישע נתניהו, אברהם ולד, בריאן גרין
• זה עצם הקיום היהודי (של כל העם) - גם מי שלא עוסק בתלמוד, תורם משהו, בתמיכה.
• הסוגיא האהובה תשע"ג - שיעור פתיחה, סרטון באתר יוטיוב
  • בשו"ע, הלכות כיבוד אב ואם - פרט לשניים: למי להינשא, והיכן ללמוד תורה!
  • רמב"ם פסק כמעט תמיד לפי כללי הפסיקה שקבעה הגמרא (למשל: בין 1 ל-2 - הלכה כ-1; הלכה - כסתם משנה רבי מאיר)
    • הלכה כרבא מול אביי (ש.: פורמליסט, ככלל) (חברים מילדות, ומאות מחלוקות!), פרט ל-6: יע"ל קג"ם; שמואל (דיין, ש.: יותר ריאליסט [פרגמטי, ספציפי?]) - בממונות, לרב (קיבל תורה בא"י, מדורות של תלמידים) - באיסור והיתר.
    • באמצע הדיון, נקבע: "תיובתא אביי. תיובתא" שהוא נוסח "נוק-אאוט" שאומר: קושיה על דעת אביי, שלא תורצה ולכן אביי הפסיד לתמיד.
      • אבל - מיד אח"כ מוכיחים, שאביי סבר כרבי מאיר; ולמרות שבמחלוקת בין מאיר לר' יוסי - הלכה כיוסי - התנא שמביא המשנה (רבי?) - סתם אותה, ומכאן הלכה כמותה, וכר' מאיר, ואביי צודק!..

פגישה 24.7.2019

• נהנים יותר מהלוגיקה, מאשר מההלכה? - כנראה, כן
• התלמוד לא עוסק, בעיקר, בהלכה! ב"אודות התלמוד": זה ספר דיאלקטיקה, דיונים; ברוב המקרים - לא מסכמים. מטרתו - גילוי האמת! (אני: לא במובן של אמת מוחלטת, אלא - מה נובע מההנחות שלנו.)
  • זה מטא-הלכה! (דיונים על-הלכה) [לייבוביץ'? מה דעת הרב על מעמד האישה? הלא כתב "האישה בתנ"ך"?]
  • הדיון בנוי כמו מתמטיקה. לא של בי"ס - זה "אוכל לאפרוחים"... הייתי מורה למתמטיקה שנים רבות. יש הרבה ספרים על שורש של 1-; רק חלק קטן מהמתמטיקה - שימושית, הרוב לא!
• הדיון הוא אימון טוב לעיסוק במדע? (בגלל זה: 22% מחתני נובל? במאה ה-21: 25%, ובניכוי שלום: 27%!) - לא בטוח. משתמש:Avneref/רשימות/יהדותם של מדענים
  • חלקיקי מידע: בוזון היגס
  • הלל הזקן, בשבת לא א, עונה על כל שאלה: "בני, שאלה גדולה שאלת." מדוע גדולה?! - אין מהן נפקא מינא הלכתית, או תאולוגית, או מוסרית! השאלות הן - מדעיות! אולי הלל החשיב את הסקרנות והעיסוק במדע? (ולא חשוב שמטרת השאלות לא הייתה מדעית - אלא לעצבן את הלל; ולא חשוב אם תשובותיו היו נכונות, מדעית...)
• הסיפור על הרֶבֶּה ו-3 הפרויקטים, שדומה לדחיסת חלקיקים: התכוון למיסטי, או רציונלי?
  • מדוע לא בא לישראל? משיח? - לא ברור
• מדוע כמעט חזר בו, אחרי השמצות ה"גדוילים"?

הסוגיה האהובה תשע"ג

• חנה פרידמן, החובל, סרטון באתר יוטיוב בספריא: בבא קמא פג,ב
  • חנה פרידמן; כתבה

• משה אידל, ברא גברא, סרטון באתר יוטיוב; ב-סנהדרין סה,ב; גם ב-סז. משה אידל
  • ביאור
• מני אבן-ישראל, בערב פסח תלאוהו, סרטון באתר יוטיוב; ב-סנהדרין מג,א; מנכ"ל "שפע"
  • היהדות בעולם הנוצרי הייתה דת מגיבה; הנצרות: ישו נולד לבתולה (לא חדש: תמוז, איזיס), אביו אלוהים, עשה ניסים / יהדות: זונה, קלגס רומאי (הכי עלבון), כשפים.
    • מעמד האישה עלה בעקבות ירידתה בנצרות: הוגה מסעי-הצלב, אורבן השני קבע שכמרים לא מתחתנים. לפי ההלכה, לאישה מותר ללכת בגב חשוף לגמרי.
    • המדרש שיצחק נשחט - נעלם במאה ה-5, אחרי עליית הנצרות.
  • הגמרא מספרת שאכן, היהודים תלו את ישו: אבן-ישראל: זה לא אותו ישו - זה ישו של יהושע בן פרחיה (לפני הספירה).

• איליה ליבוביץ', המסר של השבת, סרטון באתר יוטיוב; עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות; אליה ליבוביץ
  • 10 "ניסים" - הכל נברא בראשית! וגם: ה"מזיקים" (והתרופות: קמיעות...), קברי צדיקים, אייל-אברהם... והצבת: "אולטרה-מודרני, מדען אמיתי!" - יש התפתחות, אבולוציה. צ'ארלס דרווין אמר: לא יודע איך הכל התחיל, אבל רואים שזה מתפתח!
  • מחלוקת על בית הלל ובית שמאי, על נרות חנוכה; (אני: בית הלל מציינים את הימים שעברו כבר - הנס שהיה, ולא שיהיה! ליבוביץ' -? "כנגד הימים היוצאין"?)
  • עבודה זרה נד,ב אמר ריש לקיש: ...בעל כורחי (ליבוביץ': ריש לקיש אומר: אמר הקב"ה, אין אלוהים... - לפחות לא בארץ).

• תומר פרסיקו, 4 שנכנסו לפרדס, סרטון באתר יוטיוב; ב-חגיגה יד,ב; תומר פרסיקו
  • ביהדות חז"ל: האדם הוא גוף - שיש בו נשמה (שמחזירים לבורא); בהלניזם (ואח"כ נצרות): יש דואליות גוף-נשמה, והאדם הוא רק הנשמה; הגוף בזוי, רע. ירושלמי: "הלובן מן האיש... האודם מן האישה.... רוח ונפש... מהקב"ה". לכן החזרה של הנשמה לגוף - טובה! רב האי גאון כבר הושפע מההלניזם (דרך הערבים) - המסע לפרדס הוא רוחני (לא פיסי, "אמיתי" כמו שחשבו חז"ל).
  • במקרא: s:שמות כד ט (הגוף טוב!) אמנם, חז"ל (למשל אונקלוס) כבר היו צריכים לפרש: לא טוב שאכלו ושתו לפני ה'...
  • קלדרון

• צביה גרינפילד, ונתן לך רחמים ולרחמך, סרטון באתר יוטיוב דוד לאו, החזרת ריבית, סרטון באתר יוטיוב סיון רהב-מאיר, הסודות של אונקלוס, סרטון באתר יוטיוב אורי מילשטיין, מרדף אברהם אחרי מלכי הצפון, סרטון באתר יוטיוב אסא כשר, שפיכות דמים, סרטון באתר יוטיוב