פורטל:חוק ומשפט/שיטות המשפט
שיטות המשפט ברחבי העולם מתחלקות למשפחות של שיטות משפט, שהתפתחו במקביל לכיוונים שונים, ובגלל נסיבות היסטוריות בעלות מאפיינים שונים. לשיטות המשפט המשתייכות למשפחה מסוימת יש מאפיינים דומים, אך במדינות רבות יש ערבובים שונים בין שיטות המשפט, בהתאם למאפייני אותה מדינה. נהוג לחלק את שיטות המשפט למשפחות הבאות:
- המשפט המקובל - שמקורו במשפט האנגלי, ובשימוש בממלכה המאוחדת ובארצות הברית, בנוסף למדינות רבות שהיו בעבר בשליטת האימפריה הבריטית, כגון אוסטרליה וישראל.
- המשפט הקונטיינטלי - שמקורו במשפט הרומי שהיה נהוג באימפריה הביזנטית. זהו המשפט המקובל באירופה ובמדינות אחרות בעולם בהן שלטו האימפריות האירופאיות, כגון וייטנאם, ברזיל ומדגסקר.
- משפט דתי - המבוסס על שיטות המשפט שהיו נהוגות בידי המוסדות הדתיים. מתחלק למשפט הקאנוני בעולם הנוצרי, משפט השריעה בעולם המוסלמי, ומשפט הלכתי ביהדות.
- משפט מנהגי - שם כולל למספר רב של שיטות משפט מקומיות שהיו נהוגות בידי אוכלוסיות מקומיות שאינן משתייכות למשפחות המשפט האחרות. במרבית המדינות בהן שיטת משפט זו נהוגה היא משולבת עם שיטות נוספות, כגון עם המשפט המקובל בהודו ועם המשפט הקונטיננטלי בסין.
.png)
המשפט המקובל (באנגלית: Common law) הוא שיטת המשפט המרכזית הנהוגה באנגליה ומדינות שהשתייכו בעבר לאימפריה הבריטית. נהוג לחלק את המשפחה הזו לשני מוקדים מרכזיים, הראשוני, שהוא המשפט האנגלי, והשני, שהוא המשפט האמריקאי. לעיתים שיטה זו נקראת "המשפט האנגלו-אמריקאי".
ייחודיותו של המשפט המקובל הוא בעקרונות של עצמאות מערכת המשפט, ועקרון התקדים המחייב, שמעניק לרשות השופטת סמכויות חקיקה לא סטטוטוריות, כלומר, שלא על ידי החלטת פרלמנט. במדינות המשפט המקובל, לבתי משפט מסוימים יש סמכות לקיים ביקורת שיפוטית, לבטל חוקים ואף לחוקק אותם.
| מדינות המשפט המקובל | ||
|---|---|---|
| המשפט המקובל האנגלו-אמריקאי |  אוגנדה •  אוסטרליה •  איי בהאמה •  אנטיגואה וברבודה •  אירלנד •  ארצות הברית •  בליז •  ברבדוס •  גאנה •  ג'מייקה •  גרנדה •  דומיניקה •  הונג קונג •  הממלכה המאוחדת •  טובאלו •  טונגה •  טרינידד וטובגו •  ליבריה •  מיאנמר •  ניו זילנד •  נפאל •  סינגפור •  סנט וינסנט והגרנדינים •  סנט קיטס ונוויס •  פלאו •  פיג'י •  קיריבטי
| |
| משולב עם שיטה אחרת |  בהוטן •  בנגלדש •  הודו •  ישראל •  פקיסטן •  קפריסין
| |
המשפט הקונטיננטלי (באנגלית: Civil law, המשפט האזרחי), הוא שיטת משפט שבסיסה במשפט הרומי, ובעיקר מבוסס על קובץ החוקים הנקרא קורפוס יוריס קיוויליס שערך הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון, ואשר פורש ופותח במהלך ימי הביניים, עם שינויים נוספים במהלך אביב העמים. המשפט הקונטיננטלי התפשט בעיקר למדינות אירופה ומדינות שהיו תחת שלטונן במהלך ההיסטוריה.
מאפיין מרכזי של המשפט הקונטיננטלי הוא קודיפיקציה של המשפט, כלומר ריכוז החוקים בקודקס מפורש ונגיש, השואף לשלול את שיקול דעתו של המוסד השופט, ובדרך זו להבטיח את שלטון החוק.
| מדינות המשפט הקונטיננטלי | ||
|---|---|---|
| המשפט הרומי |  אוזבקיסטן •  אוקראינה •  אורוגוואי •  אל סלוודור •  אתיופיה •  גאורגיה •  גינאה המשוונית •  הונדורס •  ונצואלה •  מאוריציוס •  פולין •  פנמה •  פרו •  רוסיה
| |
| הקוד הנפוליאני |  אלבניה •  אנגולה •  אקוודור •  ארגנטינה •  ארמניה •  בוליביה •  בוסניה והרצגובינה •  בורונדי •  בורקינה פאסו •  בלגיה •  בנין •  גבון •  גואטמלה •  גינאה •  גינאה ביסאו •  האיטי •  הולנד •  הרפובליקה הדומיניקנית •  הרפובליקה המרכז-אפריקאית •  וייטנאם •  חוף השנהב •  כף ורדה •  לבנון •  לוב •  לוקסמבורג •  ליטא •  מוזמביק •  מזרח טימור •  מצרים •  מקסיקו •  סאו טומה ופרינסיפה •  סוריה •  סורינאם •  ספרד •  פורטוגל •  פרגוואי •  צ'אד •  קולומביה •  / קונגו •  קובה •  קוסטה ריקה •  קמבודיה •  צ'ילה •  צרפת •  רומניה
| |
| המשפט הגרמני |  אוסטריה •  איטליה •  איסלנד •  אסטוניה •  בולגריה •  בלרוס •  גרמניה •  דנמרק •  דרום קוריאה •  טורקיה •  טייוואן •  יוון •  יפן •  לטביה •  מונגוליה •  נורווגיה •  סין •  סלובניה •  סלובקיה •  סרביה •  פינלנד •  צ'כיה •  קרואטיה •  שוודיה •  שווייץ
| |
| משולב |  אזרבייג'ן •  אנדורה •  ברזיל •  הונגריה •  מונטנגרו
| |
משפט עברי הוא מונח מודרני הבא להגדיר את מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה ובמקורות העבריים השונים החל ממתן תורה. על מקורות המשפט העברי נמנים המשנה, התלמוד, ספרות השו"ת והפסיקה.
המשפט העברי נידון בתורה שבכתב לראשונה בספר שמות בפרשת משפטים, שם מובאים רוב דיני הממונות המוזכרים בתורה בכלל, דיני עבדים, דיני רוצח וכן הוראות המתייחסות לשופטים. פרשה נוספת המהווה מקור חשוב לדיני המשפט העברי היא פרשת שופטים שבספר דברים. בפרשה זו לא נידונים דיני ממונות אך מובאת בה החובה להקים מערכת משפט הוגנת וכן נתבארו בפרשה דיני זקן ממרא, דיני עדות (הלכה) ודינים נוספים העוסקים ברצח.
אף שהמשפט במדינת ישראל הוא משפט חילוני, אשר שואב את עקרונותיו מן המשפט המקובל ומן הדין העות'מאני, יש בו השפעה של המשפט העברי. במקרים מסוימים הוכנסו עקרונות המצויים במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל. דוגמאות לכך:
- תקנת השבים, שהיא העיקרון לפיו יש להקל על עבריין המעוניין לשוב בו מדרכו הרעה.
- חוק לא תעמוד על דם רעך, היונק את שמו ואת תוכנו מפסוק בספר ויקרא באיסור לא תעמוד על דם רעך.
- עשיית עושר ולא במשפט- אף שמו של החוק נלקח ממקורות המשפט העברי.
- חוק ציד חיות בר אימץ את ההסתייגויות המובאות בספרות הרבנית מציד לשם שעשוע בלבד. לפיכך הציד מותר בישראל רק לציידים מורשים.
- המשפט הישראלי אימץ את ההגדרה ההלכתית האוסרת על בעל לאנוס את אשתו, בעוד שבמשפט האנגלי, במשך שנים מושג זה לא היה קיים.
- עדים.
השָׁרִיעָה (בערבית: الشريعة) הוא הדין האסלאמי, המסדיר את כל תחומי החיים והחברה. השריעה מקבילה באופיה ובמטרתה להלכה ביהדות. ישנם ארבעה זרמי הלכה מוסלמים סונים: מאלכית, חנבלית, חנפית ושאפעית, כאשר ארבעתם נחשבים אורתודוקסים במידה שווה. על פי התפיסה האסלאמית, השריעה היא הדת כולה, הדת אשר אללה בחר לעבדיו על מנת להוציאם מהחושך אל האור, ואשר באמצעותה הוא הנחה אותם בנוגע לדברים שעליהם לעשות ולדברים אשר מהם עליהם להימנע, ודרכה הוא הבהיר להם את המותר ואת האסור.
האסלאם, בדומה ליהדות ולדתות-הלכה (דתות אורתופרקטיות) אחרות, אינו מבחין, עקרונית, בין הפולחן הדתי לבין חיי היומיום. לפיכך, השריעה עוסקת לא רק בטקסים דתיים או בפעולות שבין אדם לחברו אלא גם בכללים לביצוע פעולות אישיות (אכילה, רחצה וכיוצא באלה). כמו כן עוסקת השריעה בהיבטים רבים, חילוניים לכאורה, של החיים: פוליטיקה, כלכלה, בנקאות אסלאמית, דיני עבודה, חוזים ועוד. אחת המטרות לחקיקה, להגשים את מטרת טובת כלל הציבור והרחקת האדם מהרוע והשחיתות בחיי היומיום ובעולם הבא. בהתגשם זה, בשמירת חמשת הגדולים, והם: שמירת הנפש, שמירת הערווה והצאצאים, שמירת הדעת, שמירת הכסף, ושמירת הדת.
מאמצע המאה ה-19 חוקקו במדינות מוסלמיות חוקים חילוניים בתחומים שונים כמו בתחום המסחרי והפלילי, אך לא חוקקו חוקים בענייני אישות. בתחום המסחרי והפלילי נתקבלו ספרי חוק מערביים ונחקקו חוקים חדשים בהשראה מערבית, לדוגמה, ספר החוקים העות'מאני "המג'לה".
| מדינות המשפט המוסלמי | ||
|---|---|---|
| שריעה |  איראן •  אפגניסטן • לוב •  מאוריטניה •  ניגריה •  סודאן •  עומאן •  ערב הסעודית
| |
| חל בדיני משפחה |  אריתריאה • הודו •  ירדן • ישראל •  מלזיה • במצרים •  מרוקו • סוריה
| |
| שילוב עם שיטה אחרת |  איחוד האמירויות הערביות • בנגלדש •  ברוניי •  גמביה • פקיסטן •  קטר
| |