פורמולה 1 עונת 1988

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליפות העולם בפורמולה 1 עונת 1988
הקודם: 1987 הבא: 1989

במסגרת פורמולה 1 של שנת 1988 נערכו 16 מירוצים. באליפות העולם זכה הברזילאי איירטון סנה ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת מקלארן-הונדה.

לפי התקנות של עונה זו, החל מהעונה שאחר כך (עונת 1989), אסור יהיה להשתמש במנועים בעלי מגדש טורבו. בעקבות זאת, החליטו רוב הקבוצות, למעט קבוצת מקלארן-הונדה להשתמש במעונים בלחץ אטמוספירי כבר בעונה זו. התוצאה הייתה שליטה מוחלטת של קבוצת מקלארן-הונדה לאורך כל העונה כאשר נהגיה (סנה ואלן פרוסט) זוכים בכל המירוצים למעט אחד בו פרשו שניהם. יתר על כן, ברוב המירוצים, סיימו שני נהגי הקבוצה בשני המקומות הראשונים.

עם זאת, העונה הייתה מתוחה מאוד בשל התחרות הגדולה על האליפות בין שני נהגים אלו. שיטת הנקוד הישנה שהייתה עדיין תקפה אז (קרי, נלקחות בחשבון רק 11 התוצאות הטובות ביותר של כל נהג) גרמה לכך שסנה זכה באליפות למרות שאם היו לוקחים בחשבון את כל הניקוד שנצבר, פרוסט היה מנצח ב-11 נקודות הפרש. בעקבות עונה זו, הפך פרוסט לאחד המצדדים הגדולים בהחלפת שיטת הניקוד (שאכן הוחלפה בתחילת שנות ה-90).

בעונה זו נלקחו בחשבון רק 11 התוצאות הטובות ביותר של כל נהג.

מירוצי עונת 1988[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר המירוץ מקום המסלול תאריך המירוץ נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 ברזילברזיל ז'אקארפאגה, ברזיל 3 באפריל צרפתצרפת אלן פרוסט בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
2 סן מרינוסן מרינו אימולה, סן מרינו 1 במאי ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
3 מונאקומונאקו מונטה קרלו, מונאקו 15 במאי צרפתצרפת אלן פרוסט בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
4 מקסיקומקסיקו מקסיקו סיטי, מקסיקו 29 במאי צרפתצרפת אלן פרוסט בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
5 קנדהקנדה מונטריאול, קנדה 12 ביוני ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
6 ארצות הבריתארצות הברית דטרויט, ארצות הברית 19 ביוני ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
7 צרפתצרפת פול-ריקאר, צרפת 3 ביולי צרפתצרפת אלן פרוסט בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
8 בריטניהבריטניה סילברסטון, בריטניה 10 ביולי ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
9 גרמניהגרמניה הוקנהיים, גרמניה 24 ביולי ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
10 הונגריההונגריה בודפשט, הונגריה 7 באוגוסט ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
11 בלגיהבלגיה ספא-פרנקורשם, בלגיה 28 באוגוסט ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
12 איטליהאיטליה מונזה, איטליה 11 בספטמבר אוסטריהאוסטריה גרהרד ברגר איטליהאיטליה פרארי
13 פורטוגלפורטוגל אסטוריל, פורטוגל 25 בספטמבר צרפתצרפת אלן פרוסט בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
14 ספרדספרד חרס, ספרד 2 באוקטובר צרפתצרפת אלן פרוסט בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
15 יפןיפן סוזוקה, יפן 30 באוקטובר ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
16 אוסטרליהאוסטרליה אדלייד, אוסטרליה 13 בנובמבר צרפתצרפת אלן פרוסט בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה

דירוג נהגים סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג קבוצה נקודות
1 ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה 90 (94)
2 צרפתצרפת אלן פרוסט בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה 87 (105)
3 אוסטריהאוסטריה גרהרד ברגר איטליהאיטליה פרארי 41
4 בלגיהבלגיה טיירי בוטסן איטליהאיטליה בנטון-פורד 27
5 איטליהאיטליה מישל אלבורטו איטליהאיטליה פרארי 24
6 ברזילברזיל נלסון פיקה בריטניהבריטניה לוטוס-הונדה 22
7 איטליהאיטליה איבן קאפלי בריטניהבריטניה מארץ'-ג'וד 17
8 בריטניהבריטניה דרק וורוויק בריטניהבריטניה ארוז-מגטרון 17
9 בריטניהבריטניה נייג'ל מנסל בריטניהבריטניה ויליאמס-ג'וד 12
10 איטליהאיטליה אלסנדרו נאניני בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד 12
11 איטליהאיטליה ריקרדו פטרזה בריטניהבריטניה ויליאמס-ג'וד 8
12 ארצות הבריתארצות הברית אדי שיוור בריטניהבריטניה ארוז-מגטרון 6
13 ברזילברזיל מוריציו גוגלמין בריטניהבריטניה מארץ'-ג'וד 5
14 בריטניהבריטניה ג'ונתן פאלמר בריטניהבריטניה טירל-פורד 5
15 איטליהאיטליה אנדראה דה סזאריס גרמניהגרמניה ריאל-פורד 3
16 יפןיפן סאטורו נאקאז'ימה בריטניהבריטניה לוטוס-הונדה 1
17 איטליהאיטליה פיררלויגי מרטיני איטליהאיטליה מינרדי-פורד 1

עוד 20 נהגים סיימו ללא נקודות אליפות.

הערה: התוצאה בסוגריים מציינת את סך הנקודות שצבר הנהג. התוצאה בלא סוגריים מציינת את הנקודות שנלקחו בחשבון עבור האליפות בהתאם לתקנון.

דירוג קבוצות סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום קבוצה נקודות
1 בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה 199
2 איטליהאיטליה פרארי 65
3 איטליהאיטליה בנטון-פורד 39
4 בריטניהבריטניה ארוז-מגטרון 23
5 בריטניהבריטניה לוטוס - הונדה 23
6 בריטניהבריטניה מארץ' - ג'וד 22
7 בריטניהבריטניה ויליאמס-ג'וד 20
8 בריטניהבריטניה טירל-פורד 5
9 גרמניהגרמניה ריאל - פורד 3
10 איטליהאיטליה מינרדי - פורד 1

8 קבוצות נוספות השתתפו באליפות אך לא זכו באף נקודת אליפות.

1987 1988 1989
נלסון פיקה אלוף העולם-איירטון סנה אלן פרוסט
ויליאמס-הונדה אליפות היצרנים-מקלארן-הונדה מקלארן-הונדה