פורמולה 1 עונת 1990

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליפות העולם בפורמולה 1 עונת 1990
הקודם: 1989 הבא: 1991

במסגרת פורמולה 1 של שנת 1990 נערכו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה הברזילאי איירטון סנה ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת מקלארן-הונדה.

בעונה זו, נמשכה היריבות הגדולה בין איירטון סנה לבין אלן פרוסט. בתחילת המרוץ הלפני אחרון בעונה, הוביל סנה בדירוג ושניהם היו במקומות הראשונים בזינוק. כבר בהקפה הראשונה של המרוץ, התנגש סנה בפרוסט ושניהם יצאו מהמרוץ, מה שמנע מפרוסט השגת נקודות שהיו משאירות אותו בתמונת האליפות ולמעשה, הכתיר את סנה כאלוף העולם. זו הייתה הפעם השנייה ברציפות בה הוכרעה האליפות בין השניים בגלל התנגשות הדדית.

כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

  • קביעת משקל מינימלי לרכב ל-505 ק"ג, זאת על מנת להשוות בין המכוניות עם מצלמה עליהן לכאלה ללא מצלמה.
  • הגדלת גודל תא הנהג על מנת לאפשר יציאת הנהג מהתא בתוך 6 שניות גם ללא פירוק ההגה.
  • שינוי במבנה תא הנהג כדי לאפשר מיגון טוב יותר לאזור הכתפיים.
  • הגדלת האור האחורה ל-20 סמ"ר ולעוצמה של 21 וואט.
  • הגדלת גודל המראות ל – 10 על 5 ס"מ. בתחילת כל מרוץ, חייבים מארגני המרוץ לוודא כי כל נהג מסוגל לראות דרך המראות את המכוניות הנמצאות מאחוריו.

בעונה זו נלקחו בחשבון רק 11 התוצאות הטובות ביותר של כל נהג.

מרוצי עונת 1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר המרוץ מקום המסלול תאריך המרוץ נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 ארצות הבריתארצות הברית פיניקס, ארצות הברית 11 במרץ ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
2 ברזילברזיל אינטרלאגוס, ברזיל 25 במרץ צרפתצרפת אלן פרוסט איטליהאיטליה פרארי
3 סן מרינוסן מרינו אימולה, סן מרינו 13 במאי איטליהאיטליה ריקרדו פאטרזה בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו
4 מונאקומונאקו מונטה קרלו, מונאקו 27 במאי ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
5 קנדהקנדה מונטריאול, קנדה 10 ביוני ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
6 מקסיקומקסיקו מקסיקו סיטי, מקסיקו 24 ביוני צרפתצרפת אלן פרוסט איטליהאיטליה פרארי
7 צרפתצרפת פול-ריקאר, צרפת 8 ביולי צרפתצרפת אלן פרוסט איטליהאיטליה פרארי
8 בריטניהבריטניה סילברסטון, בריטניה 15 ביולי צרפתצרפת אלן פרוסט איטליהאיטליה פרארי
9 גרמניהגרמניה הוקנהיים, גרמניה 29 ביולי ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
10 הונגריההונגריה בודפשט, הונגריה 12 באוגוסט בלגיהבלגיה טיירי בוטסן בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו
11 בלגיהבלגיה ספא-פרנקורשם, בלגיה 26 באוגוסט ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
12 איטליהאיטליה מונזה, איטליה 9 בספטמבר ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה
13 פורטוגלפורטוגל אסטוריל, פורטוגל 23 בספטמבר בריטניהבריטניה נייג'ל מנסל איטליהאיטליה פרארי
14 ספרדספרד ברצלונה, ספרד 30 בספטמבר צרפתצרפת אלן פרוסט איטליהאיטליה פרארי
15 יפןיפן סוזוקה, יפן 21 באוקטובר ברזילברזיל נלסון פיקה איטליהאיטליה בנטון-פורד
16 אוסטרליהאוסטרליה אדלייד, אוסטרליה 4 בנובמבר ברזילברזיל נלסון פיקה איטליהאיטליה בנטון-פורד

דירוג נהגים סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג קבוצה נקודות
1 ברזילברזיל איירטון סנה בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה 78
2 צרפתצרפת אלן פרוסט איטליהאיטליה פרארי 71 (73)
3 ברזילברזיל נלסון פיקה איטליהאיטליה בנטון-פורד 43 (44)
4 אוסטריהאוסטריה גרהרד ברגר בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה 43
5 בריטניהבריטניה נייג'ל מנסל איטליהאיטליה פרארי 37
6 בלגיהבלגיה טיירי בוטסן בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו 34
7 איטליהאיטליה ריקרדו פטרזה בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו 23
8 איטליהאיטליה אלסנדרו נאניני איטליהאיטליה בנטון-פורד 21
9 צרפתצרפת ג'אן אלזי בריטניהבריטניה טירל-פורד 13
10 איטליהאיטליה איבן קאפלי בריטניהבריטניה לייטון-האוס - ג'וד 6
11 ברזילברזיל רוברטו מורנו איטליהאיטליה בנטון-פורד 6
12 יפןיפן אגורי סוזוקי צרפתצרפת לולה-לארוס-למבורגיני 6
13 צרפתצרפת אריק ברנר צרפתצרפת לולה-לארוס-למבורגיני 5
14 בריטניהבריטניה דרק וורוויק בריטניהבריטניה לוטוס-למבורגיני 4
15 יפןיפן סאטורו נקאגי'מה בריטניהבריטניה טירל-פורד 3
16 איטליהאיטליה סטפן מודנה בריטניהבריטניה ברהבם-ג'וד 2
17 איטליהאיטליה אלכס קאפי בריטניהבריטניה ארוז-פורד 2
18 ברזילברזיל מוריציו גוגלמין בריטניהבריטניה לייטון-האוס -ג'וד 1

הערה: התוצאה בסוגריים מציינת את סך הנקודות שצבר הנהג. התוצאה בלא סוגריים מציינת את הנקודות שנלקחו בחשבון עבור האליפות בהתאם לתקנון.

דירוג קבוצות סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום קבוצה נקודות
1 בריטניהבריטניה מקלארן-הונדה 121
2 איטליהאיטליה פרארי 110
3 איטליהאיטליה בנטון-פורד 71
4 בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו 57
5 בריטניהבריטניה טירל-פורד 16
6 איטליהאיטליה לולה - להמבורגיני 11
7 בריטניהבריטניה לייטון - האוס - ג'וד 7
8 בריטניהבריטניה לוטוס-להמבורגיני 3
9 בריטניהבריטניה ארוז-פורד 2
10 בריטניהבריטניה ברהבם - ג'וד 2

10 קבוצות נוספות השתתפו באליפות אך לא זכו באף נקודת אליפות.

1989 1990 1991
אלן פרוסט אלוף העולם-איירטון סנה איירטון סנה
מקלארן-הונדה אליפות היצרנים-מקלארן-הונדה מקלארן-הונדה