פורמולה 1 עונת 1968

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1968
1968 Formula One season
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 1 בינואר 1968
תאריך סיום 3 בנובמבר 1968
מספר עונה 19
מספר מרוצים בעונה 12
זוכה באליפות הנהגים גרהאם היל
נקודות הנהג הזוכה 48
זוכה באליפות היצרנים לוטוס
נקודות היצרן הזוכה 62
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עונת 1968 הייתה העונה ה-19 של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). גרהאם היל זכה באליפות בפעם השנייה. קבוצת לוטוס זכתה באליפות היצרנים בפעם השלישית.

המרוצים בעונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) גרנד פרי דרום אפריקה קילאמי 1 בינואר בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
2 ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) גרנד פרי ספרד ג'ראמה 12 במאי ניו זילנדניו זילנד כריס אמון צרפתצרפת ז'אן-פייר בלטויה בריטניהבריטניה גרהאם היל בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
3 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו 26 במאי בריטניהבריטניה גרהאם היל בריטניהבריטניה ריצ'רד אטווד בריטניהבריטניה גרהאם היל בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
4 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורצ'מפס 9 ביוני ניו זילנדניו זילנד כריס אמון בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס ניו זילנדניו זילנד ברוס מקלארן בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
5 הולנדהולנד גרנד פרי הולנד זנדוורט 23 ביוני ניו זילנדניו זילנד כריס אמון צרפתצרפת ז'אן-פייר בלטויה בריטניהבריטניה ג'קי סטיוארט צרפתצרפת מאטרה-פורד
6 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת רואן לס אסארט 7 ביולי אוסטריהאוסטריה יוכן רינדט מקסיקו (1934-1968)מקסיקו (1934-1968) פדרו רודריגס בלגיהבלגיה ג'קי איקס איטליהאיטליה פרארי
7 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה ברנדס האטץ' 20 ביולי בריטניהבריטניה גרהאם היל שווייץשווייץ ג'ו סיפרט שווייץשווייץ ג'ו סיפרט בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
8 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה נורבורגרינג 4 באוגוסט בלגיהבלגיה ג'קי איקס בריטניהבריטניה ג'קי סטיוארט בריטניהבריטניה ג'קי סטיוארט צרפתצרפת מאטרה-פורד
9 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מונצה 8 בספטמבר בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס בריטניהבריטניה ג'קי אוליבר ניו זילנדניו זילנד דני האלם בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
10 קנדהקנדה גרנד פרי קנדה מונט-טרמבלנט 22 בספטמבר אוסטריהאוסטריה יוכן רינדט שווייץשווייץ ג'ו סיפרט ניו זילנדניו זילנד דני האלם בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
11 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית ווטקינס גלן 6 באוקטובר ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי בריטניהבריטניה ג'קי סטיוארט בריטניהבריטניה ג'קי סטיוארט צרפתצרפת מאטרה-פורד
12 מקסיקו (1934-1968)מקסיקו (1934-1968) גרנד פרי מקסיקו הרמנוס רודריגז 3 בנובמבר שווייץשווייץ ג'ו סיפרט שווייץשווייץ ג'ו סיפרט בריטניהבריטניה גרהאם היל בריטניהבריטניה לוטוס-פורד

תקציר העונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרהאם היל במכונית הלוטוס 49B הצבועה בצבעי מותג הסיגריות "Gold Leaf". קבוצת היצרן הראשונה שפרסמה נותן חסות על גבי המכונית

ג'ים קלארק וגרהאם היל, צמד נהגי קבוצת לוטוס, סיימו את גרנד פרי דרום אפריקה, מרוץ הפתיחה של העונה, במקומות 1–2. היה זה ניצחונו האחרון בקריירה של קלארק, שנהרג ב-7 באפריל במהלך מרוץ פורמולה 2 בהוקנהיימרינג. למרות מותו של קלארק הצליחה לוטוס לזכות בשני התארים: היל זכה באליפות הנהגים והקבוצה זכתה באליפות היצרנים.

במהלך העונה נעשו שלושה שינויים חשובים לתחרות. השינוי הראשון היה האישור שניתן לנותני חסות להציג פרסום על גבי הרכבים המתחרים. קבוצת גנסטון, קבוצה פרטית מדרום אפריקה, הייתה הראשונה שצבעה את מכוניתה בצבעי מותג הסיגריות "גנסטון" במרוץ פתיחת העונה. בגרנד פרי ספרד, המרוץ השני בעונה, לוטוס צבעה את רכבה בצבעי אדום, זהב ולבן, צבעי המותג של חברת "אימפריאל טבקו". בכך הפכה לקבוצת היצרן הרשמית הראשונה שפרסמה את נותן החסות על גבי המכונית[1].

שינוי נוסף היה הוספה של כנפיים למכוניות. לוטוס הוסיפה כנף קדמית קטנה למכוניתו של היל לקראת גרנד פרי מונקו. פרארי וברבהאם הציגו בגרנד פרי בלגיה כנף בגודל מלא, שמוקמה מעל ראשו של הנהג. לוטוס הגיבה בהוספת כנף בגודל מלא בחלק האחורי של המכונית.

השינוי השלישי היה השימוש שנעשה בקסדת מרוצים מלאה. דן גורני היה הראשון שעשה שימוש בקסדה זאת בגרנד פרי גרמניה[2].

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון חמש התוצאות הטובות מתוך ששת המרוצים הראשונים בעונה וחמש התוצאות הטובות מתוך ששת המרוצים האחרונים בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מונקומונקו בלגיהבלגיה הולנדהולנד צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית איטליהאיטליה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו נקודות
1 בריטניהבריטניה גרהאם היל 2 1 1 פרש 9 פרש פרש 2 פרש 4 2 1 48
2 בריטניהבריטניה ג'קי סטיוארט פרש 4 1 3 6 1 פרש 6 1 7 36
3 ניו זילנדניו זילנד דני האלם 5 2 5 פרש פרש 5 4 7 1 1 פרש פרש 33
4 בלגיהבלגיה ג'ק איקס פרש פרש 3 4 1 3 4 3 DNS פרש 27
5 ניו זילנדניו זילנד ברוס מקלארן פרש פרש 1 פרש 8 7 13 פרש 2 6 2 22
6 מקסיקומקסיקו פדרו רודריגס פרש פרש פרש 2 3 NC פרש 6 פרש 3 פרש 4 18
7 שווייץשווייץ ג'ו סיפרט 7 פרש פרש 7 פרש 11 1 פרש פרש פרש 5 6 12
8 בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס 8 פרש פרש פרש פרש 2 5 פרש פרש פרש 3 פרש 12
9 צרפתצרפת ז'אן-פייר בלטויה 6 5 פרש 8 2 9 פרש פרש 5 פרש פרש פרש 11
10 ניו זילנדניו זילנד כריס אמון 4 פרש פרש 6 10 2 פרש פרש פרש פרש פרש 10
11 בריטניהבריטניה ג'ים קלארק 1 9
12 אוסטריהאוסטריה יוכן רינדט 3 פרש פרש פרש פרש פרש פרש 3 פרש פרש פרש פרש 8
13 בריטניהבריטניה ריצ'רד אטווד 2 פרש 7 7 פרש 14 6
14 צרפתצרפת ג'וני סרווז-גאווין פרש פרש 2 פרש פרש 6
15 בריטניהבריטניה ג'קי אוליבר פרש 5 NC DNS פרש 11 פרש פרש DNS 3 6
16 איטליהאיטליה לודביקו סקרפיוטי פרש 4 4 6
17 בלגיהבלגיה לוסיאן ביאנקי 3 6 פרש פרש NC NC פרש 5
18 בריטניהבריטניה ויק אלפורד 4 פרש פרש פרש 5 פרש 8 5
19 בריטניהבריטניה בריאן רדמן פרש 3 פרש 4
20 בריטניהבריטניה פירס קארג' פרש פרש פרש פרש 6 8 8 4 פרש פרש פרש 4
21 ארצות הבריתארצות הברית דן גורני פרש פרש פרש פרש 9 פרש פרש 4 פרש 3
22 שוודיהשוודיה ג'ו בונייה פרש DNQ פרש 8 פרש 6 פרש NC 5 3
23 אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם פרש DNS פרש פרש פרש פרש פרש 5 פרש פרש פרש 10 2
24 שווייץשווייץ סילביו מוזר DNQ 5 NC DNS DNQ 2

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחישוב הנקודות הובאה בחשבון רק התוצאה הגבוהה ביותר שהושגה על נהג בקבוצה בכל מרוץ. התוצאות המודגשות הן התוצאות שנחשבו לחישוב הניקוד באליפות.

מיקום יצרן דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מונקומונקו בלגיהבלגיה הולנדהולנד צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית איטליהאיטליה קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו נקודות
1 בריטניהבריטניה לוטוס-פורד 1 1 1 5 9 11 1 2 פרש 4 2 1 62
2 בריטניהבריטניה מקלארן-פורד 2 5 1 פרש 5 4 7 1 1 4 2 49
3 צרפתצרפת מאטרה-פורד 6 5 פרש 4 1 3 6 1 2 6 1 7 45
4 איטליהאיטליה פרארי 4 פרש 3 4 1 2 4 3 פרש פרש פרש 32
5 בריטניהבריטניה BRM פרש פרש 2 2 3 6 8 6 4 3 פרש 4 28
6 יפןיפן הונדה 8 פרש פרש פרש פרש 2 5 פרש פרש פרש 3 5 14
7 בריטניהבריטניה קופר-BRM 3 3 6 פרש 4 פרש פרש פרש 5 NC 8 14
8 בריטניהבריטניה ברבהאם-רפקו 3 פרש פרש פרש 5 פרש פרש 3 פרש פרש פרש 10 10
9 צרפתצרפת מאטרה פרש 8 2 9 פרש פרש 5 פרש פרש 9 8
10 בריטניהבריטניה מקלארן-BRM 5 DNQ פרש 8 פרש 6 פרש NC 3
בריטניהבריטניה קופר-מזארטי 7 0
ארצות הבריתארצות הברית איגל-וסלייק פרש פרש פרש 9 פרש 0
בריטניהבריטניה לולה-ב.מ.וו 10 0
בריטניהבריטניה ברבהאם-קליימקס NC 0
דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) LDS-רפקו פרש 0
בריטניהבריטניה קופר-קליימקס פרש 0
ארצות הבריתארצות הברית איגל-קליימקס DNS 0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1968 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הקודם:
דני האלם
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1968
גרהאם היל
הבא:
ג'קי סטיוארט
הקודם:
ברבהאם
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1968
לוטוס
הבא:
מאטרה-פורד