פורמולה 1 עונת 1960

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פורמולה 1 עונת 1960
1960 Formula One season
ג'ק ברבהאם זכה באליפות בפעם השנייה
ג'ק ברבהאם זכה באליפות בפעם השנייה
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 7 בפברואר 1960
תאריך סיום 20 בנובמבר 1960
מספר עונה 11
מספר מרוצים בעונה 10
זוכה באליפות הנהגים ג'ק ברבהאם
נקודות הנהג הזוכה 43
זוכה באליפות היצרנים קופר-קלימקס
נקודות היצרן הזוכה 48 (58)

עונת 1960 היא העונה האחת עשרה של אליפות הפורמולה 1 המאורגנת על ידי ההתאחדות הבינלאומית למרוצי מכוניות. ג'ק ברבהאם וקבוצת קופר-קלימקס הצליחו לזכות בתואר האליפות בפעם השנייה ברציפות.

המרוצים בעונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 ארגנטינהארגנטינה גרנד פרי ארגנטינה אוסקר אלפרדו אלבס 7 בפברואר בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה סטירלינג מוס ניו זילנדניו זילנד ברוס מקלארן בריטניהבריטניה קופר-קליימקס
2 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו 29 במאי בריטניהבריטניה סטירלינג מוס ניו זילנדניו זילנד ברוס מקלארן בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה לוטוס-קליימקס
3 ארצות הבריתארצות הברית אינדינפוליס 500 אינדינפוליס 30 במאי ארצות הבריתארצות הברית אדי שץ ארצות הבריתארצות הברית ג'ים רת'מן ארצות הבריתארצות הברית ג'ים רת'מן ארצות הבריתארצות הברית וטסון-אופנהאוזר
4 הולנדהולנד גרנד פרי הולנד זנדוורט 6 ביוני בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה סטירלינג מוס אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה קופר-קליימקס
5 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורצ'מפס 19 ביוני אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם
בריטניהבריטניה אינס אירלנד
ארצות הבריתארצות הבריתפיל היל
אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה קופר-קליימקס
6 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת ריימס 3 ביולי אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה קופר-קליימקס
7 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה סילברסטון 16 ביולי אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה גרהאם היל אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה קופר-קליימקס
8 פורטוגלפורטוגל גרנד פרי פורטוגל באוויסטה 14 באוגוסט בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה קופר-קליימקס
9 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מונצה 4 בספטמבר ארצות הבריתארצות הברית פיל היל ארצות הבריתארצות הברית פיל היל ארצות הבריתארצות הברית פיל היל איטליהאיטליה פרארי
10 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית ריברסייד 20 בנובמבר בריטניהבריטניה סטירלינג מוס אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה סטירלינג מוס בריטניהבריטניה לוטוס-קליימקס

תקציר העונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הייתה האחרונה בה נעשה שימוש במנועים בנפח 2.5 ליטר. קבוצת קופר, לוטוס, פורשה ו-BRM עשו שימוש במנועים אחוריים, בעוד אסטון מרטין וסקארב השתמשו במנועים קדמיים. סטירלינג מוס השיג עבור לוטוס את הניצחון הראשון בגרנד פרי מונקו והשיג ניצחון נוסף בגרנד פרי ארצות הברית. קבוצת קופר ניצחה שישה מתוך שמונת המרוצים הנותרים בעונה. הקבוצות האירופאיות לא לקחו חלק במרוץ האינידאנפוליס 500, שנחשב לחלק מהאליפות בפעם האחרונה. הקוצות הבריטיות החרימו גם את הגרנד פרי האיטלקי ואיפשרו לקבוצת פרארי להשיג את הניצחון היחיד שלה בעונה.

שלושה נהגים נהרגו במהלך העונה. הארי של האמריקאי נהרג במהלך מרוץ, שלא נכלל בסבב האליפות, במסלול סילברסטון. בגרנד פרי בלגיה מצאו את מותם כריס בריסטוב ואלן סטייסי. סטירלינג מוס נפצע קשה במהלך האימון לקראת המרוץ והפסיד את מרבית המשך העונה.

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד השתנתה לקראת העונה - נוספה נקודה לנהגים שסיימו במקום השישי. מנגד בוטלה נקודת הבונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה מהירה. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 6 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 8 6 4 3 2 1

דירוג הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג ארגנטינהארגנטינה מונקומונקו ארצות הבריתארצות הברית הולנדהולנד בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם פרש נפסל 1 1 1 1 1 4 43
2 ניו זילנדניו זילנד ברוס מקלארן 1 2 פרש 2 3 (4) 2 3 34 (37)
3 בריטניהבריטניה סטירלינג מוס 3† / פרש 1 4 DNS נפסל 1 19
4 בריטניהבריטניה אינס אירלנד 6 9 2 פרש 7 3 6 2 18
5 ארצות הבריתארצות הברית פיל היל 8 3 פרש 4 12 7 פרש 1 6 16
6 בלגיהבלגיה אוליבר גנדביין 3 2 9 7 12 10
7 גרמניה המערביתגרמניה המערבית וולפגנג פון טריפס 5 8 5 פרש 11 6 4 5 9 10
8 ארצות הבריתארצות הברית ג'ים רת'מן 1 8
9 ארצות הבריתארצות הברית ריצ'י גינטר 6 6 DNS 2 8
10 בריטניהבריטניה ג'ים קלארק פרש 5 5 16 3 16 8
11 בריטניהבריטניה טוני ברוקס 4 פרש פרש פרש 5 5 פרש 7
12 בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס פרש 2 פרש פרש 6
13 בריטניהבריטניה קליף אליסון 2 DNQ 6
14 ארצות הבריתארצות הברית רודג'ר ווארד 2 6
15 בריטניהבריטניה גרהאם היל פרש 7 3 פרש פרש פרש פרש פרש 4
16 בלגיהבלגיה ווילי מאיירס פרש פרש 3 4
17 ארצות הבריתארצות הברית פול גולדסמית' 3 4
18 שוודיהשוודיה יואקים בונייה 7 5 פרש פרש פרש פרש פרש 5 4
19 בריטניהבריטניה הנרי טיילור 7 4 8 14 3
20 ארגנטינהארגנטינה קרלוס מנדיטגאי 4 3
21 ארצות הבריתארצות הברית דון ברנסון 4 3
22 איטליהאיטליה ג'וליו קביאנקה 4 3
23 ארצות הבריתארצות הברית ג'וני תומסון 5 2
24 בלגיהבלגיה לוסיאן ביאנקי 6 פרש פרש 1
25 בריטניהבריטניה רון פלוקהארט 6 פרש 1
26 ארצות הבריתארצות הברית אדי ג'ונסון 6 1
27 גרמניה המערביתגרמניה המערבית האנס הרמן 6 1
מיקום יצרן ארגנטינהארגנטינה מונקומונקו ארצות הבריתארצות הברית הולנדהולנד בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית נקודות

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניקוד באליפות היצרנים ניתן לששת המקומות הראשונים בכל מרוץ (למעט האינדיאנפוליס 500), בדומה לאליפות הנהגים. הניקוד ניתן ליצרן, בהתאם לתוצאה הגבוהה ביותר שהשיגו נהגי הקבוצה בכל מרוץ. לצורך קביעת האלופה נלקחו בחשבון רק 6 התוצאות הגבוהות ביותר. מרוץ האינדינאפוליס 500, נחשב לחלק מהעונה, אך לא נכלל בחלוקת הנוקודת ליצרנים.

מיקום יצרן ארגנטינהארגנטינה מונקומונקו הולנדהולנד בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 בריטניהבריטניה קופר-קלימקס 1 (2) 1 1 1 1 1 8 (3) 48 (58)
2 בריטניהבריטניה לוטוס-קלימקס (6) 1 2 5 (5) 2 3 1 34 (37)
3 איטליהאיטליה פרארי 2 3 5 4 11 (6) 4 1 26 (27)
4 בריטניהבריטניה BRM 7 5 3 פרש פרש 10 פרש 5 8
5 בריטניהבריטניה קופר-מזארטי 4 פרש פרש 9 14 פרש פרש 9 3
6 בריטניהבריטניה קופר-קסטלוטי DNQ פרש 15 4 11 3
7 גרמניה המערביתגרמניה המערבית פורשה 6 1
צרפתצרפת ברה-פורשה 12 10 0
ארצות הבריתארצות הברית סקארב WD DNQ DNS פרש DNS 10 0
בריטניהבריטניה אסטון מרטין DNS 11 0
איטליהאיטליה מזארטי 13 DNS 13 0
בריטניהבריטניה JBW-מזארטי DNQ 13 פרש 0
בריטניהבריטניה ונוול פרש 0
מיקום יצרן ארגנטינהארגנטינה מונקומונקו הולנדהולנד בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית נקודות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1960 בוויקישיתוף



הקודם:
ג'ק ברבהאם
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1960
ג'ק ברבהאם
הבא:
פיל היל
הקודם:
קופר-קליימקס
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1960
קופר-קליימקס
הבא:
פרארי