פורמולה 1 עונת 1966

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1966
1966 Formula One season
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 22 במאי 1966
תאריך סיום 23 באוקטובר 1966
מספר עונה 17
מספר מרוצים בעונה 9
זוכה באליפות הנהגים ג'ק ברבהאם
נקודות הנהג הזוכה 42 (45)
זוכה באליפות היצרנים ברבהאם
נקודות היצרן הזוכה 42 (49)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עונת 1966 הייתה העונה ה-17 של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). ג'ק ברבהאם מאוסטרליה זכה באליפות הנהגים, וקבוצת ברבהאם זכתה באליפות היצרנים.

המרוצים בעונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו 22 במאי בריטניהבריטניה ג'ים קלארק איטליהאיטליה לורנצו בנדיני בריטניהבריטניה ג'קי סטיוארט בריטניהבריטניה BRM
2 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורצ'מפס 12 ביוני בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס איטליהאיטליה פרארי
3 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת ריימס 3 ביולי איטליהאיטליה לורנצו בנדיני איטליהאיטליה לורנצו בנדיני אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה ברבהאם-רפקו
4 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה ברנדס האטץ' 16 ביולי אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה ברבהאם-רפקו
5 הולנדהולנד גרנד פרי הולנד זנדוורט 24 ביולי אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם ניו זילנדניו זילנד דני האלם אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה ברבהאם-רפקו
6 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה נורבורגרינג 7 באוגוסט בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה ברבהאם-רפקו
7 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מונצה 4 בספטמבר בריטניהבריטניה מייק פארקס איטליהאיטליה לודביקו סקרפיוטי איטליהאיטליה לודביקו סקרפיוטי איטליהאיטליה פרארי
8 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית וטקינס גלן 2 באוקטובר אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה לוטוס-BRM
9 מקסיקו (1934-1968)מקסיקו (1934-1968) גרנד פרי מקסיקו הרמנוס רודריגז 23 באוקטובר בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס ארצות הבריתארצות הברית ריצ'י גינטר בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס בריטניהבריטניה קופר-מזארטי

תקציר העונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הייתה העונה הראשונה מבין "עונות 3 הליטרים". נפח המנוע המקסימלי הוכפל בשניים בהשוואה לעונה שעברה. מספר שינויים נעשו בתקנות המרוצים: נקבע שרכב שלא ישלים 90% ממרחק המרוץ לא יזכה לנקודות, גם אם יסיים בשישייה הראשונה. בנוסף צומצם המרחק המקסימלי למרוץ מ-500 ק"מ ל-400 ק"מ.

קבוצת פרארי פתחה את העונה היטב עם ניצחון של ג'ון סורטיס בגרנד פרי בלגיה. סורטיס עזב את הקבוצה לאחר ויכוח על השתתפותו במרוץ 24 השעות של לה מאן. בהמשך השנה שב להתחרות באליפות, הפעם עבור קבוצת קופר וניצח עבורה בגרנד פי מקסיקו, מרוץ סיום העונה.

כמו בעונות קודמות, גם בעונה זאת אירעו תאונות קטלניות רבות. ג'ון טיילור הבריטי מצא את מותו בתאונה שאירעה במהלך גרנד פרי גרמניה לאחר שהתנגש עם ג'קי איקס. ג'קי סטיוארט התהפך עם מכוניתו על המסלול הרטוב בבלגיה ונותר לכוד תחת הרכב ההפוך במשך כ-25 דקות, בעוד טיפות של דלק מטפטפות עליו. גרהאם היל ובוב בונדורנט ניסו לחלץ אותו באמצעות כלי עבודה ששאלו מצופים בקהל. בקבות האירוע הפך סטיוארט לאחד ממובילי הקריאה לשיפור הבטיחות במסלולי המרוצים ובהעלאת רמת השירותים הרפואיים במהלך אירועי ספורט מוטורי.

ג'ק ברבהאם זכה באליפות בפעם השלישית והאחרונה בקריירה. הייתה זאת הזכייה הראשונה והיחידה מאז, שהושגה במכונית של קבוצה הנושאת את שם הנהג. ברוס מקלארן ודן גורני התחרו גם הם במכוניות שנבנו על ידי קבוצה שבבעלותם, אך בהצלחה פחותה.

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 5 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

דירוג הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג מונקומונקו בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה הולנדהולנד גרמניה המערביתגרמניה המערבית איטליהאיטליה ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) מקסיקומקסיקו נקודות
1 אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם פרש (4) 1 1 1 1 פרש פרש 2 42 (45)
2 בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס פרש 1 פרש פרש פרש 2 פרש 3 1 28
3 אוסטריהאוסטריה יוכן רינדט פרש 2 4 (5) פרש 3 4 2 פרש 22 (24)
4 ניו זילנדניו זילנד דני האלם פרש פרש 3 2 פרש פרש 3 פרש 3 18
5 בריטניהבריטניה גרהאם היל 3 פרש פרש 3 2 4 פרש פרש פרש 17
6 בריטניהבריטניה ג'ים קלארק פרש פרש DNS 4 3 פרש פרש 1 פרש 16
7 בריטניהבריטניה ג'קי סטויארט 1 פרש פרש 4 5 פרש פרש פרש 14
8 בריטניהבריטניה מייק פארקס 2 פרש פרש 2 12
= איטליהאיטליה לורנצו בנדיני 2 3 NC 6 6 פרש פרש 12
10 איטליהאיטליה לודביקו סקרפיוטי פרש 1 9
11 ארצות הבריתארצות הברית ריצקי גינטר פרש 5 פרש פרש 4 5
12 ארצות הבריתארצות הברית דן גורני NC 5 פרש פרש 7 פרש פרש 5 4
= בריטניהבריטניה מייק ספנס פרש פרש פרש פרש 5 פרש 5 פרש DNS 4
14 ארצות הבריתארצות הברית בוב בונדרנט 4 פרש 9 פרש 7 DSQ פרש 3
= שווייץשווייץ ג'ו סיפרט פרש פרש פרש NC פרש פרש 4 פרש 3
= ניו זילנדניו זילנד ברוס מקלארן פרש DNS 6 DNS 5 פרש 3
17 בריטניהבריטניה פיטר ארונדל DNS פרש פרש פרש 12 8 6 7 1
= שוודיהשוודיה ג'ו בונייה NC פרש NC פרש 7 פרש פרש NC 6 1
= בריטניהבריטניה בוב אנדרסון פרש 7 NC פרש פרש 6 1
= בריטניהבריטניה ג'ון טיילור 6 8 8 פרש 1

דירוג היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה כוללת רק יצרנים שצברו נקודות במהלך העונה. התוצאות המודגשות הן התוצאות שנחשבו לחישוב הניקוד באליפות.

מיקום יצרן מונקומונקו בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה הולנדהולנד גרמניה המערביתגרמניה המערבית איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו נקודות
1 בריטניהבריטניה ברבהאם-רפקו פרש (4) 1 1 1 1 (3) פרש 2 42 (49)
2 איטליהאיטליה פרארי 2 1 2 6 (6) 1 פרש 31 (32)
3 בריטניהבריטניה קופר-מזארטי NC 2 4 (5) 7 2 (4) 2 1 30 (35)
4 בריטניהבריטניה BRM 1 פרש פרש 3 2 4 7 פרש פרש 22
5 בריטניהבריטניה לוטוס-BRM פרש פרש פרש פרש 5 12 5 1 7 13
6 בריטניהבריטניה לוטוס-קליימקס פרש פרש פרש 4 3 פרש 9 6 8
7 ארצות הבריתארצות הברית איגל-קליימקס NC 5 פרש פרש 7 DNQ נפסל 5 4
8 יפן (1870-1999)יפן (1870-1999) הונדה פרש NC 4 3
9 בריטניהבריטניה מקלארן-פורד פרש פרש 5 פרש 2
10 בריטניהבריטניה ברבהאם-קליימקס פרש פרש 7 7 פרש פרש 6 1
= בריטניהבריטניה ברבהאם-BRM פרש 6 8 8 פרש DNQ 1
= בריטניהבריטניה מקלארן-סרניסימה DNS 6 DNS 1
בריטניהבריטניה קופר-פרארי 11 פרש 0
ארצות הבריתארצות הברית איגל-ווסלייק פרש פרש פרש 0
בריטניהבריטניה שאנון-קליימקס פרש 0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1966 בוויקישיתוף



הקודם:
ג'ים קלארק
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1966
ג'ק ברבהאם
הבא:
דני האלם
הקודם:
לוטוס
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1966
ברבהאם
הבא:
ברבהאם