פורמולה 1 עונת 1966
סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
---|---|
תאריך התחלה | 22 במאי 1966 |
תאריך סיום | 23 באוקטובר 1966 |
מספר עונה | 17 |
מספר מרוצים בעונה | 9 |
זוכה באליפות הנהגים | ג'ק ברבהאם |
נקודות הנהג הזוכה | 42 (45) |
זוכה באליפות היצרנים | ברבהאם |
נקודות היצרן הזוכה | 42 (49) |
עונת 1966 הייתה העונה ה-17 של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). ג'ק ברבהאם מאוסטרליה זכה באליפות הנהגים, וקבוצת ברבהאם זכתה באליפות היצרנים.
המרוצים בעונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרוץ | מסלול | תאריך | פול פוזישן | הקפה מהירה | מנצח | יצרן | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | גרנד פרי מונקו | מונקו | 22 במאי | ג'ים קלארק | לורנצו בנדיני | ג'קי סטיוארט | BRM |
2 | גרנד פרי בלגיה | ספא-פרנקורצ'מפס | 12 ביוני | ג'ון סורטיס | ג'ון סורטיס | ג'ון סורטיס | פרארי |
3 | גרנד פרי צרפת | ריימס | 3 ביולי | לורנצו בנדיני | לורנצו בנדיני | ג'ק ברבהאם | ברבהאם-רפקו |
4 | גרנד פרי בריטניה | ברנדס האטץ' | 16 ביולי | ג'ק ברבהאם | ג'ק ברבהאם | ג'ק ברבהאם | ברבהאם-רפקו |
5 | גרנד פרי הולנד | זנדוורט | 24 ביולי | ג'ק ברבהאם | דני האלם | ג'ק ברבהאם | ברבהאם-רפקו |
6 | גרנד פרי גרמניה | נורבורגרינג | 7 באוגוסט | ג'ים קלארק | ג'ון סורטיס | ג'ק ברבהאם | ברבהאם-רפקו |
7 | גרנד פרי איטליה | מונצה | 4 בספטמבר | מייק פארקס | לודביקו סקרפיוטי | לודביקו סקרפיוטי | פרארי |
8 | גרנד פרי ארצות הברית | וטקינס גלן | 2 באוקטובר | ג'ק ברבהאם | ג'ון סורטיס | ג'ים קלארק | לוטוס-BRM |
9 | גרנד פרי מקסיקו | הרמנוס רודריגז | 23 באוקטובר | ג'ון סורטיס | ריצ'י גינטר | ג'ון סורטיס | קופר-מזארטי |
תקציר העונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העונה הייתה העונה הראשונה מבין "עונות 3 הליטרים". נפח המנוע המקסימלי הוכפל בשניים בהשוואה לעונה שעברה. מספר שינויים נעשו בתקנות המרוצים: נקבע שרכב שלא ישלים 90% ממרחק המרוץ לא יזכה לנקודות, גם אם יסיים בשישייה הראשונה. בנוסף צומצם המרחק המקסימלי למרוץ מ-500 ק"מ ל-400 ק"מ.
קבוצת פרארי פתחה את העונה היטב עם ניצחון של ג'ון סורטיס בגרנד פרי בלגיה. סורטיס עזב את הקבוצה לאחר ויכוח על השתתפותו במרוץ 24 השעות של לה מאן. בהמשך השנה שב להתחרות באליפות, הפעם עבור קבוצת קופר וניצח עבורה בגרנד פי מקסיקו, מרוץ סיום העונה.
כמו בעונות קודמות, גם בעונה זאת אירעו תאונות קטלניות רבות. ג'ון טיילור הבריטי מצא את מותו בתאונה שאירעה במהלך גרנד פרי גרמניה לאחר שהתנגש עם ג'קי איקס. ג'קי סטיוארט התהפך עם מכוניתו על המסלול הרטוב בבלגיה ונותר לכוד תחת הרכב ההפוך במשך כ-25 דקות, בעוד טיפות של דלק מטפטפות עליו. גרהאם היל ובוב בונדורנט ניסו לחלץ אותו באמצעות כלי עבודה ששאלו מצופים בקהל. בקבות האירוע הפך סטיוארט לאחד ממובילי הקריאה לשיפור הבטיחות במסלולי המרוצים ובהעלאת רמת השירותים הרפואיים במהלך אירועי ספורט מוטורי.
ג'ק ברבהאם זכה באליפות בפעם השלישית והאחרונה בקריירה. הייתה זאת הזכייה הראשונה והיחידה מאז, שהושגה במכונית של קבוצה הנושאת את שם הנהג. ברוס מקלארן ודן גורני התחרו גם הם במכוניות שנבנו על ידי קבוצה שבבעלותם, אך בהצלחה פחותה.
דירוג האליפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת הניקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 5 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.
מיקום | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 |
---|---|---|---|---|---|---|
נקודות | 9 | 6 | 4 | 3 | 2 | 1 |
דירוג הנהגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה
מיקום | נהג | נקודות | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | ג'ק ברבהאם | פרש | (4) | 1 | 1 | 1 | 1 | פרש | פרש | 2 | 42 (45) |
2 | ג'ון סורטיס | פרש | 1 | פרש | פרש | פרש | 2 | פרש | 3 | 1 | 28 |
3 | יוכן רינדט | פרש | 2 | 4 | (5) | פרש | 3 | 4 | 2 | פרש | 22 (24) |
4 | דני האלם | פרש | פרש | 3 | 2 | פרש | פרש | 3 | פרש | 3 | 18 |
5 | גרהאם היל | 3 | פרש | פרש | 3 | 2 | 4 | פרש | פרש | פרש | 17 |
6 | ג'ים קלארק | פרש | פרש | DNS | 4 | 3 | פרש | פרש | 1 | פרש | 16 |
7 | ג'קי סטויארט | 1 | פרש | פרש | 4 | 5 | פרש | פרש | פרש | 14 | |
8 | מייק פארקס | 2 | פרש | פרש | 2 | 12 | |||||
= | לורנצו בנדיני | 2 | 3 | NC | 6 | 6 | פרש | פרש | 12 | ||
10 | לודביקו סקרפיוטי | פרש | 1 | 9 | |||||||
11 | ריצקי גינטר | פרש | 5 | פרש | פרש | 4 | 5 | ||||
12 | דן גורני | NC | 5 | פרש | פרש | 7 | פרש | פרש | 5 | 4 | |
= | מייק ספנס | פרש | פרש | פרש | פרש | 5 | פרש | 5 | פרש | DNS | 4 |
14 | בוב בונדרנט | 4 | פרש | 9 | פרש | 7 | DSQ | פרש | 3 | ||
= | ג'ו סיפרט | פרש | פרש | פרש | NC | פרש | פרש | 4 | פרש | 3 | |
= | ברוס מקלארן | פרש | DNS | 6 | DNS | 5 | פרש | 3 | |||
17 | פיטר ארונדל | DNS | פרש | פרש | פרש | 12 | 8 | 6 | 7 | 1 | |
= | ג'ו בונייה | NC | פרש | NC | פרש | 7 | פרש | פרש | NC | 6 | 1 |
= | בוב אנדרסון | פרש | 7 | NC | פרש | פרש | 6 | 1 | |||
= | ג'ון טיילור | 6 | 8 | 8 | פרש | 1 |
דירוג היצרנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטבלה כוללת רק יצרנים שצברו נקודות במהלך העונה. התוצאות המודגשות הן התוצאות שנחשבו לחישוב הניקוד באליפות.
מיקום | יצרן | נקודות | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | ברבהאם-רפקו | פרש | (4) | 1 | 1 | 1 | 1 | (3) | פרש | 2 | 42 (49) |
2 | פרארי | 2 | 1 | 2 | 6 | (6) | 1 | פרש | 31 (32) | ||
3 | קופר-מזארטי | NC | 2 | 4 | (5) | 7 | 2 | (4) | 2 | 1 | 30 (35) |
4 | BRM | 1 | פרש | פרש | 3 | 2 | 4 | 7 | פרש | פרש | 22 |
5 | לוטוס-BRM | פרש | פרש | פרש | פרש | 5 | 12 | 5 | 1 | 7 | 13 |
6 | לוטוס-קליימקס | פרש | פרש | פרש | 4 | 3 | פרש | 9 | 6 | 8 | |
7 | איגל-קליימקס | NC | 5 | פרש | פרש | 7 | DNQ | נפסל | 5 | 4 | |
8 | הונדה | פרש | NC | 4 | 3 | ||||||
9 | מקלארן-פורד | פרש | פרש | 5 | פרש | 2 | |||||
10 | ברבהאם-קליימקס | פרש | פרש | 7 | 7 | פרש | פרש | 6 | 1 | ||
= | ברבהאם-BRM | פרש | 6 | 8 | 8 | פרש | DNQ | 1 | |||
= | מקלארן-סרניסימה | DNS | 6 | DNS | 1 | ||||||
— | קופר-פרארי | 11 | פרש | 0 | |||||||
— | איגל-ווסלייק | פרש | פרש | פרש | 0 | ||||||
— | שאנון-קליימקס | פרש | 0 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.
עונות פורמולה 1 | |
---|---|
|
הקודם: ג'ים קלארק |
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1966 ג'ק ברבהאם |
הבא: דני האלם |
הקודם: לוטוס |
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1966 ברבהאם |
הבא: ברבהאם |