פורמולה 1 עונת 1962

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פורמולה 1 עונת 1962
1962 Formula One season
HillGraham1969Aug.jpg
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 20 במאי 1962
תאריך סיום 29 בדצמבר 1962
מספר עונה 13
מספר מרוצים בעונה 9
זוכה באליפות הנהגים גרהאם היל
נקודות הנהג הזוכה 42 (52)
זוכה באליפות היצרנים BRM
נקודות היצרן הזוכה 42 (56)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עונת 1962 היא העונה ה-13 של אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). במהלך העונה התקיימו תשעה מרוצים. גרהאם היל זכה באליפות הנהגים בפעם הראשונה. קבוצת BRM זכתה בתואר הקבוצתי.

המרוצים בעונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 הולנדהולנד גרנד פרי הולנד זנדוורט 20 במאי בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס ניו זילנדניו זילנד ברוס מקלארן בריטניהבריטניה גרהאם היל בריטניהבריטניה BRM
2 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו 3 ביוני בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה ג'ים קלארק ניו זילנדניו זילנד ברוס מקלארן בריטניהבריטניה קופר-קליימקס
3 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורצ'מפס 17 ביוני בריטניהבריטניה גרהאם היל בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה לוטוסקליימקס
4 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת רואן 8 ביולי בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה גרהאם היל ארצות הבריתארצות הברית דן גורני גרמניה המערביתגרמניה המערבית פורשה
5 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה איינטרי 21 ביולי בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה לוטוסקליימקס
6 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרנד פרי גרמניה נורבורגרינג 5 באוגוסט ארצות הבריתארצות הברית דן גורני בריטניהבריטניה גרהאם היל בריטניהבריטניה גרהאם היל בריטניהבריטניה BRM
7 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מונצה 16 בספטמבר בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה גרהאם היל בריטניהבריטניה גרהאם היל בריטניהבריטניה BRM
8 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי ארצות הברית ווטקינס גלן 7 באוקטובר בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה לוטוסקלימקס
9 דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) גרנד פרי דרום אפריקה הנסיך ג'ורג' 29 בדצמבר בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה ג'ים קלארק בריטניהבריטניה גרהאם היל בריטניהבריטניה BRM

תקציר העונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת פרארי, אלופת העונה הבאה, נחלשה עקב עזיבתם של מספר אנשי מפתח ושביתת פועלים במפעל הייצור. במקביל, התחזקו היצרנים הבריטים. גרהאם היל וקבוצת BRM זכו באליפות הנהגים והיצרנים לאחר קרב מול ג'ים קלארק וקבוצת לוטוס. דן גורני ניצח את גרנד פרי צרפת, הניצחון היחיד של קבוצת פורשה. ג'ק ברבהאם החל את דרכו כיצרן וצבר נקודות ראשונות כשהוא נוהג בעצמו במכונית. סטירלינג מוס, נהגה של קבוצת פרארי, נפצע קשה בתאונה במהלך מרוץ טרום-עונה ולא חזר להתחרות בפורמולה 1. ריקרדו רודריגס סיים במקום הרביעי בגרנד פרי בלגיה והיה לנהג הצעיר ביותר שצובר נקודות בתולדות האליפות (בגיל 20 שנה ו-123 ימים). השיא החזיק מעמד במשך 38 שנים, עד שנשבר בידי ג'נסון באטן בעונת 2000.

שני נהגים מצאו את מותם במהלך העונה. רודריגס נהרג במהלך מרוץ במקסיקו בנובמבר, שלא היה חלק ממרוצי האליפות. גארי הוקינג, רוכב במרוצי אופנועים מדרום רודזיה, נהרג בחודש דצמבר במרוץ מחוץ לסבב שהתקיים בדרום אפריקה.

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 5 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

דירוג הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג הולנדהולנד מונקומונקו בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית איטליהאיטליה ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) נקודות
1 בריטניהבריטניה גרהאם היל 1 (6) 2 9 (4) 1 1 (2) 1 42 (52)
2 בריטניהבריטניה ג'ים קלארק 9 פרש 1 פרש 1 4 פרש 1 פרש 30
3 ניו זילנדניו זילנד ברוס מקלארן פרש 1 פרש (4) 3 (5) 3 3 2 27 (32)
4 בריטניהבריטניה ג'ון סורטיס פרש 4 5 5 2 2 פרש פרש פרש 19
5 ארצות הבריתארצות הברית דן גורני פרש פרש DNS 1 9 3 13 5 15
6 ארצות הבריתארצות הברית פיל היל 3 2 3 פרש פרש 11 DNS 14
7 דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) טוני מאגס 5 פרש פרש 2 6 9 7 7 3 13
8 ארצות הבריתארצות הברית ריצ'י גינטר פרש פרש פרש 3 13 8 2 פרש 7 10
9 אוסטרליהאוסטרליה ג'ק ברבהאם פרש 8 6 פרש 5 פרש 4 4 9
10 בריטניהבריטניה טרבור טיילור 2 פרש פרש 8 8 פרש פרש 12 פרש 6
11 איטליהאיטליה ג'יאנקרלו באגטי 4 פרש 10 5 5
12 איטליהאיטליה לורנזו בנדיני 3 פרש 8 4
13 מקסיקו (1934-1968)מקסיקו (1934-1968) ריקרדו רידריגס פרש DNS 4 6 14 4
14 בלגיהבלגיה וילי מאיירס 7 פרש 4 3
15 שוודיהשוודיה יואקים בונייה 7 5 10 פרש 7 6 13 3
16 בריטניהבריטניה אינס אירלנד פרש פרש פרש פרש 16 פרש 8 5 2
17 הולנדהולנד קארל גודין דה בופור 6 DNQ 7 6 14 13 10 פרש 11 2
18 ארצות הבריתארצות הברית מאסטן גרגורי פרש DNQ פרש פרש 7 12 6 1
19 דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) נוויל לדרלה 6 1
מיקום נהג הולנדהולנד מונקומונקו בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית איטליהאיטליה ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) נקודות

דירוג היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זאת הייתה העונה החמישית של אליפות היצרנים. חלוקת הנקודות התבצעה בדומה לאליפות הנהגים. הניקוד ניתן ליצרן, בהתאם לתוצאה הגבוהה ביותר שהשיגו נהגי הקבוצה בכל מרוץ.

מיקום קבוצה הולנדהולנד מונקומונקו בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית איטליהאיטליה ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) נקודות
1 בריטניהבריטניה BRM 1 (6) 2 (3) (4) 1 1 (2) 1 42 (56)
2 בריטניהבריטניה לוטוס-קליימקס 2 8 1 7 1 4 9 1 (5) 36 (38)
3 בריטניהבריטניה קופר-קליימקס (5) 1 פרש 2 3 (5) 3 (3) 2 29 (37)
4 בריטניהבריטניה לולה-קליימקס פרש 4 5 5 2 2 פרש פרש פרש 19
5 גרמניה המערביתגרמניה המערבית פורשה 6 5 7 1 9 3 (6) 5 11 18 (19)
6 איטליהאיטליה פרארי 3 2 3 WD פרש 6 4 WD 18
7 בריטניהבריטניה ברבהאם-קליימקס פרש 4 4 6
8 בריטניהבריטניה לוטוס-BRM DNQ פרש פרש פרש פרש 12 6 1
מיקום קבוצה הולנדהולנד מונקומונקו בלגיהבלגיה צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניה המערביתגרמניה המערבית איטליהאיטליה ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) נקודות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1962 בוויקישיתוף



הקודם:
פיל היל
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1962
גרהאם היל
הבא:
ג'ים קלארק
הקודם:
פרארי
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1962
BRM
הבא:
לוטוס-קליימקס