שרה ברייטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרה ברייטמן
שרה ברייטמן
שרה ברייטמן, 2007
לידה 14 באוגוסט 1960 (בת 59)
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
בן זוג אנדרו גראהם-סטיוארט (1978–1983)[1]
אנדרו לויד ובר (1984–1990)[2]
מקום לימודים הקולג' המלכותי למוזיקה
שנות פעילות 1981-הווה
סוגה מחזמר, מוזיקה קלאסית, פופ אופראי
סוג קול סופרן
עיסוק זמרת ושחקנית תיאטרון
כלי נגינה קול, פסנתר, כלי מקלדת
חברת תקליטים A&MEWאנג'ל • מנהטן • EMI
http://www.sarah-brightman.com/
שרה ברייטמן, 2007

שרה ברייטמןאנגלית: Sarah Brightman; נולדה ב-14 באוגוסט 1960) היא זמרת סופרן ושחקנית אנגלייה. ידועה בעיקר מהשתתפותה במחזות זמר שונים, וכן מקריירת סולו שפיתחה בשנות ה-90 של המאה ה-20, שבה היא שרה בסגנון פופ אופראי ומהלכת על קו דק בין מוזיקת פופ למוזיקה קלאסית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה ברייטמן נולדה באנגליה, והייתה לבכורה מבין שישה ילדים. ברייטמן קיבלה חינוך מוזיקלי אינטנסיבי מגיל צעיר, וכבר בגיל 3 החלה ללמוד בלט.

בגיל 13 השתתפה לראשונה במחזה שהועלה בלונדון, "I and Albert", ובגיל 16 התקבלה ללהקת המחול "Pan's People" והייתה לרקדנית הצעירה ביותר בלהקה. היא הופיעה עם הלהקה בכל רחבי בריטניה. בגיל 18, הצטרפה ללהקת מחול ושירה בשם "Hot Gossip" כזמרת מובילה. עם הלהקה, הוציאה ברייטמן בשנת 1978 להיט דיסקו בשם "I Lost My Heart To A Starship Trooper" שמכר יותר ממיליון עותקים והגיע למקום השישי במצעד הבריטי.

שנות השמונים - מחזות זמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1981, נבחנה לתפקיד ג'מימה במחזמר Cats. במסגרת ההפקה פגשה לראשונה את המלחין אנדרו לויד ובר, מי שיותר מאוחר יהיה לבעלה. ב-1984, לאחר שהתגרש מאשתו הראשונה, שרה האגיל, נשא ובר את ברייטמן לאישה. ברייטמן היוותה מקור השראה ליצירותיו, והשתתפה בכמה מחזות זמר פרי עטו, כמו "Song and Dance", ו-"רקוויאם" שבו התפקיד נכתב במיוחד בשבילה, וגם הביא לה מועמדות לגראמי.

להצלחה הגדולה ביותר שלה זכתה בגילום כריסטין דא'אה, התפקיד הראשי במחזמר "פנטום האופרה", על פי סיפורו של גסטון לרו. תפקידה של כריסטין, כמו תפקידה ב"רקוויאם", נכתב במיוחד עבורה, וכשרצו להעלות את המחזמר "פנטום האופרה" בברודוויי, השתתפותה של ברייטמן בתור כריסטין דא'אה, הייתה אחד התנאים שהציב לויד וובר להעלאת המחזמר.

היא המשיכה לפתח את עצמה בתחום המוזיקלי, הן על ידי לקיחת שיעורים פרטיים בפיתוח קול, והן על ידי למידה באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון.

היא הופיעה בסיבוב הופעות של שיריו של אנדרו לויד ובר ברחבי בריטניה, קנדה וארצות הברית ובמקביל בשנת 1988 היא הוציאה את האלבום The Trees They Grow So High, ושנה לאחר מכן את The Songs That Got Away.

בשנת 1990 ברייטמן ולויד וובר התגרשו.

שנות התשעים ואילך - קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות התשעים, החלה שרה ברייטמן לעבוד על קריירת הסולו שלה בלוס אנג'לס. היא עבדה עם ההרכב הגרמני Enigma, פרויקט שזכה להצלחה רבה, וכן עבדה עם אמנים גדולים כגון חוזה קאררס "Amigos Para Siempre", ואנדראה בוצ'לי "Time to Say Goodbye".

באותן שנים היא הוציאה אלבומים רבים כגון La Luna, Eden, Timeless, Dive ועוד. בשנת 2001 הוציאה אלבום שהכיל מוזיקה אופראית והיה מורכב מאריות שונות, וכן גרסת סולו של "Time To Say Goodbye", אך האלבום זכה לביקורות שליליות. באותה השנה השתתפה בשיר "Moment of Peace". בשנת 2003 הוציאה אלבום בשם Harem, שמושפע ממוזיקה מהמזרח, שם עבדה גם עם עפרה חזה. בין היתר, יצאה לסיבוב ההופעות העולמי "La Luna World Tour".

לשלושת האלבומים La Luna, Eden ו-Harem, נלוו סיבובי הופעות שגרפו הצלחה רבה. בינואר 2008 יצא הדיסק Symphony. בדיסק זה היא חוזרת אל שורשיה האופראיים ומבצעת בין השאר דואט חדש עם אנדראה בוצ'לי.

במקביל הופיעה ברייטמן בתפקידים קטנים במספר סרטים, בהם בתפקיד משני בסרט "ריפו! האופרה התורשתית" (2008). בשנת 2013 הוציאה את Dreamchaser, ולאחר מכן את אלבום האוסף המצליח, Gala – The Collection. בשנת 2018, הוציאה את האלבום Hymn.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה ברייטמן, 2008
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דיסקוגרפיית האלבומים של שרה ברייטמן

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרה ברייטמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]