קירגיזסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קירגיזיה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרפובליקה הקירגיזית
Кыргыз Республикасы
Кыргызская Республика
Flag of Kyrgyzstan.svg National emblem of Kyrgyzstan 2016.svg
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודימצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטוסווזילנדמוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודאןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמרקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלובקיההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניהאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהארצות הבריתהאיים המלדיבייםיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתטאיוואןסינגפוראוסטרליהמלזיהברונייהפיליפיניםתאילנדוייטנאםלאוסקמבודיההודוKyrgyzstan on the globe (Afro-Eurasia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי אין
המנון לאומי ההמנון הלאומי של הרפובליקה הקירגיזית
יבשת אסיה
שפה רשמית קירגיזית, רוסית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
בישקק
42°52′N 74°36′E / 42.867°N 74.600°E / 42.867; 74.600
משטר רפובליקה פרלמנטרית
ראש המדינה
נשיא
ראש ממשלה

סואורונבאי ג'נבקוב
סאפר איסאקוב (אנ')
הקמה
-עצמאות
- הכרזה רשמית

מברית המועצות
31 באוגוסט 1991
דת אסלאם 80%
הכנסייה האורתודוקסית הרוסית 17%
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
199,951 קמ"ר 
87 בעולם
3.6%
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2017)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

5,789,122 נפש 
114 בעולם
28.95 נפש לקמ"ר
180 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 30.30%
גילאי 15 - 24 16.79%
גילאי 25 - 54 39.84%
גילאי 55 - 64 7.80%
גילאי 65 ומעלה 5.27%
תמ"ג[3]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

22,640 מיליון $ 
141 בעולם
3,911 $
181 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2017)

- דירוג עולמי

0.672 
122 בעולם
מטבע סום קירגיזי ‏ (KGS)
אזור זמן UTC +5
סיומת אינטרנט .kg
קידומת בינלאומית 996

הרפובליקה הקירגיזיתקירגיזית: Кыргыз Республикасы, ברוסית: Кыргызская Республика) היא מדינה ללא מוצא לים השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה. בעברה היא הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-31 באוגוסט 1991.

למדינה גבולות עם הרפובליקה העממית של סין במזרח, קזחסטן בצפון, אוזבקיסטן במערב וטג'יקיסטן בדרום.

רוב אוכלוסיית המדינה הוא מוסלמי[5].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ההפיכה העממית בקירגיזסטן (2010)

בעברה הקדום התגוררו בשטח המדינה שבטים נודדים שהתפרנסו ממרעה וגרו באוהלי יורטה המתאימים למזג האוויר באזור וניתנים להעברה ממקום למקום.

העידן המודרני חולל שינויים נרחבים באזור. שטחה של קירגיזסטן סופח לאימפריה הרוסית בשנים 18551876 כחלק של כיבוש ח'אנות קוקנד. תחת שלטון ברית המועצות היא נהפכה לרפובליקה סובייטית בשנת 1937 ושמה המלא היה "הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקירגיזית", כמו כן שמותיה הנוספים היו "SSR הקירגיזית" ו"קירגיזיה". היא זכתה בעצמאות מברית המועצות בשנת 1991.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיה הראשונות לאחר קבלת עצמאות מלאה (בשנת 1991), הנשיא אסקר אקייב נתפס בציבור כמי שמעוניין לבצע תהליך של רפורמות כמו ההפרטה של הקרקע ומשאביה הכלכליים של המדינה. אולם, למרות התמיכה של התורמות המערביות, כולל קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלה של קירגיזסטן סבלה מנקודת פתיחה חלשה — בעיקר כתוצאה מפירוק גוש הסחר של ברית המועצות, אשר מנע מהמדינה את המעבר החלק לכלכלה חופשית.

בשנת 2002, לקראת הבחירות לפרלמנט, הואשם חבר הפרלמנט אזימבק בקנזרוב בשחיתות והועמד למשפט בעיר ג'לאל-אבאד. המונים צעדו לעיר אולם המשטרה נקטה בצעדים אלימים לפיזור ההפגנות, מה שגרם לעשרות פצועים. בהמשך השנה ההפגנות הגיעו לבירה בישקק, והמפגינים דרשו את שחרור בקנזרוב והתפטרותו של אקייב. ב-2010, בקנזרוב מונה לתפקיד סגן ראש ממשלת קירגיזסטן.

בשנת 2005 האופוזיציה דרשה לבטל את הבחירות השנויות במחלוקת לפרלמנט. לאחר שאקייב סירב לדרישה, המוני מפגינים בראשות האופוזיציה ביצעו הפיכה לאחר שההפגנות האלימות התפשטו גם לבירה. בתום 14 שנות שלטון, נמלט אסקר אקייב עם משפחתו לקזחסטן השכנה במסוק והפרלמנט מינה את קורמאנבק באקייב, ממנהיגי האופוזיציה לעמוד בראש המדינה.

בנובמבר 2006 פרץ משבר פוליטי במדינה לאחר שהמונים יצאו להפגנות בדרישה מבאקייב לחתום על החוקה החדשה שהציע הפרלמנט, הכוללת הקטנת כוחו של הנשיא והעברת סמכויות לפרלמנט. ההפגנות אף התעצמו בעקבות טענות על כך שבאקייב לא מימש את הבטחותיו להקטין את כוחו של הנשיא ולהילחם בשחיתות.

ב-7 באפריל 2010 הרגו מפגינים את שר הפנים מולדומוס קונגנטייב והאופוזיציה הכריזה על הפיכה. למחרת הכריזה רוזה אוטונבייבה, שרת החוץ לשעבר, העומדת בראשות הממשלה החדשה במדינה, על הקמת ממשלה זמנית שתכהן במשך שישה חודשים והצהירה כי תפעל לגיבוש חוקה חדשה ולקיום בחירות במדינה בחודשים הקרובים. כמו כן הודיעה על פיזור הפרלמנט: "אחרי העברת השלטון לידינו, אנו מפזרים את הפרלמנט". ב-19 במאי 2010 מונתה לנשיאה הזמנית של קירגיזסטן, עד 31 בדצמבר 2011, על פי ההסכם של הממשלה הזמנית. בתפקיד שר הפנים, החליף את קונגנטייב השר שרנייאזוב בולוטבק. ב-10 באוקטובר 2010 התקיימו בחירות פרלמנטריות ובהם ניצחה המפלגה הלאומית הקירג'יזית.

בנובמבר 2011 נבחר אלמזבק אטאמבייב לנשיא קירגיזסטן ובשבע שנות כהונתו הצליח לייצב את המשטר במדינה. באוקטובר 2017 נבחר סואורונבאי ג'נבקוב להחליפו, באחת מהעברות השלטון השקטות והדמוקרטיות בתולדות מרכז אסיה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינה ענייה יחסית. עם זאת, בערים הגדולות קיימת תעשייה מפותחת למדי שברית המועצות הורישה.

קיימת חקלאות המבוססת בעיקר על מרעה צאן ועל גידול פירות וירקות. האקלים החם יחסית מאפשר זאת. קיים פוטנציאל משמעותי להפקת אנרגיית חשמל בנחלים ההרריים. אוצרות הטבע מצומצמים יחסית.

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות קירגיזסטן

קירגיזסטן מחולקת לשבעה מחוזות. היא שאבה מרוסיה שני מחוזות עיקריים ושתי ערים. כל אזור מחולק לעוד מספר מחוזות המנוהלים על ידי פקידים הממונים בידי הממשל המרכזי.

הערים הראשיות הן:

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר סולימאן ליד העיר אוש

את רוב שטחה של קירגיזסטן תופסים הרי טיין שאן, הרים גבוהים עם עמקים עמוקים. נקודת הגובה המינימלי במדינה היא בשולי עמק פרגאנה (300 מטרים מעל פני הים), והמקסימלית היא פיק פובדי ("פסגת הניצחון" ברוסית), ששמו הקירגיזי ג'נגיש צ'וקוסו (7,349 מטרים מעל פני הים).

במדינה נמצא אגם גדול ששמו איסיק קול ("האגם החם" בקירגיזית), ששטחו למעלה מ-6,000 קמ"ר. הפסגות הגבוהות (למעלה מ-4,000 מטרים מעל פני הים) של ההרים מכוסות בשלג כל השנה. במדינה זורמים נחלים רבים, אם כי רובם לא מאוד גדולים. הגדולים ביניהם הם נרין, טלס, צ'ו.

האקלים יחסית נוח, יבש וחם בקיץ וקר בחורף. הטמפרטורה ממוצעת ביולי בעמקים היא 20–27 מעלות, אבל לעיתים קרובות נרשמות טמפרטורות שלמעלה מ-40 מעלות. בינואר הטמפרטורה הממוצעת היא 6–8 מעלות, אבל נרשמו גם טמפרטורות נמוכות מ-35-. כמות המשקעים בעמקים נעה בדרך כלל בין 200 ל-400 מילימטרים בשנה, ובמדרונות הצפוניים ומערביים של ההרים היא עולה עד ל-750 מילימטרים בשנה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוג קירגיזי בתלבושת מסורתית
מסגד שנבנה בקירגיזסטן

אוכלוסיית קירגיזסטן מונה כ-6 מיליון תושבים (2015), כ-58% הם קירגיזים, 17% רוסים, 15% אוזבקים. כמו כן, במדינה מתגוררים גם אוקראינים, גרמנים, טטרים, קזחים, דונגנים, אויגורים וטג'יקים. המיעוט הרוסי הגדול מתגורר בעיקר בבישקק, בירתה של קירגיזסטן, ובאזורים סמוכים לה. המיעוט האוזבקי (השני בגודלו במדינה) מתגורר בעיקר בדרום מערב המדינה.

מבחינת דתות, כ-80% מהאוכלוסייה שייכים לעמים בני דת האסלאם מהזרם הסוני, כאשר הטג'יקים המתגוררים במדינה הם מוסלמים שיעים. קיים גם מיעוט של 17% של נוצרים-אורתודוקסים, ועוד כ-3% בני דתות אחרות[5].

קיימת קהילה יהודית קטנה שלפני העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים מנתה כ-10,000 יהודים אשכנזים ובוכרים. אולם היום, לאחר העלייה, נשארה קהילה זעירה של כמה מאות יהודים בלבד בעיקר ממשפחות מעורבות.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרבות הקירגיזית היא תרבות מיוחדת של נוודים הרריים. מאפיינים אותה מוזיקה ייחודית ואגדותיהם של מספרי סיפורים היוצרות את המאנאס, אחד מהאפוסים הארוכים ביותר בספרות העולם.

לסוסים מקום חשוב בתרבות הקירגיזית. המשקה המסורתי של הקירגיזים הוא קומיס - חלב סוסה.

האפוס של מאנאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפוס של מאנאס הוא אוסף מיתולוגי של שירים, אגדות וסיפורי עם אשר עברו מדור לדור וקובצו באוסף אחד המתארות את חיו והרפתקאותיו של הגיבור המיתולוגי מאנאס ולוחמיו האמיצים המשולבים יד ביד עם ההיסטוריה של העם הקירגיזי.

מאנאס היה ח'אן (שליט/אדון), לוחם ומפקד מוכשר אשר נולד וחי במחוז טאלאס. המיתולוגייה סביב מאנאס החלה כנראה במאה ה-10 לספירה אולם יש הטוענים שהיא החלה במאה ה-12 או ה-15.             

הסיפורים על מאנאס הם ערש התרבות הקירגיזית ועד היום ניתן למצוא מספרי סיפורים מקצועיים הנקראים מאנסאצ'י אשר נודדים ממקום למקום ומספרים את סיפורי הרפתקאותיו של מאנאס, שעל פי המסורת נחשב למייסד ולאבי האומה הקירגיזית אשר איחד את השבטים הקירגיזיים במאבקם לעצמאותם מול השבטים הקלמיקים ששלטו באזור.

כיום על דגל קירגיזסטן ניתן לראות 40 קרני שמש המסמלות את 40 השבטים אשר איחד מאנאס לאומה אחת.

יורטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יורט

לאורך מאות שנים היורטה שימשה כבית העתיק של השבטים הקירגיזיים הנודדים, וכיום היא מסמלת את מסורת הנוודים העתיקה, האחדות והרעות של העם הקירגיזי. הטונדוק — אותו חלק אשר מחזיק את גג היורטה — מופיע על הדגל הלאומי והסימבוליקה שלו מפורשת בכך שכל העם הקירגיזי נמצא תחת גג היורטה.

היורטה היא אוהל הבנוי מממוטות עץ הקשורים בחבלים ועטופים בשמיכות העשויות מצמר כבשים ומעורות של בעלי חיים, לרוב יש כיסוי חיצוני המעוטר באיורים מסורתיים על מנת לייפות את היורטה. היורטה היא מבנה פונקציונאלי; במקרה הצורך או בעת סכנה, למשל, עם התקרבות שבט פולש, ניתן להרכיב ולקפל יורטה בפחות משעה.

נהוג לשבת על הרצפה ולכן ביורטה פרוסים שטיחים עבים המבודדים מן הקור, ברוב היורטות יש צד שהוא מטבח וחדר אוכל ובו נמצא שולחן נמוך אשר אוכלים סביבו, וצד שהוא סלון וחדר שינה ובו נמצאים רוב בני המשפחה. כיום בקיריגיזיסטן ניתן לראות משפחות רבות אשר מציבות מספר יורטות בעיקר לאירוח תיירים.       

סוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחר הימים הסוסים שימשו את הנוודים הקירגיזיים כמקור חיים.

הקירגיזים, אשר הצטיינו מאז ומעולם בגידול וביות סוסים, צדו איתם, השתמשו בהם כבהמות משא להעברת סחורות, אכלו את בשרם, שתו את החלב שלהם, וסחרו בהם על מנת לקנות תבואה ומזון אשר לא תמיד היו זמינים בהרים.

על פי המסורת ברגע שילד קירגיזי יכול ללכת ולרוץ באופן עצמאי זהו הזמן להושיב אותו בפעם הראשונה על סוס.

לבוש מסורתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון הלבוש הקירגיזי מושפע רבות מתנאי מזג האוויר אשר משתנים בקיצוניות מחום לקור. בקיץ בקירגיזסטן חם, והטמפרטורה הממוצעת היא סביב 30 מעלות; בחורף הטמפרטורות צונחות מתחת לאפס, ושלג יכול להיערם עד לגובה של מטר במישורים ובמקומות נמוכים. פסגות ההרים מושלגות במשך כל השנה.

הבגדים צריכים להיות קלים ולאפשר חופש תנועה בזמן רכיבה על סוס או רעיית צאן. בחורף הנוודים מתעטפים בעור של חיות על מנת לשמור על חום גופם.

פריט הלבוש המפורסם ביותר הוא ללא ספק הקאלפאק – הכובע הקירגיזי המסורתי. זהו כיסוי ראש ארוך העשוי מצמר כבשים דחוס, ועליו עיטורים מסורתיים אשר מסמלים את הייחוס השבטי.

מודיעין וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות הביטחון הקירגיזי הוא שירות הביטחון הלאומי שהפך לוועדה הממלכתית לביטחון לאומי, האחראית גם לביון חוץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-18 ביולי 2016
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 בספטמבר 2017
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-19 במאי 2018
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  5. ^ 5.0 5.1 Kyrgyzstan - Section I. Religious Demography, באתר האינטרנט של מחלקת המדינה של ארצות הברית (באנגלית)