ראשית ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ראשית ישראל (ספר))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראשית ישראל
The Bible Unearthed
ראשית ישראל.jpg
מידע כללי
מאת ישראל פינקלשטיין, ניל אשר סילברמן
שפת המקור אנגלית
סוגה היסטוריה
הוצאה
שנת הוצאה 2001
הוצאה בעברית הוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב
שנת הוצאה בעברית 2003
תרגום לעברית עדי גינצבורג-הירש
מספר עמודים 384
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-684-86912-4
OCLC 44509358, 156754239, 52310372
הספרייה הלאומית 002318318

ראשית ישראל הוא ספר מאת פרופסור ישראל פינקלשטיין, מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב וניל אשר סילברמן, שיצא לאור בשנת 2001 באנגלית בכותרת "The Bible Unearthed" ובעברית בתרגומה של עדי גינצבורג - הירש ב-2003 בהוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענתו המרכזית של הספר היא כי אין ראיות ארכאולוגיות או היסטוריות משכנעות לקיומה של ממלכת ישראל המאוחדת וכי תקופת הממלכה המאוחדת נבדתה מאוחר יותר - בירושלים של המאה השביעית לפנה"ס - מתוך ניסיון של אנשי ממלכת יהודה, בתקופה שלאחר חורבן ממלכת ישראל, להצביע על עבר שלטוני משותף לאנשי יהודה וישראל.

פינקלשטיין וסילברמן גורסים כי בתקופה שמיוחסת לזמן הממלכה המאוחדת לא הייתה ירושלים יותר מכפר גדול, וכי יהודה, כממלכה, הייתה זניחה בהשוואה לעצמתה ולחשיבותה של ממלכת ישראל. עלייתה של ממלכת אשור, שמה קץ לממלכת ישראל המפוארת, וממלכת יהודה המדולדלת ששרדה, תחת שלטון יאשיהו, ביקשה להטעים את זכותה לנחלות שהיו תחת שליטת ישראל. זו הייתה מטרתה העיקרית של ההיסטוריה הדויטרונומיסטית, המיוחסת על ידי הכותבים לימיו של יאשיהו, שהציגה את תקופת מלוכתם של דוד ושלמה - תקופה בה שלטו בפועל ביהודה בלבד - כתור זהב בו היו ממלכת יהודה וממלכת ישראל מאוחדות תחת שלטון שליט אחד.

הממצאים הארכאולוגיים, גורסים פינקלשטיין וסילברמן, אינם תומכים בטענה לקיומה של ממלכה מאוחדת. כך, לדוגמה, אין ראיה ארכאולוגית כלשהי לכיבושיו של דוד, ואילו ערי הפלך המרשימות שבנייתן מיוחסת בידי ארכאולוגים רבים לתקופת שלמה, כמו בגזר, במגידו ובחצור, נבנו לדעתם בתקופה מאוחרת יותר. בתקופת שלטון דוד ושלמה נמשכה תרבות תקופת הברזל I ביהודה ואילו בצפון ניכר המשך התרבות החומרית הכנענית. בשתי התקופות אין חיזוק בממצא החומרי לקיום בנייה מונומנטלית, כמו זו המיוחסת לשלמה. מפעלי הבנייה החשובים ביותר, לפי פינקלשטיין וסילברמן, צריכים להיות מתוארכים לתור הזהב של ממלכת ישראל, לתפישתם - תקופת שלטון בית עמרי בממלכת ישראל.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממסד הארכאולוגי, במיוחד זה של האוניברסיטה העברית, אינו מקבל את המסקנות של פינקלשטיין. הן לא התקבעו כקונצנזוס מדעי, שנויות במחלוקת עזה ורבים טענו לכשלים בהן. מיעוט הממצאים לקיום הממלכה המאוחדת בוקר כראיה חלשה, בפרט עקב הבעייתיות של עיר דוד, אתר שנחשף לסחף, הרס ובנייה-חדש נרחבים במהלך השנים.[1]. תגליות ארכאולוגיות שנערכו מאז הפרסום, כמו מבנה האבן הגדול בעיר דוד (שלפי טענה אחת הוא ארמונו של המלך דוד) והעיר הקדומה בחורבת קייאפה, הוצגו כהפרכות אפשריות לתזה שלו, המוכיחות לכאורה את קיומה של ממלכה מאוחדת חזקה בתקופה הנידונה.[2][3][4][5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישי קורדובה, "ראשית ישראל", קשת החדשה 5, סתיו 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ J.M. Cahill, “Jerusalem at the Time of the United Monarchy: The Archaeological Evidence”, in Jerusalem in Bible and Archaeology, pp. 13-80.
  2. ^ מאמר על ארמונו של דוד המלך, בכתב העת Biblical Archaeology Review
  3. ^ מאמר אודות חומות שבנה המלך שלמה בירושלים באתר הידען.
  4. ^ אייל לוי, דוד המלך היה פה: האתר שפתח מלחמת עולם בין היסטוריונים, באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2013
  5. ^ אסף שטול-טראורינג, סערה בעולם הארכיאולוגיה: האם בחירבת קייאפה נמצאה הוכחה לקיומה של ממלכת דוד?, באתר הארץ, 21 באפריל 2011.