רומיאו ויוליה
![]() | |
שער המהדורה הראשונה מ-1597 | |
הפקה | אנשי הלורד צ'מברלין |
---|---|
כתיבה | ויליאם שייקספיר |
מבוסס על |
The Tragicall Historye of Romeus and Juliet ![]() |
דמויות |
רומיאו יוליה האב לורנצו בנווליו |
מקום ההתרחשות | ורונה |
תקופת ההתרחשות | המאה ה-16 |
מדינה |
ממלכת אנגליה ![]() |
סוגה | טרגדיה |
הצגת בכורה | 1596 |
משך ההצגה | כשעתיים וחצי |
שפה | אנגלית מודרנית מוקדמת |
![]() ![]() |
רומיאו ויוליה (באנגלית: Romeo and Juliet, "רומיאו וג'ולייט") היא טרגדיה נודעת מאת ויליאם שייקספיר.
עלילת המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתרחשת בוורונה, שם חיו רומיאו ויוליה, צאצאים לשתי משפחות שהיריבות ביניהן ארוכת שנים. בבית קפולט התכוננו לנשף גדול שערך קפולט, אביה של יוליה, לחבריו. אף על פי שבני משפחת מונטגיו, בהיותם אויביה המושבעים של משפחת קפולט, אינם מוזמנים, מחליט רומיאו להתגנב אל המסיבה כשהוא מחופש, בתקווה שיפגוש שם נערה שאהב בשם רוזלין.
בבית קפולט נמשכו ההכנות למסיבה. יוליה, התכוננה בחדרה עם המטפלת שלה ועם אמה, שהסבירה לבתה שהגיעה לגיל בו היא כבר בשלה לנישואים - דהיינו, ארבע עשרה - ומפצירה בה להינשא לצעיר בשם פאריס.
כשהגיעה שעת הנשף, חמקו רומיאו, בנווליו דודנו וחברם מרקוציו אל המסיבה כשהם מסתתרים מאחורי מסכות. טיבלט קפולט (דודנה של יוליה) הבחין ברומיאו, אך אביו עצר בעדו לפני שגרם הלז למהומה, כיוון שלא רצה שהנשף ייהרס. בינתיים הבחינו רומיאו ויוליה זה בזה, והתאהבו זה בזה ממבט ראשון. השניים חמקו החוצה שם התוודעו אחד לשנייה, ורק אז נוכחו לדעת כי בעצם הם עומדים משני צדי המתרס, וכי משפחותיהם הן אויבות גמורות.
רומיאו המאוהב סירב לעזוב את המקום, ובאישון לילה התגנב אל חצר ביתה של יוליה שם טיפס על אחד העצים וצפה בחלונה. בינתיים נעמדה יוליה בחלון, שם הביעה את אהבתה לרומיאו ואת תסכולה מן העובדה שרומיאו הוא בן למשפחת מונטגיו, אויביה הגדולים ביותר של משפחתה. היא לא ידעה שרומיאו צופה בה, עד שזה לא יכול היה לעצור עצמו, טיפס אל החלון ושם התוודה בפניה על אהבתו אליה. השניים החליפו נדרים ונשבעו להינשא זה לזה למחרת, בתאו של הכומר לורנצו.
רומיאו מיהר אל האב לורנצו וביקש ממנו להשיאם. האב ניסה תחילה להניאו מן הרעיון, אך לאחר שהבין כי בנישואי השניים טמון הכוח לשים קץ לסכסוך ארוך השנים בין שתי המשפחות, הסכים לסייע לשניים.
רומיאו חזר לחבריו, שם נודע לו מבנווליו ומרקוציו, שטיבלט הזמין אותו לדו־קרב. הוא שלח עם המטפלת של יוליה הודעה לאהובתו כי האב לורנצו הסכים להשיא אותם באחר הצהריים של אותו היום, והשניים נישאו בחשאי במעונו של האב לורנצו.
לאחר החתונה שב רומיאו לחבריו, שם פגש את טיבלט שהזמין אותו שוב לדו־קרב. היות שטיבלט הוא כעת חתנו – רומיאו סירב לאתגר, אף על פי שטיבלט החל קורא לו מוג לב והאשים אותו בפחדנות. מרקוציו, חברו של רומיאו לא הבין מדוע דחה חברו את ההזמנה ומיהר להילחם במקומו. השניים נלחמו ביניהם ובמהלך הקרב נדקר מרקוציו ומת בזרועותיו של רומיאו. עם מותו של מרקוציו הרגיש רומיאו צורך לנקום את מות חברו, והוא קם והרג את טיבלט.
רומיאו המפוחד רץ אל ביתו של האב לורנצו שם התחבא עד לשמע גזר דינו. עונשו של רומיאו כפי שנודע לו במהרה הוא גלות למנטובה – עונש גרוע ממוות באותם הימים היות שמשמעותו הוא גירוש מכל הדברים אותם אהב והכיר ובראשם אשתו הטרייה – יוליה. רומיאו הנואש שקל להתאבד, אך נעצר בידי האב לורנצו שהבטיח לסייע לשניים. הוא הציע כי רומיאו יתגנב לבית אהובתו שם יסביר לה את המצב ומיד לאחר מכן יברח למנטואה, העיר הסמוכה. בינתיים יבהיר האב לורנצו את המצב לראשי שתי המשפחות וידאג כי אלו יאפשרו את חזרתו של רומיאו לביתו.
בינתיים בעיה נוספת התעוררה. פאריס ביקש את ידה של יוליה מאביה, שהניח כי בתו הצעירה תשמח להינשא לגבר נאה ומבוקש זה. האב הסכים להצעה וקבע תאריך לחתונה – ביום חמישי, שלושה ימים מאוחר יותר. בשומעו את סירובה של יוליה, עלתה חמתו של אביה והוא סטר לה ואיים לנשל אותה מן הירושה אם תסרב להתחתן עם פאריס. יוליה הבוכייה ברחה אל ביתו של האב לורנצו, שם שכנע אותה הכומר הטוב לא לשים קץ לחייה.
האב הגה תוכנית חדשה. הוא נתן ליוליה סם שיגרום לסימני החיים שלה להיעלם למשך 42 שעות, אף על פי שלמעשה היא תישאר בחיים. הוא ביקש ממנה לקחת את הסם בערב שלפני חתונתה המיועדת עם פאריס ובמקביל שלח שליח שיחזיר את רומיאו ממנטואה. הוא הסביר לצעירה שכאשר היא תקום מ"שנתה" רומיאו ימתין לצדה והשניים יוכלו להתחיל בחייהם המשותפים. מלאה בתקווה המחודשת לקחה יוליה את הסם ושבה לביתה.
וכך יוליה העמידה פנים כי היא מסכימה להינשא לפאריס ואביה המאושר החליט להקדים את המאורע ביום. בערב יום שלישי לפני לכתה לישון התחילו להתגנב ספקות לליבה של יוליה. היא לקחה פגיון והניחה אותו לצדה, כדי שתוכל להתאבד אם תוכניתו של האב תיכשל. לבסוף, לאחר לבטים קטנים, אהבתה לרומיאו גברה עליה והיא בלעה את הנוזל.
בבוקר יום רביעי מצאה המטפלת את גופתה של יוליה על המיטה ובית קפולט החל בהכנות להלוויית בתם האהובה.
על אף שנראה היה כי תוכניתו של האב לורנצו עומדת להצליח, השליח ששלח למנטואה לא הצליח להגיע אל רומיאו. במקום זאת, באלטסאר, שליחו של רומיאו, הגיע כדי לבשר לאדונו על מותה של אהובתו. רומיאו סירב להאמין למשמע אוזניו עד שיראה את גופתה של יוליה במו עיניו, וכך הוא מיהר בחזרה לוורונה. לפני שהוא הגיע לעיר, עצר רומיאו וקנה לעצמו בקבוק של רעל – אם נכונה השמועה, אין טעם לחייו.
כשרומיאו הגיע אל אחוזת הקבר של יוליה, הוא נעצר על ידי פאריס שחשב שהנ"ל הגיע כדי לחלל את קברה של יוליה. הוא התעמת עם רומיאו ונהרג תוך כדי הניסיון להגן על קברה של ארוסתו. כשרומיאו ראה את יוליה שוכבת מתה לפניו – לבו נשבר והוא לגם את כל בקבוק הרעל, בתקווה להתאחד עם הצעירה במותם.
בדקה בה שתה רומיאו מהבקבוק נכנס האב לורנצו אל החדר – אך הוא אחר את המועד. ברגע זה התעוררה יוליה, וגילתה את אהובה רומיאו שוכב מת לצדה. היא הרימה את בקבוק הרעל וקירבה אותו לשפתיה, אך הבקבוק היה ריק לגמרי. אז היא נישקה את רומיאו בתקווה שנשאר מעט רעל על שפתיו, אך לא נשאר. נשמע רעש ויוליה המפוחדת דקרה את עצמה בחזה עם פגיונו של רומיאו ומתה.
מקום התרחשות העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש בקרב מעריצי המחזה המאמינים, שהמרפסת שבה התוודו בה רומיאו ויוליה על אהבתם המשותפת היא המרפסת המוצגת לתיירים בוורונה, ב־Via Cappello 23 בחזיתו של בית מן המאה ה־13. עם זאת, במחזה לא מוזכרת אותה מרפסת. עיון בסצנה הרלוונטית (מערכה שנייה, סצנה שנייה) מגלה שמדובר בחלון.
עיבודים למחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

- מחזהו של שייקספיר נתן השראה ליוצרים רבים אחרים אשר עיבדו אותו לקולנוע, אופרות, שירים ויצירות מוזיקליות אחרות ומחזות. בין העיבודים הבולטים ניתן למנות את יצירתו של פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, סרטו של פרנקו זפירלי מ-1968 וסרטו של באז לורמן מ-1996. גם המחזמר "סיפור הפרברים" של ליאונרד ברנשטיין הוא למעשה עיבוד למחזה המקורי של שייקספיר.
- התרגום והעיבוד הראשון של המחזה לעברית נעשה על ידי יצחק סלקינסון, בשנת 1878. תרגום זה יצא לאור שוב במהדורה חדשה ב-2015[1].
- בסיפורת העברית בולטת גם הפארודיה של אפרים קישון על המחזה - "הו, הו יוליה", שעוסקת בשאלה כיצד היו נראים חיי הנישואים של רומיאו ויוליה אלמלא מתו.
- סצנת המרפסת מתוך המחזה הופיעה בתוכנית "הקומדי סטור", כשאת רומיאו מגלם צביקה הדר ואת יוליה מגלם אסף אשתר.
- סצנת המרפסת הוצגה בתוכנית "קריאת כיוון" בפרק שעסק בסיפורי אהבה על ידי שתי נשים שגילמו את הדמויות בהתאם.
- המחזה נתן השראה לשיר המפורסם של להקת דייר סטריטס romeo and juliet.
- עיבוד טלוויזיוני למחזה נעשה בתוכנית "כל העולם במה" ששודר בערוץ הילדים.
- מערכון מפורסם של שלישיית פרוזק עוסק ברומיאו ויוליה. המערכון מחולק לשני חלקים: בחלקו הראשון הבמאי (אופיר לובל) מנדב שני אנשים מהקהל (יובל סמו ושלומי קוריאט) ומתדרך אותם, ובחלקו השני מוצג המחזה עצמו, כשהבמאי בתפקיד המספר, אשר אינו דומה כלל למחזה השייקספירי.
- אחד מפרקי הסדרה "השלישייה" עסק במחזה, כשבמקום קרב חרבות בין שתי המשפחות, היה משחק כדורגל.
- בשנת 2003 מתוך הפרק האחרון של הטלנובלה "משחק החיים" הועלתה ההצגה רומיאו ויוליה בהשתתפותם של הדמויות של הסדרה בכיכובם של ליה ברגר (לירון ויסמן),ירון שר (גיא אריאלי), קובי גבע (ניר לוי) והניצבים של הסדרה.
- בשנת 2006 יצא סרט האנימציה "רומיאו ויוליה: חתום בנשיקה", שבו היריבות הן בין חמולות של כלבי ים.
- בשנת 2007 שודרה הטלנובלה הארגנטינאית "Romeo y Julieta" (רומיאו ויוליה) המבוססת על המחזה של ויליאם שייקספיר. התוכנית שודרה בישראל ובדרום אמריקה ובמקומות רבים בעולם.
- בשנת 2014 שודר פרק המבוסס על רומיאו ויוליה בסדרה "סברי מרנן", כשאת רומיאו ויוליה מגלמים גיבורי הסדרה בכיכובם של שי רוזן המשחק דביר בנדק ושני חסון המשחקת רותם אבוהב. את תפקיד הכומר מגלם הבדרן חיים אוסדון. באותה שנה עלה עיבוד של המחזה שביים אוסקרס קרסונובס מליטא, בו שתי פיצריות מתחרות, האהבה מבוטאת באמצעות בצק, ואילו הקמח מסמל את המוות[2].
- בשנת 2015 שודר פרק מהסדרה "הפיג'מות" שמדבר בקטע קצר ממנו על המחזה בו ימית סול היא יוליה ואילן רוזנפלד הוא רומיאו
- באחד משדירי המחזור שיצאו בערוץ KidZ בשנת 2020, בכיכובם של כוכבי הסדרה "כפולה" אגם בוחבוט, קים אור אזולאי ואור נורוזי). היה תשדיר שבו מוצג המחזה שבו רומיאו ויוליה עוסקים במחזור.
- בתוכנית "יצפאן" שיצאה בין השנים 1998–1999 בערוץ 2, בזכיינית "רשת" הוצג מערכון המבוסס על סצנת המרפסת של יוליה.
- באלבומו של אביב גפן "לילות לבנים" ישנו שיר שנקרא רומיאו ויוליה המדבר על זוגיות והתאבדות.
- בסדרה "שכונה" אודי(ניר חלפון) עוזר לאגם(ליהי קורנובסקי) להתכונן על המחזה "רומיאו ויוליה" למבחן בספרות שהיה לה ובתור משל הוא נותן את המשפחות שלהם.
- העלילה של "פרי סטייל פסטיגל" התבססה ברובה על "רומיאו ויוליה" וכן גם בסדרה
- בשנת 2021 שודר פרק מהסדרה "האחיין שלי בנץ" בו כולו מדובר בעיוות מצחיק של רומיאו ויוליה
- בשנת 2022 שודר פרק בסדרה "בלאדי מורי" (עונה 1, פרק 9) ובו אלמנטים שונים סביב רומיאו ויוליה לכל אורכו.
הפקות תיאטרון של המחזה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם עוז, היצירה השקספירית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2006, פרק ה - רומיאו ויוליה, חלום ליל קיץ: תבונה ורגש, עמ' 91-78.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על רומיאו ויוליה בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- רם ויעל (רומיאו ויוליה) מאת ויליאם שייקספיר בתרגומו של זלקינסון באתר פרויקט בן-יהודה
- רומיאו ויוליה, באתר "שקספיר – מימין לשמאל" - אוסף דן אלמגור
- Romeo and Juliet, הטקסט המלא (באנגלית) של מחזהו של שייקספיר
- ויליאם שייקספיר, רומיאו וג'ולייטה - קווארטו 1 ("הרע"), תרגום לעברית: דורי פרנס, באתר "שייקספיר ושות'"
- ויליאם שייקספיר, רומיאו וג'ולייטה - קווארטו 2 ("הטוב"), תרגום לעברית: דורי פרנס, באתר "שייקספיר ושות'"
- מלודי ברון, "רם, הו, רם! בשל מה אתה רם!", "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 23.04.2018
- רומיאו ויוליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ויליאם שיקספיר (1564-1616.), רומיאו ויוליה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
דן אלמגור, רם-רומיאו ויעל-יוליה חוזרים, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2016
- ^
מיכאל הנדלזלץ, "רומיאו ויוליה": שייקספיר בטעם פיצה, או להיפך, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2014
- ^ ד. ארבל, "רומיאו ויוליה" בתיאטרון הקאמרי, קול העם, 29 בנובמבר 1957
חיים גמזו, אמש בתיאטרון <<רומיאו ויוליה>>- ב<<קאמרי>>, הארץ, 21 בנובמבר 1957
רומיאו ויוליה - מאורע, למרחב, 15 בנובמבר 1957 - ^ ביקורות:
עדית זרטל, אחרי בכורה - מעמסה כבדה מדי, דבר, 30 באוקטובר 1975
שרגא הר-גיל, רומיאו ויוליה בחיפה, מעריב, 26 באוגוסט 1975 - ^ החלו הצגות "רומיאו ויוליה" בבאר־שבע, דבר, 7 במאי 1978
- ^ יעקב העליון, בחיפה עורכים ניסויים בהצגת רומיאו ויוליה, מעריב, 13 בינואר 1981
- ^ יואב בירנברג, רומיאו ויוליה יכולים לחכות, חדשות, 14 במרץ 1993
- ^ ההצגה יצאה למסע הופעות באירופה, וזכתה להופיע במשך כחודש ימים בפריז "תיאטרון דה לה וילט" (Théâtre Paris-Villette).
- ^ נתי אורנן, עכבר העיר ת"א, רומיאו ויוליה עושים שלישייה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2007
מיכל בעדני-בן שישו, עכבר העיר, ההצגה שתשבור לכם את הלב, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2007 - ^ ביקורות:
רוני אפרת, עכבר העיר, רומיאו ויוליה בקאמרי: שייקספיר גרסת הסופרנוס, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
יובל בן עמי, עכבר העיר, רומיאו ויוליה: מלאת חן אבל חסרת עומק, באתר הארץ, 14 במרץ 2011
מיכאל הנדלזלץ, שייקספיר מאוכזב, באתר הארץ, 15 במרץ 2011
רון שוורץ, קריאת תיגר לסיפור מוכר, באתר גלובס, 18 במאי 2011 - ^ ביקורות:
מיכאל הנדלזלץ, "רומיאו ויוליה": יופי של אהבה עד מוות, באתר הארץ, 5 במרץ 2015
מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "רומיאו ויוליה": בידור בטעם קלאסיקה נצחית, באתר הארץ, 10 במרץ 2015
מיכאל הנדלזלץ, "רומיאו ויוליה": שייקספיר על אופנוע, באתר הארץ, 15 במרץ 2015
רון שוורץ, שייקספיר באפלה, באתר גלובס, 16 באפריל 2015 - ^ רומיאו ויוליה של הבימה והפילהרמונית, באתר "הבמה", 30 באוקטובר 2021
מחזותיו של ויליאם שייקספיר | ||
---|---|---|
טרגדיות | רומיאו ויוליה • מקבת' • המלט • המלך ליר • אותלו • טיטוס אנדרוניקוס • אנטוניוס וקלאופטרה • קוריולנוס • טרוילוס וקרסידה • טימון איש אתונה | |
קומדיות | חלום ליל קיץ • כטוב בעיניכם • עמל אהבה לשווא • מידה כנגד מידה • הסוחר מוונציה • נשות וינדזור העליזות • מהומה רבה על לא דבר • אילוף הסוררת • קומדיה של טעויות • הלילה השנים עשר • שני אדונים מוורונה • סוף טוב הכול טוב | |
רומנסות | פריקלס • הסערה • סימבלין • אגדת חורף | |
מחזות היסטוריים | יוליוס קיסר • המלך ג'ון • ריצ'רד השני • הנרי הרביעי, חלק ראשון • הנרי הרביעי, חלק שני • הנרי החמישי • הנרי השישי, חלק ראשון • הנרי השישי, חלק שני • הנרי השישי, חלק שלישי • ריצ'רד השלישי • הנרי השמיני | |
בכל קבוצה מסודרים המחזות לפי סדר כתיבתם המקובל (פרט למחזות ההיסטוריים המסודרים לפי סדר התרחשות כרונולוגי) |