רומיאו ויוליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רומאו ויוליה)
רומיאו ויוליה
Romeo and Juliet
שער המהדורה הראשונה מ-1597
שער המהדורה הראשונה מ-1597
הפקה אנשי הלורד צ'מברלין
כתיבה ויליאם שייקספיר
מבוסס על The Tragicall Historye of Romeus and Juliet עריכת הנתון בוויקינתונים
דמויות רומיאו
יוליה
האב לורנצו
בנווליו
מקום ההתרחשות ורונה
תקופת ההתרחשות המאה ה-16
מדינה ממלכת אנגליה אנגליהאנגליה
סוגה טרגדיה
הצגת בכורה 1596
משך ההצגה כשעתיים וחצי
שפה אנגלית מודרנית מוקדמת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"רם ויעל" (1878), תרגום המחזה מאת יצחק סלקינסון. זהו התרגום השני של מחזה שייקספיר מלא לעברית.

רומיאו ויוליהאנגלית: Romeo and Juliet, רומיאו וג'ולייט; רם ויעל בתרגום לעברית של יצחק סלקינסון) הוא מחזה טרגי מפורסם מאת ויליאם שייקספיר.

עלילת המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון

העלילה מתרחשת בוורונה, שם חיו רומיאו ויוליה, צאצאים לשתי משפחות שהיריבות ביניהן ארוכת שנים. בבית קפולט מתכוננים לנשף גדול שעורך לורד קפולט, אביה של יוליה, לחבריו. אף על פי שבני משפחת מונטגיו, בהיותם אויביה המושבעים של משפחת קפולט, אינם מוזמנים, מחליט רומיאו, בן משפחת מונטגיו, להתגנב אל המסיבה כשהוא מחופש, בתקווה שיפגוש שם נערה שאהב בשם רוזלין.

בבית קפולט נמשכו ההכנות למסיבה. יוליה התכוננה בחדרה עם המטפלת שלה ועם אימה, המסבירה לבתה שהגיעה לגיל שבו היא כבר בשלה לנישואים - דהיינו, ארבע עשרה - ומפצירה בה להינשא לצעיר בשם פאריס.

כשהגיעה שעת הנשף, חמקו רומיאו, בנווליו דודנו וחברם מרקוציו אל המסיבה כשהם מסתתרים מאחורי מסכות. טיבלט קפולט (דודנה של יוליה) הבחין ברומיאו, אך אביו עצר בעדו מלתקוף אותו כדי לא לגרום למהומה בנשף. בינתיים הבחינו רומיאו ויוליה זה בזה, והתאהבו ממבט ראשון. הם חמקו החוצה ורק אחרי שהם התוודעו זה לזאת הם נוכחים לדעת כי בעצם הם עומדים משני צדי המתרס וכי משפחותיהם הן אויבות גמורות.

רומיאו המאוהב סירב לעזוב את המקום, ובאישון לילה הוא התגנב אל חצר ביתה של יוליה, טיפס על אחד העצים וצפה בחלונה. ב"סצנת המרפסת" המפורסמת עומדת יוליה בחלון, ומבלי לדעת שרומיאו צופה בה, היא מביעה את אהבתה לו ואת תסכולה מן העובדה שהוא בן למשפחת מונטגיו, אויביה הגדולים ביותר של משפחתה. רומיאו אינו יכול לעצור בעצמו, מטפס אל החלון ומתוודה בפניה על אהבתו אליה. השניים מחליפים נדרים ונשבעים להינשא למחרת, בתאו של הכומר לורנצו.

רומיאו מיהר אל האב לורנצו וביקש ממנו להשיאם. האב ניסה תחילה להניאו מן הרעיון, אך לאחר שהבין כי בנישואי השניים טמונה האפשרות לשים קץ לסכסוך ארוך השנים בין שתי המשפחות, הסכים לסייע לזוג האוהבים.

רומיאו חזר לחבריו בנווליו ומרקוציו, המספרים לו שטיבלט הזמין אותו לדו־קרב. רומיאו שולח עם המטפלת של יוליה הודעה לאהובתו כי האב לורנצו הסכים להשיא אותם בשעות אחר הצוהריים של אותו היום, והשניים נישאים בחשאי במעונו של האב לורנצו.

לאחר הנישואים שב רומיאו לחבריו, שם הוא פוגש את טיבלט שהזמין אותו שוב לדו־קרב. היות שטיבלט הוא כעת קרוב משפחתו רומיאו מסרב לאתגר, אף על פי שטיבלט מאשים אותו בפחדנות. מרקוציו, חברו של רומיאו לא הבין מדוע דחה חברו את ההזמנה לדו-קרב ומיהר להילחם במקומו. במהלך הקרב נדקר מרקוציו ומת בזרועותיו של רומיאו. רומיאו מרגיש צורך לנקום את מות חברו, והוא קם והורג את טיבלט ולאחר מכן מתחבא בביתו של האב לורנצו עד לשמיעת גזר דינו מאת נסיך ורונה.

עונשו של רומיאו, כפי שנודע לו במהרה, הוא גלות עולמים לעיר מנטובה – עונש גרוע ממוות באותם הימים היות שמשמעותו הוא גירוש מכל הדברים אותם אהב והכיר ובראשם אשתו הטרייה – יוליה. רומיאו הנואש שוקל להתאבד, אך האב לורנצו מבטיח לסייע לשניים. הוא הציע כי רומיאו יתגנב לבית אהובתו שם יסביר לה את המצב ומיד לאחר מכן יברח מן העיר. בינתיים יבהיר האב לורנצו את המצב לראשי שתי המשפחות וידאג כי יאפשרו את חזרתו של רומיאו לביתו.

בינתיים התעוררה בעיה נוספת. פאריס ביקש את ידה של יוליה מאביה, שהניח כי בתו הצעירה תשמח להינשא לגבר נאה ומבוקש זה. האב הסכים להצעה וקבע תאריך לחתונה בעוד מספר ימים. בשומעו את סירובה של יוליה, עלתה חמתו של אביה והוא סטר לה ואיים לנשל אותה מן הירושה אם תסרב להתחתן עם פאריס. יוליה הבוכייה ברחה אל ביתו של האב לורנצו, שם שכנע אותה הכומר הטוב לא לשים קץ לחייה.

האב הגה תוכנית חדשה. הוא נתן ליוליה סם שיגרום לה להיראות כמתה למשך 42 שעות. הוא ביקש ממנה לקחת את הסם בערב שלפני חתונתה המיועדת עם פאריס ובמקביל שלח שליח שיחזיר את רומיאו ממנטובה. הוא הסביר לצעירה שכאשר היא תקום מ"שנתה" רומיאו ימתין לצדה והשניים יוכלו להתחיל בחייהם המשותפים. מלאה בתקווה המחודשת לקחה יוליה את הסם ושבה לביתה.

וכך יוליה העמידה פנים כי היא מסכימה להינשא לפאריס ואביה המאושר החליט להקדים את המאורע ביום. בערב יום שלישי לפני לכתה לישון התחילו להתגנב ספקות לליבה של יוליה. היא לקחה פגיון והניחה אותו לצדה, כדי שתוכל להתאבד אם תוכניתו של האב תיכשל. לבסוף, לאחר התלבטות, אהבתה לרומיאו גברה עליה והיא בלעה את הנוזל.

בבוקר יום רביעי מצאה המטפלת את גופתה של יוליה על המיטה ובית קפולט החל בהכנות להלוויית בתם האהובה.

על אף שנראה היה כי תוכניתו של האב לורנצו עומדת להצליח, השליח ששלח למנטובה לא הצליח להגיע אל רומיאו. במקום זאת, באלטסאר, שליחו של רומיאו, הגיע כדי לבשר לאדונו על מותה של אהובתו. רומיאו סירב להאמין למשמע אוזניו עד שיראה את גופתה של יוליה במו עיניו, וכך הוא מיהר בחזרה לוורונה. לפני שהוא הגיע לעיר, עצר רומיאו וקנה לעצמו בקבוק של רעל – אם נכונה השמועה, אין טעם לחייו.

כשרומיאו הגיע אל אחוזת הקבר של יוליה, הוא נעצר על ידי פאריס שחשב שרומיאו הגיע כדי לחלל את קברה של יוליה. הוא התעמת עם רומיאו ונהרג תוך כדי הניסיון להגן על קברה של ארוסתו. כשרומיאו ראה את יוליה שוכבת מתה לפניו – לבו נשבר והוא לגם את כל בקבוק הרעל, בתקווה להתאחד איתה במותו.

ברגע שבו שתה רומיאו מהבקבוק נכנס האב לורנצו אל החדר – אך הוא איחר את המועד. ברגע זה התעוררה יוליה, וגילתה את אהובה רומיאו שוכב מת לצדה. היא הרימה את בקבוק הרעל וקירבה אותו לשפתיה, אך הבקבוק היה ריק לגמרי. לאחר שנישקה את רומיאו בתקוות שווא שנשאר מעט רעל על שפתיו, היא דקרה את עצמה בחזה עם פגיונו של רומיאו ומתה.

"המרפסת של יוליה" בוורונה, למעשה פונדק משוחזר מהמאה ה-13

מקום התרחשות העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מעריצי המחזה יש המאמינים שהמרפסת שבה התוודו רומיאו ויוליה על אהבתם היא המרפסת המוצגת לתיירים בוורונה, ב־Via Cappello 23 בחזיתו של בית מן המאה ה־13. עם זאת, במחזה לא מוזכרת אותה מרפסת. עיון בסצנה הרלוונטית (מערכה שנייה, סצנה שנייה) מגלה שמדובר בחלון.

הפקות תיאטרון של המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקות תיאטרון של המחזה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה ההפקה תרגום במאי רומיאו יוליה
1957 תיאטרון הקאמרי[1] רפאל אליעז יוסף מילוא יוסף מילוא אורנה פורת
1975 תיאטרון חיפה[2] אברהם עוז גזה פרטוש מוני מושונוב ג'יטה מונטה
1978 תיאטרון באר שבע[3] אברהם עוז יורם פאלק דורון תבורי רבקה נוימן
1980 "שקספרימנט" תיאטרון חיפה[4] אברהם עוז עודד קוטלר מוחמד בכרי חוה אורטמן
1993 אנסמבל עיתים במסגרת התיאטרון הקאמרי רפאל אליעז רנה ירושלמי נעם בן עזר, גדי צדקה, גיל צ'רנוביץ' פנינה ברט-צדקה, אייר וולפה, יפעת גלעדי, עמיחי פרדו
1994 תיאטרון החאן[5] אהוד מנור, חוסיין ברגותי פואד עווד, ערן בניאל ח'ליפה נאטור אורנה כץ, ענת פדרשניידר
1996-1994 תיאטרון החאן עם תיאטרון אל-קאסבה מרמאלה[6] אהוד מנור, חוסיין ברגותי ערן בניאל, פואד עווד
2000 תיאטרון חיפה דורי פרנס יוסי פולק אבשלום פולק מיטל דוהן
2008 תיאטרון תמונע[7] אברהם עוז עידו שקד, טל ברנר, דפנה רובינשטיין יובל סטוניס רינת מטטוב
2011 התיאטרון הקאמרי[8] אלי ביז'אווי נועם שמואל דן שפירא נלי תגר
2015 תיאטרון באר שבע[9] אלי ביז'אווי עירד רובינשטיין תום אבני אביגיל הררי
2021 תיאטרון הבימה[10] אלי ביז'אווי משה קפטן עמית רהב רוני דלומי
2022 תיאטרון גשר דורי פרנס אילאיל סמל נעם פרנק נטע רוט

עיבודים למחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין העיבודים בשפה האנגלית נמנים אלה:

  • המחזה נתן השראה לשיר המפורסם של להקת דייר סטריטס romeo and juliet.
  • בשנת 2006 יצא סרט האנימציה האמריקני "רומיאו ויוליה: חתום בנשיקה", שבו היריבות הן בין חמולות של כלבי ים
  • בשנת 2007 שודרה הטלנובלה הארגנטינאית "Romeo y Julieta" (רומיאו ויוליה) המבוססת על המחזה של ויליאם שייקספיר. התוכנית שודרה בישראל ובדרום אמריקה ובמקומות רבים בעולם.
  • בשנת 2019 עלה בוסט אנד המחזמר & ג'ולייט העוסק בשאלה מה היה קורה אילו יוליה לא הייתה מתה בסוף המחזה.[11] בשנת 2022 המחזמר עלה בברודוויי.[12]

בשפה העברית קיימים העיבודים הבאים למחזה:

סצנות ואזכורים קצרים בפרקי טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סצנת המרפסת מתוך המחזה הופיעה בתוכנית "הקומדי סטור", כשאת רומיאו מגלם צביקה הדר ואת יוליה מגלם אסף אשתר.
  • סצנת המרפסת הוצגה בתוכנית "קריאת כיוון" בפרק שעסק בסיפורי אהבה על ידי שתי נשים שגילמו את הדמויות בהתאם.
  • אחד מפרקי הסדרה "השלישייה" עסק במחזה, כשבמקום קרב חרבות בין שתי המשפחות, היה משחק כדורגל.
  • בשנת 2003 בפרק האחרון של הטלנובלה "משחק החיים" הועלתה ההצגה רומיאו ויוליה בהשתתפותם של הדמויות של הסדרה בכיכובם של ליה ברגר (לירון ויסמן) ,ירון שר (גיא אריאלי), קובי גבע (ניר לוי) והניצבים של הסדרה.
  • בשנת 2014 שודר פרק המבוסס על רומיאו ויוליה בסדרה "סברי מרנן", כשאת רומיאו ויוליה מגלמים גיבורי הסדרה בכיכובם של שי רוזן המשחק דביר בנדק ושני חסון המשחקת רותם אבוהב. את תפקיד הכומר מגלם הבדרן חיים אוסדון. באותה שנה עלה עיבוד של המחזה שביים אוסקרס קרסונובס מליטא, בו שתי פיצריות מתחרות, האהבה מבוטאת באמצעות בצק, ואילו הקמח מסמל את המוות[14].
  • בשנת 2015 שודר פרק מהסדרה "הפיג'מות" שמדבר בקטע קצר ממנו על המחזה בו ימית סול היא יוליה ואילן רוזנפלד הוא רומיאו.
  • בשנת 2021 שודר פרק מהסדרה "האחיין שלי בנץ"[דרושה הבהרה] בו כולו מדובר בעיוות מצחיק[דרושה הבהרה] של רומיאו ויוליה.
  • בשנת 2022 שודר פרק בסדרה "בלאדי מורי" (עונה 1, פרק 9) ובו אלמנטים שונים סביב רומיאו ויוליה לכל אורכו.
  • סצנת המרפסת הוצגה בסדרה "קסם של הורים" בפרק "מה ההבדל" שבו קוזמו הוא רומיאו וונדה היא יוליה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד. ארבל, "רומיאו ויוליה" בתיאטרון הקאמרי, קול העם, 29 בנובמבר 1957
    חיים גמזו, אמש בתיאטרון <<רומיאו ויוליה>>- ב<<קאמרי>>, הארץ, 21 בנובמבר 1957
    רומיאו ויוליה - מאורע, למרחב, 15 בנובמבר 1957
  2. ^ ביקורות:
    עדית זרטל, אחרי בכורה - מעמסה כבדה מדי, דבר, 30 באוקטובר 1975
    שרגא הר-גיל, רומיאו ויוליה בחיפה, מעריב, 26 באוגוסט 1975
  3. ^ החלו הצגות "רומיאו ויוליה" בבאר־שבע, דבר, 7 במאי 1978
  4. ^ יעקב העליון, בחיפה עורכים ניסויים בהצגת רומיאו ויוליה, מעריב, 13 בינואר 1981
  5. ^ יואב בירנברג, רומיאו ויוליה יכולים לחכות, חדשות, 14 במרץ 1993
  6. ^ ההצגה יצאה למסע הופעות באירופה, וזכתה להופיע במשך כחודש ימים בפריז "תיאטרון דה לה וילט" (Théâtre Paris-Villette).
  7. ^ נתי אורנן, עכבר העיר ת"א, רומיאו ויוליה עושים שלישייה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2007
    מיכל בעדני-בן שישו, עכבר העיר, ההצגה שתשבור לכם את הלב, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2007
  8. ^ ביקורות:
    רוני אפרת, עכבר העיר, רומיאו ויוליה בקאמרי: שייקספיר גרסת הסופרנוס, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
    יובל בן עמי, עכבר העיר, רומיאו ויוליה: מלאת חן אבל חסרת עומק, באתר הארץ, 14 במרץ 2011
    מיכאל הנדלזלץ, שייקספיר מאוכזב, באתר הארץ, 15 במרץ 2011
    רון שוורץ, ‏קריאת תיגר לסיפור מוכר, באתר גלובס, 18 במאי 2011
  9. ^ ביקורות:
    אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "רומיאו ויוליה": יופי של אהבה עד מוות, באתר הארץ, 5 במרץ 2015
    מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "רומיאו ויוליה": בידור בטעם קלאסיקה נצחית, באתר הארץ, 10 במרץ 2015
    אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "רומיאו ויוליה": שייקספיר על אופנוע, באתר הארץ, 15 במרץ 2015
    רון שוורץ, ‏שייקספיר באפלה, באתר גלובס, 16 באפריל 2015
  10. ^ רומיאו ויוליה של הבימה והפילהרמונית, באתר "הבמה", 30 באוקטובר 2021
  11. ^ Miriam-Teak Lee to star as Juliet in new West End musical about Shakespeare's character, ‏2019-01-25 (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ & Juliet, Playbill (באנגלית)
  13. ^ אתר למנויים בלבד דן אלמגור, רם-רומיאו ויעל-יוליה חוזרים, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2016
  14. ^ מיכאל הנדלזלץ, "רומיאו ויוליה": שייקספיר בטעם פיצה, או להיפך, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2014