ברנרדו ברטולוצ'י

ברנרדו ברטולוצ'י
Bernardo Bertolucci
לידה	16 במרץ 1941; פארמה, איטליה
פטירה	22 בנובמבר 2018 (בגיל 77); רומא, איטליה
מדינה	איטליה, ממלכת איטליה, איטליה
תקופת הפעילות	מ-1962
מקום לימודים	ספיינצה – אוניברסיטת רומא
בן או בת זוג	קלייר פפלו (1979–26 בנובמבר 2018); Maria Paola Maino (1967–1972); אדריאנה אסטי ;
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר (1987); נמר הכבוד (1997); פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר (1989); פרס סזאר לסרט הזר (1988); מדליית הזהב על הצטיינות באמנות יפה (ספרד) (2001); European Film Academy Special Jury Award (1988); קצין בכיר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (2 ביוני 1988); פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (2012); כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד (19 בפברואר 2008); פרס דוד די דונטלו לסרט הטוב ביותר (1988); פרס גילדת הבמאים האמריקנית לבימוי מצטיין - סרט באורך מלא (1987); גביע סאת'רלנד (1970); פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר (1987); פרס דוד דה דונטלו לבמאי הטוב ביותר (1988); פרס אגודת מבקרי הסרטים הלאומית לבימוי הטוב ביותר (1971); פרס גלובוס הזהב לבמאי הטוב ביותר - סרט קולנוע (1987); פרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר (1987); honorary doctorate from the University of Parma (16 בדצמבר 2014) ;
	פרופיל ב-IMDb

ברנרדו ברטולוצ'י (באיטלקית: Bernardo Bertolucci;‏ 16 במרץ 1941 – 26 בנובמבר 2018) היה במאי ותסריטאי איטלקי.

ביוגרפיה

נולד בפארמה שבאיטליה. אביו, אטיליו ברטולוצ'י (אנ'), היה משורר מפורסם, עיתונאי ומבקר סרטים ואמו הייתה מורה. ברטולוצ'י למד ספרות מודרנית באוניברסיטת רומא. בגיל 22 ביים את סרטו הראשון, La commare secca, לפי תסריט של פייר פאולו פאזוליני. כעבור שנתיים ביים את סרטו השני, "לפני המהפכה" (Prima della rivoluzione), שהושפע מכתיבתם של פרויד, מרקס וורדי ומעבודות הבימוי של ז'אן-לוק גודאר. בסרט ניכרת השפעה של הגל הצרפתי החדש. הסרט היה פוליטי ולא זכה להצלחה, וברטולוצ'י עשה הפסקה של מספר שנים בבימוי, בהן עבד בעיקר כתסריטאי וכעורך. בתקופה זו כתב תסריט ל"היו זמנים במערב" לבמאי סרג'ו לאונה.

ב-1969 ביים וכתב תסריט לסרט "אסטרטגיית העכביש", על פי סיפורו של חורחה לואיס בורחס "נושא הבוגד והגיבור". הסרט עוסק במין ובפוליטיקה, ומוצגת בו תפיסת הזמן בצורת פלשבק, שמתעתע בצופה. הסרט זכה להצלחה והוצג בפסטיבל הסרטים של ונציה.

ב-1970 יצא סרטו "הקונפורמיסט", על פי ספרו של אלברטו מורביה שפורסם ב-1951. הסרט נבנה כסדרה של פלשבקים ועסק בצורך של האדם להשתייך לחברה. בזכות הסרט זכה ברטולוצ'י להצלחה ולפרסום בינלאומי; הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל הקולנוע של ניו יורק, ועד היום נחשב לאחד הסרטים המשפיעים של שנות ה-70.

ב-1972 ביים את סרטו הנודע "טנגו אחרון בפריז", בכיכובם של מריה שניידר ומרלון ברנדו. הסרט הוקרן לראשונה בניו יורק ב-1972, ועורר מחלוקות רבות וסנסציה, בשל סצנות העירום והמין בו. צילום העירום של ברנדו ושניידר פורסם במגזין "פלייבוי". במדינות רבות הוטלה צנזורה על הסרט, משום שנחשב לפורנוגרפיה. כך, למשל, כשבוע לאחר יציאת הסרט באיטליה, החרימה המשטרה את כל העותקים בטענה שזוהי פורנוגרפיה, וברטולוצ'י הועמד למשפט באשמת הפצת תועבה; בית המשפט העליון הורה על השמדת כל העותקים ועונש של ארבעה חודשי מאסר על תנאי, ובנוסף שלילת זכויותיו האזרחיות לתקופה של חמש שנים. רק 15 שנים מאוחר יותר אפשרה פסיקה חדשה של בית המשפט את הקרנת הסרט באיטליה. הסרט צולם בתקציב של 1.25 מיליון דולר, ולמרות המחלוקות הרבות גרף 36 מיליון דולר בארצות הברית ועוד 96 מיליון דולר ברחבי העולם.

ב-1976 צילם ברטולוצ'י את הסרט "1900" שמשקף את דעותיו בתחום הפוליטיקה, המין, והמאבק בין קפיטליזם וסוציאליזם. הסרט פונה לקהל רחב, וברטולוצ'י גייס שחקנים נודעים כמו רוברט דה נירו, ז'ראר דפארדיה, דומיניק סנדה, לאורה בטי ודונלד סאת'רלנד. הסרט צולם לאורך כשנה בעיר הולדתו של ברטולוצ'י, פארמה. הגרסה האיטלקית של הסרט ארכה יותר מ-5 שעות, אך בהמשך הוא קוצר לכ-3 שעות וחולק לשני חלקים, שהוקרנו כשני סרטים נפרדים. בסרט מבצע ברטולוצ'י ניתוח היסטורי של איטליה וחזונו לגבי מדינתו. עלילת הסרט עוסקת בשני ילדים שגרים בעולמות שונים, מילדותם ועד זקנתם, כשברקע אירועים כגון מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, עליית הפאשיזם ונפילתו. הסרט זכה להצלחה באירופה, אך להצלחה פחותה בארצות הברית.

ב-1979 יצא סרטו "לה לונה" (La Luna) בכיכובה של ג'יל קלייבורג, וב-1981 יצא "טרגדיית האיש המצחיק" (La tragedia di un uomo ridicolo) בכיכובה של אנוק איימה. בהמשך הפסיק לתקופת מה לעסוק בנושאים הקשורים לאיטליה. ב-1987 צילם את הסרט "הקיסר האחרון", הסרט הראשון שצולם בעיר האסורה שבסין, בכיכובם של פיטר או'טול, ג'ון לון וג'ון צ'ן. הסרט עוסק בחייו של הקיסר האחרון של סין, מילדותו ועד מאסרו באשמת פשעי מלחמה. הסרט זכה בתשעה פרסי אוסקר, בהם לבימוי הטוב ביותר ולסרט הטוב ביותר, ובארבעה פרסי גלובוס הזהב: סרט הדרמה הטוב ביותר, התסריט, הבימוי והפסקול המקורי.

ב-1990 יצר את הסרט "שמיים מגנים מעל" (The Sheltering Sky), וב-1993 את "בודהה קטן" (Little Buddha). ב-1995 יצא סרטו "לגעת ביופי", ב-1999 יצא "התקרבות", וב-2002 "עשר דקות אחרי: הצ'לו". ב-2003 יצא "החולמים", סרט מחווה לסרטי "הגל החדש" בקולנוע צרפתי, שעלילתו מתרחשת בפריז על רקע מהומות הסטודנטים. ב-2012 יצא סרטו "אני ואת" (Io e te).

ברטולוצ'י נודע בזכות התעוזה והטכניקות הוויזואליות החדשניות לתקופתו. נחשב ליורשם של גדולי היוצרים בקולנוע איטלקי. השפיע רבות על יוצרי קולנוע אחרים, בהם פרנסיס פורד קופולה.

אחיו הוא במאי הקולנוע ג'וזפה ברטולוצ'י (אנ').

נפטר ב-26 בנובמבר 2018.^[1]

סרטיו

"לפני המהפכה" (1964)
"אסטרטגיה של העכביש" (1969)
"הקונפורמיסט" (1971)
"הטנגו האחרון בפריז" (1972)
"1900" (1976)
"לה לונה" (1979)
"סיפור עצוב על איש מצחיק" (1981)
"הקיסר האחרון" (1987)
"שמיים מגינים מעל" (1990)
"בודהה קטן" (1993)
"לגעת ביופי" (1995)
"התקרבות" (1999)
"ניצחון האהבה" (2001) - מפיק ותסריטאי
"עשר דקות אחרי: הצ'לו" (2002)
"החולמים" (2003)
"אני ואת" (2012)

לקריאה נוספת

Claretta M. Tonetti, Bernardo Bertolucci. The Cinema of Ambiguity. New York, Twayne Publishers, 1995.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברנרדו ברטולוצ'י בוויקישיתוף

ברנרדו ברטולוצ'י, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ברנרדו ברטולוצ'י, באתר AllMovie (באנגלית)
ברנרדו ברטולוצ'י, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ברנרדו ברטולוצ'י, באתר Metacritic (באנגלית)
ברנרדו ברטולוצ'י, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ברנרדו ברטולוצ'י, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ברנרדו ברטולוצ'י, באתר Discogs (באנגלית)
אורי קליין, ברטולוצ'י, "לה לונה" והקולנוע בן זמננו, דבר, 8 בפברואר 1980
אורי קליין, המהפכה שלא היתה, באתר הארץ, 25 באפריל 2004, על הסרט "החולמים"
הגרדיאן, סטיוארט ג'פריס, עד כלות, באתר הארץ, 11 במרץ 2008, על "הקונפורמיסט"
שירה בן-סימון, במאי זקן, באתר האוזן השלישית, 5 בספטמבר 2007
מנולה דארגיס, הניו יורק טיימס, האם הקולנוען האיטלקי ברנרדו ברטולוצ'י, עדיין משפיע?, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2010
אבנר שביט‏, "יש לי תוכניות לביים גם בגיל 90" - ראיון בלעדי עם ברנרדו ברטולוצ'י, באתר וואלה, 10 באפריל 2013
אמיר בוגן, כשהמוזות ערומות: הנשים של ברטולוצ'י, באתר ynet, 9 בדצמבר 2015

בעקבות מותו:

אורי קליין, פוליטיקה וסקס, מהפכנות ושמרנות: פרידה מברנרדו ברטולוצ'י, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2018
ארז דבורה, בין מיניות בוטה לאידיאולוגיה: פרידה מברטולוצ'י, באתר ynet, 26 בנובמבר 2018
בנימין טוביאס, נגמר הטנגו, באתר "ידיעות אחרונות", 26 בנובמבר 2018
אילן שאול, ‏סצנות סקס נועזות, פוליטיקה וחדשנות: פרידה מברנרדו ברטולוצ'י, באתר מעריב אונליין, 27 בנובמבר 2018
יאיר רוה, לגעת ביופי: פרידה מהבמאי ברנרדו ברטולוצ'י, באתר כלכליסט, 27 בנובמבר 2018
ברנרדו ברטולוצ'י, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ אינה טוקר, הבמאי ברנרדו ברטולוצ'י ("הטנגו האחרון בפריז") הלך לעולמו, באתר ynet, 26 בנובמבר 2018

הקודם: 1986: אוליבר סטון (פלאטון)	פרס גילדת הבמאים של אמריקה – במאי בסרט קולנוע 1987: ברנרדו ברטולוצ'י (הקיסר האחרון)	הבא: 1988: בארי לוינסון (איש הגשם)

[1] אינה טוקר, הבמאי ברנרדו ברטולוצ'י ("הטנגו האחרון בפריז") הלך לעולמו, באתר ynet, 26 בנובמבר 2018

[1]

פרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר
1927–1940	פרנק בורזייגי (1927) • לואיס מיילסטון (1928) • פרנק לויד (1929) • לואיס מיילסטון (1930) • נורמן טאורוג (1931) • פרנק בורזייגי (1932) • פרנק לויד (1933) • פרנק קפרה (1934) • ג'ון פורד (1935) • פרנק קפרה (1936) • לאו מקארי (1937) • פרנק קפרה (1938) • ויקטור פלמינג (1939) • ג'ון פורד (1940)
1941–1960	ג'ון פורד (1941) • ויליאם ויילר (1942) • מייקל קורטיז (1943) • לאו מקארי (1944) • בילי ויילדר (1945) • ויליאם ויילר (1946) • איליה קאזאן (1947) • ג'ון יוסטון (1948) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1949) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1950) • ג'ורג' סטיבנס (1951) • ג'ון פורד (1952) • פרד זינמן (1953) • איליה קאזאן (1954) • דלברט מאן (1955) • ג'ורג' סטיבנס (1956) • דייוויד לין (1957) • וינסנט מינלי (1958) • ויליאם ויילר (1959) • בילי ויילדר (1960)
1961–1980	רוברט וייז/ג'רום רובינס (1961) • דייוויד לין (1962) • טוני ריצ'רדסון (1963) • ג'ורג' קיוקור (1964) • רוברט וייז (1965) • פרד זינמן (1966) • מייק ניקולס (1967) • קרול ריד (1968) • ג'ון שלזינגר (1969) • פרנקלין שפנר (1970) • ויליאם פרידקין (1971) • בוב פוסי (1972) • ג'ורג' רוי היל (1973) • פרנסיס פורד קופולה (1974) • מילוש פורמן (1975) • ג'ון ג. אבילדסן (1976) • וודי אלן (1977) • מייקל צ'ימינו (1978) • רוברט בנטון (1979) • רוברט רדפורד (1980)
1981–2000	וורן בייטי (1981) • ריצ'רד אטנבורו (1982) • ג'יימס ברוקס (1983) • מילוש פורמן (1984) • סידני פולאק (1985) • אוליבר סטון (1986) • ברנרדו ברטולוצ'י (1987) • בארי לוינסון (1988) • אוליבר סטון (1989) • קווין קוסטנר (1990) • ג'ונתן דמי (1991) • קלינט איסטווד (1992) • סטיבן ספילברג (1993) • רוברט זמקיס (1994) • מל גיבסון (1995) • אנתוני מינגלה (1996) • ג'יימס קמרון (1997) • סטיבן ספילברג (1998) • סם מנדס (1999) • סטיבן סודרברג (2000)
2001–2020	רון הווארד (2001) • רומן פולנסקי (2002) • פיטר ג'קסון (2003) • קלינט איסטווד (2004) • אנג לי (2005) • מרטין סקורסזה (2006) • האחים כהן (2007) • דני בויל (2008) • קתרין ביגלו (2009) • טום הופר (2010) • מישל הזנוויציוס (2011) • אנג לי (2012) • אלפונסו קוארון (2013) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2014) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2015) • דמיאן שאזל (2016) • גיירמו דל טורו (2017) • אלפונסו קוארון (2018) • בונג ג'ון-הו (2019) • קלואי ז'או (2020)
2021–היום	ג'יין קמפיון (2021) • הדניאלס (2022) • כריסטופר נולאן (2023)

פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר
1928–1950	בנג'מין גלזר (1928) ‏•‏‏ האנס קראלי (1929) ‏•‏‏ פרנסיס מריון (1930) ‏•‏‏ הווארד אסטברוק (1931) ‏•‏‏ אדווין בורק (1932) ‏•‏‏ ויקטור היירמן ושרה מייסון (1933) ‏•‏‏ רוברט ריסקין (1934) ‏•‏‏ דאדלי ניקולס (1935) ‏•‏‏ פייר קולינגס ושרידן גיבני (1936) ‏•‏‏ היינץ הראלד, גזה הרצג ונורמן ריילי ריין (1937) ‏•‏‏ איאן דאלרימפל, ססיל ארתור לואיס, וו. פ. ליפסקום וג'ורג' ברנרד שו (1938) ‏•‏‏ סידני האוורד (1939) ‏•‏‏ דונלד אוגדן סטיוארט (1940) ‏•‏‏ סידני בוכמן וסיטון מילר (1941) ‏•‏‏ ג'ורג' פרושל, ג'יימס הילטון, קלאודין ווסט וארתור ווימפריס (1942) ‏•‏‏ פיליפ אפשטיין, ג'וליוס אפשטיין, והווארד קוץ' (1943) ‏•‏‏ פרנק באטלר ופרנק קאבט (1944) ‏•‏‏ צ'ארלס בראקט ובילי ויילדר (1945) ‏•‏‏ רוברט שרווד (1946) ‏•‏‏ ג'ורג' סיטון (1947) ‏•‏‏ ג'ון יוסטון (1948) ‏•‏‏ ג'וזף ל. מנקייביץ' (1949) ‏•‏‏ ג'וזף ל. מנקייביץ' (1950)
1951–1975	הארי בראון ומייקל וילסון (1951) ‏•‏‏ צ'ארלס שני (1952) ‏•‏‏ דניאל טראדש (1953) ‏•‏‏ ג'ורג' סיטון (1954) ‏•‏‏ פאדי צ'ייבסקי (1955) ‏•‏‏ ג'ון פארו, אס. ג'יי. פרלמן וג'יימס פו (1956) ‏•‏‏ פייר בול, קארל פורמן ומייקל וילסון (1957) ‏•‏‏ אלן ג'יי לרנר (1958) ‏•‏‏ ניל פטרסון (1959) ‏•‏‏ ריצ'רד ברוקס (1960) ‏•‏‏ אבי מאן (1961) ‏•‏‏ הורטון פוט (1962) ‏•‏‏ ג'ון אוסבורן (1963) ‏•‏‏ אדוארד אנהלט (1964) ‏•‏‏ רוברט בולט (1965) ‏•‏‏ רוברט בולט (1966) ‏•‏‏ סטרילינג סיליפנט (1967) ‏•‏‏ ג'יימס גולדמן (1968) ‏•‏‏ וולדו סולט (1969) ‏•‏‏ רינג לרדנר ג'וניור (1970) ‏•‏‏ ארנסט טידמן (1971) ‏•‏‏ פרנסיס פורד קופולה ומריו פוזו (1972) ‏•‏‏ ויליאם פיטר בלאטי (1973) ‏•‏‏ פרנסיס פורד קופולה ומריו פוזו (1974) ‏•‏‏ בו גולדמן ולורנס האובן (1975)
1976–2000	ויליאם גולדמן (1976) ‏•‏‏ אלווין סרג'נט (1977) ‏•‏‏ אוליבר סטון (1978) ‏•‏‏ רוברט בנטון (1979) ‏•‏‏ אלווין סרג'נט (1980) ‏•‏‏ ארנסט תומפסון (1981) ‏•‏‏ קוסטה גברס ודונלד סטיוארט (1982) ‏•‏‏ ג'יימס ל. ברוקס (1983) ‏•‏‏ פיטר שאפר (1984) ‏•‏‏ קורט לודטקה (1985) ‏•‏‏ רות פראוור-ג'אבוולה (1986) ‏•‏‏ ברנרדו ברטולוצ'י ומארק פפלו (1987) ‏•‏‏ כריסטופר המפטון (1988) ‏•‏‏ אלפרד אורי (1989) ‏•‏‏ מייקל בלייק (1990) ‏•‏‏ טד טלי (1991) ‏•‏‏ רות פראוור-ג'אבוולה (1992) ‏•‏‏ סטיבן זאיליאן (1993) ‏•‏‏ אריק רות' (1994) ‏•‏‏ אמה תומפסון (1995) ‏•‏‏ בילי בוב תורנטון (1996) ‏•‏‏ קרטיס הנסון ובריאן הלגלנד (1997) ‏•‏‏ ביל קונדון (1998) ‏•‏‏ ג'ון אירווינג (1999) ‏•‏‏ סטיבן גאגאן (2000)
2001–הווה	עקיבא גולדסמן (2001) ‏•‏‏ רונלד הארווד (2002) ‏•‏‏ פיליפה בוינס, פיטר ג'קסון ופראן וולש (2003) ‏•‏‏ אלכסנדר פיין וג'ים טיילור (2004) ‏•‏‏ לארי מק'מרטרי ודיאנה אוסנה (2005) ‏•‏‏ ויליאם מונהאן (2006) ‏•‏‏ ג'ואל ואית'ן כהן (2007) ‏•‏‏ סיימון בופוי (2008) ‏•‏‏ ג'פרי פלטשר (2009) ‏•‏‏ אהרן סורקין (2010) ‏•‏‏ אלכסנדר פיין, ג'ים ראש, ונט פקסון (2011) ‏•‏‏ כריס טריו (2012) ‏•‏‏ ג'ון רידלי (2013) ‏•‏‏ גרהם מור (2014) ‏•‏‏ אדם מקיי וצ'ארלס רנדולף (2015) ‏•‏‏ בארי ג'נקינס וטארל אלווין מקראני (2016) ‏•‏‏ ג'יימס אייבורי (2017) ‏•‏‏ צ'רלי וואכטל, דייוויד רבינוביץ, קווין ווילמוט וספייק לי (2018) ‏•‏‏ טאיקה ואיטיטי (2019) ‏•‏‏ כריסטופר המפטון ופלוריאן זלר (2020) ‏•‏‏ שאן הדר (2021) ‏•‏‏ שרה פולי (2022) ‏•‏‏ קורד ג'פרסון (2023)

פרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר
1943–1960	הנרי קינג (1943) • לאו מקארי (1944) • בילי ויילדר (1945) • פרנק קפרה (1946) • איליה קאזאן (1947) • ג'ון יוסטון (1948) • רוברט רוסן (1949) • בילי ויילדר (1950) • לאסלו בנדק (1951) • ססיל ב. דה-מיל (1952) • פרד זינמן (1953) • איליה קאזאן (1954) • ג'ושוע לוגאן (1955) • איליה קאזאן (1956) • דייוויד לין (1957) • וינסנט מינלי (1958) • ויליאם ויילר (1959) • ג'ק קרדיף (1960)
1961–1980	סטנלי קריימר (1961) • דייוויד לין (1962) • איליה קאזאן (1963) • ג'ורג' קיוקור (1964) • דייוויד לין (1965) • פרד זינמן (1966) • מייק ניקולס (1967) • פול ניומן (1968) • צ'ארלס ג'ארוט (1969) • ארתור הילר (1970) • ויליאם פרידקין (1971) • פרנסיס פורד קופולה (1972) • ויליאם פרידקין (1973) • רומן פולנסקי (1974) • מילוש פורמן (1975) • סידני לומט (1976) • הרברט רוס (1977) • מייקל צ'ימינו (1978) • פרנסיס פורד קופולה (1979) • רוברט רדפורד (1980)
1981–2000	וורן בייטי (1981) • ריצ'רד אטנבורו (1982) • ברברה סטרייסנד (1983) • מילוש פורמן (1984) • ג'ון יוסטון (1985) • אוליבר סטון (1986) • ברנרדו ברטולוצ'י (1987) • קלינט איסטווד (1988) • אוליבר סטון (1989) • קווין קוסטנר (1990) • אוליבר סטון (1991) • קלינט איסטווד (1992) • סטיבן ספילברג (1993) • רוברט זמקיס (1994) • מל גיבסון (1995) • מילוש פורמן (1996) • ג'יימס קמרון (1997) • סטיבן ספילברג (1998) • סם מנדס (1999) • אנג לי (2000)
2001–היום	רוברט אלטמן (2001) • מרטין סקורסזה (2002) • פיטר ג'קסון (2003) • קלינט איסטווד (2004) • אנג לי (2005) מרטין סקורסזה (2006) • ג'וליאן שנאבל (2007) • דני בויל (2008) • ג'יימס קמרון (2009) • דייוויד פינצ'ר (2010) • מרטין סקורסזה (2011) • בן אפלק (2012) • אלפונסו קוארון (2013) • ריצ'רד לינקלייטר (2014) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2015) • דמיאן שאזל (2016) • גיירמו דל טורו (2017) • אלפונסו קוארון (2018) • סם מנדס (2019) • קלואי ז'או (2020) • ג'יין קמפיון (2021) • סטיבן ספילברג (2022) • כריסטופר נולאן (2023)