לדלג לתוכן

יונתן רטוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונתן רטוש
יונתן רטוש בשנת 1952
יונתן רטוש בשנת 1952
לידה 18 בנובמבר 1908
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 במרץ 1981 (בגיל 72)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט יוסף לוז, י' בן-עמי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים שהרן שלח עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יונתן רָטוֹשׁ (18 בנובמבר 1908י"ט באדר ב' ה'תשמ"א, 25 במרץ 1981) הוא שמו הספרותי של אוריאל שלח (לשעבר היילפרין). רטוש היה משורר, מתרגם, ומקים תנועת העברים הצעירים, שהיוו חלק מרכזי ממי שכונו הכנענים.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת היילפרין בארץ-ישראל בשנת 1926: מימין לשמאל: צבי רין (עומד), יחיאל היילפרין (יושב), עוזי אורנן (עומד על שרפרף), מירי דור (עומדת מאחור), פנינה הלפרין (יושבת), יונתן רטוש (עומד).

אוריאל היילפרין נולד בוורשה כבן בכור ליחיאל היילפרין, מחנך עברי ותומך של חיים ויצמן, ופנינה (לבית הוכברג), גננת עברייה שהשתייכה לפועלי ציון. שפת אימו הייתה עברית. גדל בוורשה, ובעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו לאודסה.

ב-1919, בגיל 11, עלה לארץ ישראל עם אמו, אחיו ואחותו על האוניה "רוסלאן" שהפליגה מאודסה. בשנת 1920 הצטרף אליהם גם אביו. אוריאל למד בגימנסיה העברית בירושלים ובוגר "גימנסיה הרצליה", בשנת 1926. הוא למד שנה משפטים ולאחר מכן יצא לצרפת ללמוד בלשנות. באוקטובר 1926, בעידודו של יעקב פיכמן, פרסם את שירו הראשון בעיתון "הארץ". קובץ שיריו הראשון נדפס ב"טורים". היו אלה השירים "סרנדה", "יער", "אפיריון" ו"לחייך". ב-1939 התפרסמו שיריו "בצלם" ו"אבשלום".

רטוש קרא ליצירת עם חדש, עברי ולא יהודי, בארץ ישראל. בשיריו הרבה לשלב יסודות קדומים ואף פגאניים מקומיים והתייחסות לנוף הישראלי המדברי.

באביב 1934 הזמין אותו בן ציון נתניהו, מאנשי הרוח של התנועה הרוויזיוניסטית, לעבוד ב"הירדן", עיתונה היומי החדש של התנועה.

רטוש הצטרף לאצ"ל, ובין היתר סייע לאברהם שטרן ולדוד רזיאל בניסוח ספר ההדרכה "האקדח"[1]. לאחר הפילוג באצ"ל הצטרף רטוש ללח"י. הוא היה מעורכי מברק, העיתון שהוציא הלח"י בשנים 1947-1948[2].

ב-25 במרץ 1937 פרסם ב"הירדן" את השיר "תורה", עליו חתם לראשונה בשם "יונתן רטוש". אחת הסיבות לשימוש בשם עט היא הפחד שמא דעותיו הרוויזיוניסטיות יפגעו בו. למשמעותו של שם זה ניתנו ברבות הימים פירושים שונים[3]. על פי עדות אחיו, עוזי אורנן, הוא ביקש לבחור בשם של ניגודים: שילוב של יונתן העדין עם רטוש הקשוח (מהשורש רט"ש).

אפשרות סבירה יותר מציע יוסף עוזר, על פי: תלמוד בבא מציעא פרק ג' - המפקיד דף לח עמוד ב - "ואלו הן נכסי שבויין. דאמר אין מוציאין אותם מידו: שהנטושים כשבוין. ואין מוציאין מידו: נכסי נטושין. שהנכסים נטושין: נכסי רטושין. שהנכסים רטושים ולקמן מפרש להו רטושין משמע שעזבום בעלים מדעתם והלכו להם". ומשמעות גזירת השם רטוש מ"נכסי רטושין" היא נטישת העבר היהודי.

בשנת 1939 היה ממייסדי תנועת הכנענים, כאשר בין האישים הבולטים, שהשפיעו והפרו הדדית איש את רעהו, נמנה עדיה חורון, ההיסטוריון. חורון היה זה שסיפק לרטוש את הבסיס ההיסטורי והפילולוגי לעמדתו האידאולוגית[4].

בשנות השישים כתב על כך לבנימין תמוז: "ביסדנו ב-1939 – את מה שמכונה ברשימתך בשם 'הכנענים', הייתי אני האדם המבוגר היחידי בחבורה כבן שלושים. השאר, שמהם עתידים היו להתפתח סופרים, משוררים, עיתונאים ועוד, כדבריך, היו בעת ההיא נערים בני 19–20 כיוון שמראש לא פניתי אלא אל משכילים בני גיל זה, מתוך הנחה שמבוגרים מהם נשחתו בתוך הגופים הציוניים והאווירה הציבורית הציונית"[5][א].

בחודש מאי 1942, שלושה חודשים לאחר הירצחו של אברהם שטרן (יאיר), פרסם רטוש לזכרו את השיר "בארגמן". ספרו "חופה שחורה", אשר יצא לאור בתחילת 1941[6], יצר התנגדות רבה בקרב רבים מהמשוררים, ועבר זמן רב עד שזכה להכרה.

רטוש היה אחד מאבות ספרות המדע הבדיוני בארץ ישראל. בשנת 1952 פרסם, תחת שמו האמיתי, אוריאל שלח, תרגום לקובץ סיפורי מדע בדיוני קצרים שנקרא "היה היה בעתיד". רטוש התחבט בינו לבין עצמו כיצד לתרגם את המונח "Science Fiction", ולבסוף כתב "ההגדרה הטובה ביותר: 'סיור דמיוני של איזו עובדה או תאוריה שבתחום הדעת'. מיטב הכינויים היה אפס כל כינוי, אבל לשם ציון יצוינו כאן כל הסיפורים מסוג זה כספרות-מדע". הספר כלל סיפורים מאת גדולי הסופרים בתחום באותה תקופה כריי ברדבורי וא. א. ון ווגט, רובם בהשפעת המלחמה הקרה שהשפיעה על היוצרים באותה התקופה. תרגום הספר והוצאתו היו מעשה חלוצי, אך חלף עוד זמן רב עד שספרות "המדע הבדיוני" פרצה והפכה לתחום מוכר בהוצאות הספרים בישראל. כמו כן, תרגם ספרים בשם הבדוי יוסף לוז, ביניהם הספר כעלה נידף ועוד.

לאחר מלחמת ששת הימים ביקש רטוש להחיל את הריבונות הישראלית על כל השטחים שנכבשו כדי לייסד בהם אומה חדשה, עברית, שתחליף את הלאום היהודי, ותכלול עברים ממוצא יהודי וממוצא ערבי (כלומר ערבים שיתאזרחו במדינה העברית ויחונכו לדבר עברית), שיזנחו את המסורות האסלאמיות והיהודיות ויבססו תרבות עברית מודרנית[7].

ב-1970 נענה משרד הפנים לבקשת רטוש ורשם "עברי" תחת סעיף הלאום בתעודת הזהות שלו[8].

לוחית זיכרון בכניסה לביתו של יונתן רטוש

רטוש היה לשונאי ויוצר פורה של תחדישים עבריים. הוא יצר אלפי חידושי לשון בעברית ומקצתם נקלטו, כגון: ממטר, הסלמה, טווח, ממסד, סוגה, חלופה, גהות, תברואה, חתיך ויוכלה. בשנת 2008 יצא לאור מילון בשם "מילים מתבקשות", ובו כ-4,000 מילים מתחדישיו של רטוש. המילון יצא לאור על ידי פרופ' מיכל אפרת, ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה, בת זוגו של פרופ' עוזי אורנן, אחיו של רטוש[9][10].

ב-2015 נקבעה לוחית זיכרון לזכרו בכניסה לביתו ברחוב אלכסנדר ינאי 2 בתל אביב.

אחדים משיריו של רטוש הולחנו, מהם מוכר בעיקר לחנו וביצועו של צביקה פיק לשיר "על חטא". שירו "מיליון" הוקלט הן על ידי עפרה חזה בלחן של אילן וירצברג והן על ידי אריק איינשטיין בלחן של שם טוב לוי. לוי הלחין ושר גם את שירו של רטוש "לו באת". שיר נוסף מוכר שכתב רטוש הוא "כמעט", שהלחין יגאל גורדון ושרה נורית גלרון.

ארכיונו מופקד במכון גנזים - ארכיון הסופרות והסופרים העבריים בישראל, אשר בבית אריאלה בתל אביב[11].

משפחת היילפרין (ללא צבי), מימין לשמאל. יושבים: האם פנינה היילפרין, האח עוזי אורנן, והאב יחיאל היילפרין. עומדים: דבורה אשת יונתן, יונתן רטוש, האחות מירי דור

ב-1933 נשא רטוש את דבורה, בתם של שמואל ורודה כצנלסון ואחותו של העיתונאי הרוויזיוניסט קלמן כצנלסון. אחיו עוזי אורנן היה בלשן, חבר האקדמיה ללשון העברית ופעיל בנושאי דת ומדינה. אח נוסף היה הבלשן פרופ' צבי רין. שהרן שלח, בנו של יונתן רטוש, הוא מתמטיקאי. בנו האחר, חמן שלח, היה שופט, ונרצח באוקטובר 1985, עם אשתו אילנה ובתם צליל, בפיגוע בראס בורקה בידי חייל מצרי[12].

אשתו השנייה של רטוש, יוהנה (לפני נישואיה) או יוחנה (בימי נשואיה[13]) רטוש (מאוחר יותר כונתה גם יוענה[14]), מורה למוזיקה במקצועה, ילדה את בתו כנען. חלק מכתביו של רטוש יצאו לאור בהוצאת הדר כסדרה שכונתה על שמה "הוצאת יוחנה".

  • אוריאל הלפרין, לקבר ישמעאל, אוב, 1932.
  • יונתן רטוש, חופה שחורה: שירים, מחברות לספרות, 1941.
  • יונתן רטוש, יוחמד: שירים, מחברות לספרות, 1952.
  • יונתן רטוש, צלע: שירים, אגודת הסופרים העברים ליד דביר, (תל אביב) 1959.
  • יונתן רטוש, שירי חשבון, הדר, 1963.
  • יונתן רטוש, שירי ממש, הדר, 1965.
  • יונתן רטוש, ההולכי בחושך: מזמור, ירושלים 1965.
  • יונתן רטוש, שירי חרב, 1930-1964, ספרית שהרן, 1969.
  • יונתן רטוש, שירים: חופה שחורה, בארגמן, יוחמד, צלע, הדר, 1974.
  • יונתן רטוש, שירי פרט, דביר, 1975.
  • יונתן רטוש, אהבת נשים: צרור שירים, דביר, 1975.
  • יונתן רטוש, שירי נערה, דביר, 1975.
  • יונתן רטוש, שירים: שירי חרב, ההולכי בחושך (מזמור), הדר, 1977.
  • יונתן רטוש, שירי אהבה, איורים יוסל ברגנר, הדר, 1983.
  • יונתן רטוש, ילקוט שירים (ליקט אהרן אמיר, מבואות דן מירון), מחברות לספרות, 1991.

ספרים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אוריאל הלפרין, עינינו נשואות אל השלטון: חזית המחר של תנועת השחרור, ז. שיף, 1938.
  • יונתן רטוש, משא הפתיחה: במושב הועד עם שליחי התאים (מושב ראשון), הועד לגיבוש הנוער העברי, 1944.
  • יונתן רטוש, ראשית ימים (אסופת מאמרים), הדר, 1982.

ספרים בעריכתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יונתן רטוש (עורך), 1967 ומה הלאה? (שלום עברי) חרמון, 1967.
  • רנה וולק ואוסטין וורן, תורת הספרות, תרגמה דינה עליאש, ערך ומינח יונתן רטוש, יחדיו, 1967.
  • יונתן רטוש (עורך), מנצחון למפולת, הדר, 1976.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יונתן רטוש בוויקישיתוף

משיריו:

  1. ^ במכתב אחר אל תמוז, ביקש רטוש לחדש את המילה "לסבסד", כך עולה ממכתב שחשף מכון גנזים בבלוג שלו. לצפייה ועיון במכתב, ראו כאן.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חייו, פועלו ומותו – העמותה להנצחת מורשת לח״י
  2. ^ מברק, באתר העין השביעית, 19 בפברואר 2008
  3. ^ סקירה מפורטת מצויה באתר "מילים" בקטגוריה "שירה" בערך "יונתן רטוש"
  4. ^ חנן חבר, אל החוף המקווה, 2007, עמ' 18
  5. ^ עוזי אורנן, חיי הציבור של חברי אהרן, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
  6. ^ זוטות, המשקיף, 7 בפברואר 1941
  7. ^ אבי שילון, מלחמת ששת הימים והתעוררות הרעיון הכנעני, באתר אוניברסיטת בן גוריון
  8. ^ רטוש יירשם כ"עברי" בפריט לאום בתעודת הזיהוי, מעריב, 12 בנובמבר 1970
  9. ^ שירי לב-ארי, עכבר העיר אונליין, המלה ממטר עוררה סערה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2008
  10. ^ זה היה העולם הזה שהיה לפני 25 שנה, "העולם הזה", גיליון 2213 מ-30 בינואר 1980, עמוד 4
  11. ^ רטוש, יונתן, מס. בעל ארכיון 719, באתר מכון גנזים ע"ש אשר ברש
  12. ^ ענת מידן, הכנעני מתעורר, חדשות, 11 באוקטובר 1985
  13. ^ הנישואים ושינוי השם דווחו במדור "רחל מרחלת על כל העולם" בהעולם הזה 1435, 10/03/1965, עמ' 21
  14. ^ זיוה שמיר, להתחיל מאל"ף: שירת רטוש, מקוריות ומקורותיה, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 1993