לדלג לתוכן

לפידות קפיטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לפידות קפיטל בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול לפדת
תקופת הפעילות 1959–הווה (כ־65 שנים)
משרד ראשי ברודצקי 19, תל אביב
ענפי תעשייה חברת החזקות, והשקעות
שווי שוק 3.95 מיליארד ש"ח (17 בנובמבר 2024)
הכנסות 7.20 מיליארד ש"ח (2023)[1]
רווח תפעולי 483 מיליון ש"ח (2023)[1]
רווח 381 מיליון ש"ח (2023)[1]
הון עצמי 3.07 מיליארד ש"ח (2023)[1]
סך המאזן 7.64 מיליארד ש"ח (2023)[1]
יו"ר יעקב לוקסנבורג
מנכ"ל תירוש אמיר
 
lapidoth.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לפידות קפיטל בע"מ (לשעבר: לפידות חברת מחפשי נפט לישראל) המוכרת בשם המקוצר לפידות היא חברה ישראלית שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב ועוסקת בביצוע קידוחי נפט ומים, והשקעות בחברות שונות.

לפידות נוסדה בשנת 1959 בשם "לפידות חברת מחפשי נפט לישראל בע"מ", כאיחוד בין שתי חברות לחיפושי נפט, "לפידות - חברה ישראלית לנפט בע"מ" וחברת "מחפשי נפט בישראל בע"מ". חברת "לפידות - חברה ישראלית לנפט בע"מ" הוקמה בשנת 1952 על ידי אמפל - אמריקן ישראל קורפוריישן, וחברת מקורות[2]. חברת "מחפשי נפט בישראל בע"מ" הוקמה על ידי סולל בונה, יקותיאל פדרמן ומשקיעים נוספים. שתי החברות הקימו שותפות בשם "מצדה"[3] שב-2 בנובמבר 1953 החלה בקידוח הראשון לחיפושי נפט שנערך במדינת ישראל ליד סדום ונקרא "מזל 1"[4]. בקידוח נמצא מים ולא נפט והשותפות המשיכה בקידוחים נוספים בהר הנגב ובנגב המערבי[5]. ב-1954, בוצע קידוח ליד קיבוץ בארי שהגיעה לעומק 4 ק"מ ללא תוצאות והופסק[6]. באוגוסט 1955 החל בקידוח בסמוך לכפר הערבי חוליקאת[7]. בערב יום ה‘ 22 בספטמבר 1955 נמצא נפט בקידוח ובבוקר יום שישי, הוצאו צינורות הקידוח ונפט פרץ מעומק של 1,515 מטרים[8]. ב-25 בנובמבר 1955 הגיעה לראשונה נפט משדה הנפט חלץ לבתי הזיקוק לנפט בחיפה[9].

כבר באוקטובר 1955 החלו דיונים על איחוד "לפידות" ו"מחפשי נפט"[10] ובמקביל גיסו כספים לשותפות בחו"ל[11]. ב-1957 הוסכם על איחוד[12] האיחוד הושלם ב-1960[13].

בשנת 1963 נרשמו לראשונה ניירות הערך של החברה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובשנת 1982 הופסק המסחר במניות עקב סחירותן הנמוכה. במהלך שנת 1963 רכשה מדינת ישראל כ-45% מהון המניות של החברה ובמהלך השנים לאחר מכן הגדילה המדינה את שליטתה בחברה כך שהחברה הפכה לחברה ממשלתית.

בשנת 1996 החברה הופרטה ונרכשה תמורת 10 מיליון דולר על ידי איש העסקים ברוס רפופורט שמכר בנובמבר 2000 את השליטה בה לידי איש העסקים יעקב לוקסנבורג תמורת 8.6 מיליון דולר[14]. לאחר המכירה החברה המשיכה בפעילות הפקת הנפט. בשנת 2004 קמה שותפות מוגבלת בשם לפידות-חלץ המתמקדת בחיפושי נפט, לאו דווקא באזור חלץ.

לאחר צניחה תלולה בכמויות הנפט הנשאבות, הודיעה חברת לפידות על חידוש הקידוחים באזור בשנת 2004 תוך הצהרה על כדאיות כלכלית להפקת כ-750 מיליון חביות ב"חלץ 40". הקידוחים נעשו לעומקים של 1,600 - 3,500 מטרים לאחר גילוי גז טבעי בים ממערב בעומקים אלו.

בשנת 2005, החלה בניסוי להפקת נפט מפצלי שמן במישור רותם[15].

לאחר שהחיפושים לא נשאו פרי, תבע בשנת 2010 מינהל מקרקעי ישראל את לפידות בסך 31.5 מיליון שקל על שימוש בשטח ללא אישור מאז 2007[16]. זאת משום שעסקה בשדה הנפט, לטענת המינהל, בהטמנת פסולת ולא בהפקת נפט, בניגוד לזיכיון הממשלתי אותו קיבלה ועל פיו מותר לה לבצע בשטח פעילות הפקת נפט בלבד.[דרושה הבהרה]

בינואר 2020 הושלם הסדר חוב לחברת אפריקה ישראל להשקעות, שכלל את הפיכת החברה לחברה פרטית ומכירתה לחברת "לפידות קפיטל" (80%) ולחברת אלטשולר שחם גמל ופנסיה (20%)[17].

במאי 2012 לפידות רכשה אג"ח של סאני אלקטרוניקה וסקיילקס ב-35 מיליון שקל[18]. במרץ 2015 לפידות מכרה את מלוא החזקותיה בחברת Decell.

תחומי פעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ביצוע קידוחי נפט ומים, ושירותים נלווים להם כגון שירותי מילוט ובוץ, שירותי הפקה, שירותים של לוגים חשמליים ואספקת מעבדות לאתרי הקידוחים.
  • חיפוש והפקת נפט באמצעות השותפות המוגבלת "לפידות חלץ יה"ש".
  • החזקות והשקעות פיננסיות.
  • נדל"ן
    • לפידות מחזיקה ב-50% ממניות חברת Inraz Trade הקפריסאית אשר מחזיקה בעצמה ובאמצעות חברות בבעלותה המלאה, קרקעות בגיאורגיה וברומניה.
    • דניה סיבוס
      • אפריקה ישראל מגורים
  • באוקטובר 2011 לפידות החלה לפעול בתחום המסחר הבינלאומי בשוק האירופאי באמצעות החברות ויסטה, גמנל ואלפרוס העוסקות ביבוא ושיווק של מוצרי הלבשה והנעלה.

בעלי עניין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב ראש ובעל השליטה בחברה הוא יעקב לוקסנבורג שמחזיק כ-85% ממניות החברה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לפידות קפיטל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 לפידות קפיטל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ נרשמה חברת נפט שלישית, מעריב, 22 באוקטובר 1952
  3. ^ פילוג רציני בהנהלת "מצדה" מסכן מליונים שכבר הושקעו בחיפושי נפט, חרות, 2 באוקטובר 1957
  4. ^ אחמול הוחל בקידוח נפט הראשון בארץ, על המשמר, 3 בנובמבר 1953
  5. ^ מחפשים נפט ומוצאים מים, על המשמר, 13 באוגוסט 1954
  6. ^ יופסקו קידוחי־הנפט בבארי הגיעו לעומק 4 ק"מ ללא תוצאות, למרחב, 7 בפברואר 1955
  7. ^ קידוח נפט חדש ליד חוליקאת, דבר, 23 באוגוסט 1955
  8. ^ הד חזק בעולם לגילוי הנפט בישראל, דבר, 25 בספטמבר 1955
  9. ^ מיכליות ראשונות של נפט מחלץ הניעו לבתי הזיקוק בחיפה, קול העם, 27 בנובמבר 1955
  10. ^ דנים באיחוד פעולות הקידוח של "לפידות" ו"מחפשי נפט", דבר, 21 באוקטובר 1955
  11. ^ חברות הנפט מכרו בחו"ל מניות ב־3 מיליון דולר, חרות, 13 ביוני 1956
  12. ^ "לפידות" ו"מחפשי נפט" יתמזגו וימנו מנהל אחד, מעריב, 29 בדצמבר 1957
  13. ^ איחוד חברות הנפט בישראל נכנם לתוקפו, הצופה, 5 בפברואר 1960
  14. ^ שי שלו , ‏יעקב לוקסנבורג רוכש מרפפורט את השליטה בלפידות ב-8.6 מיליון דולר, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2000
  15. ^ עמירם כהן, לפידות החלה בניסוי להפקת נפט מפצלי שמן, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2005
  16. ^ מינהל המקרקעין תובע את לפידות חדשות האנרגיה, 26 ביולי 2010
  17. ^ גולן חזני, הסדר החוב הושלם: אפריקה ישראל נמחקה מהבורסה אחרי 47 שנה, באתר כלכליסט, 22 בינואר 2020
    עומרי כהן, ‏לאחר ארבע שנים כמעט של מגעים להסדר חוב: בעל בית חדש לחברת אפריקה ישראל, באתר גלובס, 21 בינואר 2020
  18. ^ לפידות של לוקסנבורג רכשה אג"ח של סאני וסקיילקס ב-35 מיליון שקל, באתר ביזפורטל, 24 במאי 2012