מוריס כהן (שחקן)
לידה |
25 במרץ 1976 (בן 48) בת ים, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-2000 |
מקום לימודים | בית צבי |
בן או בת זוג | רותם זיסמן-כהן (2008–?) |
פרסים והוקרה | פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר (2016) |
פרופיל ב-IMDb | |
מוריס משה כהן (נולד ב-25 במרץ 1976) הוא שחקן ישראלי, זוכה פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 2016.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כהן נולד בבת ים, הבן הבכור מבין חמישה אחים. בגיל 11 עבר עם משפחתו לאילת. בצה"ל שירת כמאבטח מתקנים במצפה רמון. האהבה לתיאטרון ומשחק החלה בגיל 15 כאשר החל לעבוד בצוותי הווי ובידור במלונות באילת. לאחר סיום השירות הצבאי עבד במשך שלוש שנים ברפא"ל, שם פגש את אשתו הראשונה לה היה נשוי במשך שנה.
בשנת 2000 החל ללמוד בבית הספר למשחק "בית צבי". במסגרת לימודיו שיחק ביחד עם רבים משכבתו מבית צבי במחזמר "מיקה שלי", על פי שיריו של יאיר רוזנבלום. בעקבות ההצלחה, ההצגה יצאה מבית הספר למשחק ורצה במשך כשנה בחסות הדרן הפקות. בשנת 2003 השתתף במחזמר "תום סוייר והאקלברי פין" בתפקיד ג'ו האינדיאני.
בשנת 2004 השתתף כהן במחזמר "אלאדין" בתפקיד אחד מעוזריו של הקוסם הגדול שריף, באותה שנה החל לשחק בתיאטרון הקאמרי. ההצגה הראשונה בה השתתף הייתה "מילאנו", מאת ובבימויו של שמואל הספרי בתפקיד אוהד כדורגל. לאחר מכן שיחק ב"המלט" בבימויו של עמרי ניצן. תפקידו הבא היה ב"גיבור מעמד הפועלים", קופרודוקציה של הקאמרי ותיאטרון חיפה פרי עטו של יהושע סובול, בבימויו של עודד קוטלר. כהן גילם את דמותו של ליאור, בנו של הגיבור הראשי, בבר (יונתן צ'רצ'י), נהג בחברת אוטובוסים, שמואשם בגרימת מוות ברשלנות ולכן מפוטר. משום כך ליאור בנו מתקומם נגד ההנהלה. שיחק את דוכס בורגונדיה וקצין ב"המלך ליר", בבימויו של רוברט סטורואה. תפקידו האחרון בקאמרי היה בהצגה "חברון", מאת תמיר גרינברג, בבימויו של עודד קוטלר; זו הייתה קופרודוקציה עם הבימה, כהן שיחק בתפקיד מחליף של רונן, קצין. כהן שיחק בהצגת הבידור "קח אותי מוריס", אותה כתבו אורלי ישועה וצביקה שוורצברג וביימה דדי ברון. שיחק בתפקיד שוטר שנהרג בסדרה השמיניה החל משנת 2011 משחק כהן בהצגה "הבוגד" בתיאטרון באר שבע. זהו עיבוד של המחזה "אויב העם" של איבסן. כהן מגלם את דמותו של סגן-אלוף דני רותם, מפקד בסיס צה"ל בדרום הארץ. ישנן הוכחות שהבסיס עליו הוא מופקד מצוי באזור מזוהם, טייקונים משחדים את סגן-אלוף רותם כדי שלא יפנה את הבסיס, מה שיהווה הודאה בבעיה ויעורר חקירה.
החל מ-2011 משחק כהן בהצגה "המסיבה של אביגיל" מאת מייק לי, בתיאטרון אנסמבל הרצליה. ההצגה רצה בתחילה בתיאטרון הספרייה בבימויו של קוטלר וב-2012 הוא ביים אותו בתיאטרון הרצליה, עם אותו צוות שחקנים. זוהי הצגה קומית שעוסקת בשיחות סלון שנערכות בין שני זוגות. טוני (כהן) ואנג'ל (יעל שרוני), הם זוג מהמעמד הבינוני שעובר לעיר הגדולה ומנסה להתנהג כפי שנהוג במעמד הגבוה. בוורלי (יעל לבנטל) ובעלה לורנס (יגאל זקס) מזמינים אותם להרמת כוסית. חגית דסברג היא סו השכנה, שבאה להתארח. כשהם מתחילים לשתות אלכוהול מתחילות לצוץ הבעיות.
כהן שיחק בהצגת הנוער "הלילה הזה", מאת דפנה אנגל, בבימויו של משה נאור, בתיאטרון אורנה פורת. ההצגה מספרת על המחתרת היהודית במרוקו שהעלתה יהודים לישראל. כהן משחק את אבו חסן, הגיבור הרע, הקצין המרוקאי שמנהל את המדינה.
ב-2009 שיחק לצד אשתו בסרט הקצר "גן עדן אבוד". הסרט זכה והשתתף בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, ואף זכה בביצת הזהב בפסטיבל של אמיר קוסטריצה. שיחק בסרטים "השוטר" של נדב לפיד, "המשגיחים" של מני יעיש ו"אחותי היפה" של מרקו כרמל.
ב-2012 הצטלם לסרט השווייצרי "השחר", על פי ספרו של אלי ויזל, בו הוא מגלם את אחד התפקידים הראשיים.
בטלוויזיה שיחק ב-2010 בסדרה, "בלו נטלי", בתפקיד משנה קבוע לצידה של דפנה דקל. שיחק בסדרות "אדמה" של רני בלייר באחד התפקידים הראשיים לצידה של אשתו רותם זיסמן כהן, "מגדלים באוויר" של ניר ברגמן, "רביעיית רן" של שלומי אלקבץ ו"שירות חדרים".
שיחק בסדרה, "אחת אפס אפס", בדמותו של השוטר "מוטי המניאק", שם שניתן לו על ידי העבריינים בגלל כל הפושעים שהכניס לכלא.
ב-2013 שיחק בסדרת הנוער "שוברי גלים" ששודרה בערוץ הילדים ללקוחות yes. באותה שנה שיחק גם תפקיד אורח בסדרה, "פצועים בראש", בתור נרקומן שרצח זוג נשוי.
באותה השנה שיחק את גבי פנסו בסדרת הטלוויזיה "שנות השמונים", פרי עטם של מני אסייג ושלום אסייג.
בשנת 2014 שיחק בסדרת המתח המשטרתית, "בתולות", ששודרה ב-HOT את דמותו של אבנר (נרי) מנהל יחידת המשטרה באילת.
באותה השנה שיחק בתפקיד משנה בסדרת הדרמה, "זגורי אימפריה", המשודרת בערוץ HOT3,
ב-2015 שיחק בסדרת הדרמה, "כפולים", וגילם את דמותו של אלי מזור, חוקר מטעם שירות הביטחון הכללי. באותה שנה שיחק גם בסדרה האמריקאית, "דיג".
בשנת 2016 שיחק בסרטו של מני יעיש, "אבינו", עליו זכה בפרס אופיר בקטגוריית "השחקן הראשי הטוב ביותר". באותה שנה שיחק בסדרת הטלוויזיה, "נעלמים", סדרת מסתורין חדשה לנוער המשודרת ברשת הכבלים HOT בערוץ ניקלודיאון שם שיחק בתפקיד אלישר וכמו כן שיחק גם בסדרת הדרמה, "עקרון ההחלפה", שם גילם את דמותו של דן דה-לנגה, סגן ראש אגף חקירות ומודיעין.
ב-2017 שיחק בסדרת הדרמה-קומית "ג'ודה" את דמותו של מנחם ובסדרת הדרמה "מתים לרגע" את דמותו של מנשה, האינסטלטור של בית החולים. שתי הסדרות שודרו ב HOT.
ב-2018 שיחק בסדרה המדרשה בתור ברוך 'כותל' יד ימינו של לירון חרירי (צחי הלוי).
ב 2019 שיחק לראשונה בתפקיד ראשי בסדרה תיק נעדר בכאן 11 לפי ספרו של דרור משעני. בסדרה שיחק כהן חוקר במשטרת חולון.
באותה שנה, 2019, שיחק בסדרת הנוער "בית הדין המצולם" של ערוץ הידברות, כמו כן שיחק בסרט "יציאת מצרים" את משה.
בשנת 2020 החל לשחק בדרמה היומית בת השוטר, את תפקיד הרב רבינוביץ'. באותה שנה לוהק גם לתפקיד בסדרה המוזיקלית "זיגי" בטין ניק ומשחק במחזה "גלנגרי גלן רוס" בתיאטרון חיפה.
בשנת 2022 חזר לשחק את דמותו של פנסו בסדרת ההמשך של שנות ה-80 שנקראת שנות ה-90.
באותה שנה לוהק לתפקיד מנחה הטלוויזיה אביהו, בסרטו של שמי זרחין השתיקה[1], וגילם דמויות שונות בסדרת הטלוויזיה "פשע לא מאורגן".
בשנת 2023 שיחק בסדרה "גוף שלישי", בתור פליקס בן עטר אבא של חן בן עטר ובסדרה "מלאך משחית", בתור רב המומחה בהוצאת דיבוקים. בהמשך השנה שיחק גם בסרט "ההילולה" בתפקיד פנסו אותו תפקיד ששיחק בסדרות "שנות ה-80" ו"שנות ה-90".
במאי 2024 עלתה סדרת הדרמת מתח "האיש שרצה לדעת הכל" בכאן 11, בה הוא חזר לגלם את תפקידו של החוקר אברהם אברהם. באותה שנה שיחק בעונה השנייה של "בלקספייס".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כהן נשוי לשחקנית רותם זיסמן כהן מאז שנת 2008 והוא אב לבת שנולדה ב-2016. הם מתגוררים בזיכרון יעקב.
הוא ואשתו עברו תהליך חזרה בתשובה והם שומרים שבת.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טלוויזיה
שנה | כותר | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
2006 | השמיניה | שגיא בן דור | |
2009 | שירות חדרים | עמית | תפקיד אורח; פרק אחד |
האי | סקיפי | ||
2010 | רביעיית רן | דורון | |
מגדלים באוויר | ניסן | ||
בלו נטלי | שרון צרפתי | ||
2011 | אדמה | יפתח | |
2011–2015 | אחת אפס אפס | מוטי בן עמי | |
2013 | שנות ה-80 | גבי פנסו | |
פצועים בראש | ציון מוקאשי | ||
2014 | זגורי אימפריה | כבוד הרב | |
2014–2016 | שוברי גלים | דבש | |
2015 | דיג | חיים | סדרה אמריקאית |
כפולים | אלי מזור | ||
2016 | נעלמים | אליישר ברק | |
עקרון ההחלפה | דן דה-לנגה | ||
2017 | ג'ודה | מנחם | |
מתים לרגע | מנשה | ||
המדרשה | "כותל" | ||
2014–2017 | בתולות | אבנר (נרי) | |
2019 | בית הדין המצולם | אב בית הדין | סדרה ישראלית ששודרה בערוץ 97 |
יציאת מצרים | משה | עיבוד טלוויזיוני לסיפור יציאת מצרים. | |
תיק נעדר | פקד אברהם (אבי) אברהם | ||
הנערים | יצחק בן שושן | ||
2020 | לעבור את הלילה | אבויה | |
זיגי | יניב ארזי | ||
בת השוטר | הרב רבינוביץ' | ||
2021 | מלכת היופי של ירושלים | רפאל ארמוזה | מבוסס על הספר מלכת היופי של ירושלים |
2022 | שנות ה-90 | גבי פנסו, מאפיונר | |
פשע לא מאורגן | בן מרגי/דמויות שונות | ||
2023 | גוף שלישי | פליקס בן עטר | |
מלאך משחית | הרב המקובל אלקושי | ||
משמר הגבול | ניסים פולומבו | ||
2024 | האיש שרצה לדעת הכל | פקד אברהם (אבי) אברהם | מהווה סדרת המשך ל״תיק נעדר״ |
בלקספייס | ליאור זהבי | עונה שנייה בלבד |
קולנוע
שנה | כותר | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
2009 | כלת הים | אח של אוסי | |
גן עדן אבוד | הגבר | זכה בביצת הזהב בפסטיבל של אמיר קוסטריצה | |
2010 | בדמי ימיה | מר מינץ | סרט טלוויזיה |
היו לילות | סבל | ||
2011 | האר"י הקדוש | חיים ויטל | סרט סטודנטים |
אחותי היפה | מורדוך הנכה | ||
לאן שאת נוסעת | עופר | סרט טלוויזיה | |
בין השמשות | מוריס | ||
השוטר | שלומי | ||
2012 | עדות | [דרושה הבהרה] | עדויות מצולמות המגולמות בידי שחקנים, אודות הלחימה הישראלית בשטחים. |
המשגיחים | דוד | ||
עלטה | איש שב"כ | הסרט הזוכה בפסטיבל הסרטים הבינ"ל ה-28 בחיפה | |
קוקאין לעניים | אפי | סרט סטודנטים | |
2013 | מתת | סרט קצר | |
2014 | אושר עטוף בשמיכה | שומר במלון | סרט טלוויזיה |
שחר | יואב | סרט שוודי | |
2016 | אבינו | עובדיה רחמים | זוכה פרס אופיר בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר |
שיר | קובי | סרט קצר | |
2019 | פרא אציל | נחשון | |
2020 | בוטיק פריז | אבי | |
2022 | השתיקה | אביהו | |
2023 | ההילולה | גבי פנסו | |
רשב"י | שמעון בר יוחאי | עיבוד קולנועי לסיפור הרשב"י מאת יהודה גרובייס |
תיאטרון
הצגת בכורה | הצגה | תפקיד | תיאטרון | מחזאי | במאי |
---|---|---|---|---|---|
2020 | מתאבל ללא קץ | המלך | תיאטרון הקאמרי | חנוך לוין | ארי פולמן |
2012 | המסיבה של אביגיל | טוני | תיאטרון אנסמבל הרצליה | מייק לי | עודד קוטלר |
2011 | המסיבה של אביגיל | טוני | תיאטרון הספרייה | ||
2011 | הבוגד | סגן-אלוף דני רותם | תיאטרון באר שבע | בעז גאון וניר ארז בעיבוד למחזה "אויב העם" של איבסן | ניר ארז |
25 ביוני 2007 | חברון | רונן | קופרודוקציה של הקאמרי והבימה | תמיר גרינברג | עודד קוטלר |
3 במאי 2007 | המלך ליר | דוכס בורגונדיה, קצין | הקאמרי | ויליאם שייקספיר | רוברט סטורואה |
8 באפריל 2006 | גיבור מעמד הפועלים | ליאור | קופרודוקציה של הקאמרי ותיאטרון חיפה | יהושע סובול | עודד קוטלר |
7 בינואר 2005 | המלט | חייל, משרת | הקאמרי | ויליאם שייקספיר | עמרי ניצן |
1 בדצמבר 2004 | מילאנו | אוהד כדורגל | שמואל הספרי | שמואל הספרי | |
דצמבר 2004 | אלאדין | אחד מעוזריו של הקוסם שריף | יוכלמן אשר פרידמן הפקות | עיבוד של סמדר שיר, ורמי ורד לאחד מאגדות אלף לילה ולילה | משה קפטן |
דצמבר 2003 | תום סוייר והאקלברי פין | ג'ו האינדיאני | עיבוד של סמדר שיר לספרו של מארק טוויין | ||
קח אותי מוריס | הצגת בידור | אורלי ישועה צביקה שוורצברג | דדי ברון | ||
הלילה הזה, הצגת ילדים | אבו חסן | תיאטרון אורנה פורת | דפנה אנגל | משה נאור |
מועמדות ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | יצירה | ארגון | קטגוריה | תוצאה | סימוכין |
---|---|---|---|---|---|
2016 | אבינו | פרסי אופיר | השחקן הראשי הטוב ביותר | זכייה | [2] |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוריס כהן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מוריס כהן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מוריס כהן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מוריס כהן, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- מוריס כהן, ברשת החברתית אינסטגרם
- סמדר שיר, צ'אק מוריס, באתר "ידיעות אחרונות", 16 בספטמבר 2016
- איתי שטרן, השחקן מוריס כהן: "ההתעסקות הזאת בכל העניין של מזרחים ואשכנזים צריכה להסתיים", באתר הארץ, 26 במאי 2019
- ריקי רט, מתפקיד האב ב"גוף שלישי" לדמות הבעל שם טוב בתיאטרון, בעיתון מקור ראשון, 19 באפריל 2023
- נירית אנדרמן, השחקן מוריס כהן: "ההפגנות? זה טינדר בלייב, מסיבת סמים", באתר הארץ, 28 בספטמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר | ||
---|---|---|
1990–2010 | משה איבגי (1990) • אריה מוסקונה (1991) • שולי רנד (1992) • שאול מזרחי (1993) • שמיל בן ארי (1994) • משה איבגי (1995) • עמוס לביא (1996) • אסי דיין (1997) • יורם חטב (1998) • ניר לוי (1999) • אקי אבני (2000) • ליאור אשכנזי (2001) • זאב רווח (2002) • אריה אליאס (2003) • שולי רנד (2004) • אורי גבריאל (2005) • אסי דיין (2006) • ששון גבאי (2007) • מיכאל מושונוב (2008) • סשה אגרונוב (2009) • אדיר מילר (2010) | |
2011 ואילך | שלמה בראבא (2011) • רועי אסף (2012) • מכרם ח'ורי (2013) • זאב רווח (2014) • רועי אסף (2015) • מוריס כהן (2016) • ליאור אשכנזי (2017) • נוה צור (2018) • ערן נעים (2019) • שי אביבי (2020) • אלכס בכרי (2021) • ששון גבאי (2022) • רועי ניק (2023) |