משתמש:אני ואתה ואנחנו/טומאת שרץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הוספת פרטי הדינים על טומאתה
שורה 15: שורה 15:
'''טומאת שרץ''' היא טומאה החלה על [[פגר]]ים של שמונה בעלי חיים ממשפחת ה[[מכרסמים]] וה[[לטאות]]: {{ציטוטון|החולד והעכבר והצב למינהו, והאנקה והכוח והלטאה והחומט והתנשמת}} ({{תנך|ויקרא|יא|כט|ל}}).
'''טומאת שרץ''' היא טומאה החלה על [[פגר]]ים של שמונה בעלי חיים ממשפחת ה[[מכרסמים]] וה[[לטאות]]: {{ציטוטון|החולד והעכבר והצב למינהו, והאנקה והכוח והלטאה והחומט והתנשמת}} ({{תנך|ויקרא|יא|כט|ל}}).


השרצים מטמאים את ה[[טומאת מגע|נוגע בנבלתם]], טומאה הנמשכת במינימום יום אחד ([[טומאת ערב]]) [היינו אם אכן טבל - אבל ללא טבילה הטומאה נמשכת ללא הגבלת זמן], אך לא מטמאים את [[טומאת משא|נושא]] הפגר כאשר אינו נוגע בו.{{הערה|{{משנה|כלים|א|א}}}}
השרצים מטמאים את ה[[טומאת מגע|נוגע בנבלתם]], טומאה הנמשכת במינימום יום אחד ([[הערב שמש|טומאת ערב]], כלומר אם אכן טבל - אבל ללא טבילה הטומאה נמשכת ללא הגבלת זמן), אך לא מטמאים את [[טומאת משא|נושא]] הפגר כאשר אינו נוגע בו.{{הערה|{{משנה|כלים|א|א}}}}


== דיני הטומאה ==
== דיני הטומאה ==
כל אחד משמונה שרצים אלה לא מטמא בחייו אלא רק כשהוא מת ורק כשהוא לח (ולא יבש) או שלם. שרץ מת ולח או שלם, מטמא [[טומאת אדם|אדם]] או [[טומאת כלים|כלים]] הנוגעים בו או [[טומאת כלי חרס|כלי חרס]] שהוא נמצא באווירם.
כל אחד משמונה שרצים אלה לא מטמא בחייו אלא רק כשהוא מת ורק כשהוא לח (ולא יבש). כאשר כל גוף השרץ קיים אף אם הוא יבש הוא מטמא, שרץ מת ולח, או שלם אף שיבש, מטמא [[טומאת אדם|אדם]], [[טומאת כלים|כלים]], [[טומאת אוכלים|אוכלים]], ו[[טומאת משקין|משקין]] הנוגעים בו, או ב[[טומאת כלי חרס|כלי חרס]] אף אם רק נכנסו לאויר הכלי ללא מגע.


=== המטמאים ===
=== המטמאים ===

גרסה מ־17:09, 22 ביולי 2019

טומאת שרץ
(מקורות עיקריים)
מקרא ויקרא, י"א, כ"טל"ח
משנה מסכת כלים, פרק א', משנה א' ובפרק ח'
תלמוד בבלי מסכת חולין, דף ק"ז, עמוד ב'
משנה תורה
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.הלכות חמץ ומצה, פרק שאר אבות הטומאו"ת, הלכה ד'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה צ"ז; ספר החינוך, מצווה קנ"ט; ספר מצוות גדול, עשה רמה

טומאת שרץ היא טומאה החלה על פגרים של שמונה בעלי חיים ממשפחת המכרסמים והלטאות: ”החולד והעכבר והצב למינהו, והאנקה והכוח והלטאה והחומט והתנשמת” (ספר ויקרא, פרק י"א, פסוקים כ"טל').

השרצים מטמאים את הנוגע בנבלתם, טומאה הנמשכת במינימום יום אחד (טומאת ערב, כלומר אם אכן טבל - אבל ללא טבילה הטומאה נמשכת ללא הגבלת זמן), אך לא מטמאים את נושא הפגר כאשר אינו נוגע בו.[1]

דיני הטומאה

כל אחד משמונה שרצים אלה לא מטמא בחייו אלא רק כשהוא מת ורק כשהוא לח (ולא יבש). כאשר כל גוף השרץ קיים אף אם הוא יבש הוא מטמא, שרץ מת ולח, או שלם אף שיבש, מטמא אדם, כלים, אוכלים, ומשקין הנוגעים בו, או בכלי חרס אף אם רק נכנסו לאויר הכלי ללא מגע.

המטמאים

רק אותם שמונה מיני שרצים שפירטה התורה מטמאים אך שאר בעלי החיים הקטנים, כגון צפרדע, נחש, זבוב וכדומה - אין נבלתם מטמאת כלל.[2] גם דגים ושאר בעלי החיים הימיים אינם מטמאים בטומאת שרץ[דרוש מקור].

שיעור השרץ

נבלת שרץ מטמאת רק אם היא בשיעור מינימלי של נפח זרע העדשה,[3] אשר קטן יותר משיעור כזית שנקבע לטומאת אדם מת או נבלת בעלי חיים. שיעור ה'עדשה' הוא השיעור הקטן ביותר שיש בדיני טומאה וטהרה. השרצים מצטרפים להשלים לשיעור עדשה. עם זאת, איבר שלם של שרץ - מטמא אף אם אין בו שיעור עדשה.

דין נוסף המיוחד לטומאה זו הוא שהשרץ מטמא אף באונס (דהיינו גם כשהנוגע בנבלה לא התכוון ואף הוכרח נגד רצונו ליצור מגע עם השרץ, כגון אם נפל עליו שרץ מת).

זיהוי שמונת השרצים

בזיהוי שמונת השרצים עסקו כבר מימי הגאונים. כבר משה רבינו התקשה בזיהוים[4]

שיטת רס"ג


שיטת רש"י

שיטת הזיהוי המודרני[דרוש מקור]

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

[:[קטגוריה:סוגי טומאות|שרץ]] [:[קטגוריה:שמונה שרצים|*]] [:[קטגוריה:פרשת שמיני]] [:[קטגוריה:חידוש]]