ט"ו בשבט (מועד) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:22, 5 בפברואר 2008

קובץ:TuBishvat.png

ספר פרי עץ הדר

ט"ו בשבט הוא חג בלוח השנה היהודי אשר מציין את ראש השנה לאילנות ומצוין בעיקר בנטיעת עצים. החג נחוג בחמישה עשר בחודש שבט.

ט"ו בשבט איננו מצווה בתורה שבכתב, ומקורו בדברי סופרים.

המקור הראשון שבו מוזכר ט"ו בשבט הוא המשנה. בתחילתה של מסכת ראש השנה נאמר: "ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים; באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה; באחד בתשרי ראש השנה מחולק לשנים לשמיטין וליובלות ובאחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים - בחמישה עשר בו". כבמרבית המקרים שבהם יש ויכוח בין בית הלל לבית שמאי, נקבעה ההלכה כבית הלל. רש"י מנמק את המועד שנבחר לראש השנה לאילן: "שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה", כלומר זו תחילת השנה החקלאית הטבעית של האילן.

מלכתחילה נקבע ט"ו בשבט רק כמועד ליישום דינים הקשורים בפרי העץ – ובפרט דיני תרומות ומעשרות (כלומר המיסים בהם חייב החקלאי), כפי שמסביר הרמב"ם בספרו "היד החזקה": "אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו. ואם תרם אינה תרומה, ... וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן". רבי יהודה הלוי ברבי הלל, משורר שחי בארץ ישראל לפני שנת אלף לספירה, חיבר שיר-תפילה "שמונה עשרה לראש השנה לאילן".

מועד הפיכתו של ט"ו בשבט לחג, אינו ברור. יש שמשערים כי היה זה כבר בתקופת המשנה, ויש המאחרים זאת עד למאה ה-16, שבה נחוג מועד זה על-ידי מקובלי צפת. מנהג אכילת הפירות, זכר לפירות ארץ ישראל ולקשר אל הארץ, התפשט בכל קהילות הגולה. ב"ספר חמדת הימים" שהתפרסם במאה ה-17 ועוסק במנהגי חגים, נקבע סדר מיוחד לט"ו בשבט, לפיו אוכלים ביום זה שלושים מיני פירות, שותים ארבע כוסות יין אדום ולבן ואומרים קטעים מהמקורות על עצים וצמחים. סדר זה של החג נדפס גם בספר נפרד, בשם "פרי עץ הדר", שזכה לתפוצה רחבה.

בט"ו בשבט בשנת תר"ן – 1890 יצא המורה והסופר זאב יעבץ עם תלמידיו מבית הספר בזכרון יעקב לנטיעה חגיגית, וקבע בכך אופי חדש לט”ו בשבט. נימוקו לצעד זה: "למען חבב את הנטעים, נטעי הארץ אשר נטע ה' לאבותינו לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים, יש לבית-הספר לעשות יום טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה לאילנות, לערוך בו במערכת, כרוב חן והדר, את העצים, הנטעים, השושנים". יוזמה זו נקלטה במושבות עבריות נוספות, ובשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על ט"ו בשבט כחג הנטיעות, ומאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת לישראל את המועד הזה. בשנים האחרונות בארץ ישראל ומחוצה לה נהוג לציין את ט"ו בשבט גם כיום ציון אקולוגי- ועוסקים בו הן בלימוד והן בפועל בפעילות אקולוגית.

מנהגי החג

מרבים באכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל (וגם פירות מיובאים), ובפרט פירות יבשים ואגוזים למיניהם כגון תאנים, תמרים, צימוקים, חרובים ושקדים.

מקור המסורת לאכול פירות יבשים דווקא הוא בכך שבעבר, בטרם היות אמצעי קירור, הייתה זו הדרך היחידה בה יהודי הגולה יכלו לאכול מפירות ארץ ישראל בחג.

עוסקים בנטיעות.
בהלכה ניתנו ליום זה סממנים מעטים של חג: בתפילה אין אומרים תחנון, ורבנו גרשום מאור הגולה פסק שאסור להתענות בו.
עוסקים במצוות התלויות בארץ.
סדר ט"ו בשבט - סדר ט"ו בשבט הוא מסורת שהתגבשה על ידי זקני צפת במאה ה-17 על מנת להנחיל את אהבת הארץ ליהודי הגולה. גם כיום ישנם רבים החוגגים את ט"ו בשבט בארוחה חגיגית תוך קריאת הגדה מיוחדת לחג.

לקריאה נוספת

יום-טוב לוינסקי, ספר המועדים, הוצאת דביר.

קישורים חיצוניים

הגדה לסדר ט"ו בשבט - להורדה מתוך אתר הקרן הקיימת לישראל.
סדר טו בשבט - וידאו באתר זהות.
הסברים מצולמים לצפיה על ט"ו בשבט באתר הרועה הנאמן
מאמרים על ט"ו בשבט,באתר aish.co.il
ט"ו בשבט, באתר אורט.

טו בשבט באתר "חג שמח"

יהודה איזנברג, דיני חודש שבט - ספר התודעה, באתר דעת.
המלצות לאתרים בנושא ט"ו בשבט, באתר מכללת יעקב הרצוג.
יואל רפל, כיצד ומתי נולד מנהג הנטיעות
הגות יהודית של פרופ' רוזנברג, חובותינו לדורות העתידיים וזעקת האילנות
ט"ו בשבט - מידע על החג שקיבל את משמעות חג שמירת הטבע וכן מידע על שבעת המינים באתר טיולי
מתכונים לט"ו בשבט באתר שומרי משקל
ט"ו בשבט באתר שיטים ט"ו בשבט (לשעבר אתר "חגיגה של חגים")

תבנית:הלכה

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 * בהלכה ניתנו ליום זה סממנים מעטים של חג: ב[[תפילה (יהדות)|תפילה]] אין אומרים תחנון, ורבנו [[גרשום מאור הגולה]] פסק שאסור להתענות בו.
 * עוסקים ב[[מצוות התלויות בארץ]].
+* סדר ט"ו בשבט - סדר ט"ו בשבט הוא [[מסורת]] שהתגבשה על ידי זקני צפת ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] על מנת להנחיל את אהבת הארץ ל[[יהדות התפוצות|יהודי הגולה]]. גם כיום ישנם רבים החוגגים את ט"ו בשבט בארוחה חגיגית תוך קריאת הגדה מיוחדת לחג.
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 26: / שורה 27: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+* [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/tu%20bihsvat/seder%20tu%20bishvat.x הגדה לסדר ט"ו בשבט] - להורדה מתוך אתר [[קרן קיימת לישראל|הקרן הקיימת לישראל]].
+* [http://www.zehut.net/main_id.asp?id=105 סדר טו בשבט - וידאו] באתר זהות.
 * הסברים מצולמים לצפיה על [http://613.it/bh.aspx/טו_בשבט/?cid=29 ט"ו בשבט] באתר [http://www.613.it/ הרועה הנאמן]
 * [http://www.aish.com/hebrewSite/holidays/Tu_BShvat/default.asp מאמרים על ט"ו בשבט],באתר [http://www.aish.com/hebrew aish.co.il]
@@ שורה 36: / שורה 39: @@
 * יואל רפל, [http://www.vbm-torah.org/vtc/0029287.html כיצד ומתי נולד מנהג הנטיעות]
 * הגות יהודית של פרופ' רוזנברג, [http://www.ipaper.co.il/cgi-bin/v.cgi?id=hagut&sp=6_1 חובותינו לדורות העתידיים וזעקת האילנות]
-* [http://www.zehut.net/main_id.asp?id=105 סדר טו בשבט - וידאו] באתר זהות.
 * [http://www.tiuli.com/TooBeshvat/TooBeshvat.html ט"ו בשבט] - מידע על החג שקיבל את משמעות חג שמירת הטבע וכן מידע על שבעת המינים באתר [http://www.tiuli.com טיולי]
 * [http://www.shomreymishkal.co.il/recipe_tu_bishvat.asp מתכונים לט"ו בשבט] באתר שומרי משקל