מכסחי המיתוסים
מסך הפתיחה של התוכנית בין השנים 2003–2006 | |
סוגה |
מדע וטכנולוגיה טלוויזיה עובדתית (אנ') תוכנית STEM (אנ') |
---|---|
יוצרים | פיטר רייס |
מנחים |
אדם סאווג' ג'יימי היינמן (אנ') קארי ביירון (אנ') טורי בלצ'י (אנ') גרנט אימהרה סקוטי צ'אפמן (אנ') ג'סי קומבס |
ארץ מקור | ארצות הברית ואוסטרליה[1] |
שפות | אנגלית |
מספר עונות | 17 |
מספר פרקים | 296 |
הפקה | |
חברת הפקה | Beyond Television Productions (אנ')[2] |
הפצה | Beyond Distribution |
טכניקת צילום | מערך מרובה מצלמות |
מוזיקה | ניל סאת'רלנד (אנ') |
אורך פרק | 43-44 דקות |
שידור | |
רשת שידור |
ערוץ דיסקברי (2003 – 2016) Science Channel (אנ') (2017 – 2018) |
רשת שידור בישראל | הוט, yes |
תקופת שידור מקורית | 23 בינואר 2003 – 7 בפברואר 2018 |
קישורים חיצוניים | |
האתר הרשמי | |
דף התוכנית ב-IMDb |
מכסחי המיתוסים (באנגלית: Mythbusters) היא תוכנית בידור אמריקאית ששודרה בערוץ דיסקברי. מנחי התוכנית היו אדם סאווג' וג'יימי היינמן, שני מומחים מהוליווד לאפקטים מיוחדים, שבחנו בתוכנית, את מידת נכונותם של מיתוסים ואגדות אורבניות שונות. קריין התוכנית הוא רוברט לי, והיא צולמה בעיקר באזור מפרץ סן פרנסיסקו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפיק פיטר ריס מהפקות "Beyond" העלה רעיון לתוכנית בערוץ דיסקברי, הבודקת את נכונותם של אגדות אורבניות, מיתוסים ומעשיות. הערוץ הזמין שלושה פרקי פיילוט על מנת לתת חוות דעת, וריס ביקש מהיינמן ומסאווג' להנחות את התוכנית. התגובות החיוביות להן זכו הפרקים דרבנו את ריס ליצור סדרת טלוויזיה באותו פורמט. בשנת 2007 פרש ריס מהפקת התוכנית.
אתר הצילומים הראשי של התוכנית הוא בסדנה של היינמן, הנקראת "תעשיות M5". מיתוסים מסוימים נבדקים באתרי צילום אחרים כמו מדבר מוהאבי, בסיסים נטושים של הצי וחיל האוויר האמריקאי. לעיתים הם מרחיקים מעבר לאזור המפרץ, לאיי הבהאמה, לניו ג'רזי או לאלבקרקי, וישנה סדרת פרקים שצולמה באלסקה.
מבנה הפרקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשתי העונות הראשונות הוצגו ונבדקו בכל פרק שלושה מיתוסים. מהעונה השלישית ואילך מספר המיתוסים שנבדקו בכל פרק ירד לשניים. השיטות לבחינת המיתוסים מתוכננות בדרך כלל באופן שיוביל לתוצאות ויזואליות מרהיבות ככל האפשר, ובדרך כלל הן כוללות פיצוץ או שרפה של הכלים או של מושא המיתוס. במהלך העונה השנייה שודרו מספר פרקי ספיישל, בהם:
- "ספיישל באסטר" – במהלכו באסטר, בובת מבחן הריסוק שנעשה בה שימוש במקרים שבהם דרכי הבדיקה של המיתוסים היו מסוכנות מדי, נבנה מחדש.
- "ספיישל המכסח האולטימטיבי" – ספיישל שבו נערכו מספר מבחנים על מנת לקבוע מי מבין צמד המנחים הוא המכסח הטוב ביותר.
- "ספיישל קניות" – ובו סיור במקומות בהם אדם וג'יימי קונים את הציוד לבחינת המיתוסים.
- "ספיישל אאוט-טייקס" – קטעים שצולמו ויועדו להרכיב חלק מהפרקים אך הוצאו בעריכה הסופית.
בכל פרק מטפל הצוות במיתוס הראשי שדורש בדיקה נרחבת וקפדנית, ומלבדו ישנם מספר סיפורי משנה קלים יותר לבדיקה. סקירת בדיקתם של כמה מיתוסים דרשה פרק שלם ("קלע מעבר לגבול", "טיל הקונפדרציה" והבדיקה מחדש של מיתוס "קרן המוות של ארכימדס"). שלושה פרקים מיוחדים היו באורך שעתיים ("ספיישל מלתעות", "מגה-מיתוסים בסרטים" ו"ספיישל הפיראטים").
על מנת למנוע מצבים מעוררי מחלוקת, פרסומות סמויות והעברת מסרים מסוכנים לאדם שלא הייתה הכוונה אליהם, התוכנית משתמשת בצנזורה קולית במצבים מסוימים, אך במקום צליל ה"ביפ" המוכר מושמעים אפקטים קוליים שונים. על שמות של מוצרים מסחריים או תוויות בקבוקים של כימיקלים מסוכנים מופעלת צנזורה ויזואלית וכך נמנעים פרסום סמוי ומתן מידע מסוכן ולא רלוונטי; לעיתים, מכסה הצוות את שם המוצר ברקע לבן שעליו הלוגו של התוכנית. למרות שכאמור התוכנית נמנעת מפרסומות סמויות, בפרק שבו בדק הצוות את מיתוס ה"דיאט קולה ומנטוס" (התפרצות כתוצאה מהתגרענות), אמרו הצוות והקריין את שמות המוצרים חרף הסרת התוויות מבקבוקי הקולה.
הצוות בונה מתקנים מכניים מורכבים כדי לבצע את הניסויים ולבדוק את המיתוסים. לעיתים מורכבותן של המכונות עולה בהרבה על פשטות המיתוס. כך, לדוגמה, בנה הצוות סרט נע לייצור והפלה של טוסט מגובה של עשרה מטרים, כדי לבדוק האם טוסט נופל תמיד על צדו המרוח בחמאה.
לרוב המיתוס נבדק בשני שלבים – ראשית, מנסה הצוות לבדוק האם תיאור המיתוס יכול להוביל לתוצאה המתוארת ("העתק"). אם התוצאה שהתקבלה אינה "העתק", הם משנים פרמטרים שונים עד השגת התוצאה הרצויה והמתוארת במיתוס. כשחלק מהפרטים במיתוס אינם ברורים, מתחרים אנשי הצוות זה בזה ומדגימים רעיונות שונים על מנת לשפוך אור על הפרטים החסרים של המיתוס (וכתוצאה מכך משתנות גם דרכי הבדיקה של המיתוסים). הרעיונות נבדקים זה מול זה בתחרות. על אף שהיינמן ציין בבירור שהוא שונא תחרויות כאלה, הוא בדרך כלל נענה לאתגר ופעמים רבות אף מנצח.
סטטוס – האם הצלחנו לשחזר את המיתוס, האם אפשרי לשחזרו או שהדבר בלתי אפשרי?
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיום בחינת המיתוס קובע הצוות את הסטטוס שלו. קיימים שלושה סטטוסים:
- מאושר – משמע שחזורו המלא של המיתוס, נסיבותיו ותוצאותיו, הצליח. לעיתים הצוות בוחן מיתוסים שהשאלה האם קרו היא רטורית.
- אפשרי – דירוג זה התווסף בתחילת העונה השנייה, ומשמעותו היא ששחזור המיתוס אפשרי, אך התוצאות הרצויות יתקבלו אך ורק על ידי הוספת פרמטרים נוספים שלא הוזכרו במיתוס או על ידי הרחבת הפרמטרים בגבול הסביר. הצוות משתמש בדירוג זה כאשר:
- שחזור המיתוס אפשרי אבל לא סביר.
- נמצאו ראיות לנכונות המיתוס אך הצוות לא הצליח בשחזורו.
- מתרחש מצב שבו דווקא כשאין תיעוד של אמיתות המיתוס, המכסחים הצליחו לשחזרו.
- מכוסח – משמע הצוות לא הצליח לשחזר, לא את נסיבות המיתוס ולא את תוצאותיו.
ישנם מקרים שבהם הצוות אינו מצליח לקבוע סטטוס למיתוס, ובשל כך הוא מעניק יותר מסטטוס אחד. כך לדוגמה, ניתנו כל שלושת הסטטוסים למיתוס "קליעים נורים למעלה", שלפיו קליע הנורה בזווית ישרה למעלה עלול, בחזרתו ארצה, להרוג את היורה:
- מאושר – המיתוס אושר משום שיש עדויות רפואיות לכך שמקרים של יריות קליע למעלה הסתיימו בחדירתו לגוף היורה ולהריגתו, התרחשו.
- אפשרי – המיתוס אפשרי כי סביר יותר שהיורה יירה את הקליע בזווית שאינה ישרה באופן מלא, דהינו זווית חדה (כך שהקליע ישמור על מסלולו ויהיה קטלני בסיום מסלולו).
- מכוסח – המיתוס אינו ניתן לשחזור כי הקליע הנופל מטה יגיע במהירות שאינה קטלנית.
במיתוס "מונית-סילון", שבו התהפכה מונית על נוסעיה בעת שנסעה מאחורי מטוס סילון פועל, ניסה הצוות לשחזר את האירוע בשדה תעופה פעיל, בעזרת מנועים של מטוס סילון, אך נאלץ להסתפק במנועי סילון קטנים יותר שמשמשים בדרך כלל ליצירת אפקט של רוח בסרטים. המיתוס הוגדר כ"אפשרי" לאחר "שכנוע" שבו הוגבה צידה של המונית והיא קורבה למנועים. תוצאות הניסוי היו חמורות ומסוכנות לאחר שמונית התנדנדה באלימות וחלק מרכיביה הועפו ממקומם בשל הדף האוויר. בשלב זה הופסק הניסוי מחשש שהחלקים יפגעו במטוסים הנוסעים על המסלול. בתגובה, תוכנית הטלוויזיה הבריטית "טופ גיר" שחזרה את המקרה בעזרת מנוע CF6 של בואינג 747. הדף האוויר אכן הפך את המכונית והתברר שאירוע כזה (אותו ניסו מכסחי המיתוסים לבדוק) אכן קרה בעבר בשדה התעופה בריו דה ז'ניירו והוא תועד במהדורות החדשות.
ניסויי הצוות זוכים לביקורות מעורבות מהצופים, באתר המעריצים של התוכנית. מיתוסים שלדעת הצופים לא נבחנו נכון או היו מסוכנים מדי, נבחנים מחדש ומרוכזים בפרק "ביקור חוזר". נכון ל-28 ביולי 2007, הוקדשו שישה פרקי ביקורים חוזרים ורק לחלק קטן מהמיתוסים שהוצגו בהם שונה הסטטוס.
מיתוסים המערבים בני אדם ומיתוסים מסוכנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים המיתוס מסוכן מכדי שבני אדם יבדקו אותו. בבדיקתם משתמשים בבובת מבחני הריסוק המכונה בשם "באסטר" (Buster = מכסח), או בהעתקים של גוף האדם העשויים מג'ל בליסטי שמחקה את הרקמה האנושית ולו אותה מוליכות חשמלית. זהו חומר שהרשויות הפדרליות בארצות הברית משתמשים בו לבדיקת כלי נשק ובליסטיקה של קליעים.
באסטר הוא בובת מבחני ריסוק (המשמשת בתעשיית הרכב) שנועדה לדמות אדם בוגר במשקל של בערך 90 קילוגרם. בסדרה באסטר מוצג גם ככלי לבדיקת המיתוסים אך במקביל גם כדמות חשובה. לבאסטר נגרם נזק חוזר ונשנה לאורך הסדרה והוא תוקן כל פעם מחדש, עד כי הוקדש לבנייתו מחדש פרק שלם ("ספיישל באסטר"). לאחר מכן הוא נקרא בהתאם "באסטר 2.0", כביכול גרסה משופרת של הקודם. באסטר זכה לשלד אלומיניום חדש עם מפרקים המאפשרים חופש תנועה רב יותר, עצמות מעץ ועור עמיד באש. לבאסטר נלוות כמה בובות שותפות, שהוצגו בפרק "תנוחת הריסוק הקטלנית", אך הן אינן מדויקות בחיקוי גוף האדם כמו באסטר ולכן החשיבות שלהן פחותה מחשיבותו.
אם המיתוס אינו מסוכן מדי לאדם, ינסה הצוות את המיתוס על בשרו. כך, למשל, במיתוס "תנוחת הריסוק הקטלנית", נפל הצוות מגובה של שני מטרים תוך שהוא יישוב במושבים המאפיינים את מחלקת התיירים במטוסי נוסעים. תוצאות הניסוי: הצוות שרד ויצא מהאירוע בשלום, אך סבל מפגיעות משניות.
הצוות מסרב לבדוק מיתוסים "בלתי הגיוניים" הכוללים תפישות על-טבעיות כגון רוחות רפאים, חוצנים וכדומה, כיוון שאין דרך לבדוק את המיתוסים בשיטות מדעיות. אף על פי כן, בפרק "כוח הפירמידה" בדק הצוות אם המצרים הקדמונים בנו את קברי הפרעונים במכוון בצורת פירמידה, משום שהאמינו שבצורה זו טמונים כוחות שימור מסתוריים. הצוות נמנע גם ממיתוסים שאי אפשר לבדוק אותם בצורה בטוחה או שמזיקים לחיות ובני אדם, למשל ניסיון לייבש פודל רטוב בתנור מיקרוגל העלול להסתיים באפייה למוות. למרות שהצוות נמנע מלהזיק לחיות, פעמים רבות הוא משתמש בגוויות של חזירים ככלי לבדיקת המיתוסים (ראו בהמשך).
חומרים וציוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]על מנת לבדוק את המיתוסים ולנסות לשחזרם, הצוות מצויד בכלים וחומרים שונים, בהם:
- מכוניות – בדרך כלל נרכשות במצב מושבת במגרשי גרוטאות ורק לעיתים נדירות נרכשות במצב פועל. מכונית קדילאק שתרם מעריץ של מכסחי המיתוסים זכתה לשם החיבה "ארל הקדי" ושימשה את הצוות בעונה הראשונה והשנייה, עד לספיישל הבנייה מחדש של באסטר והפיכתו לבאסטר 2.0. באסטר 2.0 נבדק על ידי הפלתו מעגורן כשהוא בתוך ארל הקדי, והמכונית נהרסה לחלוטין.
- נשק – במיתוסים המערבים כלי נשק משתמש הצוות בכלי נשק מגוונים, החל מאקדח 9 מ"מ ועד לרובה צלפים בקליבר 0.5 (פרט למיתוסים המציינים נשק מסוים), תוך כדי נקיטת אמצעי בטיחות ברורים.
- חומרי נפץ – מטעני נפץ משמשים במגוון מיתוסים. לרוב מדובר באבק שרפה אך לעיתים משתמשים גם בחומרי נפץ פלסטיים ובניטרוצלולוזה.
- מצלמות חשיפה מהירה – מצלמות מיוחדות שמצלמות וידאו בקצב של עד 50 אלף פריימים בשנייה. כך ניתן לצפות בצילום איטי של אירועים שנמשכים שבריר שנייה, לפרקי זמן ארוכים יותר.
- גוויות חזירים שמתו מיתת נשיקה – למרות שהצוות נמנע ומסרב לבחון מיתוסים הכוללים פגיעה בחיות, הצוות משתמש לעיתים בגוויות של חזירים, בתנאי שהם מתו מוות טבעי ולא מתו בטרם עת בין אם הייתה זו מחלה או פגיעה פיזית. הגוויות משמשות להדמיה של אדם במצבים שונים אך אינן מחליפות את באסטר. במיתוס "המכונית המסריחה", אטם הצוות שני חזירים שמתו מיתת נשיקה בתוך מכונית במשך חודשיים. הסירחון בהעמסת הגופות אל המכונית היה ניכר וכמעט גבה מחיר בריאותי – כשנפתחה המכונית, היינמן כמעט התעלף מאדי האמוניה שנדפו מגופות החזירים.
- מערכות שליטה מרחוק – הצוות מתקין אותן במכוניות כדי לשלוט בהן במקרים שבהם "לא רצוי" שאדם אמיתי או באסטר יהיו במכונית. כך ניתן להשיג שליטה מלאה על ההגה, על הבלמים, על תיבת ההילוכים, על בלם היד ועל שאר חלקי המכונית.
- פוליקרבונט – חומר פלסטי המשמש להגנת הצוות במיתוסים בעלי תוצאות "מפוצצות" ומסוכנות. למרות הסכנות בשימושו, לעיתים הוא מיושם קרוב לצוות כמסך הגנה, ולעיתים כתא העוטף את הניסוי. היינמן טען שמדובר בחומר חסין קליעים, אך בדיקה העלתה שהוא לא תמיד יהיה עמיד לכדורים, כלומר יעצור רק קליעים מסוימים, מטווחים מסוימים.
- שחרור מהיר – מנגנון המשמש לעיתים קרובות בתעשיית האפקטים המיוחדים. הצוות משתמש בו במקרים המערבים נפילות.
- מדי-תאוצה – במספר מקרים השתמש הצוות במודדי תאוצה. לעיתים מדובר במונה ממוחשב בתוך גולגולתו של באסטר, אך לעיתים משתמשים במדבקות מיוחדות המיועדות להישבר כאשר הן עוברות תאוצה מסוימת (25 ,50, 100 ג'י וכן הלאה).
הצוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדם סאווג'
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאווג' נולד ב-15 ביולי 1967 בניו יורק. בגיל 5 בנה לעצמו צעצועים, וכילד לבמאי טלוויזיה ואנימטור דובב דמויות שאביו צייר לסדרה רחוב סומסום. סאווג' עבד כאנימטור, כגרפיקאי, כמעצב במה ופנים, כנגר, כרתך, כצבע וכפסל. הוא משתמש במגוון חומרים. מאז 1999, סאווג' מתרכז בתעשיית האפקטים המיוחדים ותרם את כישוריו לכמאה פרסומות טלוויזיה ו-12 סרטים באורך מלא. הוא עיצב אביזרים וסטים לקוקה-קולה, להרשי וללקסוס. סאווג' עבד בצוות המחקר של כמה חברות צעצועים ושיחק בכמה פרסומות וסרטים. בנוסף להנחיית "מכסחי המיתוסים" הוא מלמד בניית דגמים מתקדמת.
סאווג' נחשב למצחיק מבין המנחים, וציטוטים מצחיקים שלו חוזרים לאורך הסדרה. בנוסף לכך, אדם ידוע כאחד שפוגע בעצמו הרבה ואף בספיישל קטעים שלא שודרו היה קטע שבו מראים את ה"פשלות" של אדם.
ג'יימי היינמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]היינמן נולד ב-1956 באינדיאנה שבארצות הברית. הוא מומחה להישרדות בטבע, רב חובל, צוללן, בלשן, בוקר, בעל חנות חיות לשעבר, מכונאי ושף. היינמן ידוע בהופעתו החיצונית המיוחדת והקבועה: מכנסיים ארוכים שחורים, חולצה לבנה, שפם עבות, משקפיים וכובע בארט. הופעתו זכתה לאחר מכן למחווה בפרק "מסכת משימה בלתי אפשרית", שבו ג'יימי ואדם התחפשו אחד אל השני ועטו מסכות SPFX ריאליסטית, כל אחד בדמותו של האחר, כחלק מהניסוי לבדוק את המיתוס לפיו ניתן לעקוף מנגנוני בטיחות באמצעות מסכות ריאליסטיות (כמו אלה המופיעות בסדרה "משימה בלתי אפשרית"). היינמן בעל תואר ברוסית ובספרות. היינמן ניהל חברת השכרות למטרות שיט וצלילה לפני שעבר לתעשיית האפקטים המיוחדים. הוא עבד במספר חברות הפקה עד שהקים את "M5 תעשיות", שבשירותיה נעזרות חברות ההפקה הגדולות ביותר בארצות הברית. בשיא פעילותו הסב היינמן את החברה לייצור אבות טיפוס לצעצועים. הוא זכה במספר פרסים בתחום התעשייה ואף השתתף פעם בתוכנית "רובוטי קרב". ידוע במשפט שאמר באחד מבדיקות המיתוסים – "תגעגע, לעזאזל איתך" (quack, damn you), שאמר לברווז.
צוות הבנייה - הצוות הצעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]צוות הבנייה, המכונה לפעמים "הצוות הצעיר", הצטרף לסאווג' ולהיינמן בעונה השנייה, ותפקידו לבנות את מערכות הניסוי ולהיות חלק פעיל בבדיקת הניסוי לצידם של סאווג' והיינמן. לעיתים הצוות בוחן מיתוסים באופן עצמאי.
- קארי ביירון (נולדה ב-18 בדצמבר 1974) – אמנית ואשת טלוויזיה. למדה פיסול והסרטה באוניברסיטת סן פרנסיסקו והייתה מעורבת במספר פרויקטי אמנות. לאחר שעזרה לסאווג' ולהיינמן במספר מיתוסים כמו "אסלת הריק במטוס" (שבו תרמה לשחזור המיתוס דגם של ישבנה). בעונה השנייה ניתן לה תפקיד קבוע, עם היווסדות צוות הבנייה.
- סלווטורה "טורי" בלצ'י (נולד ב-30 באוקטובר 1970) – יצרן דגמים ובמאי סרטים. בלצ'י עבד כאיש אפקטים מיוחדים בסרטי "מלחמת הכוכבים" ועבד גם על סרטי ה"מטריקס", "ואן הלסינג", "פיטר פן" ועוד.
- גרנט אימהרה (23 באוקטובר 1970 – 13 ביולי 2020) – מומחה באלקטרוניקה ומערכות שליטה מרחוק. אימהרה עבד על הסט במספר סרטים: "פארק היורה", "שליחות קטלנית 3", "אינטליגנציה מלאכותית" ועוד. השתתף בתוכנית העוסקת ברובוטי קרב וחיבר ספר בנייה לרובוט כזה.
שניים מחברי צוות הבנייה, סקוטי וכריסטין, עזבו בשל סיבות אישיות.
שידורים ברחבי העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית משודרת בכמה מדינות, בעיקר בערוץ דיסקברי. במהדורת ה-BBC לתוכנית בבריטניה משמש רופוס האונד כקריין, בעוד שבגרסת ערוץ דיסקברי לתוכנית משמשים כקריינים רובין בנקס או דייזי ביאומונט. בישראל משודרת התוכנית ב־yes ובהוט בערוץ דיסקברי. עד לאחרונה שודרה התוכנית בקריינות האמריקנית בערוץ "אגו".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מכסחי המיתוסים (באנגלית)
- סרטונים בערוץ של Mythbusters, באתר יוטיוב
- מכסחי המיתוסים, ברשת החברתית פייסבוק
- מכסחי המיתוסים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מכסחי המיתוסים, ברשת החברתית אינסטגרם
- "מכסחי המיתוסים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "מכסחי המיתוסים", באתר נטפליקס
- "מכסחי המיתוסים", באתר AllMovie (באנגלית)
- "מכסחי המיתוסים", באתר Metacritic (באנגלית)
- "מכסחי המיתוסים", באתר Hulu סדרות (באנגלית)
- "מכסחי המיתוסים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "MythBusters". Beyond Distribution. אורכב מ-המקור ב-6 ביולי 2011. נבדק ב-18 באוקטובר 2010.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Beyond Rights". Beyondrights.tv. נבדק ב-9 ביוני 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ את השלט המקורי, בחר אדם סאווג' לקבל כפריט מזכרת, זכות שנתנה ההפקה לכל אחד מהמנחים לאחר סיום התוכנית, אך ניתן לרכוש רפליקה שלו ברחבי האינטרנט. השלט גם מופיע בפריטי מרצ'נדייזינג שניתן לרכוש כמזכרת נוסטלגית.