מנזר מרקוס הקדוש
מנזר מרקוס הקדוש של הסורים (בסורית: ܕܰܝܪܳܐ ܕܡܳܪܝ̱ ܡܰܪܩܽܘܣ ܕܣܽܘܪ̈ܳܝܝܶܐ, דַיְרֹא דְמֹר(י) מַרְקוּס דְסוּרֹייֶא; בערבית: دير مار مرقس, דיר מאר מרקס), הקרוי גם כנסיית סנט מרק או בית מרקוס, הוא מתחם הנמצא ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים, ומשמש כמרכזה של הכנסייה הסורית-אורתודוקסית בארץ ישראל. הוא משמש כמנזר, ככנסייה, וכמקום מושבו של הארכיבישוף הסורי-אורתודוקסי של ירושלים (אנ').
המנזר קרוי על שמו של הקדוש יוחנן-מרקוס (אנ'), המזוהה עם מרקוס המבשר. על פי המסורת המקובלת על ידי הכנסייה הסורית-אורתודוקסית, במקום זה היה ביתה של מרים (אנ'), אמו של יוחנן-מרקוס, המוזכר בברית החדשה (מעשי השליחים, פרק י"ב, פסוק י"ב). בנוסף, על פי מסורתם, ישו עצמו התאכסן בבית זה, ובו התקיימה הסעודה האחרונה.
האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסייה היא מן הקדומות ביותר בעיר ולה מסורות עתיקות. היא שוכנת במבנה מימי הצלבנים מהמאה ה-12, ובנויה על יסודות קדומים יותר מימי הביזנטים.
שלט לשמאלה של דלת הכניסה למתחם מבשר כי המקום הוא חדר הסעודה האחרונה וביתו של מרקוס, אך בעבר התנוססה הכתובת בלונטה שמעל דלת הכניסה, שבו נראה דיוקנו של מרקוס המבשר כשהוא מוקף בשבכה שבה ארבע-עשר עלי גפן[1].
לצד הקיר הדרומי מצויה תחת אפיריון עץ מוזהב אייקונה של מרים ובנה ומתחת לה אגן טבילה. על פי המסורת האיקונה צוירה במאה הראשונה לספירה על ידי השליח לוקאס שהיה צייר. בקיר הצפוני מצויה גומחה מוגנת בסורג ובה רליקטים של אחד הפטריארכים הסיריאנים. על אחד מעמודי הקיר הצפוני נחשפה ב-1940 כתובת באיסטרנגליון (כתב הסורי הקדום), המספרת שזהו בית מרים, אימו של יוחנן המכונה מרקוס, אותו הנציחו השליחים בכנסייה זו שנבנתה מחדש בשנת 73 לאחר החורבן. לצד הקיר המערבי יורד גרם מדרגות אל הקריפטה, שהיא "החדר העליון" שבו, לפי המסורת הסיריאנית, נערכה הסעודה האחרונה, ובו חל הפנטקוסט (ירידת רוח הקודש על התלמידים). השער שלצד הקריפטה הוא השער דרכו הגיע פטרוס כאשר נמלט מחיילי הורדוס והפקיד כאן את מרים אם ישו שהמשיכה להתגורר כאן לאחר הצליבה. זה גם השער המוליך לבית אימו של מרקוס. החדר העליון מצוי כיום מתחת למפלס הרחוב, כיוון שמפלס הרחוב עלה עם השנים עקב שכבות חורבן. המזבח מוסתר לא על ידי איקונוסטאזיס אלא על ידי פרוכת קטיפה רקומה. הסורים טוענים שזהו גם מקום מגוריו של יעקב הקטן, אחיו הצעיר של ישו, ותמונתו מופיעה לצד המזבח על-גבי כיסא מפואר מכוסה בכיפה.
-
הכניסה לחצר הסורים וכנסיית סנט מרק -
פנים הכנסייה -
פינה בכנסייה -
דלת הכניסה לכנסייה -
הכתובת שנתגלתה ב-1940 ותרגומה לאנגלית -
פנים הכנסייה בשנת 1900 -
עבודות רסטורציה, יולי 2024 -
עבודות רסטורציה, יולי 2024 -
עבודות רסטורציה, יולי 2024
.jpg)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמרים
- אייל מירון (עורך), ירושלים וכל נתיבותיה – לסייר עם יד בן צבי, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, 1996, עמ' 135-136.(הספר בקטלוג ULI)
- אלי שילר, "הכנסייה הסורית בירושלים" בתוך עדות ומיעוטים בעיר העתיקה, הוצאת אריאל, ירושלים, 1980, עמ' 47-51
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סרט וידאו על הכנסייה הסורית-אורתודוקסית בירושלים
כנסיית מרקוס הקדוש (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ זאב וילנאי, ירושלים בירת ישראל, העיר העתיקה וסביבתה, הוצאת אחיעבר-ירושלים, 1972, עמ' 22
| אתרי הרובע הארמני | ||
|---|---|---|
| רחובות ושערים | שער יפו • שער ציון • רחוב הפטריארכיה הארמנית • רחוב סנט ג'יימס • כיכר עומר אבן אל ח'טאב | |
| אתרים | מגדל דוד • המוזיאון הארמני • מוזיאון הדגמים של קונרד שיק • קישלה | |
| אתרים נוצריים | כנסיית המשיח • מנזר מרקוס הקדוש • הפטריארכיה הארמנית של ירושלים • קתדרלת יעקב הקדוש | |
| אתרים יהודיים | ישיבת ברכת התורה | |
