ניקוי ראש

ניקוי ראש

פתיח התוכנית
סוגה	סאטירה
יוצרים	מוטי קירשנבאום (מפיק ועורך)
כותבים	ב. מיכאל חנוך מרמרי קובי ניב עמוס קינן אפרים סידון
בימוי	יעקב אסל
שחקנים	אהרון אלמוג איציק בן מלך דובי גל שמעון לב-ארי עוזי לוי רבקה מיכאלי טוביה צפיר שבתאי קונורטי עליזה רוזן ספי ריבלין
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר עונות	2
מספר פרקים	32
הפקה
אורך פרק	כ-40 דקות
שידור
רשת שידור	ערוץ 1 (ישראל)
תקופת שידור מקורית	9 במאי 1974 – 25 במרץ 1976
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

ניקוי ראש הייתה תוכנית הטלוויזיה הסאטירית השנייה בטלוויזיה הישראלית (אחרי התוכנית "לא הכל עובר", שלא שרדה). היא שודרה בין השנים 1974–1976 בערוץ הראשון, שהיה אז הערוץ הישראלי היחיד, ולכן הייתה לה השפעה רבה על הפוליטיקה ועל השיח הציבורי בישראל באותה עת.

העונה הראשונה, אשר הכילה 20 פרקים, שודרה בין 9 במאי 1974 ל-25 בפברואר 1975, והעונה השנייה, אשר הכילה 12 פרקים, שודרה בין 23 באוקטובר 1975 ל-25 במרץ 1976.

התוכנית עסקה באופן סאטירי באירועי האקטואליה של אותה תקופה, ובהם: השבר לאחר מלחמת יום כיפור והעיסוק בדו"ח ועדת אגרנט, ממשלת רבין הראשונה, המתנחלים, שחיתות (בעיקר בקרב השלטון), פערים חברתיים וכלכליים, היחס לערביי ישראל ועוד.

משתתפי ויוצרי התוכנית

טוביה צפיר, רבקה מיכאלי, עליזה רוזן, אהרון אלמוג ושבתאי קונורטי השתתפו בשתי העונות של הסדרה. בעונה הראשונה השתתפו גם דובי גל ושמעון לב-ארי (שעזב במהלך העונה הראשונה וחזר בסוף השנייה) ובעונה השנייה הצטרפו אל הצוות גם ספי ריבלין, איציק בן מלך ועוזי לוי (שהשתתף גם בתחילת העונה הראשונה). כמו כן הופיעו בתוכנית באופן לא קבוע שחקנים נוספים, בהם: רחל שור, יוסי אלפי, מרגלית אלמוג, תקוה מור, אריה מוסקונה ואלי דנקר ואת האנימציה יצרו יוסי אבולעפיה, יוחנן לקיצביץ' ודודו גבע.

מוטי קירשנבאום הגה, הפיק וערך את התוכנית וזכה על כך בפרס ישראל. יעקב אסל היה הבמאי. צוות הכותבים כלל את אפרים סידון, ב. מיכאל, חנוך מרמרי, קובי ניב (בתוכניות הראשונות היה דן בירון בצוות הכותבים לפני שהצטרף מרמרי באופן קבוע) ובעונה הראשונה גם את יעקב לזר, עמוס קינן ואלי שרייבר. המנהל המוזיקלי של התוכנית היה רוני וייס.

רקע

ב-1970 הפיק מוטי קירשנבאום את תוכנית הסאטירה היחידה שהופקה בטלוויזיה הישראלית לפני ניקוי ראש, "לא הכול עובר", בשנים 1970–1971. בתוכנית השתתפו גם טוביה צפיר ועליזה רוזן, וכן דמויות נוספות ובהן מתי כספי, תיקי דיין, ויוסי פולק. לפי טוביה צפיר, התוכנית הרגיזה את הממשלה עד כדי כך שראש הממשלה גולדה מאיר רצתה להוריד אותה מהאוויר. לדבריו, "מוטי, בחכמתו, לא רצה לתת לה את התענוג, וגם רצה לשמור על עצמאות רשות השידור, ולכן הקדים את גולדה והוריד את התוכנית ביוזמתו, וכך בעצם שמר את האופציה לחזור עם "ניקוי ראש", ארבע שנים מאוחר יותר. [1]

מייד אחרי מלחמת יום הכיפורים גיבש קירשנבאום צוות לתוכנית חדשה וליהק את עליזה רוזן, רבקה מיכאל, שמעון לב ארי, אהרון אלמוג, עוזי לוי, דובי גל וטוביה צפיר לצוות הראשון של שחקני התוכנית. [2]

התכנים

התוכנית עסקה ברובה בסאטירה - כולל ביקורת על הפוליטיקה הישראלית והמזרח-תיכונית על התעלמותו של הממסד מבעיות חברתיות, ביקורת על הממסד הביטחוני בישראל על רקע מלחמת יום כיפור, ועל הניסיונות להפעלת צנזורה על התוכנית עצמה. חלק גדול מתוכנה של התוכנית היה על רקע המחאה כלפי הממשלה בגלל מחדלי יום כיפור. לפי מוטי קירשנבאום, "לא הייתה תוכנית שלא היה בה סממן מהסיפור של 73". המחאה אף תרמה להצלחת התוכנית בציבור והקלה על שחיטת פרות קדושות.

לפי אחד מכותבי התוכנית ב. מיכאל, ולפי קירשנבאום, הסאטירה בתוכנית רוככה. זאת משום שבניגוד לתיאטרון, שבו קהל בוחר בהצגה ומשלם מבחירתו, בתוכנית טלוויזיה (במיוחד בתקופה שבה היה רק ערוץ אחד), "אתה פולש לסלון של אנשים שלא קנו כרטיס כדי לראות אותך, וזה מטיל עליך אחריות מסוימת להעביר את הדעות שלך לא באלימות ולא באכזריות". קירשנבאום טען גם כי הסאטירה החריפה של חנוך לוין בתיאטרון, במיוחד יצירתו מלכת אמבטיה, אמנם ספגה ביקורת ועגבניות אבל גם שברה את הטאבוים, פרצה את הדרך, ואפשרה סאטירה חריפה יותר ממה שהיה אפשר קודם לכן.

צוות השחקנים בעונה השנייה, מתוך השיר הסאטירי "שיר סיום" ב-1976, המביע את שמחת מתנגדי התוכנית על סיומה. מימין לשמאל, בשורה הקדמית: עליזה רוזן, טוביה צפיר, רבקה מיכאלי, ספי ריבלין; בשורה האחורית: אהרון אלמוג, שמעון לב-ארי, ושבתאי קונורטי

מלבד מערכונים סאטיריים כללה התוכנית גם קטעים קלילים יותר, שכללו פרודיות, מתיחות של מצלמה נסתרת וכן קטעים מתוכניות מחו"ל (כגון הקרקס המעופף של מונטי פייתון), בעיקר של אנימציה או ללא דיאלוגים, וכן קליפים לשירים (דוגמת קליפ לשיר "קפה טורקי" של אריק איינשטיין [3])

בין המערכונים והשירים הבולטים:

• "טקס שעיר לעזאזל" - טקס שבו הפוליטיקאים, הממשלה והדרג הצבאי הבכיר, בניסיון למלט את עצמם ממחדלי יום כיפור, מחפשים שעיר לעזאזל (חברה) בדמותם של החיילים הפשוטים, מבזים אותם ולבסוף זורקים אותם אל התהום. קירשנבאום סיפר כי בשבוע שבו שודר המערכון פורסם בעיתון כי מצאו שני סמלים שלא פעלו כראוי במעוז ועשו על זה רעש גדול. "זה שהמפקדים פשילו לאורך כל הדרך - זה שום דבר". שקירשנבאום החשיב מערכון זה לחריף ביותר בתולדות התוכנית.
• "מזמור לטלפון" - (1974) פרודיה על פסטיבלי הזמר למיניהם, כשאת אזורי החיוג שרים כל פעם בסגנון אחר (מזרחי, חסידי וילדים). הקטע הוא מחווה לרבקה מיכאלי, שבאותו זמן הייתה מנחת פסטיבל הזמר והפזמון;
• "מאני מממן" - (1974) גרסה סאטירית לשיר מתוך "קברט" על אהבת הבצע של הפוליטיקאים;
• "טנדו" - (1975) מערכון בו מחקה דובי גל את ירון לונדון בתוכניתו, ומציג את לונדון כאדם המקנא בניסים סרוסי שמתארח אצלו. מבוסס על תקרית אמיתית בתוכניתו של לונדון בה מתח ביקורת על שיריו של סרוסי;
• "ליכוד לאומי כל אחד יאמר" - (דצמבר 1974) שיר המתאר באירוניה איך כל הבעיות האישיות והלאומיות ייפתרו עם הקמת 'ממשלה מקיר אל קיר'.
• "זמנים מודרניים" - (1974) פרודיה בסגנון סרט אילם של צ'פלין שמתארת את 'הידוק החגורה' של אותו זמן. המערכון מותח ביקורת על ההסתדרות וארגוני העובדים, שמתיימירים לייצג את העובדים, אבל בפועל מסייעים בעיקר לממשלה ולבעלי העסקים הגדולים. [4]
• "לסגור את המדינה" - (אוגוסט 1974) הצעה של "שר ההסברה", לסגור את המדינה ל-3 חודשים, לפטר את התושבים, לערוך "בדק בית יסודי" בניסיון להבריא את המדינה [5]
• "הציונות היא גויאבה" - (1975) בתגובה להחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם שקבעה כי הציונות היא גזענות, הוצגה בתוכנית החלטה לפיה הציונות היא גויאבה, ותגובת ישראל לכך (כולל שינוי שמן של שדרות או"ם ל"שדרות לא גויאבה").
• "ארצי בנקר" - (ינואר 1976) טוביה צפיר בדמות ישראלי גזען שונא מזרחיים וערבים (פרפרזה על דמותו של ארצ'י בנקר מהסדרה "הכל נשאר במשפחה");
• "רבי לוינגר דאדא" - (25 במרץ 1976) - לוינגר (ספי ריבלין), המוצג באופן המזכיר את אידי אמין, מדבר אל האבנים בחברון ומנשק את זו ש"עליה ישב עפרון החתי", מעודד את חסידיו לפעול באלימות בחברון, ומתנהג בגסות לשר הביטחון שמעון פרס שמגיע למקום (שאיננו מנסה באמת למנוע ממנו לעשות כרצונו).

ביקורת וניסיונות צנזורה

היוצרים הואשמו בנטייה לצד השמאלי של המפה הפוליטית, וכן בביקורת הרבה שלהם כלפי הממשלה והממסד הפוליטי, ובניסיון להפיל את השלטון. בין המתלוננים על הסדרה היו יצחק רבין, שהיה אז ראש הממשלה של ממשלת ישראל השבע עשרה, משה דיין (שר הביטחון בזמן מלחמת יום כיפור) וכן אנשי ימין כמו חיים לנדאו.

הקטעים שספגו ביקורת רבה היו:

• מערכון מדצמבר 1974 שבו חיקה טוביה צפיר את נשיא המדינה אז, אפרים קציר, שהודה שלישראל יש נשק גרעיני. חלק מהביקורת של צוות התוכנית על קציר הייתה גם בשל אמירה שלו על מחדלי מלחמת יום הכיפורים, לפיה "כולנו אשמים". המערכון מסתיים בכך שקציר אומר "ובעניין הפצצה האטומית, רציתי רק להוסיף - כולנו אשמים". המערכון גרר ביקורת רבה על התוכנית שכן באותו זמן נשיא המדינה נחשב לסמל לאחר השידור הוועד המנהל של רשות השידור פרסם התנצלות ובתוכנית מאוחרת יותר בוצע חיקוי של המלכה אליזבת' (במקום שוב של קציר) בוועידת מפלגת חירות שהתקיימה אז בקריית ארבע.
• שיר מאוקטובר 1975 בנוסח "מכתב לרבי" מההצגה "איש חסיד היה" שממוען לנשיא סוריה אז, מטעם הממשלה בראשות יצחק רבין אל חאפז אל-אסד ובו מוצע ליזום מלחמה עם סוריה כדי לפתור את כל הבעיות הפנימיות (חברתיות, עדתיות וכו') של ישראל, בעקבות מה שנראה לצוות התוכנית כניסיון של ממשלת המערך לבצע דבר כזה באותו תקופה. ”הננו להודיעך רודן צבאי אכזר / שהמצב אצלנו בארץ הוא לא כל כך איי-איי-איי/ אם המצב קשה, אם המצב לא טוב, נזער מיד אל מלחמה עם סוריה בקרוב”. הדבר גרר ביקורת רבה (כולל בכנסת, שם הייתה על כך הצעה לסדר היום שכללה בקורת על התוכנית הן מצד האופוזיציה והן הממשלה), והוועד המנהל של רשות השידור הורה לצוות התוכנית "לתקן ולהתנצל". בתגובה ביצע הצוות שוב את הפתיחה לשיר ואז נאמר בצורה לקונית "ראה את מכתבנו הקודם אליך כמבוטל". קירשנבאום סיפר כי אמר למערכת שאחרי זה כבר לא יעזו לבקש מהם להתנצל.
• מערכון מפברואר 1976 שבו הוצגה בובת קרטון של ראש הממשלה יצחק רבין שמבקריו קורעים לגזרים בזמן ששר הביטחון ויריבו במפלגה, שמעון פרס, מסרב לגנות אותם. למרות שהכוונה הייתה ללעוג למבקריו של רבין, נתפס המערכון הנ"ל דווקא כיוצא נגדו ומכתבים רבים נכתבו לעיתונים ביקרו את המערכון.

בעונה השנייה גברה הבקורת הציבורית על התוכנית ועלתה תביעה גוברת (בעיקר בעיתונות ובכנסת) להוריד את התוכנית או לפחות 'לאזן' אותה עם כותבים ימניים יותר. למרות זאת, רק פעמיים בוטל שידור התוכנית (לאחר שכבר צולמה) ולא מסיבות פוליטיות: בדצמבר 1975 נפסלה התוכנית שתוכננה לשידור עקב צו של בג"ץ שהוצא לבקשת האחים אלברט ואלי סיבוני (שהתנהל נגדם משפט פלילי באותה עת) בשל מערכון עליהם שנועד לשידור באותה תוכנית ובינואר 1976 שוב נפסלה התוכנית, עקב החלטת מנכ"ל רשות השידור יצחק לבני לא לשדר מערכון דומה לזה שנפסל חודש קודם לכן.

ב-1975, במהלך העונה הראשונה, יעקב אייזנמן צילם וערך סרט תיעודי על עשיית התוכנית שנקרא 'פוסטמורטם-ניקוי ראש'. הסרט נפסל לשידור כיוון שמוטי קירשנבאום מקלל בסרט את אחראי הכספים ברשות השידור.

ירידת התוכנית מהמסך

התוכנית זכתה לפופולריות גדולה, שמאז לא הייתה כמותה. עם זאת, נועזותה של התוכנית הייתה בעוכריה וגרמה לירידתה לאחר כשתי עונות בלבד. הפרק האחרון שודר במרץ 1976. עם זאת, יצוין כי איש ממנהלי רשות השידור לא כפה להוריד את התוכנית, אלא שהייתה זו החלטה של צוות הכותבים וההפקה.

במרץ 1976 בפרק הסיום של התוכנית, העלה צוות התוכנית את "שיר סיום". השיר קובל על כך שאותם מנהיגים ואותם פרשנים נשארים בהנהגה למרות מחדלי יום כיפור - "איננו עוזבים בלי יורש להשאיר, במקומנו תבוא הגברת מאיר, וזוהי הרי כבר בדיחה בעצמה, אם גולדה ישנה, ניקוי ראש בשביל מה?". השיר מתאר באופן אירוני את טענות מתנגדי התוכנית, כיצד העם יחוש הקלה רבה בשל סיומה: "חלפה ניקוי ראש, נגמר הסיוט.. אפקח את עיני בעולם מאוזן.. אגדל בשלווה מבלי לילל, לא עוד אפחד. משמאל משתולל". פזמון השיר חוזה בצורה אירונית "הנה ניקוי ראש סוף סוף כבר נגמר, הוא כמה יפה יהיה המחר". [6]

כשנה לאחר ירידת התוכנית משידור, במאי 1977, התקיימו הבחירות לכנסת התשיעית, ושלטונה ההסיטורי של מפא"י הסתיים. בהמשך נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים. שני דברים אלה היו בהתאם לרוח התוכנית שביקרה את האליטה השלטונית ואת הסרבנות לשלום מול מצרים. לעומת זאת הבחירות החלו גם את תחילת שליטת הליכוד וגוש הימין בכלל, וזאת בניגוד לכיוון השמאלי - מדיני וחברתי שסימנה התוכנית.

במשך כ-15 שנים לא נעשתה תוכנית סאטירה בטלוויזיה הישראלית, אלא רק פינות סאטיריות (שנכתבו לרוב על ידי צוות הכותבים של "ניקוי ראש" בראשות אפרים סידון) בתוכניות אירוח כמו: "עלי כותרת", "שעה טובה" ו"סיבה למסיבה". השחקנים שהיו משתתפים בפינות גם הם בוגרי "ניקוי ראש" כגון: דובי גל, רבקה מיכאלי והחקיין טוביה צפיר.

רק בסוף שנות ה-80 חזרו לעשות תוכניות סאטירה בישראל כמו – "מוצ"ש", "נייס גיא", "העולם הערב", "צפיר הנפש", "החרצופים" ו"החמישייה הקאמרית" אשר ברובם התאפשרו לשידור רק לאחר עליית ערוץ 2.

הוקרה ומורשת

ב-1975 יצא לאור בהוצאת הד ארצי תקליט עם כמה מהשירים שבוצעו בתוכנית, כולל הפרודיה על פסטיבלי הזמר ו'ליכוד לאומי'.

ב-1976 זכתה התוכנית בפרס ישראל שאותו קיבל מפיק התוכנית, מרדכי קירשנבאום.

בשנת 2002 התאחדו חברי "ניקוי ראש" למען מופע ההתרמה "יומטוב", שם הם ביצעו את שיר הנושא של התוכנית במילים אקטואליות שנכתבו על ידם ועל ידי אפרים סידון ומוטי קירשנבאום.

ב-2006 הוציא אמן ההיפ-הופ הישראלי סגול 59 סינגל בשם "אז במצב הנוכחי" שעסק בהשוואות בין ישראל של היום לישראל התמימה יותר לכאורה של שנות השבעים. השיר כלל סימפול של שיר הפתיחה של התוכנית בביצועו המקורי של צוות התוכנית.

ביולי 2012 החל הערוץ הראשון, לראשונה מאז השידור המקורי לשדר את רוב פרקי התוכנית המלאים בשידור חוזר במסגרת רצועת הנוסטלגיה "מנהרת הזמן" (עד אז, שודרו בערוץ בעיקר לקטים מן התוכניות). במסגרת השידורים הללו, שודרו שני פרקים גנוזים של התוכנית וכן סרט דוקומנטרי שלא שודרו מעולם.

בפברואר 2014 התאחדו חברי ניקוי ראש בהרכב חלקי, במסגרת התוכנית "מצב האומה".

בלילה של ה-25 בספטמבר 2015, עם פטירתו הפתאומית של מוטי קירשנבאום בלילה הקודם, שידר הערוץ הראשון רצף של פרקי הסדרה, כולל סרטו התיעודי של יעקב אייזנמן.

ב-1 במאי 2022 עלו כל פרקי הסדרה, כולל קטעים שבזמן השידור המקורי נגנזו ונאסרו להקרנה, לאתר הארכיון של תאגיד השידור הציבורי.

קישורים חיצוניים

• "ניקוי ראש", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ניקוי ראש - כל הפרקים, באתר כאן ארכיון
• ניקוי ראש - עמוד מעריצים – קטעים שלא שודרו, קטעי עיתונות ומדיה נוספת, ברשת החברתית פייסבוק
• פירוט תוכניות "ניקוי ראש", באתר "ישרא-בלוג nana10". מאורכב בארכיון האינטרנט
• עדית זרטל, מכל הרוחות – אשכבה לתוכנית "לא נחמדה", דבר, "דבר השבוע", 26 במרץ 1976
• טדי פרויס, הפניקס של הטלוויזיה מת בשלישית, דבר, 2 באפריל 1976
• רותה קופפר, 40 שנה למלחמת יום הכיפורים - למי "ניקוי ראש" לא נתנו בראש, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2013
• ערן סויסה, הכוכבים של מוטי, באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2015
• יעקב אייזנמן, "פוסט מורטם" - תהליך היצירה של ניקוי ראש, 1976, באתר כאן 11
• מוטי קירשנבאום מדבר על ניקוי ראש, מתוך התוכנית "יום אחד", כאן 11, 17.05.1989
• רבקה מיכאלי נזכרת בניקוי ראש, כאן 11, 27.04.2024
• דודי פטימר, ‏הטריפה את הפוליטיקאים, שניסו לפעול נגדה: 50 שנה ל"ניקוי ראש", באתר מעריב אונליין, 11 במאי 2024