תל שבע

תל שבע
שם בערבית تل السبع
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עומאר אבו רקייק
גובה ממוצע[1] ‎312 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 23,583 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 103
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.8% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 2,506 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 91
תחום שיפוט[3] 9,410 דונם
    - דירוג ארצי[2] 130
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[4]
1 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 253
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.3573
    - דירוג ארצי[2] 230
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 17.1%
גילאי 5 - 9 14.6%
גילאי 10 - 14 12.8%
גילאי 15 - 19 12.5%
גילאי 20 - 29 18.3%
גילאי 30 - 44 13.9%
גילאי 45 - 59 7.6%
גילאי 60 - 64 1.2%
גילאי 65 ומעלה 2.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 12
–  יסודיים 9
–  על-יסודיים 9
תלמידים 6,594
 –  יסודי 3,692
 –  על-יסודי 2,902
מספר כיתות 264
ממוצע תלמידים לכיתה 27.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל תל שבע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה
צילום אוויר של תל שבע מכיוון דרום. בתחתית התמונה נחל באר שבע

תֶּל שֶׁבַעערבית: تل السبع, תעתיק: תַל אֶ-סַּבֶּע) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל, והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1984. היישוב ממוקם כשלושה קילומטר מזרחית לבאר שבע. תל שבע כיום היא מהיישובים הגדולים והחשובים ביותר במגזר הבדואי. כלל תושביו של היישוב הבדואי תל שבע הם ערבים-מוסלמים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב תל שבע הוקם בשנת 1968, כראשון היישובים הבדואים באזור הנגב.

הקמת היישוב הייתה חלק מתוכנית להקמת שבעה יישובים באזור הנגב למען הבדואים בנגב והם: רהט, תל שבע, כסייפה, לקייה, חורה, שגב שלום וערערה בנגב.

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בתל שבע 23,583 תושבים (מקום 103 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.8%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 56.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 4,984 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[5]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

תל שבע כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מונה היישוב 23,374 תושבים כאשר כולם בני דת האסלאם. קרבת באר שבע משפיעה על היישוב בצורה חיובית כי תושביו יכולים להשתמש בתשתית והשירותים של העיר הגדולה - לצורכי לימודים, עבודה, רפואה וכו'. ניתן להגיע לתל שבע בשני קווי האוטובוס של חברת מטרופולין (תחבורה ציבורית) בקווים (10 ו-15) מהתחנה המרכזית בבאר שבע בתדירות של אחת לשעה. היישוב סובל מפשיעה רחבה ונקשר רבות לעבירות סמים וגביית דמי חסות.[6]

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתל שבע לא קיים אזור תעשייה, ורמת האבטלה בו גבוהה, ועל פי נתוני המוסד לביטוח לאומי מגיעה לכ-40%.[7] רוב העובדים הם שכירים (כ-4,400) שרבים מהם עובדים בבאר שבע הסמוכה בתחומים שונים. כמו כן מציעים אזורי התעשייה בנאות חובב, חורה ורהט גם הם אופציות תעסוקתיות לתושבי תל שבע.

משנת 2013 פועל בתל שבע מרכז הכוון תעסוקתי, שנקרא מרכז "ריאן", ומשימתו מתן סל שירותי תעסוקה ואיגום תוכניות מיוחדות, ביסוס תשתית יישובית ואזורית המפתחת את תחום התעסוקה, וזאת באמצעות מרכזי התעסוקה הפרוסים ביישובי הבדואים בנגב ועוסקים בהכנה לעבודה ופיתוח קריירה בכלל זה רכישת מקצוע (כולל קורסי הכשרה מקצועית פרטני/קבוצתי ושוברים[דרושה הבהרה]) וקידום להשמה איכותית, קידום יזמות עסקית, פיתוח כלכלי וליווי עסקים קטנים ובינוניים, הכוון לתעסוקה קריירה והשכלה לצעירים ולחיילים משוחררים, הכוונה תעסוקתית ממוקדת לאקדמאים (דגש על השמה בהיי-טק ופיננסים) ועוד.

פרויקטים קהילתיים ויזמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר פרויקטים קהילתיים המציעים מקומות עבודה לתושבי תל שבע:

  • קורס הכשרה בעיבוד טקסטיל, תפירה, וייצור בגדים - במשך השנתיים האחרונות, המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי הוביל יוזמה בשיתוף פעולה עם משרד התעשייה, המסחר והעבודה, בקרב הקהילה הבדואית בתל שבע, וסיפק ל-20 נשים בדואיות הכשרה מיוחדת. הפרויקט כלל הכשרה בתחום התעסוקה, הכשרה בניהול עסקים, עזרה בבניית עסק, והדרכה ממושכת. זה היה מיזם מוצלח מאוד - ארבע משתתפות הקימו עסק שיתופי לעיצוב וייצור אופנה לנשים מוסלמיות; 9 משתתפות הקימו מפעל תפירה, ואחרות התחילו לתפור בגדים באופן אינדיבידואלי מהבית.[8]
  • חברת "אסאלה - טבע המדבר" אשר הוקמה בידי שמונה בעלות מניות לאחר תהליך ארוך, במהלכו הן למדו להשתמש בידע מסורתי לייצור תמרוקים מצמחי המדבר. זה פרויקט עסקי המשלב הכשרה מקצועית[9]

השכלה ותנאים ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר בתי ספר ביישוב, שלושה בתי - ספר תיכון - מקיף, שישה בתי ספר יסודיים וכארבעים וחמישה גנים (כולל טרום חובה). ביישוב ישנם סניפים של קופות החולים כללית ומאוחדת, ומתנ"סים עם חוגים ופעילויות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  4. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  5. ^ פרופיל תל שבע באתר הלמ"ס
  6. ^ שמעון איפרגן, נשק, סמים ומנהרות תת קרקעיות: תכירו את אחד היישובים הכי מסוכנים בישראל, באתר https://www.mako.co.il, ‏20/11/2020
  7. ^ 40%
  8. ^ פרויקטים של בדואים המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי
  9. ^ טלי חרותי-סובר, עזרת נשים: הושק איגוד יזמיות יהודיות וערביות, באתר ynet, 14 בספטמבר 2006