תסמונת אספרגר – הבדלי גרסאות

תסמונת אספרגר
תחום	פסיכיאטריה
טיפול	ריספרידון; פלובוקסמין; סרטרלין; פלואוקסטין; אולנזאפין; אריפיפרזול; מתילפנידאט ;
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/912296
DiseasesDB	31268
MeSH	D020817
MedlinePlus	001549
OMIM	608638
סיווגים
DSM-5	Asperger's Disorder
ICD-10	F84.5
ICD-11	6A02.0

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:04, 11 ביוני 2021

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: חלק מהערך מתאים לערכים אחרים: אוטיזם בתפקוד גבוה, הספקטרום האוטיסטי ואוטיזם; יש להסתמך על מקורות מהימנים ומעודכנים.

שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים [ שם בלועזית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

תסמונת אַסְפֶּרְגֵּר היא שוני התפתחותי של בני אדם, המתאפיין בעיקר בקשיים באינטראקציה חברתית ובתקשורת לא מילולית. מאפיינים בולטים נוספים הם דפוסי התנהגות מסוימים, נושאי עניין מוגבלים וחזרתיות גבוהה שמתבטאת בכל תחומי החיים. היא נחשבת על פי מרבית הסיווגים כלקות השייכת לספקטרום האוטיסטי, אך לקצה הקל שלו, ונבדלת משאר הלקויות האוטיסטיות בכך שהתפתחות הדיבור והשפה תקינה יחסית, ורמת האינטליגנציה נורמלית, ולעיתים אף גבוהה. הלקות המרכזית של בעלי תסמונת אספרגר באה לידי ביטוי בתקשורת לא-מילולית עם הסביבה - בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות ובהבנת הבעות פנים, קושי ביצירת מערכת יחסים אינטימית וכיוצא באלה. בהשוואה לבעלי תסמונות אחרות מהקשת האוטיסטית, לאספרגרים יש פחות כפייתיות (compulsive), פחות הפרעות במשחק דמיוני, ופחות הפרעות בשפה מדוברת. לרוב בעלי תסמונת אספרגר יש יכולת טובה של הבנת הנקרא ולימוד שפות, וחלקם הם בעלי יכולת זיכרון טובה במיוחד.

התסמונת נקראת על שם הרופא האוסטרי הנס אספרגר, אשר חקר ותיאר אותה אצל ילדים בשנת 1944.

ההכרה בקיומה של התסמונת

בשנת 1943 חקר ד"ר לאו קנר מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס קבוצה של 11 ילדים בעלי מאפיינים מיוחדים וטבע לגביהם את המונח "אוטיזם בילדות מוקדמת" (באנגלית: Early infantile autism).

בשנת 1944 תיאר הנס אספרגר, רופא ילדים אוסטרי בעל עניין בחינוך מיוחד, ארבעה ילדים בעלי קשיים בהשתלבות חברתית. בלי לדעת על הפרסום של קנר, שפורסם רק שנה אחת קודם לכן, קרא אספרגר לסוג האישיות שתיאר "פסיכופתיה אוטיסטית", הפרעת אישיות יציבה המאופיינית בבידוד חברתי.

למרות יכולות אינטלקטואליות כמעט נורמליות הראו הילדים קושי ניכר בתקשורת בלתי מילולית, בכלל זה בשימוש הולם במחוות גופניות ובנימת קול בשיחה, יכולת דלה לאמפתיה קוגניטיבית או אפקטיבית, נטייה לעשות אינטלקטואליזציה של רגשות ונטייה להשתמש בסגנון דיבור ארכני, לא קשוב ופורמלי מדי (צורת דיבור של "פרופסורים קטנים"). הילדים התאפיינו גם בתחומי עניין לא שכיחים, שאחריהם היו כרוכים במידה אובססיבית. ייתכן ואובססיביות זו, אשר גורמת להם להשקיע את כלל משאביהם האינטלקטואלים בנושא צר בלבד, היא הגורמת לאמונה השגויה כי הם תמיד בעלי רמת משכל גבוהה מהממוצע. בנוסף ישנה נטייה להדגיש בעיקר את המקרים המיוחדים, המלווים באינטליגנציה מעל הנורמלית, בהם במיוחד מורגש הפער בין יכולת אינטלקטואלית גבוהה למדי לבין "כישורי חיים" נמוכים.

בניגוד לחולים של קנר, ילדים אלו לא הקרינו ריחוק וסגירות. הם גם פיתחו, לעיתים בטרם עת, דיבור בעל תחביר מסובך, ולמעשה לא ניתן היה לאבחן אותם בשנות חייהם הראשונות (גיל האבחון הממוצע עומד על גיל 6–7 שנים).

אספרגר הדגיש את אופיה המשפחתי של התסמונת שזיהה, ואפילו שיער שהמאפיינים האישיותיים הועברו בראש ובראשונה על ידי זכרים (תפיסה מקובלת בתסמונות על ציר ה-PDD. הנטייה היא להאמין כי היחס בין נשים לגברים הוא 1:4).

עבודתו של אספרגר פורסמה לראשונה בגרמניה, ונחשפה לעולם דובר האנגלית רק בשנת 1981, כאשר פרסמה החוקרת לורנה וינג תיאורי מקרים שבהם הופגנו סימפטומים דומים.

תיאורי המקרים שלה, שאפיינו התנהגות שהיא כינתה "תסמונת אספרגר", טשטשו במידת מה את ההבדלים בין התיאורים של קנר ואספרגר, כיוון שהיא כללה בין ילדי תסמונת אספרגר ילדים עם פיגור שכלי מתון, וכן ילדים שהציגו פיגור בהתפתחות שפה בשנות חייהם הראשונות, בעוד אספרגר התייחס לבעלי מנת משכל כמעט נורמלית.

מאז ניסו מספר מחקרים לייחד את תסמונת אספרגר כתסמונת שונה מאוטיזם ללא פיגור שכלי, אך היעדר קונצנזוס על הקריטריונים האבחנתיים המאפיינים את האספרגר הקשה על כך. אף על פי כן קיבלה התסמונת הכרה ב-DSM IV של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. במהדורת ה-DSM-5 שיצאה בשנת 2013, התסמונת כבר לא מוצגת כקטגוריה אבחנתית נפרדת, והיא מאובחנת כחלק מהספקטרום האוטיסטי. במדריך של ארגון הבריאות העולמי, ה-ICD, התסמונת המשיכה להופיע כאבחנה רשמית נפרדת עד לשנת 2019.^[1]

גורמים לתסמונת

הדעה הרווחת גורסת כי כי אספרגר, כמו אוטיזם, מושפע מגורמים מרובים - הן גנטיים, והן סביבתיים. אספרגר יכול להיגרם גם מזיהומים במהלך ההיריון, ממחלות מטבוליות ומעוד מגוון סיבות, אולם טרם זוהה אופן העברה מדויק. הגורמים לתסמונת אינם קבועים וברורים, וישנה סבירות גבוהה כי מדובר במערך של גורמים, שכל אחד מהם מתרחש בזמן מסוים בתוך שרשרת של נסיבות.^[2] בנוסף, ישנם מקרים רבים שמראים שהלוקים בתסמונת נולדו לאמהות שחוו סיבוכים במהלך ההיריון, כמו רעלת היריון. אין עדויות על כך שתסמונת אספרגר מועברת בתורשה באופן ישיר, אולם הסוגיה נמצאת במחקר מתמיד.^[3] קיימת שכיחות גבוהה לתסמונת אספרגר בקרב תינוקות פגים ואצל אימהות מעל גיל 30. בנוסף, נמצאה שכיחות גבוהה לתסמונת בקרב בנים, אך הסיבות לכך אינן ידועות.^[4] על פי משרד הבריאות, גם היריונות תכופים שהמרווח ביניהם קטן משנה מגדילים את השכיחות לתסמונת.

מאפיינים קליניים (תסמינים)

אין קנה מידה אחיד המוסכם בין העוסקים בתחום לקביעת אבחונו של אדם כאיש תסמונת אספרגר. בשל כך, ייתכנו מקרים מסוימים אשר חלק מהמאבחנים יגדירו אותם כאוטיזם בתפקוד גבוה ומאבחנים אחרים יגדירו אותם כאספרגר. זאת, בשל בלבול מושגים החל לפעמים בין שתי ההפרעות (ישנם אנשי מקצוע אשר אינם רואים טעם בהפרדה בין שני האבחונים) על אף קיום קווים ברורים המבדילים בין אוטיזם לאספרגר. מנגד, קיימים אנשי מקצוע אשר בשל ההבדלים בין אספרגר לאוטיזם אף מתנגדים לדעה המקובלת, כי אספרגר מהווה חלק מהפרעות התפתחותיות נרחבות. גם לגבי הקצה הנוירוטיפיקלי (נוירוטיפיקלים הוא כינוי רווח לאנשים אשר אינם אנשי הקשת האוטיסטית) של "גבולות התסמונת" אין תמיד הסכמה ואנשים מסוימים יכולים להיות מאובחנים על ידי חלק מהמאבחנים כאנשי התסמונת ואילו על ידי מאבחנים אחרים כ"נורמליים, אך מעט שונים".

ישנם מחקרים לפיהם למחצית מהאספרגרים אין חברים, וכשליש מהם אינם משתתפים כלל בפעילויות חברתיות, ויש להם נטייה לדיכאון, חרדה, ונפילת קורבן לבריונות.^[5]

כאשר מנסים לאבחן תסמונת אספרגר, יש לאמוד, בין השאר, את הממצאים ביחס למקובל בגילו של הנבדק - מכיוון שלכל גיל ייתכנו לעיתים נורמות אחרות באשר לתחומי עניין, תוכן הקשרים החברתיים וכו'. בדרך כלל הסימפטומים יובילו גם לבעיות בתחום התעסוקתי.

גם למינו של הנבדק יש השפעה רבה על הדרך שבה התסמונת עשויה לבוא לידי ביטוי, ואכן, החל מהעשור השני של המאה ה-21 יותר נשים מאובחנות עם התסמונת. אחת מהסיבות לכך היא שאצל רוב הנשים, המאפיינים מתבטאים בצורה שונה מאשר אצל גברים, והאבחון המקובל מותאם יותר לגברים.^[6]

על אף חילוקי דעות בין החוקרים לגבי גבולות התסמונת ומאפייניה, ניתן עדיין לדבר על סימפטומים מינימליים מסוימים אשר צירופם - יחד או רובם הגדול, וקיומם במידה חזקה ובאופן מתמשך דיים- עשוי להביא אדם לידי אבחונו כאיש התסמונת, לאחר שלילת אבחנות אחרות, ובפרט אוטיזם או הפרעות התפתחותיות נרחבות אחרות. את הסימפטומים הללו ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות:

קשרים ותפקוד חברתיים
תקשורת חברתית ובין אישית
תחומי עניין, פעילות ושגרה.

על אף שקטגוריות אלו זהות לאוטיזם, הרי שעל סמך ההבדלים בין שתי ההפרעות, יאובחן אדם כאיש תסמונת אספרגר ולא כאוטיסט.

קשרים ותפקוד חברתיים

אנשי תסמונת אספרגר המנסים ליצור קשר עם הזולת נתקלים בקשיים עקב חוסר יכולתם להבין מסרים לא מילוליים, כגון הבעות פנים ואינטונציה. התקשורת שהם יוצרים היא בדרך לא שגרתית או יוצאת דופן. הצורך בחיפוש ספונטני של חלוקת החוויות עם האחר כמעט שלא קיים אצל אנשי התסמונת. התנהגותם המוזרה והקושי שלהם להביע או להבין את רגשות הזולת עלולים להכשיל חברויות ולגרום לתסכול רב. אנשי התסמונת עלולים גם להגיב לנסיבות חברתיות מסוימות בצורה שאינה מתאימה, דבר שיגרום לאחרים לסבור שהם חסרי רגישות, חסרי אכפתיות או מנוכרים. חוויה זו תגרום להם נטייה להימנעות מסיטואציות חברתיות ולפוביה חברתית. בזמן יצירת קשר הם עלולים לבחור בן-שיח וללכוד אותו במונולוג שעיקרו דיבור קדחתני על נושא חביב עליהם, בדרך כלל צר ובלתי רגיל.

הבעיה לא נעוצה בהכרח ביכולת לפענח רגשות של אחרים. לעיתים, אנשי תסמונת אספרגר יכולים לתאר את רגשות הזולת ולנתח את כוונותיו ומניעיו. עם זאת, הם אינם מסוגלים להתנהג בהתאם לידע התאורטי הזה באופן אינטואיטיבי וספונטני (דבר הקרוי אמפתיה אפקטיבית). האינטואיציה הדלה שלהם והקושי לתפקד בחברה באופן ספונטני מביאים אותם להזדקקות ניכרת לחוקי התנהגות פורמליים ונוקשים.

תקשורת חברתית ובין אישית

אף על פי שאנשי תסמונת אספרגר אינם חווים בדרך כלל ליקויים משמעותיים בדיבור, קיימים מספר אספקטים אופייניים בתבנית התקשורת שלהם:

נימת הדיבור היא חדגונית וקצב הדיבור עלול להיות בלתי רגיל (למשל מהיר מדי). לעיתים קרובות אנשי תסמונת אספרגר מגלים שליטה דלה בלבד בעוצמת הקול (למשל הקול הוא חזק מדי למרות קרבה פיזית לבן השיח). מאפיין זה עשוי להיות ניכר במיוחד במצב שבו הוא משקף היעדר התאמה לסביבה חברתית נתונה (למשל: בספרייה).
הדיבור עלול ליצור תחושה של חוסר עקביות וחוסר בהירות. רק במספר קטן מאוד של מקרים סימפטום זה מלמד על הפרעת חשיבה. בדרך כלל הוא נובע מסגנון השיח החד-צדדי והאגוצנטרי. איש התסמונת אינו מבין שבכדי להביע רעיונות שלו באוזני השומעים, עליו לספק להם רקע מקדים שיבהירם. מצד שני אין הוא מסוגל למנוע ממחשבות פנימיות וצדדיות שלו לצאת מפיו בקול. התוצאה היא שדבריו נשמעים מבולבלים, אף שהלך חשיבתו תקין.
אנשים עם תסמונת אספרגר מאופיינים בנטייה להרבות בלהג. הילד או המבוגר מסוגלים לדבר ללא הפסק על נושא מועדף, בכפייתיות ואובססיביות, לעיתים קרובות מבלי לשים לב כלל האם המאזין מתעניין בנושא, קשוב לשיחה, מנסה להעיר לגביה או חפץ לשנות את הנושא. למרות מונולוגים ארוכים אלה, לעיתים אין מגיע הדובר לסיכום או למסקנה. ניסיונות בן השיח להטות את השיחה לנושאים קרובים לרוב אינם נושאים פרי.
אנשים בעלי התסמונת תופסים את העולם בדרך שונה משל אחרים, הנראית הגיונית בעיניהם. פער זה מביא אותם לעימות עם דפוסי החשיבה, ההרגשה וההתנהגות הקונבנציונלית של רוב האוכלוסייה. כיוון שהם מתקשים להבין דברים מסוימים, בעיקר דברים בעלי כפל משמעות או סימבולים הם יתקשו: לשקר, להבין סרקזם או להבין אירוניה, לכן אף שהם מנסים ליצור קשרים עם בני גילם, הם לא מבינים את חבריהם, מתקשים לפרש בצורה נכונה סיטואציות, ומגיבים בצורה לא שגרתית.^[7]

תחומי עניין, פעילות ושגרה

לעיתים קרובות צוברים אנשי תסמונת אספרגר כמות גדולה של מידע בנושא צר וייחודי שבו יעסקו לאורך זמן. בשל מחסור באמפתיה-קוגניטיבית, הם עלולים ללכוד אדם זר בשיחה סביב נושא זה ולא להניח לו לדבר. התנהגות זו היא ייחודית במובן זה שכמויות גדולות של מידע נלמדות על נושאים מצומצמים מאוד (כמו תחבורה ציבורית, נחשים, שמות, מדריכי טלוויזיה, וכדומה), בלי יכולת להשיג נקודת מבט רחבה יותר על הנושא.

סימפטום זה אינו קל תמיד לזיהוי בילדות משום שעניין רב בנושאים מסוימים, למשל דינוזאורים או דמויות בדיוניות, הוא שכיח יחסית. הן בקרב ילדים צעירים והן בקרב ילדים מבוגרים יותר, תחום העניין המיוחד מפריע לעיתים ללמידה הכללית, משום שהוא שואב כמות ניכרת מתשומת הלב של הילד ומהמוטיבציה שלו, ומקשה עליו לשוחח עם הזולת על כל נושא אחר.

תפקודים ניהוליים (EF)

תפקודים ניהוליים מוגדרים כיכולתו של אדם לנהל את מוקד תשומת הלב שלו, להיות קשוב ומודע למספר גירויים ולהעניק סדרי עדיפויות לגירויים אלה על פי הרלוונטיות שלהם והחשיבות שלהם בזמן מסוים.^[8] תפקודים ניהוליים משפיעים על היכולת של אדם לפתור בעיות ולהשתמש בנוהל פתרון בעיות אחיד על מנת לעזור לעצמו להשיג מטרות מסוימות בעתיד. אנשים בעלי תסמונת אספרגר נוטים להתקשות במשימות המושפעות מתפקודים ניהוליים כגון תכנון מוקדם, גמישות מחשבתית וחיפוש מאורגן.^[9]^[10] כאשר מתקשרים עם ילדים עם תסמונת אספרגר בעלי תפקודים ניהוליים לקויים, מומלץ להשתמש בשפה ברורה ומוחשית. לא תמיד ילד עם תסמונת אספרגר יבין דברים שנראים ברורים לרוב האנשים. לכן, מומלץ להשתמש בהסברים חיוביים ובהדרכה בעת אינטראקציה עם ילדים.^[8] קיימות עדויות מסוימות לכך שדימוי חזותי, שמשמעו לדמיין רצף של משימות על מנת לשפר את הביצועים בהשלמת מטלה, יכול להיות מועיל בטיפול באנשים עם תפקוד מנהלה לקוי עקב תסמונת אספרגר, וזאת מכיוון שדמיון רצף של משימות מהווה "אימון". כאשר אנשים מדמיינים רצף של משימות, הם מתאמנים בתכנון זמן.^[11]

מאפיינים נלווים אפשריים

בנוסף למאפיינים הקליניים המתוארים, יכולים להופיע בשכיחות גבוהה מן הרגיל בכלל האוכלוסייה מאפיינים נוספים אצל אנשים בעלי התסמונת. מאפיינים אלו אינם משפיעים על אבחון התסמונת עצמה.

אנשים בעלי תסמונת אספרגר עשויים להיות בעלי היסטוריה של רכישה מאוחרת של מיומנויות מוטוריות כמו רכיבה על אופניים, תפיסת כדור או טיפוס. פעמים רבות הם בעלי קואורדינציה נמוכה ותבנית ההליכה שלהם מוזרה. מנגד, תיתכן יכולת גבוהה בלמידה, שינון ובמיומנויות מילוליות. בדרך כלל, האינטליגנציה החזותית שלהם נוטה להיות נמוכה באופן ניכר לעומת זו הכוללת, ובפרט זו המילולית.

הערכה קלינית

בתסמונת אספרגר, כמו בהפרעות התפתחותיות נרחבות (PDD) אחרות, כלולים עיכובים וסטיות בהתנהגויות בתחומי תפקוד שונים. על אף שנראה כי ילדים הלוקים בתסמונות מתנהגים נורמלי בתוך המסגרת המשפחתית, הבעיות נצפות כאשר הילד נכנס לגן הילדים או למעון. כדי להעריך לעומק את כל התחומים הרלוונטיים, דרושים תחומי מומחיות שונים. האבחון כולל שני שלבים: בשלב הראשון ישנו איסוף מידע מההורים, אנשי חינוך, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק באמצעות שאלון העוסק בהיסטוריה ההתפתחותית ובתיאור ההתנהגויות בסיטואציות שונות. בשלב השני נערכת הערכה קלינית בהתייחס למיומנויות חברתיות, שפתיות, קוגניטיביות ותנועתיות.^[4] ההערכה הקלינית של מטופלים עם תסמונת זו תבוצע באופן היעיל ביותר על ידי צוות רב מקצועי, מיומן ומנוסה. מקובל שיש חשיבות לכך שהמטרה של ההערכה הקלינית תהיה פרופיל שלם ומפורט של יכולותיו של הפרט, המגבלות שלו והאתגרים שלו, ולא רק תווית אבחנתית פשוטה. החל מהעשור השני של המאה ה-21, נעשה שימוש ברישום של הפעילות החשמלית של המוח (EEG) למטרות אבחון, שכן 50% מהילדים הסובלים מהפרעה בקשת האוטיסטית סובלים מהפרעה חשמלית או מפעילות חשמלית לא תקינה.^[12]

אבחנה מבדלת

עובדת ההכרה בתסמונת אספרגר וייחודה בשלב מאוחר יחסית להכרה בתסמונות אחרות, כמו גם מגוון מאפיינים היכולים להזכיר בחלקם תסמונות אחרות, גרמו לכך שבעבר בעלי התסמונת היו עלולים להיות מאובחנים בטעות כאנשי תסמונות אחרות: סכיזופרניה, פסיכופתיה (הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית), הפרעת אישיות סכיזואידית, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, נוירוזת אופי, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעת אישיות פרנואידית ועוד.

הפרעת אישיות סכיזואידית

בעוד שלשתי האבחנות יש מאפיינים משותפים רבים, כמו הנטייה לסגת ממגע חברתי והדיכאון והחרדה הנלווים לעיתים קרובות, ישנם הבדלים משמעותיים בין השתיים. אנשים בעלי אספרגר עשויים להימנע ממצבים חברתיים בשל קושי להבין מצבים חברתיים ורמזים בלתי מילוליים, בעוד שאצל אנשים בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית הנסיגה נובעת בדרך כלל מהעדפה להתבודדות שנוצרה בעקבות אירוע מוקדם יותר בחייהם. אנשים בעלי תסמונת אספרגר יכולים להיות חברותיים ולשאוב סיפוק והנאה מקשרים חברתיים, ואילו סכיזואידים לרוב אינם מעוניינים בקשרים כאלו.^[13]

סכיזופרניה

בסכיזופרניה נחשבים המצבים הפסיכוטיים למרכזיים באבחנה, ואלה כלל אינם קיימים בתסמונת אספרגר.

פסיכופתיה

תסמונת אספרגר שונה מפסיכופתיה בכך שבראשונה המרכיב הרגשי של האמפתיה (היכולת להזדהות עם סבל הזולת ורגשותיו) חזק בדרך כלל מאשר המרכיב הקוגניטיבי של האמפתיה (הידיעה כיצד להתבטא ולהתנהג באופן היכול למצוא חן בעיני הזולת), או לכל הפחות אין בדרך כלל רצון מכוון לפגוע בזולת. בפסיכופתיה המרכיב הקוגניטיבי של האמפתיה חזק בדרך כלל מהמרכיב הרגשי.

אוטיזם קלאסי

למרות ובשל הקריטריונים לאבחנה הדומים לאוטיזם, חשוב לדעת את ההבדלים בין אוטיזם לתסמונת אספרגר. זיהוים יאפשר לאבחן אדם כאיש תסמונת אספרגר ולא כאוטיסט:

בעוד שבאוטיזם רכישת השפה ויכולת הדיבור אינם קיימים, או קיימים בצורה פגומה מאוד, הרי שבתסמונת אספרגר אין עיכוב ברכישת השפה, אבני היסוד שלה והיכולת לדבר, והללו הן ברמה תקינה.
אין בתסמונת אספרגר עיכוב בהתפתחות הקוגניטיבית והמודעות הכללית לסביבה.
בתסמונת אספרגר קיימת היכולת לפעול באופן עצמאי לשם סיפוק צרכים בסיסיים - להתרחץ, להתלבש וכיוצא בזה.
אנשי בעלי התסמונת, בניגוד לאוטיסטים, מנסים (לפחות לסירוגין או בשלבים מסוימים בחייהם) ליצור קשרים חברתיים, הגם שבדרכים העלולות להכשיל מטרה זו.
האוטיזם ניתן לאבחון בגיל שנתיים עד שלוש, ואילו תסמונת אספרגר כמעט תמיד קשה לאבחון לפני גיל שש או שבע.

דרכי טיפול והתמודדות

ניתן לעזור לילד הלוקה בתסמונת אספרגר להתמודד עם התסמונת, אך התסמונת אינה ניתנת לריפוי (אלו"ט), כך שבדומה לאוטיזם, טיפול בתסמונת אספרגר נועד בעיקר לספק תמיכה ולהקל על התסמינים. במידה רבה מאוד הוא חופף לטיפול באוטיסטים נטולי פיגור שכלי (HFA). בני משפחה של אנשי תסמונת אספרגר נאלצים להיאבק כדי להשיג זכאות לסיוע מהרשויות, משום שרבים מאנשי התסמונת מציגים יכולות אקדמיות סבירות, מה שיוצר לכאורה את הרושם שאין הם אנשי תסמונת כלשהי.

מוקדי הטיפול העיקריים הם חברתיים ותקשורתיים. ניתן ללמד אסטרטגיות למידה, מיומנויות, תפיסות, אסטרטגיות קוגניטיביות ונורמות התנהגותיות, כך שישנו מגוון רחב של דרכים ואמצעים באמצעותם ניתן להקל ולתמוך בלוקה בתסמונת (מהפרופיל הנוירופסיכולוגי של הפרט ניתן לגזור דרכי טיפול נוספות):

טיפול בעזרת בעלי חיים. באמצעותם, ניתן ליצור יחסי גומלין ותקשורת בין המטופלים (גילשטרום, 2003).
טיפול בנוירופידבק. טיפול זה מבוסס על עקרון ההתניה, בטיפול זה המטופל מחובר לחיישנים המודדים את הפעילות החשמלית של המוח, המטופל מקבל חיזוק חזותי או תחושתי בכל פעם שנרשמת פעילות תקינה של המוח, באמצעות חיזוקים אלו, ניתן לאמן את גלי המוח לפעול באופן תקין (תודר, 2011).
עיצוב התנהגות – בשיטה זו מפרקים את ההתנהגות האנושית המורכבת לחלקים קטנים ומלמדים את הילדים לבצע כל חלק בפני עצמו. הלימוד נעשה דרך חיקוי, תרגול וכן הרבה חיזוקים שיוצרים התניה אצל הילד (תודר, 2011).
אינטגרציה חושית – לילדים רבים מהקשת האוטיסטית ישנם קשיים בוויסות החושי. הטיפול מבוסס על כך שילד לומד לחוות מגוון גדול של חומרים ותחושות בסביבה בטוחה. הטיפול בנוי בצורה מדורגת כך שאט אט הילד נחשף ליותר ויותר גירויים ולומד להתמודד איתם (תודר, 2011).
טיפול תרופתי העשוי לעזור בהתמודדות עם רגשות ייאוש, תסכול וחרדה.
טיפול CBT יכול לסייע לבני נוער ומבוגרים אוטיסטים^[14]^[15] עם מטא-קוגניציה ובעלי תסמונת אספרגר/"אוטיזם בתפקוד גבוה", לעבוד על התיאוריה של התודעה שלהם דרך תרגול סיטואציות חברתיות מחיי היום יום. טיפול זה יכול להינתן למעשה על ידי כל איש מקצוע רלוונטי שעבר הכשרה לטיפול CBT, כולל אפילו מורים לחינוך מיוחד, עובדים סוציאליים, וכו'. הטיפול עובד כמו לופ, על פי מודל אפר"ת - האוטיסט מספר על אירוע שקרה לו (שכלל תקשורת מסוימת), איך הוא פירש את התקשורת, ומה זה גרם לו להרגיש - ואז המטפל יכול לתת לאוטיסט כל מיני כלים (למשל: פרשנויות חלופיות, שיטות הרגעה כמו מיינדפולנס) כדי לשנות את כל התגובות של האוטיסט החל מרגע הפרשנות שלו לסיטואציה, ועד להתנהגות שלו המהווה התגובה לסיטואציה. כך שזהו למעשה טיפול המשפר את המיומנויות החברתיות של האוטיסט בחייו הבוגרים.^[16]
מודל PEERS (בשמו המלא: Program for the Education and Enrichment of Relational Skills^[17] - זהו טיפול העובד על המיומנויות החברתיות של בעלי האספרגר, נמשך 14 או 16 שבועות ומיועד לבני נוער על הספקטרום^[5]^[18]^[19]. בין היתר, המודל מתיימר ללמד איך לשוחח^[5], איך למצוא תחומי עניין משותפים, איך להשתמש ולהבין חוש הומור^[5], איך להתחיל ולסיים שיחות, איך להתמודד עם בריונות ודחיינות^[5], איך לארח^[5], איך לשוחח בטלפון, איך לבחור חברים טובים^[5], איך להתמודד עם ויכוחים^[5]^[18]^[19], ומהם המוסכמות בתחום החיזור^[5]. לצורך הטיפול משתמשים באמצעים כגון: משחק תפקידים^[5]^[19], הדגמות, אימון עם משוב^[19], עירוב ההורים^[19], תרגול "כללי נימוס חברתיים"^[19]. בנוסף, נעשה מחקר^[17] (ניסוי קליני^[20]) בו המודל יושם על 58 אוטיסטים בגילאים 11-16^[17]. המחקר הזה מצא כי בנוסף לשיפור במיומנויות חברתיות מסוימות^[17], הטיפול הוביל גם לירידה במדידת החרדה החברתית של האוטיסטים שהשתתפו במחקר^[17]. היה מחקר אחר^[5]^[21], בו השתתפו 22 אספרגרים^[21] בגילאים 18-24^[5]^[21], וגם בו ניסו את מודל PEERS עליהם^[5]^[21]. במסגרת הטיפול קוימו 16 מפגשים באורך של שעה וחצי לכל מפגש^[5]^[21]. הניסוי היה אף הוא ניסוי קליני^[20], שהשתמש בדיאלוג סוקרטי לצורך הטיפול^[5]. המטופלים היו מקבלים "שיעורי בית" לתרגול המיומנויות שלמדו במפגשים^[5], וגם חזרו עליהם ב 10 דקות האחרונות של כל מפגש^[5]. תוצאות המחקר מצא אצל המשתתפים עליה במיומנויות חברתיות, ירידה בדפוסי התנהגות חזרתיים, ועלייה באמפתיה^[5]^[21]. מחקר (ניסוי קליני^[20]) שלישי שנעשה בנושא על כמה מבוגרים אספרגרים^[22], גם הוא מצא עלייה במיומנויות החברתיות שלהם לאחר הטיפול^[22]. בישראל, ניתן טיפול המבוסס על מודל PEERS למתבגרים בני 12–17 על הספקטרום האוטיסטי במרכז "בית אחד"^[23]
מודל SSGRIN (השם המלא: social skills group intervention) - גם טיפול העובד על מיומנויות חברתיות^[24]^[25]. מצהיר על עצמו שהוא נועד לילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה^[24]^[25], וכבר נעשה עליו לפחות מחקר אחד^[24]^[25], שהיווה ניסוי קליני^[20]^[25], שבחן את יעילות הטיפול על 55 ילדים שהוגדרו על ידי החוקרים כאוטיסטים בתפקוד גבוה, ומצא יעילות רבה.^[24]^[25]

הנטייה של אנשי התסמונת להסתמך על כללים נוקשים ועל רוטינות יכולה לשמש את המטפלים לגרום להם לרכישת הרגלים חיוביים ולשפר את איכות חייהם. ישנן מסגרות השמה בקהילה המיועדות לבוגרים עם תסמונת אספרגר. דוגמה למסגרת כזו היא "בית אקשטיין", אשר במסגרתו מוכשרים החברים בו לחיים עצמאיים, ככל שביכולתם, בתוך הקהילה. מסגרת זו מנצלת את העבודה בשוק החופשי כמנוף להקניית כלים לביסוס חיים עצמאיים. הרעיון הוא שעצם היות האדם עובד, מסייע לו לבניית הביטחון העצמי ולחיזוקו, לפיתוח קשרים חברתיים, לביסוס עצמאות אישית וכלכלית, לפיתוח היצירתיות ולביסוס האמון בסביבה ובחברה (צ'נסקי ושבח, 2005).

עם זאת, התסמונת עצמה נחשבת ככרונית — כלומר, גם לימוד מיומנויות וטכניקות שונות, אף במקרים בהם הללו מקלים מאוד על סימפטומים שונים, לא יפתרו את הבעיה הבסיסית של מאפיינים נוירוביולוגיים (נוטים להאמין, כי גורמי הבעיה הם נוירוביולוגיים מולדים), הגורמים לחוסר היכולת להתנהג באופן נורמטיבי בכל המצבים החברתיים הנקרים בדרכם של אנשי התסמונת (מעשית, אין זה אפשרי להכין מראש אדם לגבי הדרך בה עליו להתנהג באינסוף אפשרויות של נסיבות חברתיות מורכבות ודינמיות).

תקפות חיצונית

על אף שתסמונת אספרגר תוארה לראשונה לפני למעלה מחמישים שנה, היא לא נכללה ב-DSM IV עד לשנת 1994. ההחלטה להכליל את התסמונת ב-DSM IV באה לאחר שנמצאו סימוכין לכך שניתן להפריד את התסמונת מאוטיזם קלאסי שאינו מלווה בפיגור שכלי, או מאוטיזם בתפקוד גבוה (HFA). על אף שהכללת התסמונת ב-DSM IV נועדה ליצור קונצנזוס אבחנתי לצורכי מחקר, הגדרתו נחשבת לצרה מדי, מה שמקשה מאוד על גיוס חולים בתסמונת לביצוע מחקרים שיטתיים. כדי לעקוף בעיה זו, השתמשו מחקרים על אנשי התסמונת בקריטריונים שאינם מוסכמים, או צירפו את תסמונת אספרגר לאוטיזם ברמת תפקוד גבוהה, דבר המקשה על השוואה בין מחקרים. מעניין לראות כי מניתוח כתיבתו של ד"ר אספרגר עולה כי הילדים אותם תיאר במחקריו אינם עונים להגדרות ה-DSM IV, ועל פי ה-DSM IV הם אינם מאובחנים בתסמונת. חוסר בהירות זה בהגדרות השונות הוביל להוצאתה של התסמונת מספר האבחנות האמריקאי DSM-5 שפורסם במאי 2013, ובמקומה אלו שאובחנו כבעלי אספרגר יאובחנו מעתה או על הציר האוטיסטי או כבעלי פגיעה חברתית-קומוניקטיבית – SCD.^[26]^[27]

מפורסמים בעלי התסמונת

אילון מאסק - יזם ומיליארדר קנדי-אמריקאי.^[28]
דניאל טאמט - בריטי המצטיין בחישוב מתמטי, בזיכרון סדרתי ובלמידת שפות. מחזיק בשיא האירופי של זיכרון ושחזור המספר פאי, שאותו שחזר במשך שעות אחדות עד הספרה ה-22,514 שלו.
דונה ויליאמס - סופרת ואמנית אוסטרלית.
דן אקרויד - שחקן וקומיקאי קנדי, זוכה פרס אמי, שהיה מועמד לפרס האוסקר.
סוזן בויל - זמרת סקוטית שהתפרסמה בזכות הופעתה בתוכנית "Britain's Got Talent".
דן הרמון - תסריטאי, מפיק, ושחקן אמריקאי שיצר את הסיטקום "קומיוניטי" ואת סדרת האנימציה המצליחה "ריק ומורטי".
אנתוני הופקינס - שחקן קולנוע ותיאטרון ולשי, זוכה שני פרסי אוסקר.
גרטה טונברי - אקטיביסטית שוודית הפועלת למען עצירת ההתחממות העולמית ושינויי האקלים.

אספרגר בתרבות

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: הרבה מהחומר הכתוב תחת כותרת זה, מייצג תכנים שלאו דווקא כוללים דמויות עם אספרגר, כי אם עם אבחנה אחרת על הספקטרום - אוטיזם בתפקוד גבוה, אוטיזם קלאסי או PDD. לכן, יש לשנות פסקה זו באחת מ 2 דרכים: א. להעביר את כל הכותרת עם כל התוכן תחתיה לערך הכללי על אוטיזם, או ב. להשאיר כאן רק את התכנים הכוללים דמויות עם אספרגר, ואת שאר התכנים להעביר לערך אוטיזם..

שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

רובה של פסקה זו אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

בשל מאפייניהם, יש נטייה לאפיין את הלוקים בתסמונת אספרגר כחנונים, שכן רבים מהם הם בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות (חלקם אף ברמת גאונות שכלית), תחביבים מוזרים והתנהגות חברתית לקויה.

הספר המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה מאת מארק האדון, שזכה לפופולריות רבה, נותן פתח לעולמו של ילד על הספקטרום האוטיסטי. הספר מספר בגוף ראשון כיצד מנסה הילד לפתור את תעלומת הירצחו של כלב השכנים. בפני הקורא נחשף הלך רוחו של הילד, מחשבותיו והרהוריו הפנימיים.

הרומן פרויקט רוזי מאת גרהם סימסיון, מתאר את התמודדותו של גבר מבוגר עם התסמונת, באופן שנועד בין השאר לעורר בקוראים מחשבות על האופן שבו כל בני האדם נושאים בתוכם לקות נפשית כלשהי. במהלך העלילה (המסופרת אף היא בגוף ראשון) מחליט הגבר למצוא בת זוג, ויוצא למסע שמעמת אותו עם השונות שלו מול החברה. הספר יצא לאור בשנת 2013 (2014 בעברית), תורגם ל-35 שפות, ועתיד להפוך לסרט. ספר המשך, "אפקט רוזי", יצא לאור בשנת 2014 (פברואר 2015 בעברית) וזכה גם הוא להצלחה כמו קודמו.

הרומן "חוקי הבית" מאת ג'ודי פיקו עוסק בנער הלוקה בתסמונת אספרגר ועל ההתמודדות שלו ושל משפחתו עם התסמונת.

הספר "כלנית בעמק הגרוטאות" מאת רבקה בן-דוד הוא סיפור אוטוביוגרפי על תלאותיה של ילדה עם אספרגר בישראל של שנות ה-60.

בטלוויזיה, דמותו של ג'רי אספנסון בסדרה הפופולרית "בוסטון ליגל" (מגולמת על ידי כריסטיאן קלמנסון), מוצגת כדמותו של איש עם תסמונת אספרגר. בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "המפץ הגדול", מתוארת דמותו של שלדון קופר (אחת הדמויות הראשיות, מגולם על ידי ג'ים פרסונס), כגבר עם תסמונת אספרגר.

סרט האנימציה "מרי ומקס" (2009) מתאר התכתבות ארוכת שנים בין ילדה לבין יהודי עם תסמונת אספרגר. דמותה של הבלשית סאגה נורן בסדרה השוודית "הגשר" (מגולמת על ידי סופיה הלין) מאופיינת כאישה עם תסמונת אספרגר. היא בעלת מנת משכל גבוהה המאפשרת לה לתפקד כבלשית ושוטרת מצוינת אך לוקה בתחום החברתי והאישי.

הסרט "נפלאות החושים" (Le goût des merveilles) (2015) עוסק בדמותו של פייר, אדם עם תסמונת אספרגר, וכל המתרחש סביבו, המעורר חששות, מוזריות, תדהמה, וכן פליאה והשתאות, מצד האנשים שפוגשים בו. אך התקרבותו לדמות הנשית, המרכזית בסרט, מתגלה כתהליך מיוחד ורגיש, תחילה עם האמא, ולאחר מכן ביחסיו היפים עם בנה ובתה. נקודת מבט המוצגת בסרט חושפת את ייחודיותה האנושית של תסמונת זו.

הסרט משוגעים מאהבה (2005) הוא קומדיה-דרמטית, בדויה, המתארת את סיפור אהבתם של שני צעירים עם תסמונת אספרגר ותסמונת סוואנט נלווית, בניסיונם לבסס את מערכת היחסים ביניהם ולחיות יחדיו. הסרט מבוסס במידה מסוימת על מערכת היחסים האמיתית של ג'רי ניופורט, אקטיביסט למען אנשים על הקשת האוטיסטית, ומרי מיינל, רעייתו.

הסרט רואה החשבון (2016) הוא סרט מותחן המתאר את סיפורו של כריסטיאן וולף (בגילומו של בן אפלק), רואה חשבון מבריק העובד עבור האנשים המסוכנים ביותר בעולם, שהרשות למלחמה בפשעים כלכליים של משרד האוצר האמריקאי דולקת אחריו בניסיון לעצור אותו על הלבנת הון עבור העולם התחתון, אך ללא הצלחה. כבר מתחילת הסרט הצופה נחשף לעובדה שכריסטיאן נושא תסמונת אספרגר.

בסדרה הישראלית על הספקטרום, הדמות של רון היא עם התסמונת.^[29]

ראו גם

לקריאה נוספת

מט ווינטר בשיתוף עם קלייר לאורנס, תסמונת אספרגר: כל מה שעל המורה לדעת, קרית-ביאליק: אח, 2013.
רבקה בן דוד, כלנית בעמק הגרוטאות, הוצאה עצמית, 2018.
שגית בלומרוזן-סלע, הדור האבוד של האספרגר, הוצאת רסלינג, 2021.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תסמונת אספרגר בוויקישיתוף

עמותת אפי - אספרגר ישראל
אס"י - קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי בישראל (אורכב 05.08.2020 בארכיון Wayback Machine), ארגון עצמאי של המשויכים לתסמונת אספרגר ואוטיזם בתפקוד גבוה
תסמונת אספרגר, באתר אלו"ט
תסמונת אספרגר, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
אסתי אהרונוביץ, לא צוקרברג הבא, אבל גומרים את החודש, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2011
שושנה יניב, ‏סינדרום אספרגר ולקויי למידה לא מילוליים: פרופיל קוגניטיבי של יכולות קוגניציה חברתית, באתר פסיכולוגיה עברית, 03 בפברואר 2007
עופר תמנע, ‏פלייסטיישן ככלי טיפולי בתסמונת אספרגר על-פי שיטת משו"ב - מיקוד, שליטה ובקרה, באתר פסיכולוגיה עברית, 10 במרץ 2007
כיצד תסמונת אספרגר תרמה לנו, באתר BBC (באנגלית)
טמפל גרנדין, An Inside View of Autism (באנגלית)
אור קשתי, בבוקר הילדים עם "תסמונת אספרגר" לומדים עם כולם, אחה"צ הם יישארו לבד, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2006
אוטיסטים עם תסמונת אספרגר נוטים לסגנון קבלת החלטות חקרני, באתר הידען, 18 בנובמבר 2009
כתבה על תסמונת אספרגר, חדשות ערוץ 2‏, 15 במאי 2010
שקד וולפין, אספרגר, מספר אודות עצמו באתר: פייסבוק.
אילן ליאור, קיבוץ עירוני למתקשים לפתח קשרים חברתיים, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2011
תסמונת אספרגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ שגית בלומרוזן-סלע, הדור האבוד של האספרגר, רסלינג, 2021, עמ' 14-15
^ Val Cumine, Julia Dunlop, Gill Stevenson, Asperger Syndrome: A Practical Guide for Teachers, Routledge, 2009-10-16, עמ' 4, ISBN 978-1-135-22374-8. (באנגלית)
^ Judith H. Miles, Autism spectrum disorders—A genetics review, Genetics in Medicine 13, 2011-04, עמ' 278–294 doi: 10.1097/GIM.0b013e3181ff67ba
^ ¹ ² Tony Attwood, Asperger's Syndrome: A Guide for Parents and Professionals, Jessica Kingsley Publishers, 1997-10-01, ISBN 978-1-84642-697-1. (באנגלית)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ ¹⁶ ¹⁷ ¹⁸ אנונימי, [http://www.matnasim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/laugeson.pdf "ניסוי אקראי מבוקר לשיפור מיומנויות חברתיות של צעירים עם אוטיזם: תוכנית PEERS של אוניברסיטת קליפורניה"], באתר מהאתר של "חברה למתנס"ים", ‏תאריך לא ידוע
^ שגית בלומרוזן-סלע, בעיית תת-האבחון של תסמונת אספרגר בקרב מבוגרים בכלל ונשים בפרט, ‏13 ביולי 2014
^ מלמד, 2010
^ ¹ ² Jacobsen, P. (2003). Theory of mind, executive functioning, and central coherence in Asperger Syndrome. Asperger syndrome and psychotherapy. (pp. 33-55). London: Jessica Kingsley
^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם אוזונוף
^ Happé, F., Booth, R., Charlton, R., & Hughes, C. (2006). Executive function deficits in autism spectrum disorders and attention-deficit/hyperactivity disorder: Examining profiles across domains and ages. Brain and Cognition, 61(1), 25-39
^ Precin, P. (2010). The use of visual imagery to enhance. Work: Journal of Prevention, Assessment & Rehabilitation, 36(4), 373-379
^ Oana Gurau, William J. Bosl, Charles R. Newton, How Useful Is Electroencephalography in the Diagnosis of Autism Spectrum Disorders and the Delineation of Subtypes: A Systematic Review, Frontiers in Psychiatry 8, 2017 doi: 10.3389/fpsyt.2017.00121
^ שגית בלומרוזן-סלע, אבחנות מבדלות ואבחנות נלוות אפשריות, הדור האבוד של האספרגר, רסלינג, 2021
^ Lisa Westona, Joanne Hodgekins, Peter E.Langdon, Effectiveness of cognitive behavioural therapy with people who have autistic spectrum disorders: A systematic review and meta-analysis, ELSEVIER 49, נובמבר 2016, עמ' 41-54 doi: https://doi.org/10.1016/j.cpr.2016.08.001
^ Debbie Spain & Francesca Happé, How to Optimise Cognitive Behaviour Therapy (CBT) for People with Autism Spectrum Disorders (ASD): A Delphi Study, Journal of Rational-Emotive & Cognitive-Behavior Therapy, 14.12.2019, עמ' 184-208
^ מכותבי האתר autism.org.il, "טיפול קוגניטיבי התנהגותי לאוטיזם", באתר מהאתר autism.org.il, ‏תאריך לא ידוע
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Kirsten A. Schohl, Amy V. Van Hecke, Audrey Meyer Carson, Bridget Dolan, Jeffrey Karst & Sheryl Stevens, "A Replication and Extension of the PEERS Intervention: Examining Effects on Social Skills and Social Anxiety in Adolescents with Autism Spectrum Disorders", "Journal of Autism and Developmental Disorders"
^ ¹ ² אנונימי, "PEERS FOR TEENS – ABA Learning Centre", מהאתר "autism community training", ‏25.1.2018
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ אנונימי, [http://www.matnasim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/schohl.pdf "שעתוק והרחבה של התערבות SEEEP :בחינת ההשפעות על מיומנויות חברתיות וחרדה חברתית בקרב מתבגרים עם אוטיזם"], באתר מהאתר "חברה למתנסים", ‏תאריך לא ידוע
^ ¹ ² ³ ⁴ כותבי אתר מדעת, "סוגי מחקרים על רגל אחת" - כולל ניסויים קליניים, באתר מהאתר של עמותת מדעת, ‏תאריך לא ידוע
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Elizabeth A. Laugeson, Alexander Gantman, Steven K. Kapp, Kaely Orenski & Ruth Ellingsen, "A Randomized Controlled Trial to Improve Social Skills in Young Adults with Autism Spectrum Disorder: The UCLA PEERS® Program", Journal of Autism and Developmental Disorders
^ ¹ ² Ya-Chih Chang, Elizabeth A Laugeson, Ruth Ellingsen, Alexander Gantman, Ashley R Dillon, Fred Frankel, "Predicting treatment success in social skills training for adolescents with autism spectrum disorders: The UCLA Program for the Education and Enrichment of Relational Skills", Autism, אוקטובר 2013 doi: 10.1177/1362361313478995
^ אנונימי, "קבוצה לרכישת מיומנויות חברתיות למתבגרים 12-17", באתר מהאתר של "בית אחד", ‏תאריך לא ידוע
^ ¹ ² ³ ⁴ Melissa E. DeRosier, Danielle C. Swick, Naomi Ornstein Davis, Janey Sturtz McMillen & Rebecca Matthews, "The Efficacy of a Social Skills Group Intervention for Improving Social Behaviors in Children with High Functioning Autism Spectrum Disorders", Journal of Autism and Developmental Disorders, 2010
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ אנונימי, [http://www.matnasim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/derosier.pdf "יעילותה של התערבות קבוצתית למיומנויות חברתיות בשיפור התנהגויות חברתיות בקרב ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה"], באתר מהאתר "החברה למתנסים", ‏בין 2011 ל 2020
^ מתנדבים מעמותת אלו"ט, הגדרה ומאפיינים DSM-V, באתר האתר של עמותת אלו"ט, ‏פורסם מתישהו בין 2013 ל 2020
^ כותב לא ידוע, אספרגר, באתר "בטיפולנט", ‏תאריך לא ידוע, אבל בין 2013 להיום
^ Elon Musk reveals he has Asperger's on Saturday Night Live, BBC, ‏9 במאי 2021
^ על הספקטרום, קצת על השחקנים, באתר yes.co.il

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[1] שגית בלומרוזן-סלע, הדור האבוד של האספרגר, רסלינג, 2021, עמ' 14-15

[2] Val Cumine, Julia Dunlop, Gill Stevenson, Asperger Syndrome: A Practical Guide for Teachers, Routledge, 2009-10-16, עמ' 4, ISBN 978-1-135-22374-8. (באנגלית)

[3] Judith H. Miles, Autism spectrum disorders—A genetics review, Genetics in Medicine 13, 2011-04, עמ' 278–294 doi: 10.1097/GIM.0b013e3181ff67ba

[:9-4] ¹ ² Tony Attwood, Asperger's Syndrome: A Guide for Parents and Professionals, Jessica Kingsley Publishers, 1997-10-01, ISBN 978-1-84642-697-1. (באנגלית)

[:6-5] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ ¹⁶ ¹⁷ ¹⁸ אנונימי, [http://www.matnasim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/laugeson.pdf "ניסוי אקראי מבוקר לשיפור מיומנויות חברתיות של צעירים עם אוטיזם: תוכנית PEERS של אוניברסיטת קליפורניה"], באתר מהאתר של "חברה למתנס"ים", ‏תאריך לא ידוע

[6] שגית בלומרוזן-סלע, בעיית תת-האבחון של תסמונת אספרגר בקרב מבוגרים בכלל ונשים בפרט, ‏13 ביולי 2014

[7] מלמד, 2010

[ג'ייקובסן-8] ¹ ² Jacobsen, P. (2003). Theory of mind, executive functioning, and central coherence in Asperger Syndrome. Asperger syndrome and psychotherapy. (pp. 33-55). London: Jessica Kingsley

[אוזונוף-9] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם אוזונוף

[10] Happé, F., Booth, R., Charlton, R., & Hughes, C. (2006). Executive function deficits in autism spectrum disorders and attention-deficit/hyperactivity disorder: Examining profiles across domains and ages. Brain and Cognition, 61(1), 25-39

[11] Precin, P. (2010). The use of visual imagery to enhance. Work: Journal of Prevention, Assessment & Rehabilitation, 36(4), 373-379

[12] Oana Gurau, William J. Bosl, Charles R. Newton, How Useful Is Electroencephalography in the Diagnosis of Autism Spectrum Disorders and the Delineation of Subtypes: A Systematic Review, Frontiers in Psychiatry 8, 2017 doi: 10.3389/fpsyt.2017.00121

[13] שגית בלומרוזן-סלע, אבחנות מבדלות ואבחנות נלוות אפשריות, הדור האבוד של האספרגר, רסלינג, 2021

[14] Lisa Westona, Joanne Hodgekins, Peter E.Langdon, Effectiveness of cognitive behavioural therapy with people who have autistic spectrum disorders: A systematic review and meta-analysis, ELSEVIER 49, נובמבר 2016, עמ' 41-54 doi: https://doi.org/10.1016/j.cpr.2016.08.001

[15] Debbie Spain & Francesca Happé, How to Optimise Cognitive Behaviour Therapy (CBT) for People with Autism Spectrum Disorders (ASD): A Delphi Study, Journal of Rational-Emotive & Cognitive-Behavior Therapy, 14.12.2019, עמ' 184-208

[16] מכותבי האתר autism.org.il, "טיפול קוגניטיבי התנהגותי לאוטיזם", באתר מהאתר autism.org.il, ‏תאריך לא ידוע

[:4-17] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Kirsten A. Schohl, Amy V. Van Hecke, Audrey Meyer Carson, Bridget Dolan, Jeffrey Karst & Sheryl Stevens, "A Replication and Extension of the PEERS Intervention: Examining Effects on Social Skills and Social Anxiety in Adolescents with Autism Spectrum Disorders", "Journal of Autism and Developmental Disorders"

[:1-18] ¹ ² אנונימי, "PEERS FOR TEENS – ABA Learning Centre", מהאתר "autism community training", ‏25.1.2018

[:3-19] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ אנונימי, [http://www.matnasim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/schohl.pdf "שעתוק והרחבה של התערבות SEEEP :בחינת ההשפעות על מיומנויות חברתיות וחרדה חברתית בקרב מתבגרים עם אוטיזם"], באתר מהאתר "חברה למתנסים", ‏תאריך לא ידוע

[:5-20] ¹ ² ³ ⁴ כותבי אתר מדעת, "סוגי מחקרים על רגל אחת" - כולל ניסויים קליניים, באתר מהאתר של עמותת מדעת, ‏תאריך לא ידוע

[:7-21] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Elizabeth A. Laugeson, Alexander Gantman, Steven K. Kapp, Kaely Orenski & Ruth Ellingsen, "A Randomized Controlled Trial to Improve Social Skills in Young Adults with Autism Spectrum Disorder: The UCLA PEERS® Program", Journal of Autism and Developmental Disorders

[:8-22] ¹ ² Ya-Chih Chang, Elizabeth A Laugeson, Ruth Ellingsen, Alexander Gantman, Ashley R Dillon, Fred Frankel, "Predicting treatment success in social skills training for adolescents with autism spectrum disorders: The UCLA Program for the Education and Enrichment of Relational Skills", Autism, אוקטובר 2013 doi: 10.1177/1362361313478995

[23] אנונימי, "קבוצה לרכישת מיומנויות חברתיות למתבגרים 12-17", באתר מהאתר של "בית אחד", ‏תאריך לא ידוע

[:0-24] ¹ ² ³ ⁴ Melissa E. DeRosier, Danielle C. Swick, Naomi Ornstein Davis, Janey Sturtz McMillen & Rebecca Matthews, "The Efficacy of a Social Skills Group Intervention for Improving Social Behaviors in Children with High Functioning Autism Spectrum Disorders", Journal of Autism and Developmental Disorders, 2010

[:2-25] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ אנונימי, [http://www.matnasim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/derosier.pdf "יעילותה של התערבות קבוצתית למיומנויות חברתיות בשיפור התנהגויות חברתיות בקרב ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה"], באתר מהאתר "החברה למתנסים", ‏בין 2011 ל 2020

[26] מתנדבים מעמותת אלו"ט, הגדרה ומאפיינים DSM-V, באתר האתר של עמותת אלו"ט, ‏פורסם מתישהו בין 2013 ל 2020

[27] כותב לא ידוע, אספרגר, באתר "בטיפולנט", ‏תאריך לא ידוע, אבל בין 2013 להיום

[28] Elon Musk reveals he has Asperger's on Saturday Night Live, BBC, ‏9 במאי 2021

[29] על הספקטרום, קצת על השחקנים, באתר yes.co.il

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 |Mesh=
 |DSM5=[http://www.behavenet.com/aspergers-disorder Asperger's Disorder]}}
-{{בעבודה|שם=Saifunny|הסבר=אני לוקחת את הערך הזה כפרויקט. יש הרבה מה להוסיף לו, ואני מתכננת לשפר אותו (וכמובן להוריד את התבניות שדורשות עריכה שלו).|תאריך=11 ביוני 2021}}
+{{בעבודה|שם=Saifunny|הסבר=אני לוקחת את הערך הזה כפרויקט. יש הרבה מה להוסיף לו, ואני מתכננת לשפר אותו (ולהוריד את התבניות שדורשות עריכה שלו).|תאריך=11 ביוני 2021}}
 '''תסמונת אַסְפֶּרְגֵּר''' היא שוני התפתחותי של בני אדם, המתאפיין בעיקר בקשיים באינטראקציה חברתית ובתקשורת לא מילולית. מאפיינים בולטים נוספים הם דפוסי [[התנהגות]] מסוימים, נושאי עניין מוגבלים וחזרתיות גבוהה שמתבטאת בכל תחומי החיים. היא נחשבת על פי מרבית הסיווגים כלקות השייכת ל[[הספקטרום האוטיסטי|ספקטרום האוטיסטי]], אך לקצה הקל שלו, ונבדלת משאר הלקויות האוטיסטיות בכך שהתפתחות הדיבור והשפה תקינה יחסית, ורמת האינטליגנציה נורמלית, ולעיתים אף גבוהה. הלקות המרכזית של בעלי תסמונת אספרגר באה לידי ביטוי בתקשורת לא-מילולית עם הסביבה - בקושי בהבנת סיטואציות [[חברתי]]ות ובהבנת [[הבעות פנים]], קושי ביצירת מערכת יחסים [[אינטימיות|אינטימית]] וכיוצא באלה. בהשוואה לבעלי תסמונות אחרות מהקשת האוטיסטית, לאספרגרים יש פחות כפייתיות (compulsive), פחות הפרעות במשחק [[דמיון|דמיוני]], ופחות הפרעות בשפה מדוברת. לרוב בעלי תסמונת אספרגר יש יכולת טובה של הבנת הנקרא ולימוד שפות, וחלקם הם בעלי יכולת זיכרון טובה במיוחד.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 == גורמים לתסמונת ==
-הדעה הרווחת גורסת כי כי אספרגר, כמו אוטיזם, מושפע מגורמים מרובים - הן [[גנטיקה|גנטיים]], והן סביבתיים. אספרגר יכול להיגרם גם מ[[זיהום (רפואה)|זיהומים]] במהלך ה[[היריון]], ממחלות מטבוליות ומעוד מגוון סיבות, אולם טרם זוהה אופן העברה מדויק. הגורמים לתסמונת אינם קבועים וברורים, וישנה סבירות גבוהה כי מדובר במערך של גורמים, שכל אחד מהם מתרחש בזמן מסוים בתוך שרשרת של נסיבות.<ref>{{צ-ספר|שם=Asperger Syndrome: A Practical Guide for Teachers|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=en&lr=&id=a4GMAgAAQBAJ&oi=fnd&pg=PP1&ots=Xt6QnREmpg&sig=FhEK9Bb41Or_tfRqW2-XWt5mhpc&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2009-10-16|ISBN=978-1-135-22374-8|מחבר=Val Cumine, Julia Dunlop, Gill Stevenson|שפה=en|עמ=4}}</ref> בנוסף, ישנם מקרים רבים שמראים שהלוקים בתסמונת נולדו לאמהות שחוו סיבוכים במהלך ההיריון, כמו [[רעלת היריון]]. אין עדויות על כך שתסמונת אספרגר מועברת ב[[תורשה]] באופן ישיר, אולם הסוגיה נמצאת במחקר מתמיד.<ref>{{צ-מאמר|שם=Autism spectrum disorders—A genetics review|קישור=https://www.nature.com/articles/gim9201151|כתב עת=Genetics in Medicine|שנת הוצאה=2011-04|עמ=278–294|כרך=13|doi=10.1097/GIM.0b013e3181ff67ba|מחבר=Judith H. Miles}}</ref> קיימת שכיחות גבוהה לתסמונת אספרגר בקרב תינוקות פגים ואצל אימהות מעל גיל 30. בנוסף, נמצאה שכיחות גבוהה לתסמונת בקרב בנים, אך הסיבות לכך אינן ידועות.<ref>{{צ-ספר|שם=Asperger's Syndrome: A Guide for Parents and Professionals|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=en&lr=&id=rkMnc_QBMTUC&oi=fnd&pg=PP1&ots=zCQNKYsdqR&sig=fE1yjjtjSdriYoJtTP5hWEf4wJI&redir_esc=y#v=onepage&q=boys&f=false|מו"ל=Jessica Kingsley Publishers|שנת הוצאה=1997-10-01|ISBN=978-1-84642-697-1|מחבר=Tony Attwood|שפה=en}}</ref> על פי משרד הבריאות, גם היריונות תכופים שהמרווח ביניהם קטן משנה מגדילים את השכיחות לתסמונת.
+הדעה הרווחת גורסת כי כי אספרגר, כמו אוטיזם, מושפע מגורמים מרובים - הן [[גנטיקה|גנטיים]], והן סביבתיים. אספרגר יכול להיגרם גם מ[[זיהום (רפואה)|זיהומים]] במהלך ה[[היריון]], ממחלות מטבוליות ומעוד מגוון סיבות, אולם טרם זוהה אופן העברה מדויק. הגורמים לתסמונת אינם קבועים וברורים, וישנה סבירות גבוהה כי מדובר במערך של גורמים, שכל אחד מהם מתרחש בזמן מסוים בתוך שרשרת של נסיבות.<ref>{{צ-ספר|שם=Asperger Syndrome: A Practical Guide for Teachers|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=en&lr=&id=a4GMAgAAQBAJ&oi=fnd&pg=PP1&ots=Xt6QnREmpg&sig=FhEK9Bb41Or_tfRqW2-XWt5mhpc&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2009-10-16|ISBN=978-1-135-22374-8|מחבר=Val Cumine, Julia Dunlop, Gill Stevenson|שפה=en|עמ=4}}</ref> בנוסף, ישנם מקרים רבים שמראים שהלוקים בתסמונת נולדו לאמהות שחוו סיבוכים במהלך ההיריון, כמו [[רעלת היריון]]. אין עדויות על כך שתסמונת אספרגר מועברת ב[[תורשה]] באופן ישיר, אולם הסוגיה נמצאת במחקר מתמיד.<ref>{{צ-מאמר|שם=Autism spectrum disorders—A genetics review|קישור=https://www.nature.com/articles/gim9201151|כתב עת=Genetics in Medicine|שנת הוצאה=2011-04|עמ=278–294|כרך=13|doi=10.1097/GIM.0b013e3181ff67ba|מחבר=Judith H. Miles}}</ref> קיימת שכיחות גבוהה לתסמונת אספרגר בקרב תינוקות פגים ואצל אימהות מעל גיל 30. בנוסף, נמצאה שכיחות גבוהה לתסמונת בקרב בנים, אך הסיבות לכך אינן ידועות.<ref name=":9">{{צ-ספר|שם=Asperger's Syndrome: A Guide for Parents and Professionals|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=en&lr=&id=rkMnc_QBMTUC&oi=fnd&pg=PP1&ots=zCQNKYsdqR&sig=fE1yjjtjSdriYoJtTP5hWEf4wJI&redir_esc=y#v=onepage&q=boys&f=false|מו"ל=Jessica Kingsley Publishers|שנת הוצאה=1997-10-01|ISBN=978-1-84642-697-1|מחבר=Tony Attwood|שפה=en}}</ref> על פי משרד הבריאות, גם היריונות תכופים שהמרווח ביניהם קטן משנה מגדילים את השכיחות לתסמונת.
 ==מאפיינים קליניים (תסמינים)==
@@ שורה 81: / שורה 81: @@
 ==הערכה קלינית==
-בתסמונת אספרגר, כמו בהפרעות התפתחותיות נרחבות (PDD) אחרות, כלולים עיכובים וסטיות בהתנהגויות בתחומי תפקוד שונים. על אף שנראה כי ילדים הלוקים בתסמונות מתנהגים נורמלי בתוך המסגרת המשפחתית, הבעיות נצפות כאשר הילד נכנס לגן הילדים או למעון. כדי להעריך לעומק את כל התחומים הרלוונטיים, דרושים תחומי מומחיות שונים. האבחון כולל שני שלבים: בשלב הראשון ישנו איסוף מידע מההורים, אנשי חינוך, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק באמצעות שאלון העוסק בהיסטוריה ההתפתחותית ובתיאור ההתנהגויות בסיטואציות שונות. בשלב השני נערכת הערכה קלינית בהתייחס למיומנויות חברתיות, שפתיות, קוגניטיביות ותנועתיות (אטווד, 1998). ההערכה הקלינית של מטופלים עם תסמונת זו תבוצע באופן היעיל ביותר על ידי צוות רב מקצועי, מיומן ומנוסה. מקובל שיש חשיבות לכך שהמטרה של ההערכה הקלינית תהיה פרופיל שלם ומפורט של יכולותיו של הפרט, המגבלות שלו והאתגרים שלו, ולא רק תווית אבחנתית פשוטה.
+בתסמונת אספרגר, כמו בהפרעות התפתחותיות נרחבות (PDD) אחרות, כלולים עיכובים וסטיות בהתנהגויות בתחומי תפקוד שונים. על אף שנראה כי ילדים הלוקים בתסמונות מתנהגים נורמלי בתוך המסגרת המשפחתית, הבעיות נצפות כאשר הילד נכנס לגן הילדים או למעון. כדי להעריך לעומק את כל התחומים הרלוונטיים, דרושים תחומי מומחיות שונים. האבחון כולל שני שלבים: בשלב הראשון ישנו איסוף מידע מההורים, אנשי חינוך, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק באמצעות שאלון העוסק בהיסטוריה ההתפתחותית ובתיאור ההתנהגויות בסיטואציות שונות. בשלב השני נערכת הערכה קלינית בהתייחס למיומנויות חברתיות, שפתיות, קוגניטיביות ותנועתיות.<ref name=":9" /> ההערכה הקלינית של מטופלים עם תסמונת זו תבוצע באופן היעיל ביותר על ידי צוות רב מקצועי, מיומן ומנוסה. מקובל שיש חשיבות לכך שהמטרה של ההערכה הקלינית תהיה פרופיל שלם ומפורט של יכולותיו של הפרט, המגבלות שלו והאתגרים שלו, ולא רק תווית אבחנתית פשוטה. החל מהעשור השני של המאה ה-21, נעשה שימוש ברישום של הפעילות החשמלית של המוח (EEG) למטרות אבחון, שכן 50% מהילדים הסובלים מהפרעה בקשת האוטיסטית סובלים מהפרעה חשמלית או מפעילות חשמלית לא תקינה.<ref>{{צ-מאמר|שם=How Useful Is Electroencephalography in the Diagnosis of Autism Spectrum Disorders and the Delineation of Subtypes: A Systematic Review|קישור=https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpsyt.2017.00121/full|כתב עת=Frontiers in Psychiatry|שנת הוצאה=2017|כרך=8|doi=10.3389/fpsyt.2017.00121|מחבר=Oana Gurau, William J. Bosl, Charles R. Newton}}</ref>
-בשנים האחרונות, נעשה שימוש ברישום של הפעילות החשמלית של המוח (EEG) למטרות אבחון, שכן 50% מהילדים הסובלים מהפרעה בקשת האוטיסטית סובלים מהפרעה חשמלית או מפעילות חשמלית לא תקינה (תודר, 2011).
 == אבחנה מבדלת ==