האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אלו"ט)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האגודה הלאומית לילדים אוטיסטיים (אלו"ט, נוסדה בשנת 1974), היא עמותת הורים לילדים, מתבגרים ובוגרים המאובחנים כלוקים בתסמונות הקשת האוטיסטית. אלו"ט פועלת להקמת מרכזי חינוך, שיקום, תעסוקה ודיור מוגן לאוטיסטים, מכשירה אנשי מקצוע לעבודה בתחום, ומגישה סיוע למשפחות. נכון לשנת 2014, מנכ"ל העמותה היא הגב' עינת קסוטו-שפי והיו"ר הוא איציק שריר. העמותה מטפלת בכ-4,000 משפחות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, לא היו בישראל מסגרות טיפוליות נאותות לילדים אוטיסטיים, והרשויות נהגו לאשפז אוטיסטים במחלקות סגורות בבתי החולים הפסיכיאטריים או לשלב אותם במסגרות למפגרים. אוטיסטים אחרים נותרו בבית, כל הזמן, בהיעדר מסגרות ייעודיות עבורם. במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר התקיימה מסגרת קטנה עבור ילדים אוטיסטים שלא הספיקה לכל הצרכים‏[1].

בתחילת 1974 התארגנו הורי ובני משפחות האוטיסטיים, והקימו את אלו"ט במטרה ללחוץ על המדינה להשקיע משאבים בהקמת מסגרות ייעודיות לאוטיסטים, במיוחד למתבגרים‏[2]. ההורים פנו ללאה רבין, אשר נרתמה לפעילות למען הילדים האוטיסטים בעזרה בהקמת אלו"ט, ובקידום הילדים האוטיסטים בישראל. מאז הקמתה, שימשה רבין כיו"ר האגודה ותרמה לפעילותה, וכן להשגת תורמים נכבדים למימון הפעילות. האגודה עסקה בראשיתה באיתור משפחות של אוטיסטים כדי להביא להכרה ציבורית‏[3].

בשנת 1977 הקימה העמותה את בית הספר יחדיו, הראשון מסוגו בישראל לילדים אוטיסטים‏[4], המהווה דוגמה לבתי ספר אחרים שקמו אחריו ברחבי ישראל. כיום אף קיימים בתי ספר במתחמים משולבים לילדים רגילים ולאוטיסטים, כגון מתחם נעמן[5], בו שוכנים בכפיפה אחת בית ספר ממלכתי רגיל - "גוונים", בית ספר ללקויי למידה ברמות שונות ומורכבות - "גלים", ובית ספר לילדים ובוגרים אוטיסטים מכיתה א' ועד גיל 21- "חורשה", שהצטרף למתחם בשנת 2002[6].

עופר אביגדורי

עם פרישתה של רבין מראשות האגודה, מילאה את מקומה ליאורה אביגדורי, שהייתה ממקימי אלו"ט. אביגדורי הגבירה את פעולותיה למען האוטיסטים והפכה זאת למפעל חיים, עקב אסון אישי שאירע במשפחתה. ב-25 בינואר 1980 נמצאו ביערות הכרמל, אביה איש העסקים יוסף ברניצקי ובנה האוטיסט עופר, כשהם חבוקים זה בזרועות זה, ללא רוח חיים. הסב והנכד היו קשורים זה עם זה בקשרי אהבה עזים, וההנחה הייתה כי הסב הרג את נכדו מתוך רחמים בשל מצבו הרפואי, ולאחר מכן שם קץ לחייו‏[7]. על שמו של עופר אביגדורי הוקם ברמת השרון כפר עופרים, המיועד לאוטיסטים בוגרים ומשמש להם בית לכל החיים, המאפשר חיים של כבוד לכל חבר, תוך שאיפה להביא למימוש את מלוא הפוטנציאל שלו לתפקוד עצמאי, ולמעורבות מרבית בעבודה ובתעסוקה. בועז אביגדורי, בעלה של ליאורה, הקים ומרכז את אגודת ידידי בית ספר "עופר" לאוטיסטים בחיפה, גם הוא על שם בנם.

מסגרות שהוקמו על ידי אלו"ט למען האוטיסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הראשון שהוקם היה "יחדיו". עם השנים הוקמו בתי ספר מיוחדים לילדים אוטיסטים נוספים. כן נפתחו כיתות לילדים אוטיסטים בבתי ספר רגילים.

בתים לחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר עופרים, בית לחיים ברמת השרון

"בית לחיים" הוא מסגרת דיור למתבגרים ובוגרים אוטיסטיים, המוקמת בתוך מקומות יישוב ובסמוך אליהם, מתוך כוונה לשלב את האוטיסטים בקהילה מחד, ולהביא את הקהילה ליתר מודעות לאוטיסטים ולבעיותיהם מאידך. בחירת דיירי הבית נעשית בהליך מבוקר ומחושב, על מנת להבטיח התאמה מלאה של הדיירים לבית, ובינם לבין עצמם. מעבר למגורים עצמם, דואג צוות הבית לדיירים, למסגרת יום חינוכית או תעסוקתית המותאמת לגילם.

כפר עופרים, הבית לחיים הראשון, הוקם ברמת השרון‏[8] בשנת 1988 עבור 36 דיירים הגרים בו לכל ימי חייהם, ונקרא כך על שם עופר אביגדורי. אחזקת הבית מומנה עם הקמתו על ידי משרד הבריאות. כיום ממומנת אחזקת הבית על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בשנת 2010 מונה הבית 72 דיירים.

בירושלים מופעלים על ידי אלו"ט מספר בתים לחיים, ביניהם בית גנים, בית אור, ובית אביב.

נכון לשנת 2014, מפעילה אלו"ט עוד 17 בתים לחיים: אלו"ט אבן יהודה, אלו"ט באר שבע, אלו"ט בית הקרן בראשון לציון, אלו"ט בית פרי ברעננה, אלו"ט בית שחר בראשון לציון, בית לאה רבין בחולון, בית גורדוס-חופים בקריית אתא, בית ספרא בכרמיאל, אלו"ט נווה רבקה בנס ציונה, אלו"ט פרדס חנה, בית אביב ברמת אשכול בירושלים, בית ארזים בירושלים, גבעת ברנר בקיבוץ גבעת ברנר, בית בתל אביב ובית הוורדים בשפרעם המיועד לאוטיסטים מהמגזר הערבי.

אלו"טפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלו"טף היא מסגרת לילדים אוטיסטים בגיל הרך, אשר נחיצותה קיבלה דחיפות עם התקדמות היכולות לאבחן אוטיזם בגיל מוקדם ביותר. האלו"טפים הינם מעונות יום שיקומיים המופעלים בהתאם לחוק "מעונות יום שיקומיים, ה"תש"ס-2000"‏[9], ומתוקצבים על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבריאות. מספר הילדים במעון קטן יחסית, ואילו מספר אנשי הצוות גדול וכולל גננות מקצועיות ואנשי מקצוע פרא-רפואי כגון: פסיכולוגים קליניים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, מטפלים בתנועה ובמוזיקה ועוד.

בשנת 2014 קיימים אלוטפים בצריפין, כפר סבא, פתח תקווה, הרצליה, רחובות, חולון, ראשון לציון, נתניה, באר שבע, מודיעין וירושלים.

אלו"טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר הנופש אלו"טבע

אלו"טבע הינו כפר נופש כפרי הצמוד לכרמיאל מצפון, ומכיל שבעה בתי נופש (צימר). הכפר מתאים במיוחד לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים: הנגשה מלאה לכיסאות גלגלים, וסגירה הרמטית המונעת מאוטיסטים לברוח, ומקנים הרגשה בטוחה במיוחד למשפחותיהם. בכפר מתקני משחקים, בריכת שחייה, וחדר סנוזלן. בכפר מתקיימים נופשונים מיוחדים (בדרך כלל בחגים) לבעלי צרכים מיוחדים; בשאר ימות השנה, גם משפחות ללא צרכים מיוחדים יכולות לנפוש במקום ובכך לתרום לעמותה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דיאנה לרנר, מרכז טיפול לילדים שקועים בהזיות, מעריב, 12 בינואר 1970
    שמעון פינס, הטיפול ב"תל השומר" - בתנאים קשים אך בשיטות חדשניות, דבר, 22 באפריל 1970
    למרכז לילדים אוטיסטים, מעריב, 16 בינואר 1970 (מודעה)
  2. ^ נאוה איזין, הילדים האחרים, דבר, 13 במאי 1974
  3. ^ פגישת אגודת אלו"ט, דבר, 22 בדצמבר 1974
  4. ^ עליזה ולך, לא עוד דחויים, דבר, 8 בפברואר 1978
  5. ^ מתחם נעמן - המתחם בו שכן המוסד החינוכי "נעמן", סמוך לקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ
  6. ^ קרני עם-עד, כשמכירים יותר פוחדים פחות, mynet - קיבוץ
  7. ^ על השמיכה שכבו החובקים, מעריב, 27 בינואר 1980; המשך, 01101
  8. ^ דליה פלג, בית לאוטיסטים, מעריב, 2 בינואר 1986
  9. ^ חוק מעונות יום שיקומיים, באתר "מקום מיוחד"