אוז'הורוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוז'הורוד
Ужгород
Uzhgorod-COA.png
סמל העיר
Uzhgorod.jpg
מבט כללי על העיר
מדינה / טריטוריה אוקראינה
חבל ארץ זקרפטיה
שטח 40 קמ"ר
גובה 169 מטרים
תאריך ייסוד המאה ה-9
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

117,600‏  (נכון ל-2004)
2940 נפש לקמ"ר (נכון ל-2004)
קואורדינטות 48°37′N 22°18′E
אזור זמן UTC +2
http://uzhgorod-city.org.ua
בית הכנסת של אוז'הורוד שהיה מבתי הכנסת הגדולים של זקרפטיה. היום משמש כקונסרבטוריון

אוז'הורודאוקראינית וברוסית: Ужгород, ברותנית: Уґоград, בהונגרית: Ungvár, ביידיש: אונגוואר) - בירת חבל זקרפטיה, או רוסיה הקרפטית באוקראינה. בשנת 2004 מנתה אוכלוסיית העיר 117,600 נפש. בין הקבוצות האתניות בעיר: אוקראינים, רותנים, רוסים, הונגרים, סלובקים, צוענים ויהודים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה בין 802 ל-903 על ידי הקרואטים הלבנים, אחד השבטים הסלאביים שישב באזור הרי הקרפטים. באותה תקופה העיר שימשה כמבצר. ב-903 המלך ההונגרי ארפד ניצח בקרב את נסיך אוז'הורוד לבורץ וכבש את העיר. ישנה דעה כי שמם של ההונגרים בשפות אירופה בא משמו ההונגרי של אוז'גורוד - אונגוואר. העיר הייתה תחת השפעתה של רוס של קייב ולאחר מכן של הונגריה.

ב-1241 נהרסה העיר על ידי המונגולים בהנהגת באטו חאן. בתחילת המאה ה-14. תושבי העיר אבו אמדאוס ופטר פטוני נלחמו נגד מלך הונגריה קרל רוברט הראשון, כשניסה לבסס את שלטונו בממלכה.

השושלת האיטלקית דרוגטי, שהוזמנה על ידי קרל, החלה לשלוט בעיר ב-1318, ושלטונה נמשך 360 שנה. ב-1430 קיבלה העיר זכויות מיוחדות מהמלך ונקראה רשמית "העיר בעלת הזכויות אוז'הורוד". לאחר קרב מוהאץ' ב-1516, כשהמלך ההונגרי לדיסלס נספה בקרב, עבר האזור לשליטת פרדיננד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה(אוסטרו-הונגריה) מבית הבסבורג. באותה תקופה החל להתנהל בעיר מאבק מתמיד בין אורתודוקסים, קתולים ופרוטסטנטים, שהגיעו עם האוסטרים. מ-1646 נוסד איחוד אוז'הורוד, שקבע את קבלת מרותו של האפיפיור על ידי הכנסייה האורתודוקסית במקום. ב-1707 הייתה העיר מקום מושבו של פרנץ ראקוצי, מנהיג המרד ההונגרי נגד הקיסרות האוסטרית.

במאה ה-19 ידעה העיר התפתחות כלכלית מואצת. ב-1848 - 1849 הייתה במרכז אירועי המהפכה ההונגרית, שהביאה להכרה של השלטון האוסטרי בזכותו של העם ההונגרי להגדרה עצמית. ההונגרים הרגישו עצמם כגזע עליון ביחס הסלאבים והחלו לדכא אותם באוז'הורוד. יום המהפכה, 27 במרץ 1848, היה נחוג באוז'הורוד. ב-1872 נפתחה מסילת ברזל אוז'הורוד-צ'ופ. לפי מפקד 1910 היו בעיר 16,919 תושבים, ברובם הונגרים.

ב-10 בספטמבר 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה והתפוררות הקיסרות האוסטרו-הונגרית, צורפה העיר לצ'כוסלובקיה כחבל עצמאי בתוך סלובקיה. לאחר הסכם מינכן ב-1938 צורפה לסלובקיה. בעקבות בוררות וינה הראשונה ב-1938 צורף האזור להונגריה. ב-27 באוקטובר 1944 נכנסו לעיר כוחות ברית המועצות של החזית האוקראינית הרביעית, וב-29 ביוני 1945 צורפה רשמית אוקראינה הקרפטית, כפי שנקראה אז, לאוקראינה הסובייטית. מינואר 1946 אוז'הורוד היא מרכז מחוז זקרפטיה. בתקופה הסובייטית ידעה העיר התפתחות מחודשת, ב-1946 נפתחה אוניברסיטה ונבנו בתי חרושת רבים, והקיימים הוגדלו. מ-1991 נמצאת העיר באוקראינה העצמאית. אוכלוסיית העיר היא הקטנה ביותר בין מרכזי המחוזות באוקראינה.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר הייתה קהילה יהודית גדולה וחשובה, ששימשה מרכז לעשרות קהילות קטנות באזור זקרפטיה. רבי מאיר איזנשטטר (מהר"ם א"ש) כיהן כרב העיר במאה ה-19, וספרו "שו"ת אמרי אש", היה הספר העברי הראשון שנדפס בעיר, בשנת 1864. בשנה זו גם נדפסה בעיר המהדורה הראשונה של הספר "קיצור שולחן ערוך", שנכתב על ידי הרב שלמה גאנצפריד, מדייני העיר. נכדו של הרב גאנצפריד היה הרב וחוקר שירת ימי הביניים ושירת ספרד, חיים ברודי, שגם נולד בעיר וחי בה מספר שנים. רבה האחרון של העיר היה הרב אלימלך כהנא, שנספה בשואה. רוב רובם של יהודי אונגוואר הושמדו בשואה.

הקהילה היהודית המקומית מונה כאלף נפשות. בית הכנסת הפעיל שופץ לזכרו של הלוחם אברהם יוחנן הילברג, שנמנה עם חללי אסון השייטת ונערכים בו תפילות יומיות. בהנהגת הקהילה עומדים, ראש קהילה וחברי מועצה נבחרים וברבנות העיר ומחוז הקרפטים מכהן, שליח חב"ד, הרב וילהלם. חב"ד מפעילים במקום בית-תבשיל וגן ילדים אור אבנר, מקווה טהרה וירחון יהודי. זאת מלבד פעילות שוטפת סביב לוח השנה היהודי ונתינת שירותי דת כשחיטה כשרה והפעלת בית העלמין היהודי.

בין פעולותיו של הרב טייכמן, ב- 6 בספטמבר 2009, הייתה הקמת מצבה, על שטח לא מסומן שנמצא בבית העלמין המקומי, לאחר שהתגלה כי המקום הוא בעצם קבר אחים בו נקברו למעלה מ-200 יהודים שנרצחו על ידי הנאצים בתקופת השואה‏‏[1].

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסי הר-מור קבר האחים באונגוואר, אתר כיכר השבת‏