אתר החרמון
| הר החרמון שרותי ספורט בע"מ | |
|---|---|
 |
|
| סוג: | חברה פרטית |
| שנת הקמה: | 1971 |
| בעלות: | מושב נווה אטי"ב |
| אנשי מפתח: | רחל בראל (מנכ"ל) יעקב שוחט (סמנכ"ל) |
| ענפי תעשייה: | תיירות ספורט נופש |
| דף הבית: | www.skihermon.co.il |
אתר החרמון: מבט לעבר הרכבל העליון
אתר החרמון (או בשמו המסחרי: הר החרמון שרותי ספורט בע"מ) הוא אתר הסקי היחיד בישראל. האתר שוכן על השלוחות הדרומיות של הר החרמון, והוא מופעל על ידי חברי מושב נווה אטי"ב, ובחורף הכניסה אליו הוא בתשלום בלבד. האתר עצמו פתוח כל השנה, אך פעילות הגלישה מתאפשרת רק במשך מספר שבועות בודדים במשך החורף בהתאם לכמות המשקעים, גובה השלג ולמזג האוויר. מלבד גלישה מציע האתר שירותי נופש וספורט נוספים. את בית הספר לסקי בחרמון ואגף השכרת ציוד הגלישה מנהלת החברה הבת "סקי חרמון".[1]
תוכן עניינים |
[עריכה] אודות האתר
אתר החרמון משתרע על שטח של כ-5,000 דונם, בגובה 1,600 - 2,040 מטר מעל פני הים.[2] באתר חמישה רכבלים, ארבעה טי-בארים ומסוע. הרכבל הראשון באתר נבנה בשנת 1971 בעזרת גורמים שונים בהם, הסוכנות היהודית, תנועת המושבים וחברי מושב נווה אטי"ב. רכבל זה שימש הן את המבקרים והן את הגולשים.[2]
[עריכה] עונת הסקי
בעונת הגלישה מבקרים באתר כ־300,000 גולשים, כאשר ביום ממוצע האתר יכול לקלוט עד 12,000 איש.
אתר החרמון כולל 13 מסלולי גלישה הפעילים במשך החורף, וכאשר תנאי מזג האוויר מאפשרים כך ניתן לגלוש באתר באופן עצמאי באמצעות ציוד סקי וסנובורד: מסלול ירוק (מסלול בית הספר), 3 מסלולים כחולים, 7 אדומים ו-2 שחורים. באתר בית ספר לסקי וסנובורד הפועל מזה כ-30 שנה, ומציע שיעורים לכל הרמות.[3] מסלולי הגלישה העיקריים באתר הם "חתול", הקרוי על שם "חתול שלג" - כלי רכב המשמש להכשרת מסלולי הגלישה, "מועדון" - על שם מועדון הסקי הישראלי, ו"שיאון" על שם נחל שיאון. מסלולים נוספים הם: "ערער", ו"שקד". בנוסף, באתר שני מסלולים המיועדים למזחלות שלג. לאחרונה מציע האתר גם מיני-פארק המותאם לקפיצות ופעלולי שלג.
לפי הנהלת האתר, בעשור האחרון ניכרת השפעת ההתחממות הגלובלית על אתר הסקי וזו באה לידי ביטוי בכמויות משקעים קטנות וטמפרטורות גבוהות אשר מקצרות את עונת הגלישה. באתר טוענים כי בעבר נמשכה עונת הסקי לפחות שלושה חודשים, אך כיום התקצרה לחודש אחד בלבד והדבר הביא ליריד של כמחצית מהכנסותיהם.[4] בשנת 1999 אף לא נפתח האתר לסקי בכלל בגלל מחסור בשלג. מגמה זו הביאה את הנהלת האתר לבדוק רכישה של מכונה לייצור שלג מלאכותי.[4]
[עריכה] עונת הקיץ
.JPG)
האתר פתוח למטיילים גם במהלך הקיץ, וניתן לבקר במקום ולהשתתף בסיורי טבע, מורשת קרב ובתצפיות, ולהשתמש ברכבל המבקרים ובמגלשות הרים הפועלות על מסילה. במהלך הקיץ מבקרים באתר כ-40,000 איש.[2] במאי 2010 הושק בחרמון מסלול "בייק-פארק": פארק אופני הרים הכולל שלושה מסלולים לרוכבי אופניים - מסלול אימונים ורכיבה בסיסית, מסלול All mountain באורך של 4.5 ק"מ ומסלול Downhill free ride, גם הוא באורך של 4.5 ק"מ. שני מסלולים אלה מתחילים ברכבל העליון[5].
[עריכה] אחזקת האתר
מתשובת שר הבינוי והשיכון לשאילתה שהופנתה אליו עלה כי מושב נווה אטי"ב מחזיק באתר החרמון ללא הסכם תקף עם מינהל מקרקעי ישראל מאז אוקטובר 1996.[1] במאי 2007, האגודה לצדק חלוקתי - חברה "הפועלת לקידום ניהול והקצאה צודקים של קרקעות" - פנתה ליועץ המשפטי לממשלה ולמינהל מקרקעי ישראל בבקשה לקבל מידע על המצב החוקי אשר מכוחו עושה מושב נווה אטי"ב שימוש באתר.[6] בדצמבר השיב המינהל כי אכן החוזה לא חודש מאז אוקטובר 1996, וכי "שאלת המשך תפעול האתר תידון במסגרת הסדרת כלל משבצת היישוב, ותובא לאישור הנהלת המינהל".[1]
לאחר פרסום הדברים הוגשה במרץ 2008 בקשה לתובענה ייצוגית בטענה כי לחברות "סקי חרמון" ו"הר חרמון" אין כל זכויות חזקה ושימוש באתר מכיוון שאין כל הסכם חכירה בתוקף במקרקעין בהם נמצא האתר. בתביעה טען התובע כי העובדה שהמושב הסתיר ממנו ומיתר המבקרים באתר את המידע לפיו אין לו או לחברה המפעילה כל זכות קניינית באתר החרמון ובדרך הגישה אליו, מהווה הטעייה של המבקרים. בנוסף, נטען כי במהלך תקופת החורף מפרסמים המושב והחברה באופן תכוף את העובדה כי אתר החרמון פתוח למבקשים ליהנות מהשלג, אבל הם נמנעים מלציין בפרסומים אלו כי הם גובים דמי כניסה לאתר.[7] שופט בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את הבקשה לתובענה ייצוגית ואף ציטט מפסק דין של בית המשפט העליון "יש לשרש את התופעה של בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמוגשות ללא תשתית ראייתית ראויה, כגון בקשות המוגשות על בסיס כתבה בעיתון ותו לא".[8]
ביולי 2010 הוגשה נגד מושב נווה אטי"ב עתירה לבג"ץ מטעם התנועה לאיכות השלטון.[9][10] בעתירה אשר הוגשה גם נגד מינהל מקרקעי ישראל נטען כי המצב בו מחזיק המושב בקרקע עליה נמצא אתר החרמון ללא הסכם בר תוקף ועומד "בניגוד מוחלט לחוק מינהל מקרקעי ישראל". העותרים אף ביקשו כי המינהל יגבה תשלום ראוי ממושב נווה אטי"ב עבור ההחזקה באתר משנות ה-80 ועד לשנת 2010. בעתירה נטען כי אתר החרמון הינו משאב טבע יחיד ומיוחד בישראל וכל נושא השימוש והתשלום למדינה בעניין אתר החרמון אינו מוסדר.[9][10]
[עריכה] תסבוכות משפטיות
.jpg)
[עריכה] אסון חתול השלג
בפברואר 2004 נהרגה באתר החרמון צעירה בת 24 וארבעה נפצעו לאחר שנדרסו על ידי חתול שלג אשר הרכיב אותם, איבד שליטה והחליק. החמישה הגיעו לאתר לצורך הפקת צילומים עבור עיתון מעריב והוסעו על כלי הרכב למרות שאינו מיועד להסעת נוסעים אלא לפעולות תחזוקה של מסלולי הגלישה.[11] נהג הרכב נעצר בחשד לגרימת מוות ברשלנות ועורכת דינו טענה כי את ההוראה להסיע אנשים בחתול השלג קיבל מהממונים עליו.[12] בהודעה לעיתונות שפרסם אתר החרמון זמן קצר אחרי התאונה, נאמר כי "אנשי הצוות נבהלו וקפצו מהחתול, ונפגעו מהכלי שהמשיך להחליק".[13] בשנת 2008 גזר בית משפט השלום בנצרת שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 שקל על מנכ"ל אתר החרמון, מנחם ברוך, ושלושה מעובדי האתר בגין בגרימת מוות ברשלנות.[14] משפחתה של ההרוגה הביעה תרעומת על העונש הקל, לטענתם, שגזר בית המשפט.[15]
[עריכה] הצתת עסק מתחרה
משטרת רמת הגולן עצרה בפברואר 2004 ארבעה עובדים בכירים באתר החרמון בחשד למעורבות לכאורה בהזמנת הצתה של חנות סקי מתחרה, שנפתחה ביישוב מג'דל שמס הסמוך לאתר.[16] על פי החשדות, הבכירים הציעו לשניים מעובדי האתר סכומי כסף גדולים כדי שיציתו את החנות על תכולתה ובתצהירים שהגישו השניים למשטרה מתוארת פגישה בה הוצע לכל אחד מהם סכום של כ-40 אלף שקל להצתת החנות.[16] עוד נטען כי עובדי האתר התנכלו למבקרים אשר שכרו ציוד בחנות המתחרה. חומר החקירה הועבר לידי פרקליטות מחוז הצפון ובו ראיות לכאורה למעורבותם של הבכירים במעשים שיוחסו להם.[17]
[עריכה] תביעות נזיקין
במהלך השנים הוגשו נגד האתר תביעות נזיקין בעקבות פציעות ונכויות שנגרמו במהלך פעילות באתר, ועקב רשלנות של החברה. בשנת 2000 חויבה חברת הר החרמון לפצות אדם שנפל והתגלגל במדרון תלול ומסוכן שלא הוכשר לשמש כמסלול סקי, ונותר נכה. הנתבעים טענו שנפילות מסוג זה קורות בעת גלישת סקי וכי התובע איבד שיווי משקל, נפל ונפגע ואיש איננו אשם בכך, אך השופט חייב את החברה לפצות את הנפגע.[18] בשנת 2007 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה על סך של יותר מ-2.5 מיליון שקל על ידי גולש סנובורד אשר הושכר לו ציוד שלא התאים למידתו ושהיה בלוי, לטענתו, ולא תקין.[19] בנוסף, טען התובע כי הפיקוח על מסלולי הגלישה היה לקוי, ובעקבות הדברים נגרמה לו תאונה שבעקבותיה הפך למשותק ומרותק לכיסא גלגלים.[19]
מלבד גולשים חויבה חברת הר חרמון לפצות גם מבקרים שלא עסקו בגלישת סקי או סנובורד. נערה אשר שכרה מזחלת, נחבלה קשות בגבה ונותרה נכה[20] הגישה תביעה בה נטען כי אף שהמזחלת לא הייתה מתאימה לילדים בגילה, איפשר האתר את הגלישה ומסיבה זו נגרמה התאונה. התובעת פוצתה ב-214 אלף שקל.[20] בשנת 2006 הוגשה תביעה דומה על ידי נער שנותר נכה לאחר שבעת גלישה על מזחלת נתקל במכשול ונפצע עקב כך[21] ובשנת 2007 הוגשה תביעה על ידי אישה שנפצעה לאחר שנפלה לבור בעת גלישה על מזחלת כיוון שבאתר לא הקפידו, לטענתה, כי משטח ההחלקה יהיה מפולס.[22]
[עריכה] הדרכות סקי פרטיות באתר וטענה למונופולין
בפברואר 2008 הגישו החברות "הר החרמון" ו"סקי חרמון" בקשה לצו מניעה דחוף נגד שני מדריכי סקי פרטיים אשר הדריכו באתר החרמון. לטענתן, השניים ניהלו עסק להדרכת סקי שלא קיבל את רשות האתר ונעשה ללא פיקוח ועל כן מסכן את הגולשים. השניים טענו כי מנהלי האתר מתנהגים כמונופול ומנסים למנוע תחרות חופשית.[1] הרשות להגבלים עסקיים, שאליה הגיעו תלונות בעניין זה החליטה במאי 2007 שלא להתערב בעניין.
בדיון משפטי שנערך דחה השופט את טענת מפעילי האתר כי פעילותם של המדריכים מסכנת את הקבוצות שהם מכניסים לאתר, ודחה את בקשת צו המניעה בנימוק כי הדבר יהווה פגיעה בחופש העיסוק של השניים. השופט הוסיף כי אם יינתן צו מניעה, לא רק שהנתבעים לא יעסקו במקצועם, אלא הדבר יפגע גם במדריכי סקי אחרים שאינם עובדים ב"סקי חרמון". השופט קבע כי אם יתן צו מניעה האוסר על הנתבעים לעסוק בהדרכת סקי באתר, המשמעות היא שרק חברת סקי חרמון תהיה רשאית לעסוק בתחום זה "ולכאורה יש מצב של מונופולין, שכן אתר החרמון הוא האתר היחידי המצוי בישראל",[1] ובכך התיר הדרכות סקי באתר החרמון גם למדריכים אשר אינם עובדים ב"סקי חרמון".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של אתר החרמון
- מפת מסלולי גלישה
- מצלמת רשת מאתר החרמון
- מידע על מזג האוויר בחרמון, אתר IsraelWeather.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 נורית רוט, "למי שייך אתר החרמון?", דה-מרקר, 27 בפברואר 2008
- ^ 2.0 2.1 2.2 "על החרמון", אתר האינטרנט של אתר החרמון
- ^ אטרקציות בישראל - אתר החרמון, אתר "Discovery – טיול עולמי"
- ^ 4.0 4.1 עדי חשמונאי, "עובדים על החרמון: באתר מסיעים שלג אל המסלולים", nrg, 28 בינואר 2010
- ^ בייק-פארק חרמון, אתר האינטרנט של אתר החרמון
- ^ "למי שייך החרמון?", אתר האגודה לצדק חלוקתי
- ^ נורית רוט, "תובענה ייצוגית נגד אתר החרמון: דמי הכניסה נגבו שלא כדין", הארץ, 9 במרץ 2008
- ^ "חי עילאי יבלונוביץ נגד נוה אטי"ב כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ", 18 בנובמבר 2008
- ^ 9.0 9.1 אביעד גליקמן, "עתירה נגד מושב נווה אטי"ב בעניין אתר החרמון", ynet, 20 ביולי 2010
- ^ 10.0 10.1 שלמה פיוטרקובסקי, "למי שייך אתר החרמון?", ערוץ 7, 20 ביולי 2010
- ^ אחיה ראב"ד וחנן גרינברג, "צעירה נהרגה מפגיעת "חתול שלג" בחרמון", ynet, 11 בפברואר 2004
- ^ אחיה ראב"ד, נהג "חתול השלג" חשוד בגרימת מוות ברשלנות, ynet, 11 בפברואר 2004
- ^ אורי אס, "הרוגה בהתהפכות "חתול שלג" שהסיע צוות צילומי אופנה", הארץ
- ^ נועם שרביט, "מאסר על-תנאי למנכ"ל אתר החרמון בגין אסון "חתול השלג" ב-2004", גלובס, 18 בדצמבר 2008
- ^ יוסי מזרחי, "חתול השלג התהפך - עונש מינימלי לאחראים", חדשות 2, 21 בדצמבר 2008
- ^ 16.0 16.1 אחיה ראב"ד,"חשד: בכירים באתר החרמון הזמינו הצתה של עסק מתחרה", ynet, 18 בפברואר 2004
- ^ אחיה ראב"ד, "המשטרה: ישנן ראיות נגד בכירים באתר החרמון", ynet, 21 במרץ 2004
- ^ יצחק דנון, "נפגע באתר הסקי בחרמון - ויפוצה ב-43 אלף שקל", גלובס, 19 באוקטובר 2000
- ^ 19.0 19.1 כרמל בן צור, "תביעה: רשלנות אתר החרמון גרמה לתאונה בה נהפך צעיר לנכה ומשותק", דה מרקר, 11 באפריל 2007
- ^ 20.0 20.1 ליטל דוברוביצקי, "לגלוש על בטוח: מדריך לביטוח סקי", ynet, 9 בדצמבר 2009
- ^ ת"א (הרצליה) 2249/03 - דרור ארז נ' הרצל זלמן - בי"ס התיכון ואח', 8 במאי 2006
- ^ ת"א (חיפה) 18192/03 - רוזנצוייג יעל נ' סקי החרמון בע"מ ואח', 11 בינואר 2007
