בית הכנסת איצקוביץ'

מראה כללי, דצמבר 2010

תפילת ערבית באיצקוביץ, סמוך לשעה 1 בלילה

בית הכנסת תפארת צבי הידוע בכינויו בית הכנסת איצקוביץ' הוא בית כנסת ברחוב הרב שך (בעבר חלק מרחוב הרצל) בבני ברק, סמוך לפינת רחוב רבי עקיבא. בית הכנסת ידוע בהיותו אחד מבתי הכנסת הפעילים ביותר בעולם. בדיקה שנערכה בשנת 2010 העלתה כי מתפללים בממוצע בבית הכנסת כ-17 אלף איש ביממה‏. העובדה שסביבת בית הכנסת, בלב בני ברק, צפופה ומלאה בחנויות, בתנועה דחוסה ובהמוני הולכי רגל, מגדילה את הפופולריות שלו.

בית הכנסת מאופיין ברבגוניות הגדולה של המתפללים בו, ספרדים ואשכנזים, חרדים ודתיים לאומיים. נוסח התפילה משתנה לפי זהותו של זה שבחר לשמש כשליח ציבור. עם זאת כדי לקיים את צוואת מייסד בית הכנסת, שהתפילה תתנהל לפי נוסח אשכנז, מקפידים על כך שבאולם הגדול שבקומה השנייה יהא זה נוסח התפילה הבלעדי. קבצנים ושליחי מוסדות צדקה רבים מסתובבים באזור בית הכנסת ומנסים להיעזר בנדיבותם של באיו. בין המתפללים הקבועים בתפילת ותיקין בשחרית נמנה הרב אהרן לייב שטיינמן ממנהיגי הציבור הליטאי, המתגורר בסמוך.

מבנה

בקומה התחתונה של בית הכנסת יש ששה אולמות תפילה קטנים יחסית, ורוב התפילות מתקיימות בהם. מספר מנייני תפילה מתקיימים בו בו-זמנית, ולרוב מיד עם סיומו של מניין תפילה אחד מתחיל מניין חדש. (בתי כנסת מסוג זה נקראים שטיבלעך (מיידיש: "שטיבל" פירושו "בית קטן", וברבים: שטיבלעך) כינוי לבית כנסת עם כמה חדרי תפילה נפרדים). בקומתו השנייה של בית הכנסת שוכן אולם תפילה גדול, בו מתקיימים גם שיעורי תורה. בקומה השלישית עזרת נשים הנעולה בדרך כלל. הנהלת בית הכנסת מתכננת לחפור קומה תת קרקעית ובה עוד שבעה אולמות תפילה‏.

כפי הנהוג בבתי כנסת אחרים, באיצקוביץ' מושם דגש על מראהו הפנימי של בית הכנסת שעבר שיפוץ ומתיחת פנים בשנים האחרונות. המזגנים מופעלים על ידי תשלום במתקן שקיים לשם כך.

היסטוריה

הקמה

בית הכנסת נוסד בטרם קום המדינה בידי גר צדק בשם צבי איצקוביץ', שרצה שתאסר תנועה ליד ביתו בשבתות (רחוב זה היווה עורק ראשי למעבר בין תל אביב למחנה תל השומר). כדי לגרום לכך הפך על פי עצת החזון איש את אחד מחדרי ביתו לבית כנסת, כדי לנצל את חוקי המנדט שלפיהם רחוב שבו יש בית כנסת נסגר לתנועה בשבת. איצקוביץ' ואשתו עברו לגור ברפת שהייתה בחצר, והבית הפך לבית כנסת. מאז בית הכנסת קרוי על שמו. השם הרשמי של בית הכנסת, "תפארת צבי", אינו ידוע לכלל הציבור. בעקבות סגירת הכביש, סללו הבריטים את הכביש השחור (ז'בוטינסקי)‏.

שלב ביניים

במשך עשרות שנים היה בית הכנסת מקום תפילה פעיל לתושבי האזור, ועם הזמן גדלה המושבה בני ברק והפכה לעיר שמרכזה הוא רחוב רבי עקיבא שחוצה את העיר. מטבע הדברים, אולמו הקטן של בית הכנסת איצקוביץ לא יכל להכיל את כל המתפללים, והם החלו להתפלל גם באולם המבוא ובחצר. לאחר מכן גברה מצוקת המקום עד שהמתפללים החלו חוסמים את תנועת העוברים והשבים שברחוב הרצל דאז, הוא רחוב הרב שך דהיום. השינוי הגדול החל לפני כ-20 שנה כאשר הרב אהרן נחום מילצקי נבחר לעמוד בראש עמותת בית הכנסת. הרב מילצקי שימש כאיש סודו של הרב שך, ובעידודו האקטיבי הוא החל במגבית ענק ובשלב הראשון רכש את חלקו השמאלי של הבית בן הקומה האחת, כך שבבת אחת נוספו כמה שטיבלאך לרווחת הציבור. רק לאחר כמה שנים החל השלב השני של בניית מבנה בית הכנסת בן שלשת הקומות הקיים כיום.

כיום

כיום קיימת הבחנה בין הקומה התחתונה של בית הכנסת, שם כאמור התפתחה "תעשיית תפילה" מגוונת, לבין הקומה העליונה של בית הכנסת, שם נשמרת מסגרת קהילתית יותר של תפילות בזמנים קבועים, של שיעורי תורה ומוסר סביב כל שעות היום עד חצות לילה, ודרשות פרשת שבוע בלילות שבת. נוסח התפילה הוא נוסח אשכנז, וגוון המתפללים הקבועים הוא ליטאי. אף שבעבר כיהן הרב יובל יוסף אורדנטליך כרב בית הכנסת במתכונתו הישנה, מעולם לא התמנה רב אחר במקומו, וכיום בית הכנסת מנוהל על ידי העמותה שבראשה עומד הרב נחום גליק.

(רבים מהמתפללים מקפידים לא להתפלל בחלק החזיתי של הבניין מאחר שהוא שטח שחורג מקו הבניין ופולש למדרכה ועל כן נחשב לשטח גזול מהרבים ^{[דרוש מקור]}.)

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת איצקוביץ' בוויקישיתוף
• אריאל שנבל, מפעל תפילה, אתר nrg

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 32°5′9″N 34°50′8″E}