הברית האנטארקטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הברית האנטארקטית (אנגלית: Antarctic Treaty) היא מערכת של בריתות המכונה מערכת הברית האנטארקטית (אנגלית: Antarctic Treaty System או ATS) המסדירה יחסים בינלאומיים ביחס לאנטארקטיקה, שהיא היבשת היחידה בעולם ללא אוכלוסייה ילידת המקום. לצורכי הברית, אנטארקטיקה מוגדרת כשטח הכולל את כל שטח היבשה וכן את מדף הקרח דרומה מקו הרוחב 60 מעלות. עד היום חתמו על הברית 46 מדינות, כולל ברית המועצות (בטרם פירוקה) וארצות הברית והסכימו כי אנטראקטיקה תישאר שמורה מדעית שבה יהיה חופש מדעי לחקור ותאסר כל פעילות צבאית על היבשת. היה זה הסכם בקרת הנשק הראשון שנחתם בתקופת המלחמה הקרה.

מערכת הברית האנטארקטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת התביעות הטריטוריאליות ותחנות המחקר באנטארקטיקה

הברית האנטארקטית (העיקרית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברית האנטארקטית נפתחה להצטרפותן של מדינות ב-1 בדצמבר 1959 ונכנסה לתוקף באופן רשמי ב-23 ביוני 1961[1]. המדינות הראשונות להצטרף לברית היו 12 המדינות אשר היו פעילות באנטארקטיקה במשך השנה הגאופיזית הבינלאומית (1957-1958) ואשר נענו להזמנתה של ארצות הברית לוועידה שבה נוסחה האמנה. המדינות הראשונות להצטרף היו: ארגנטינה, אוסטרליה, בלגיה, צ'ילה, צרפת, יפן, הודו, ניו זילנד, נורבגיה, דרום אפריקה, ברית המועצות, בריטניה וארצות הברית. מדינות אלה הקימו בתקופת השנה הגאופיזית למעלה מ-50 תחנות מחקר באנטארקטיקה. האמנה נתנה ביטוי דיפלומטי לשיתוף הפעולה המדעי והתפעולי אשר נוסד בין המדינות הפעילות ביבשת.

סעיפי הברית האנטארקטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סעיף 1 - השטח ישמש למטרות שלום בלבד; יש איסור על פעילות צבאית, כגון ניסויי נשק או הקמת בסיסי צבא וביצורים, אולם ניתן לשלוח אנשי צבא וציוד צבאי ליבשת לצורכי מחקר ומדע או לכל מטרת שלום.
  • סעיף 2 - ימשך חופש המחקר המדעי ושיתוף הפעולה בין המדינות, אשר החל בתקופת השנה הגיאופיזית הבינלאומית.
  • סעיף 3 - לצורך קידום שיתוף הפעולה המדעי בין המדינות החברות, המדינות מתחייבות להעביר ביניהן מידע על תוכניות מדעיות עתידיות באנטארקטיקה לצורך הגברת יעילות המחקר; לבצע חילופי מדענים בין המשלחות השונות; ולפרסם באופן חופשי מידע על תוצאות תצפיות מדעיות. המדינות תעודדנה שיתוף פעולה עם סוכנויות האומות המאוחדות וארגונים בינלאומיים אחרים שלהם עניין מדעי או טכני באנטארקטיקה.
  • סעיף 4 - כל האמור באמנה זו אינו מבטל או משפיע על תביעות טריטוריאליות, בעבר או בעתיד, של מי מהמדינות החתומות לחלקים מיבשת אנטארקטיקה; הכרה או אי הכרה של מדינות חברות בתביעותיהן הטריטוריאליות של מדינות אחרות באנטארקטיקה. הפעילויות המוגדרות באמנה זו לא תהיינה בסיס לתביעות טריטוריאליות באנטארקטיקה, או לדחיית תביעות כאלה. כל עוד אמנה זו בתוקף לא תועלה כל תביעה טריטוריאלית חדשה, או הרחבה של תביעה טריטוריאלית, על ידי המדינות החברות.
  • סעיף 5 - קיים איסור על כל פיצוץ גרעיני או הטמנת פסולת רדיואקטיבית על יבשת אנטארקטיקה. יחד עם זאת, אמנה זו כפופה להסכמים עתידיים בדבר אנרגיה גרעינית ופיצוצים גרעיניים, במידה והמדינות החותמות תהיינה צד להסכמים אלה.
  • סעיף 6 - האמנה חלה על השטח הנמצא מדרום לקו הרוחב הדרומי 60 מעלות, כולל כל מדף הקרח, אולם האמנה אינה חלה על שטחי ים פתוח באזור זה.
  • סעיף 7 - לצורך קידום מטרות האמנה וציות לה, כל המדינות המצטרפות במעמד חברות לאמנה, רשאיות למנות משקיפים אזרחי אותן מדינות שלהם תהיה גישה חופשית לכל אזורי אנטארקטיקה, כולל תחנות המחקר, מתקנים אחרים, ציוד, וכן ספינות ומטוסים המגיעים ליבשת. כמו כן תהיה זכות לקיים סיורים אוויריים בכל עת מעל כל שטחי היבשת על ידי כל אחת מן המדינות הרשאיות למנות משקיפים. כל מדינה תדווח מראש לכל המדינות החתומות האחרות על כל משלחותיה ותחנותיה באנטארקטיקה, על הפלגת ספינות ממדינתה לאנטארקטיקה וכל משלחת היוצאת משטחה אל היבשת. כמו כן כל מדינה תדווח על אנשי צבא וציוד צבאי שבכוונתה להעביר ליבשת בהתאם לתנאי אמנה זו.
  • סעיף 8 - סמכות השיפוט על המשקיפים ועל אנשי המדע המתארחים במשלחות זרות, בכל הנוגע לביצוע משימותיהם, תיוותר של מדינת המוצא שלהם, בכל שהותם באנטארקטיקה. בכל מקרה של חילוקי דעות באשר לסמכות שיפוט, קיימת חובת היוועצות בין המדינות במחלוקת.
  • סעיף 9 - נציגי המדינות החותמות, המקיימות פעילות מדעית ביבשת, יפגשו בפרקי זמן קבועים לצורך החלפת מידע והתיעצויות לצורך קידום מטרות האמנה, שהן: שימוש באנטארקטיקה לצורכי שלום בלבד; קידום המחקר המדעי ביבשת; קידום שיתוף פעולה מדעי בינלאומי ביבשת; קידום תנאים לעבודת המשקיפים; שאלות בנוגע לסמכות שיפוט ביבשת; קידום שמירת הסביבה.
  • סעיף 10 - המדינות החותמות מתחייבות לפעול, בהתאם למגילת האומות המאוחדות, כדי שאיש לא יפעל באנטארקטיקה בניגוד לאמנה זו.
  • סעיף 11 - המדינות החותמות מתחייבות להסדיר חילוקי דעות המתעוררים ביניהן בקשר לאמנה זו, בדרכים של משא ומתן, חקירה, גישור, בוררות, או משפט ובלבד שיעשה בדרכי שלום. מחלוקות תחת אמנה זו אשר המדינות לא הצליחו לסיימן ביניהן, יובאו להכרעת בית הדין הבינלאומי לצדק.
  • סעיף 12 - ניתן להכניס שינויים באמנה זו אך ורק בהסכמת כל המדינות החותמות המקוריות. שלושים שנה לאחר חתימת האמנה, תתכנסנה המדינות החותמות הפעילות באנטארקטיקה לצורך בחינת שינויים באמנה על פי הצעת אחת המדינות.
  • סעיף 14 - המדינות החותמות חייבות לאשרר את האמנה כדי להצטרף אליה. כל מדינה שהיא חברה באומות המאוחדות, או מדינה שהוזמנה על ידי כל המדינות הפועלות באנטארקטיקה, רשאית להצטרף לאמנה.
  • סעיף 15 - האמנה נוסחה בשפות אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית ולכולן מעמד שווה לצורך פירוש האמנה. האמנה מופקדת בארכיון הלאומי של ממשלת ארצות הברית.

הסכמים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הפגישות התקופתיות של המדינות החברות לאמנה הפעילות באנטארקטיקה אומצו כ-200 המלצות נוספות באשר ליבשת, אשר אושררו על ידי המדינות החותמות. בין ההסכמים הנוספים מצויים:

  • פעולות מוסכמות לשימור החי והצומח באנטארקטיקה. הסכם שנחתם שנוסח בשנת 1964 ונכנס לתוקף בשנת 1982.
  • הסכם לשימור אוכלוסיית כלבי הים האנטארקטיים, משנת 1972.
  • האמנה לשימור משאבי אוכלוסיית בעלי החיים הימיים, משנת 1980.
  • האמנה לפיקוח והסדרת פעולות לכריית מחצבים באנטארקטיקה, משנת 1988. (לא נכנסה לתוקף)
  • הפרוטוקול על שימור הסביבה ביחס לברית האנטארקטית, נחתם ב-4 באוקטובר 1991 ונכנס לתוקף בשנת 1998. הפרוטוקול מציב מגבלות על הפיתוח והבניה באנטארקטיקה וקובע אמצעים למניעת זיהום סביבתי.

פגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות החברות בברית האנטארקטית נפגשות פעם בשנה לפגישות ייעוץ אשר נועדו להסכים על אופן הניהול של היבשת האנטארקטית. רק 28 מתוך 46 המדינות החברות בברית הן בעלות זכות הצבעה בפגישות אלה, אולם 18 המדינות הנוספות רשאיות להשתתף בפגישות. המדינות בעלות זכות ההצבעה הן 12 המדינות החותמות המקוריות וכן 16 מדינות נוספות אשר הפגינו פעילות מחקר משמעותית באנטארקטיקה, אשר הוכרה על ידי החותמות המקוריות ולכן ניתן להן מעמד של חברות מייעצות‏[2].

חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי רשימת החברות שהצטרפו לברית האנטארקטית עד לשנת 2007.‏[3] חברות מייעצות בלבד הן בעלות זכות הצבעה בדיוני הברית האנטארקטית.

מדינה תאריך כניסה לתוקף חברה מייעצת
Flag of Argentina.svg ארגנטינה 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
Flag of Australia.svg אוסטרליה 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
Flag of Austria.svg אוסטריה 25 באוגוסט 1987
Flag of Belgium (civil).svg בלגיה 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
Flag of Belarus.svg בלארוס 27 בדצמבר 2006
Flag of Brazil.svg ברזיל 16 במאי 1975 27 בספטמבר 1983
Flag of Bulgaria.svg בולגריה 11 בספטמבר 1978 5 ביוני 1998
Flag of Canada.svg קנדה 4 במאי 1988
Flag of Chile.svg צ'ילה 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
Flag of the People's Republic of China.svg הרפובליקה העממית של סין 8 ביוני 1983 7 באוקטובר 1985
Flag of Colombia.svg קולומביה 31 בינואר 1989
Flag of Cuba.svg קובה 16 באוגוסט 1984
Flag of the Czech Republic.svg צ'כיה 1 בספטמבר 1993
Flag of Denmark.svg דנמרק 20 במאי 1965
Flag of Ecuador.svg אקוודור 15 בספטמבר 1987 19 בנובמבר 1990
Flag of Estonia.svg אסטוניה 17 במאי 2001
Flag of Finland.svg פינלנד 15 במאי 1984 20 באוקטובר 1989
Flag of France.svg צרפת 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
Flag of Germany.svg גרמניה 5 בפברואר 1979 3 במרץ 1981
Flag of Greece.svg יוון 8 בינואר 1987
Flag of Guatemala.svg גואטמלה 31 ביולי 1991
Flag of Hungary.svg הונגריה 27 בינואר 1984
Flag of India.svg הודו 19 באוגוסט 1983 12 בספטמבר 1982
Flag of Italy.svg איטליה 18 במרץ 1981 5 באוקטובר 1987
Flag of Japan.svg יפן 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
Flag of North Korea.svg קוריאה הצפונית 21 בינואר 1987
Flag of South Korea.svg קוריאה הדרומית 28 בנובמבר 1976 9 באוקטובר 1989
Flag of the Netherlands.svg הולנד 30 במרץ 1967 19 בנובמבר 1990
Flag of New Zealand.svg ניו זילנד 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
Flag of Norway.svg נורבגיה 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
Flag of Papua New Guinea.svg פפואה גינאה החדשה 16 בספטמבר 1975
Flag of Peru.svg פרו 10 באפריל 1981 9 באוקטובר 1989
Flag of Poland.svg פולין 23 ביוני 1961 29 ביולי 1977
Flag of Romania.svg רומניה 15 בספטמבר 1971
Flag of Russia.svg רוסיה 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
Flag of Slovakia.svg סלובקיה 1 בינואר 1993
Flag of South Africa.svg דרום אפריקה 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
Flag of Spain.svg ספרד 31 במרץ 1982 21 בספטמבר 1988
Flag of Sweden.svg שבדיה 24 באפריל 1984 21 בספטמבר 1988
Civil Ensign of Switzerland.svg שווייץ 15 בנובמבר 1990
Flag of Turkey.svg טורקיה 24 בינואר 1996
Flag of Ukraine.svg אוקראינה 28 באוקטובר 1992 4 ביוני 2004
Flag of the United Kingdom.svg הממלכה המאוחדת 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
Flag of the United States.svg ארצות הברית 23 ביוני 1961 חותמת מקורית
Flag of Uruguay.svg אורוגוואי 11 בינואר 1980 7 באוקטובר 1985
Flag of Venezuela.svg ונצואלה 24 במרץ 1999

המערכת המשפטית באנטארקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעטפת יום ראשון משנת 1959, המציינת את פתיחת סניף הדואר בווילקס בטריטוריה האוסטרלית באנטארקטיקה

באנטארקטיקה אין "אוכלוסייה קבועה" ולכן אין אזרחות של יבשת אנטארקטיקה או ממשלה. בני האדם הנמצאים באנטארקטיקה בכל זמן נתון הם אזרחים, או נתינים של מדינות כלשהן מחוץ ליבשת, כיוון שלא קיימת ישות מדינית עצמאית על יבשת אנטארקטיקה. קיימות תביעות של מדינות שונות לרוב שטחה של יבשת אנטארקטיקה, חלקן תביעות חופפות לאותו שטח קרקע, אולם רוב המדינות לא הכירו בתביעות הטריטוריאליות של מדינות אחרות ביבשת זו. שטח היבשת שבין קווי האורך 90 מערב ו-150 מערב הוא אחד משני שטחי היבשה היחידים על פני כדור הארץ אשר אין מדינה בעולם הטוענת לריבונות טריטוריאלית עליהם (השני הוא ביר טויל שסמוך למשולש חלאיב).

המדינות שהן צד לברית האנטארקטית ולפרוטוקול על שמירת הסביבה, הן שמיישמות את תנאי הברית וההסכמים שמכוחה, דרך המערכת החוקית של המדינות השונות. בדרך כלל כפופים לחוקים אלה רק אזרחי אותה מדינה חברה, יהא מקומם על היבשת אשר יהא, כך קיימת אחידות בכללי ההתנהגות של אזרחי כל מדינה הפועלים ביבשת.

ארגנטינה וצ'ילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לחקיקה הארגנטינאיות, סמכות השיפוט במקרה של עבירה פלילית שהתבצעה במרחק 50 ק"מ, או פחות, מכל תחנה ארגנטינאית על יבשת אנטארקטיקה, היא בעיירה אושואיה שבארץ האש. באותו שטח של היבשת האנטארקטית שאותו תובעת אף צ'ילה, יכול החשוד בעבירה לבקש להישפט באושואיה. הדבר רלוונטי לתחנות מחקר בחצי האי האנטארקטי.

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שתביעתה הטריטוריאלית באנטארקטיקה קודמת לחתימה על הברית האנטארקטית, חלק מן החקיקה האוסטרלית הנוגעת ליבשת אנטארקטיקה נחקקה כעשרים שנה טרם נחתמה הברית. כך החוק הפלילי המיושם בטריטורית מפרץ ג'רביס (שהיא חלק בלתי רציף בטריטוריית הבירה האוסטרלית) ישימים אף לטריטוריה האוסטרלית האנטארקטית. בנוסף קיימת מערכת חקיקה אוסטרלית המיישמת את הוראות הברית האנטארקטית, המכילה בין השאר את "חוק הברית האנטארקטית משנת 1960", "חוק הברית האנטארקטית (שימור הסביבה) משנת 1980" ו"חוק שמירת משאבי החיים בסביבה הימית משנת 1981".

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק האמריקאי, כולל חקיקה פלילית על עבירות אשר נעשו על ידי, או נגד, אזרחי ארצות הברית, עשוי להיות מיושם באזורים טריטוריאליים של אנטארקטיקה שאין מדינות אחרות טוענות לריבונות עליהם. למטרה זו מוצבים באנטארקטיקה מרשלים של ארצות הברית המהווים כוח שיטור‏[4]. חלק מן החקיקה האמריקאית ייחודית לאנטארקטיקה. לדוגמה, חוק שמירת הסביבה האנטארקטית, הקובע עונשים פליליים והליכים אזרחיים כנגד שורה של פעולות אסורות:

  • נטילת יונקים או עופות מיבשת אנטארקטיקה;
  • הכנסת צמחים או חיות ליבשת שאין מקורן באנטארקטיקה;
  • כניסה לאזורים מיוחדים המוגנים למטרות מדעיות;
  • זיהום היבשת או מימיה;
  • יבוא פריטים מסוימים מאנטארקטיקה לתוך ארצות הברית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]